בכירים לשעבר בשמאי הממשלתי הורשעו במירמה והלבנת הון במיליוני שקלים

הנאשמים הורשעו בכך, שניצלו את בכירותם במשרד המשפטים כדי להעביר לעצמם, כעבודה פרטית, עבודות שמאות שהוחלט למסור לשמאים פרטיים

ביהמ"ש המחוזי בחיפה הרשיע (ג') את מי שהיה סגן השמאי הממשלתי הראשי, שלמה תענך, ואת מי שהיה השמאי הראשי במחוזות חיפה והצפון, שמואל שחר, סגנו מוסא חלף והשמאי שמעון שינה, בפרשת מירמה רחבת היקף של הביטוח הלאומי.

תענך, שחר וחלף הורשעו בשני אישומים של קבלת דבר במירמה, וכן במירמה והפרת אמונים, ואילו שינה הורשע בקבלת דבר במירמה.

הארבעה הורשעו בכך, שבמשך שנים ארוכות ניצלו את בכירותם במשרד המשפטים כדי להעביר לעצמם, כעבודה פרטית, עבודות שמאות שהוחלט למסור לשמאים פרטיים, במסגרת מיקור חוץ. הם המשיכו לעשות כן גם לאחר שקיבלו, במסגרת הסכם שכר, תוספת של 27% לשכרם עבור הימנעות מעבודה פרטית, כאשר הם מסתירים כל העת מהשמאי הממשלתי הראשי את העובדה שהם עושים את העבודה בעצמם, ובמקביל מציגים לביטוח הלאומי כאילו הדבר הותר להם.

אישום נוסף בו הורשעו נגע להונאת הביטוח הלאומי, בכך שגבו עשרות מיליוני שקלים כשכר הטרחה עבור השומות שהכינו באופן פרטי. מדובר בשומות על נכסי אנשים שתבעו גימלה מהביטוח הלאומי והיה צורך לבדוק האם אינם בעלי נכסי מקרקעין יקרי ערך, שאז אינם זכאים לגימלה.

טענת התובעים, עוה"ד דן אלדד ומיכל כהן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, היתה שעיקר התרמית הוא בניפוח מלאכותי של חשבונות השכ"ט שהגישו לביטוח הלאומי.

תענך ושחר הורשעו גם בעבירות על החוק לאיסור הלבנת הון, משום שכאשר נפתחה חקירה משטרתית נגדם, הם ניסו להעלים מחשבונות הבנק שלהם מיליוני שקלים מהרווחים שגרפו מהעבירות. גילוי המירמה החל לאחר שעובדת של השמאי הממשלתי נפטרה, ובביטוח הלאומי שמו לב שחתימתה על הטפסים בהם דרשו השמאים את שכר הטרחה נעלמה.

טענתם העיקרית של הנאשמים היתה, שהם סברו שהם זכאים לכספים שדרשו עבור השומות שערכו, וכי הותר להם לעבוד עבור הביטוח הלאומי בשכר.

השופטת רעיה חפרי-וינוגרדוב כתבה בהכרעת הדין: "לא התרשמתי בחיוב מעדויות ארבעת הנאשמים, כולם עובדי ציבור ותיקים ומנוסים עד לפרישתם (תענך, חלף ושינה) או השעייתם (שחר)", ש"הותירה לעתים קרובות רושם מביך ועגום".

באשר לתענך קבעה: "איני רואה אפשרות לייחס אמינות לטענתו לפיה מאחר שסבר שהוא נחקר בעניין חיובים כפולים או מנופחים, נכנס לטראומה ולשוק ומסר דברים שאינם אמת כדי להרחיק עצמו מהעניין".

עוד קבעה, כי "הנאשמים פגעו בערך של אמון הציבור בעובדי הציבור, שהוא תנאי הכרחי לצורך תפקודם הנאות של עובדי הציבור ושמירת הסדר החברתי".

לדבריה, "מדובר בעובדי ציבור מקצועיים בכירים בשירות הציבורי, שמילאו בתקופות שונות גם תפקידים ניהוליים נכבדים. הכספים בהם מדובר הינם נכבדים מאוד והתקופה לאורכה בוצעו המעשים היא ממושכת ביותר. מכאן, גם מידת הסטיה מן השורה היא ניכרת מאוד".

המשפט, אגב, היה ארוך וסבוך. התקיימו בו כ-30 ישיבות לשמיעת הראיות, בהם העידו עדים רבים, והוגשו לבית המשפט עשרות ארגזים של ראיות. (ת.פ. 219/03)

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988