תקדים: אתר אינטרנט אינו אחראי ללשון הרע בטוקבקים של הגולשים

עם זאת נקבע כי ניתן לבקש לחשוף את פרטי הגולש ולתבוע אותו או האתר בגין רשלנות, כיוון ש"הטוקבקים אינם עיר מקלט למבצעי עוולות" ; נדחתה תביעה שהגיש עו"ד שמעון דיסקין נגד "הארץ" בגין טוקבקים אודותיו

בית משפט השלום בתל-אביב קבע, בפסיקה תקדימית, כי לא ניתן לחייב אתר אינטרנט, אפילו של עיתון, באחריות ללשון הרע בתגוביות ("טוקבקים") שכתבו הגולשים. כן נפסק כי ההצהרה אליה מופנה הטוקבקיסט ("האתר אינו אחראי לתוכן התגובות, לנכונותן וכו') פוטרת את האתר מאחריות.

עם זאת, נקבע כי הטוקבקים אינם "עיר מקלט" למבצעי עוולות, ולכן אין להוציאם "מחוץ לגבולות הפיקוח החוקי ולהפוך אותם לתחום שבו אין דין ואין דיין". המשמעות היא שעל המושמץ לבקש מבית המשפט לחשוף את פרטי הגולש ולתבוע אותו, או לתבוע את האתר בעילת רשלנות (שלאור הפסיקה עד היום תתקבל רק לעיתים רחוקות).

השופטת תמר אברהמי דחתה תביעת דיבה שהגיש עו"ד שמעון דיסקין נגד עיתון "הארץ", בגין טוקבקים משמיצים שפורסמו אודותיו, כתגובה לטוקבקים שהוא פירסם בעצמו.

אברהמי דחתה את טענת דיסקין, לפיה לא ידע על ההצהרה שבתחתית חלון הטוקבקים, המפנה לנוסח שבו המשתמש מצהיר כי ידוע לו שהתגובות נכתבות על-ידי המשתמשים והאתר אינו אחראי לנכונותן, טיבן או איכותן ולכל נזק שייגרם.

לדעת השופטת, לא סביר שדיסקין, שהעיד על עצמו כמי ששלח מאות טוקבקים, לא שם לב אליה. עם זאת, תהתה מדוע אתר "הארץ" אינו מחייב את המגיבים לסמן באופן אקטיבי את הסכמתם להצהרה.

סינון יתר

נימוק נוסף לדחיית התביעה היה ש"אין לראות במי שמעמיד את הבמה לרשות הטוקבקיסטים, כאשר ניתן לראות במובחן שמדובר בטוקבקים ולא בחלק מגופן של כתבות, משום 'אמצעי תקשורת' לצורך סעיף 11" לחוק איסור לשון הרע, ומשכך לא ניתן לתבוע את האתר.

לדעת אברהמי, אם המחוקק סבור כי יש לחייב ספק שירותי אינטרנט גם לגבי טוקבקים, עליו לומר זאת במפורש. "מאפייניו של פורום מתאימים יותר לטוקבקים מאשר מאפייניו של עיתון", הוסיפה.

הפסיקה בנוגע לטוקבקים עסקה עד כה בשאלת חיובו של ספק השירות/האתר למסור כתובת IP של טוקבקיסט משמיץ, כדי שהמושמץ יוכל לתבוע אותו. מאחר שדיסקין טען כי יש ללכת בגישת השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, ולבחון אם הדיבה שפורסמה היא ברמה של עבירה פלילית ("כוונה לפגוע"), שאז יימסרו פרטי הגולש, בחנה השופטת אברהמי את עוצמת הדיבה במקרה זה, והגיעה למסקנה שגם לשיטת התובע אין הצדקה להכיר באחריות האתר.

דעה בתום-לב

היא קבעה כי אכן התגובות שנגעו לדיסקין הכילו לשון הרע, אך לא הוכחה כוונה לפגוע. בכל מקרה, הבהירה, הדיבה מהווה הבעת דעה בתום-לב על דיסקין. מעבר לכך, קבעה, שיקולים רבים גם תומכים בשלילת הפיצוי מדיסקין, ובהם: הדברים נכתבו במסגרת טוקבקים הידועים באופיים הבוטה וכמענה לטוקבקים שכתב דיסקין עצמו; הם נכתבו במסגרת החלפת דעות בהקשר ציבורי ופוליטי; דיסקין עצמו התבטא לא פעם בטוקבקים באופן חריף ואף פוגעני; חיוב האתר בפיצוי עלול "להביא לסינון יתר של פרסומים, שהוא מחיר יקר מאוד לתשלום".

"הארץ" יוצג על-ידי עו"ד תמיר גליק מליבליך-מוזר. (ת.א. 51859/06).

צרו איתנו קשר *5988