גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחיר הסיליקון בחלב: תנובה תשלם פיצוי של 55 מיליון שקל לכ-220 אלף צרכנים

מדובר בפיצוי הגבוה ביותר שנפסק בישראל בתביעה ייצוגית ; הפיצוי משקף נזק אישי של כ-250 שקל לכ-220 אלף הצרכנים שרכשו חלב שאליו הוחדר סיליקון ב-1994-1995 ; תנובה: "סכום הפיצוי מוגזם וחסר תקדים"

בית המשפט המחוזי בתל-אביב חייב היום (ג') את תנובה לשלם 55 מיליון שקל לכ-220 אלף אזרחים שרכשו חלב תנובה אליו הוחדר סיליקון, בתקופה שבין אוקטובר 1994 ועד ספטמבר 1995. מדובר בסכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק בישראל בתביעה ייצוגית במסגרת פסק דין (שלא בפשרה). סכום הפיצוי משקף נזק אישי מוערך בסך 250 שקל לכל אחד מ-220 אלף הנפגעים, חברי קבוצת התביעה.

השופט ד"ר עמירם בנימיני קבע דרך יצירתית לחלוקת הפיצוי: חלקו יינתן כהטבה לאותם צרכנים באמצעות הוזלת המוצר (או הגדלת התכולה בלא העלאת מחירו); חלק מהפיצוי יועבר לקרן מחקרים ומלגות בתחום המזון והתזונה, שלהם השלכה על בריאות הציבור; וחלקו יגולם כחלוקת חלב חינם לאוכלוסיות נזקקות באמצעות עמותות העוסקות בכך.

השופט יכריע איך יתחלק הסכום בין 3 המסלולים לאחר שישמע את עמדת הצדדים והיועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שיקבל חוות-דעת כלכלית ותוכניות לאישור החלוקה. השופט בנימיני ציין כי לאור שוויה של תנובה ומחזור עסקיה, הפיצוי "לא עתיד לפגוע בפעילותה השוטפת או לסכן את יציבותה הכלכלית, לכל היותר הוא יפגע ברווחיה בתקופה הקרובה".

הטעייה במזיד

התביעה הייצוגית הוגשה בשנת 1995 על-ידי תופיק ראבי (שנפטר בינתיים) והמועצה הישראלית לצרכנות, באמצעות עו"ד איאד ראבי. תנובה, שיוצגה על-ידי עוה"ד איתמר ענבי ואייל דורון, הודתה כי השתמשה פרק זמן מסוים בסיליקון בתהליך ייצור החלב כדי למנוע את הקצפתו, אך טענה כי מדובר בחומר מאושר לשימוש בתעשיית המזון, המשמש כתוסף במוצרי מזון שונים. לדבריה, לא היתה סכנה בשתיית החלב, ולא היה צורך לציין על האריזה את הימצאות הסיליקון (ראו בהמשך).

בפסק הדין נקבע כי "תנובה הטעתה במזיד את צרכניה ואת רשויות המדינה, שהיו אמורות לפקח על מעשיה על מנת להגן על הצרכנים ובריאותם. היא התעלמה מהחוק ומהתקן המחייב, רק כדי לחסוך כספים שנדרשו לרכישת ציוד שהיה מונע את השימוש הבלתי חוקי בסיליקון. תנובה פגעה בצורה חמורה באוטונומיה של הפרט של כלל צרכני החלב העמיד דל השומן, וגרמה לנזק לא ממוני, שהתבטא בתחושות שליליות שונות אצל כמחצית מצרכנים אלה".

השופט הוסיף כי "הפגיעה נעשתה לגבי מוצר שאמור להיות טהור ונקי מספיקות לגבי סיכוניו הבריאותיים. היא התעלמה כליל מהחשש לבריאות הצרכנים, והשתמשה בחומר שכלל לא נבדק על-ידה, ושלדעת כמה מומחים עלול להיות מסוכן, בעיקר לאוכלוסיה הפגיעה יותר, בצריכה שהיא בכמות העולה על הצריכה היומית הקבילה".

הונאה והפרת המון

כאמור, ההטעייה נגעה להעלמת העובדה שהחלב יוצר ושווק בניגוד לתקן ישראלי מחייב. "הצרכן איננו יכול להיות בטוח בעניין בטיחותו ואיכותו של המוצר, גם אם בדיעבד מתברר כי הפרת חובת התקן לא גרמה לנזק בריאותי. הצרכן נותן אמון בעוסק, ולא ניתן להטיל עליו את הנטל לברר האם המוצר שרכש עונה על דרישות החוק או התקן. ברור שהמוצר היה פגום בצורה מהותית מבחינת הצרכן, גם אם לא ניתן להוכיח שהוא מסוכן לבריאותו".

בנוסף, "תנובה גם הפרה את חובתה על-פי דין לסמן על האריזה את הימצאות הסיליקון בחלב. אין מדובר במחדל, אלא בהטעיה מכוונת העולה כדי הונאה והפרת אמון חמורה כלפי הצרכנים וכלפי רשויות הפיקוח. תנובה היתה מודעת היטב לכך שהיא פועלת בניגוד לחוק ולתקן, וניסתה להסוות את דרך פעילותה".

השופט דחה את טענת תנובה, לפיה צרכן חלב לשתיה אדיש להוספת סיליקון לחלב. לדבריו, "ברור לחלוטין כי מרביתם היו נמנעים מלרכוש את החלב, לו היו מודעים למכלול העובדות החמורות שהתבררו בתיק", ובכך נפגעה האוטונומיה שלהם לבחור מה הם מכניסים לפיהם. "אני מתקשה לראות כיצד ניתן להגדיר הטעיה כל כך חמורה של ציבור רחב של צרכנים, בנוגע לתכולתו וחוקיות ייצורו של מוצר בסיסי כל-כך חשוב כחלב, כ'זוטי דברים'", ציין.

על סמך חוות-דעת המומחה מטעם בית המשפט, פרופ' יחזקאל אופיר מבית-הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, קבע השופט כי מספר הבוגרים שרכשו את החלב הוא כ-220 אלף איש, הזכאים לפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה. מחציתם זכאים גם לפיצוי בגין תחושות שליליות שונות, כמו גועל, בחילה, כעס, הונאה, עלבון, זלזול והרגשות רעות אחרות. בשל גודל הקבוצה, ציין בנימיני, "אין מנוס מקביעת פיצוי אחיד וממוצע בגין נזק לא ממוני".

דרישה מופרכת

בנימיני מתח ביקורת על סכום התביעה המופרז, כ-2 מיליארד שקל, ועל הדרישה לשכר טרחת עורך דין בשיעור 20% ממנו (400 מיליון שקל). "זו דרישה מופרכת. זכייה בתובענה ייצוגית איננה זכייה ב'פיס', וגם ב'פיס' אין זוכים בסכומים העושים אדם בן-לילה למולטי-מיליונר", ציין. לדבריו, "בית המשפט אינו חייב לפסוק את שכר הטרחה כאחוז מסכום הפיצוי. אך אם הוא עושה כן - יש לוודא שאחוז שכר הטרחה יירד ככל שעולה סכום הפיצוי, על מנת לא להגיע לתוצאות שאינן סבירות".

בנימיני קבע כי יפסוק רק בתום ההליך את הגמול הסופי לתובע הייצוגי ואת שכר טרחת עוה"ד. כשכר ביניים פסק גמול של 150 אלף שקל ליורשי התובע ו-250 אלף שקל למועצה לצרכנות, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 500 אלף שקל. תנובה חויבה גם ב-100 אלף שקל הוצאות משפט. (ת.א. 1372/95).

תנובה: "פיצוי מוגזם וחסר תקדים"

מתנובה נמסר בתגובה: "מקריאה ראשונה של פסק הדין נראה כי סכום הפיצוי הוא מוגזם וחסר תקדים. מדובר באירוע שהתרחש לפני כ-13 שנים, בעקבותיו עברה תנובה מהפך גדול ומשמעותי שבמסגרתו הוחלף כל צוות ההנהלה הבכיר, נבדקו מחדש כל תהליכי הייצור, נבנו מערכות בקרה קפדניות ואיכותיות על-פי סטנדרטים בינלאומיים".

עוד מסרה תנובה כי בעקבות הפרשה "גובשו מנגנוני דיווח למשרד הבריאות ונפתחו ערוצי תקשורת ישירים לצרכנים, תוך הנהגת מדיניות של שקיפות ואחריות מלאים. בעקבות המהפך, הפכו בשנים האחרונות מערכות בקרת האיכות ובטיחות המוצרים של תנובה למודל לחיקוי בענף המזון בישראל".

המועצה לצרכנות: "ניצחון גדול לצרכנים"

מהמועצה לצרכנות נמסר בתגובה: "פסק הדין מהווה ניצחון גדול לצרכנים, ומבסס את זכותו החוקתית של הצרכן ל'אוטונומיה של הרצון', שמשמעה הזכות של הצרכן לקבל מידע רלוונטי מלא ואמין לגבי המוצרים אותם הוא רוכש. בסכומים שפסק בית המשפט מתבטאת זכותו החוקתית של הצרכן להחליט בעצמו מה ירכוש, מה יכניס לפיו וממה ימנע".

מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, מציין כי ניתן היה לצפות שתנובה תיקח אחריות למעשיה באופן שהיה מקצר את ההליך באופן משמעותי. לדבריו, מפסיקת בית המשפט עולה כי מי שפוגע בזכויותיו של הצרכן ונוטל לעצמו את החירות לקבוע מה הצרכן יידע ומה לא, תוך הפרת הדין - יהיה אחראי לתוצאות של אי-ידיעה זו, ויפצה את הצרכן.

"תנובה העדיפה לעבור על החוק כדי לחסוך כסף" / רקע

במשך יותר משנה וחצי (ינואר 1994 ועד ספטמבר 1995) הוסיפה תנובה לכ-13 מיליון ליטר חלב עמיד דל שומן 1%, חומר הנקרא 'דימתיל פוליסילוקסאן' (DMPS), המוכר בשמו המסחרי "סיליקון". זאת, בניגוד לחוק ולתקן המחייב לחלב, מבלי שהדבר סומן על אריזת החלב כנדרש, ומבלי לדווח למשרד הבריאות. עם חשיפת הפרשה ב"מעריב" הכחישה תנובה עובדות אלה בפרסומים לציבור ובדיון שנערך בכנסת, "ובכך הוסיפה חטא על פשע", כדברי השופט.

הוספת הסיליקון נועדה להתגבר על בעיה טכנית בתהליך הייצור, אותה ניתן היה לפתור באמצעות החלפת ציוד בהשקעה של כ-300-400 אלף דולר. השופט עמירם בנימיני קבע ש"תנובה העדיפה לעבור על החוק, ולשווק ללקוחותיה חלב שיוצר בניגוד לתקן ישראלי מחייב, כדי לחסוך הוצאה כספית זו. המחלבה קיטלגה את הסיליקון שהזמינה מהספק הישראלי תחת סיווג של 'חומרי ניקוי', אף שנעשה בו שימוש כתוסף חלב, כדי להסוות את השימוש האמיתי בחומר. אנשי תנובה הבינו היטב שהם עושים מעשה פסול ואסור".

הסיליקון הוסף במינון העולה פי 10 על המותר, לפי הוראות היצרן, לשימוש במזון שאינו חלב לשתייה (בחלב לשתייה אין להשתמש כלל בסיליקון), מבלי לבחון את הסיכונים הכרוכים בכך, ומבלי לבצע בדיקות כלשהן של ריכוז החומר בחלב לאחר תהליך הייצור.

בפסק הדין צויין כי "אמנם אין כל ראיה לכך ששתיית חלב המכיל סיליקון גרמה, או עלולה לגרום, נזק בריאותי מיידי לצרכנים. אך לדעת מומחי משרד הבריאות, אין אפשרות לשלול קיומו של סיכון בריאותי לטווח הארוך, בעיקר לגבי ילדים, עקב צריכת חלב המכיל סיליקון, לאור החשש לצריכה בכמות העולה על כמות הצריכה היומית הקבילה". משרד הבריאות הורה בשעתו להשמיד את החלב עם הסיליקון וקבע כי אינו ראוי אפילו לצריכת בעלי-חיים.

תנובה ומנהליה הועמדו לדין והורשעו בעבירות של הטעיית צרכנים ועבירות על חוק התקנים. בשנת 1996 אישר המחוזי את התביעה האזרחית כייצוגית. ב-2003 אישר העליון את הפסיקה, בדעת רוב, כשקבע כי אמנם נדרש קיומו של נזק בר-פיצוי כדי לתבוע מכוח חוק הגנת הצרכן, ואדם שלא נגרם לו נזק אינו יכול להיות תובע מייצג. ואולם, נפסק, נזק בר-פיצוי אינו רק נזק ממוני אלא כולל גם "תחושות שליליות ותחושות של גועל", וכן "פגיעה באוטונומיה של הפרט", שזכאי לקבוע מה יכנס לפיו ולגופו וממה יימנע.

קבוצת התביעה כוללת רק מי שרכש את החלב ולא מי שצרך אותו, משום שלצרכנים קיימת עילת תביעה בנזיקין ולא מכוח חוק הגנת הצרכן. למרות שהסיליקון הוחדר מינואר 1994 בקבוצה נכללים רק רוכשי החלב מאוקטובר 1994, המועד בו תוקן חוק הגנת הצרכן, כך שניתן להגיש תביעה ייצוגית מכוחו.

עוד כתבות

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: Associated Press

גנץ מבקש מהנשיא להאריך את המנדט להקמת ממשלה ב-14 יום

גנץ ונתניהו נמצאים במו"מ פוליטי מאז יום ה' 19 במרץ ● שאלת החלת הריבונות היא סלע המחלוקת העיקרי במשא ומתן בין כחול לבן והליכוד ● הסכמות לגבי חוק הגיוס

דוד פורר / צילום: רפי דלויה

מחלוקת בין דירקטוריון בזק לבעלי השליטה החדשים סביב תיקון תקנון החברה

דירקטוריון בזק ממליץ באופן חריג שלא להצביע בעד תיקון התקנון, אולם מדובר בתיקון המתחייב מהיתר השליטה - והדבר עלול להעמיד את בעלי השליטה בהפרה של ההיתר

קרקע חקלאית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוב: תביעה נגד משווקי קרקע חקלאית שנותרה מיותמת מבנייה

לפני כעשור 79 קונים שילמו בממוצע כ-160 אלף שקל עבור קרקע חקלאית ליד כפר הס בעלת פוטנציאל השבחה  כעת הם תובעים את המשווקים בטענה כי ייעוד הקרקע לא השתנה ● הנתבעים: "תביעה מופרכת"

בנימין נתניהו במליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

דעה: דרושה תוכנית צנע לאומית ורשת ביטחון תעסוקתית

חשוב שמדינת ישראל והמגזר העסקי יכינו את עצמם למשבר ארוך יחסית ויאמצו כבר כיום תוכניות צנע מהותיות שיבטיחו את תקומת המשק

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

הירידות בת"א התחזקו לקראת הסיום; המדדים המובילים איבדו 2%, מדד הבנקים נחתך 4%

מדד הנפט והגז התחזק ב-3.5%; דלק זינקה יותר מ-14% אך עדיין רחוקה כ-75% מהשיא ● מניית מבנה איבדה קרוב ל-10% ● מניות חברות הבדים הלא-ארוגים המשיכו לבלוט לחיוב: אבגול קפצה ב-14%, ומניות עלבד וספאנטק טיפסו בכ-9% וב-6%, בהתאמה

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת חודש מרץ

רבע מהמדינה מובטלים באופן רשמי: מעל מיליון דורשי עבודה בישראל

בסוף השבוע נרשמו 4,710 דורשי עבודה ומאז החל המשבר בתחילת מרץ נרשמו בשירות התעסוקה 887,283 דורשי עבודה חדשים ● המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל עומד על כ-1,050,000

אישה ישראלית עם מסכת פנים / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פנייה למשרד הבריאות בעקבות המחירים המופרזים: פקח על מחירי המסכות

גם בתקופה זו ישנם מוכרים המנצלים את מצוקת הציבור ואת הביקוש הרב וגובים מחיר מופרז, גם על מסכות שלא רלוונטיות לתקופה זו ● המועצה לצרכנות מבקשת משר הבריאות לפרסם מחירון מומלץ ומפוקח לציבור, הכולל גם מידע בנוגע למסכות הרלוונטיות לרכישה כיום

דלק / צילום: שאטרסטוק

מחירי הדלק ירדו, אבל ישראל הפכה לשיאנית העולם בגובה המיסוי על בנזין

מחירי הדלק אומנם ירדו ב-17.4% בתחילת אפריל, אך שיעור המס מתוך המחיר של ליטר בנזין זינק החודש לשיא עולמי של 78%

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

בעזרת הלוואה מבעל הבית: תמיר כהן מצטרף לגרעין השליטה בשיכון ובינוי

יו"ר שיכון ובינוי ואיש אמונו של בעל השליטה, נתי סיידוף, ירכוש מידיו כ-4% ממניות החברה תמורת כ-200 מיליון שקל - ויקבל אופציה לרכישת 7% נוספים

מיכל הלפרין/ צילום:יוסי זמיר

"לא נהסס לפעול נגד עסקים שינצלו את קשיי התקופה לצורך התנהגות אנטי-תחרותית"

כך מתריעה היום הרשות לתחרות ● מבהירה כי "ענפי המזון והטואלטיקה זוכים לתשומת-לב מיוחדת" מצדה דווקא במהלך משבר הקורונה, זאת עקב "תלות רבה של משקי-הבית בישראל באספקה סדירה" ועל-מנת למנוע ניצול של מגפת הקורונה לפגיעה בתחרות ובציבור

מדף בקבוקי פלסטיק של קוקה קולה / צילום: תמר מצפי

קוקה-קולה ישראל מתחילה למכור מזון ומשקאות ישירות לצרכנים

החברה תמכור במכירה ישירה לצרכנים משקאות קלים, אלכוהול ומוצרי מזון ממגוון המותגים שהיא משווקת, החל מקוקה-קולה ועד ממרחי עגבניות של MUTTI ● זמן האספקה יהיה "מהיום למחר", ללא דמי משלוח

דן אריאלי / צילום: איל יצהר, גלובס

דן אריאלי נגד הקורונה: המדינה מגייסת את הכלכלה ההתנהגותית למיגור המגפה

למרות לוחות הזמנים הלא ריאליים, הערפל סביב זהות המזמין והעובדה שבמשרד הבריאות לא מכירים את הפרויקט, הצליח אריאלי להגיש הצעה למכרז הבזק החשאי

חנויות סוגרות בניו יורק / צילום: David Boe, AP

מגפת הקורונה הפכה את ניו יורק לגן עדן לפורצים ולגנבים

משטרת ניו יורק דיווחה על עלייה של 75% בפריצות לנכסים מסחריים בין 12-31 במרץ ● מנגד חלה ירידה בשיעור מקרי האונס, הרצח והתקיפות בעיר

מיכה רונן  / צילום: תמר מצפי

בעקבות משבר הקורונה: יצרנית האופנה בגיר גרופ בוחנת הליכי חדלות פירעון

יצרנית האופנה מעסיקה מעל 2,000 עובדים, כאשר בישראל נמצא רק המטה, המעסיק כ-30 עובדים

דונלד טראמפ / רויטרס

פרשנות - נבואת הזעם והחורבן של טראמפ: "יהיה הרבה מוות בשבוע הבא"

בממשל מעריכים כי המגפה תגיע אל שיאה "בתוך ששה עד שבעה ימים" בשלושת המרכזים העירוניים המועדים ביותר לפורענות: ניו יורק, דטרויט וניו אורלינס ● 93,000 מתים הם עכשיו האומדן הזהיר, המספר עשוי להגיע ל-176,000

מחאת העצמאים  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מענק העצמאים: 72 אלף מהעסקים שנמצאו זכאים יקבלו כ-300 מיליון שקל ביומיים הקרובים

נכון להיום מספר העצמאים הזכאים למענק עומד על כבר על כ-80 אלף איש

עידן עופר / צילום: יוסי כהן

הבנקים הלכו לקראת עידן עופר: הפחיתו את מחיר מניית כיל המהווה תנאי לפירעון 250 מיליון דולר ע"י החברה לישראל

לאחר הפחתה של 20% במחיר שנקבע, צריכה כעת מניית כיל לאבד שליש מערכה כדי להגיע למחיר המעודכן

פרויקט המגורים של אלעד לוינשטיין וצמח המרמן בת"א / צילום: אדר' אורית מילבאואר

100 דירות יתווספו לפרויקט של אלעד, לוינשטיין וצמח המרמן בת"א

ב-2018 רכשו שלושת החברות את מתחם אצטדיון הכדורגל לשעבר של מכבי יפו בדרום העיר תמורת 292 מיליון שקל ● בקשתם לתוספת דירות אושרה בוועדה המקומית ● שטח הדירות הממוצע בפרויקט יצטמצם

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

השר דרעי: מרבית החולים בירושלים מהשכונות החרדיות, ושיעור ההדבקה שם גבוה יותר

בדיון על החברה החרדי, בוועדת הכנסת לטיפול במשבר הקורונה, אמר שר הפנים כי הבעיה העיקרית ביישובים החרדים היא שלא נעשו מספיק בדיקות: "ברגע שהידקנו את החגורה וביטלנו את ההתכנסויות, יש משמעת מוחלטת מצד הרבנים ומצד הציבור"

בנימין נתניהו / צילום: Oded Balilty, Associated Press

במשרד ראש הממשלה מנסים לעבות את צוות הסברת הקורונה; שמרלינג מאאורה של אטרקצ'י נשקל

גידי שמרלינג, שעמד בראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה ומי שמשמש כיום כסמנכ"ל שיווק ומכירות של אאורה נדל"ן בבעלות יעקב אטרקצ'י, נשקל כעיבוי לצוות ההסברה הממשלתי על נגיף הקורונה