צעירים שנענו למודעות המציעות השתלבות בטלוויזיה - מצאו עצמם ללא תפקיד וללא כסף

צעירים שנענו למודעות דרושים של "קיץ פרסומאים" ו"אביב הפקות" שילמו 3,500 שקל - ומצאו עצמם ללא תפקיד או לכל היותר בתפקידי ניצב ; בעלי שתי החברות מכחיש שניתנו הבטחות ; חלק מהצעירים התארגנו להגיש תביעה

גם אם אפשר לתאר את הסיפור הבא במשפט 'פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים', ספק אם אפשר להסתפק בכך. שתי חברות - "קיץ פרסומאים" ו"אביב הפקות - ייצוג ושיווק טאלנטים בע"מ", שבראשן עומדים אותם בעלים, הצליחו לשכנע עשרות צעירים (בגירים) החולמים על עבודה ב'תעשייה', לשלם יותר מכ-3,500 שקל כדמי טיפול (תמורת צילום והעלאת תמונות לאתר), והשאירו אותם, על-פי עדויותיהם, עם תפקידים זניחים של ניצבים לכל היותר.

כל הצעירים מספרים על תהליך דומה, שבראשיתו נתקלו במודעות דרושים אטרקטיביות, ובסיומו נותרו ללא הכסף, ולעיתים עם יום בודד של צילומים כ-ניצב בסדרה תמורת כ-100 שקל, שלטענתם, עדיין לא שולמו. אחת המודעות פורסמה בזו הלשון: "דרושים בדחיפות לעבודה בטלוויזיה - להרשמה לאודישנים לחץ כאן", כשהתפקידים המוצעים הם זמר, שחקן, ניצב, פנים חדשות וכו'.

מודעה נוספת מבטיחה: "למשרד הפרסום הגדול והוותיק במדינה דרושים בדחיפות פנים חדשים למגוון תפקידים בהפקות לעונת הקיץ הקרובה, לסדרות טלוויזיה, דרמות, סרטים, טלנובלות ופרסומות". המודעה התפרסמה באינטרנט, כאשר היא מהבהבת ובתוכה תמונות מתחלפות של דוגמנים מרשימים, וסמלילים (לוגו) של ערוץ 2, ערוץ 10, HOT, yes וקשת. המודעות נוקבות בשם סדרות טלוויזיה ידועות שהחברה ליהקה בהם ניצבים בעיקר, או משתתפים שתפקידם לא עולה על שורה.

עניין של סמנטיקה?

הצירוף של תמימות, פנטזיה והיעדר ניסיון חיים, עלול לגרום לעין בלתי מיומנת לפרש את המודעות כפשוטן: כהצעת עבודה. מ' מראשון (22), טוענת שזה בדיוק הרושם שקיבלה כשפנתה לחברת "קיץ פרסומאים" לפני 9 חודשים, שבוע לפני השחרור מהצבא: "במודעה נכתב שדרושים דחוף זמרים, שחקנים דוגמניות. בפגישה אמרתי לנציגה שאני מעוניינת בדוגמנות". מ' טוענת שנציגת החברה הבטיחה לה הצלחה רבה, ולא הפסיקה להחמיא לה: "היא אמרה לי: 'יש לך את זה', אני אשלח אותך לפרסומות, לתצוגות אופנה, את רק צריכה ללכת למכון כושר ולהשמין טיפה".

לדברי מ', הודגש כי התשלום הבסיסי עבור צילומה והעלאת התמונות לאתר החברה הוא כ-380 שקל בלבד (ללא מע"מ). בדיעבד, היא טוענת, הבינה שמדובר ב-380 שקל במשך 8 חודשים (כ-3,500 שקל סך הכול). מ' טוענת שהתאכזבה לגלות שמהחלום הגדול נותרה הזמנה יחידה להיות ניצבת בסדרה "עד החתונה" במשך יום אחד. "אני מרגישה פראיירית ומושפלת. הבטיחו לי הרים וגבעות. אני מרגישה שרימו אותי. לא נרשמתי לשם בשביל להיות ניצבת, זה לא החלום שלי. עבודה לא סיפקו לי, אבל את הכסף הם ידעו לקחת טוב מאוד. עד היום אני בחובות, יורדים לי כ-400 שקל בחודש".

דפוס פעולה עקבי

יודגש כי בחוזה, שעליו הוחתמו כל המשתתפים, כתוב בבירור כי אין לחברה כל מחוייבות לספק עבודה. ועם זאת, המתלוננים מתארים פער עצום בין ההבטחות בעל-פה לבין החוזה הכתוב. לכך מתווספת דרך הפעולה שהמשתתפים תיארו כאחד: לצלם אותם במועד המוקדם ביותר האפשרי, על מנת למנוע אפשרות של ביטול החוזה. ט', בת 28: "אני יועצת חשבונות ומס ונפלתי". לטענתה, יום למחרת ההיענות למודעה קיבלה הזמנה ל'אודישנים': "כך הם קראו לזה. כשהגעתי הרעיפו עליי מחמאות ואמרו שאוכל לעשות הרבה פרסומות. אמרו לי "תרשמי במה את רוצה להשתתף, הכול יהיה". שילמתי מיד בכרטיס אשראי קרוב ל-4000 שקל". ט' מספרת שדחקו בה לתאם מועד צילום למחרת החתימה על החוזה: "הכול קרה נורא מהר. היא אמרה לי: 'את חייבת להחליט עכשיו, כי מחר יש תור לצילומים'. מצד אחד היא אמרה שאוכל לבטל את התשלום אלא אם כן קבעתי צילומים, ומצד שני, קבעה לי צילומים באותו רגע". לטענתה, הובטח לה שהתמונות יועלו לאתר החברה ושלכל מפיק תהיה גישה אליהן: "עד היום לא היה אפילו אודישן אחד. זה היה בתחילת דצמבר".

ט' טוענת שגם החלום שלה להתגלות כ"פנים חדשים", כלשון המודעה, הסתיים במפח נפש. "אחרי שהקמתי צעקות אמרו לי שאני יכולה להיות ניצבת בסדרה 'המקום'". לדבריה, יום הצילומים נמשך מ-06:00 בבוקר עד 21:00 בערב תמורת תשלום של 100 שקל".

גם ח', בת 23, מתארת צירוף של לחץ הזמן עם מה שהצטייר כהבטחה לעבודה: "באותה תקופה לא עבדתי והייתי צמאה להכנסה. הבחורה שנתנה לי לקרוא קטע אמרה: 'את עושה את זה מדהים, את יכולה לעשות 200-1000 דולר ליום צילומים'. היא דיברה על עלות של 3,500 שקל, אבל טענה שאין סיבה שלא אכסה מיד את ההשקעה. ביקשתי לקחת את החוזה הביתה ולחתום, אבל היא אמרה שאני חייבת לחתום מיד כי ביום א' הקרוב יש יום צילומים אחרון. זה היה נורא מלחיץ". ח' מספרת, שכשביקשה לבטל את החוזה, הוזמנה לשמש כניצבת בסדרה "חשופים" עם יעל בר זוהר.

התובעים: החוזה לא מחייב

קבוצה של גברים ונשים בני 19-33 שנפגעו והתאגדו באמצעות פורום באינטרנט, החליטו באחרונה להגיש תביעה כנגד שתי החברות.

עו"ד מעיין נוסל, המייצגת את הצעירים, טוענת כי סעיפים שקובעים כי החברה לא מתחייבת לספק עבודה למי שבוחרים להיות לקוחותיה, אינם מגינים על בעלי החברה: "לשון החוזה עומדת בפער עצום עם מצגי השווא שהחברה מציגה ללקוחות לפני חתימת החוזה. אני סבורה כי החוזה נחתם תוך הפעלת לחץ בלתי הוגן על הצעירים, ותוך הצגת כי מדובר בטופס הזמנה פשוט וסטנדרטי ללא חשיבות משפטית וחוזית. מבדיקתי, לא ניתנת לצעירים כלל הזדמנות לתהות על נוסח הסעיפים ומשמעותם, במיוחד לאור שלל ההבטחות שמתבצעות בסמוך לחתימה. לכן, להבנתי, לחוזה כזה לא יכולה להיות משמעות מחייבת", היא אומרת.

נוסל טוענת כי לא ניתן להאשים את מי שבחרו לשלם בכך שהיו פתיים: "קיימת חובה על הצד החזק, מנסחי החוזה ויוזמי ההתקשרות, לספק להם את הכלים המתאימים על פי כל דין כשהם מתקשרים בהתקשרות מסוג זה. עליהם להסביר להם את המשמעות המשפטית ולקחת בחשבון את גילם הצעיר, כי רובם לא נתקלו בהתקשרות חוזית מעולם. יש להסביר להם שאי אפשר לבטל. יש להתחשב גם בלחץ לחתום במהירות כל כך גדולה. החתימה נעשית בדיוק אחרי שעשו אודישן ואמרו שהם נפלאים ואמרו להם שהם הדבר הבא, מעמידים אותם בסוג של אופוריה".

"הלקוח הישראלי מניפולטיבי"

לדברי אורן כהן, מנהל שתי החברות, הוא אינו יכול לשלוט במחשבות ובפנטזיות של המתלוננים: "אני מבהיר שלהשתלב בתעשייה זה קשה. אי-אפשר להגיד על אנשים שממורמרים מסיבות שונות ש'עקצנו אותם'. אנשים הולכים במחשבה שהם הולכים להיות מחר כוכבים. מי שרוצה להיות שחקן גדול, שיילך לבית-ספר למשחק. אם לא אפשר לנסות לבוא מהשוליים, בתפקידים כמו ניצבים, ביטים (תפקיד שלא עולה על שורה) וכו'. אם הייתי חושב שהחברה שלי עושה דבר של נוכלות או מרמה, לא הייתי עומד בראשה". כהן מספר שחברותיו שותפות לכל ההפקות בפריים טיים של הטלוויזיה, וכי מאות אנשים קיבלו ממנו עבודה.

"אני בדעה שצריך לתת לאדם לצאת מרוצה. מי שרוצה לקבל את הכסף - אין לי איתו אין שפה משותפת. מי שלא קיבל שירות כמו שחשב, אצלם אותו מחדש ואתן לו 8 חודשים על חשבוני".

* מה פשר הלחץ שמופעל לחתום במהירות ומיד להצטלם, מבלי להותיר זמן להתחרט?

"לא מכריחים אנשים. המטרה היא לצרף עוד אנשים לחברה. זה טבעי שנרצה להגדיל את מאגר המיוצגים שלנו (בגירים או ילדים שמחתימים את ההורים). מי שהצטלם, לא רצה לחזור בו מהחוזה. אנחנו לא מחזירים תשלום לאחר שמימנו את הצילום".

* לקוחות שלך שילמו כ-4,000 שקל, וטוענים שלא זומנו לשום לאודישן, מי ששימשו ניצבים טוענים שלא קיבלו תשלום.

"מי שטוען שלא קיבל שכר, לא הוציא טופס שכר אמנים במס הכנסה. יש כאלה שלא עוברים את האודישן הראשוני, ולא נצרף אדם שלא מתאים".

* המודעה שלכם מטעה, טוענת שדרושים עובדים דחוף לטלוויזיה.

"אנחנו זקוקים לעוד ועוד כוח אדם. היום אני זקוק ל-1500 ניצבים. אני צריך לספק אנשים לחברות שמספקות לי עבודה".

* איך 25 פונים מהשנה החולפת טוענים שהוליכו אותם שולל?

"עבודה לא הובטחה. אם אתפוס עובד שעשה את זה הוא יאבד את עבודתו. הלקוח הישראלי לא נאיבי, הוא מניפולטיבי, ומבין את הדברים היטב כדי לכוון למטרתו בלבד. מי שטוען ששיקרו לו, שיסתכל לי בעיניים ויגיד לי. אצלי זה פשוט לא קורה".

* מדוע מבטיחים לאנשים שיחזירו בוודאות את ההשקעה לאחר שישלמו לכם?

"מי שיהיה ניצב משך חודש שלם יחזיר את ההשקעה, אבל הם לא רוצים לקום בשש בבוקר ולעבוד, הם רוצים לקום בעשר. מי שרוצה לעבוד יקבל כמה עבודה שירצה. לנו יש אפשרות לתת להם את זה, שייקחו. הם רוצים להיות רן דנקר וכזה יש אחד".

מי הכתובת?

את תחושת הדה-ז'ה-וו שהסיפור מעורר, מסביר ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד, בכך שמדובר בתופעה שחוזרת בגלים, שמתבססת לטענתו על "ניצול פראיירים": "בכל הקשור לבגירים, מדובר באנשים שגילם הכרונלוגי לא תואם את המנטלי. הרבה פעמים פרסומות כאלה מופנות בעיקר לילדים שאין להם חוש ביקורת מפותח. עבור הורה זאת התגשמות חלום, כי הערכים מעוותים לגמרי - לאם היהודייה כבר לא חשוב שהבן שלה יהיה רופא, אלא שיופיע בטלויזיה. על בסיס זה עובדת מערכת שלמה של ניצול מכירת אשליות. הישראלי המצוי הוא צרכן עלוב ביותר בכל תחום כמעט. הוא לא בודק ולא שואל. לזה יש להוסיף מערכת מאוד משומנת שיודעת איך לשכנע אנשים, ואת העובדה שאי אפשר להתחרט".

למרות הביקורת של קדמן על מי שהתפתה 'לקנות' את ההבטחות, הוא סבור שמגיעה להם הגנה של משרד התמ"ת, אך המצב מסובך יותר: עו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת, מסביר שעם כל הצער, אין ולא תהיה למשרדו נגיעה לנושא. הסיבה פשוטה: "יש כאן נושא של ניצול תמימות אבל זה לא תחום העיסוק שלנו. חוק הגנת הצרכן עוסק בקבלת שירות או בקניית מוצר, כאן מדובר בעניין של הבטחת עבודה, וזה לא כלול בחוק. זה לא אומר שאין כאן היבטים של הונאה, אבל אז הכתובת היא המשטרה". קמחי טוען שכשלשון מודעת הפרסומת מעוררת רושם של הבטחת שווא, יש לפנות למשטרה.

צרו איתנו קשר *5988