גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרידמנים

הקרבות המילוליים בבית "האח הגדול" מחווירים אל מול הקרבות בין ביניש לפרידמן

מתאגרפים מחליפים מהלומות בזירה. פוליטיקאים מחליפים גידופים. משפטנים עושים זאת במכתבים. התגובות לא יוצאות מהבטן, אלא מהראש. לאחר שיקול דעת, ניסוח והגהה. המקסימום הוא "מוסר כפול", "אורח לרגע", "סגנונך לא ראוי". עוצמות התיעוב והאיבה אמנם לא נופלות מאלה שמאפיינות את הקטטות האחרות, אבל אצל המשפטנים עדיין שולט איפוק מילולי. לפחות כפי שהדבר מתבטא במכתבים "אישיים" שמופצים לתקשורת.

הסיפור הוא בחירת שופטים לערכאות הנמוכות. נציגי בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים, השופטים דורית ביניש, איילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי, החליטו להתמיד בסירובם. לא רק לטרפד בחירת שופטים לביהמ"ש העליון, אלא גם לשלום ולמחוזי. זאת, מתוך עקביות לעמדתם שלא ראוי שממשלת מעבר תרבה במינויים שלטוניים; וגם, לא להחמיץ הזדמנות להלום בשר המשפטים, דניאל פרידמן. הקדנציה שלו נכנסה לישורת הסופית, אז למה לא לכרסם קצת באחת ההצלחות של כהונתו - מינוי שופטים.

התנגדות זו מספקת גם הזדמנות לרדת לעומקה של תורת האיזונים, אותה נוסחת פלאים שבעזרתה מכריע בית המשפט בכל סוגיה - ערכית, מדינית, חברתית - לאחר היתוכה בכבשן המקצועי כביכול. כבשן שאליו מושלכים כל השיקולים, ובית המשפט, לאחר איזון שהולם את "ערכי היסוד של השיטה", את "תכלית החקיקה" ואת ערכיה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית", מחלץ את הפתרון המשפטי.

ואכן חברת הוועדה, השופטת פרוקצ'יה כותבת לפרידמן: "נדרש, אפוא, איזון זהיר בין הצורך להפעיל סמכויות שלטונית כדי לענות על צרכים חיוניים המתחייבים מהרציפות השלטונית, לבין חובת האיפוק הנדרשת לממשל הפועל בתקופת מעבר, בעת ששוב אינו נהנה מאמון הכנסת".

נניח לרגע לעובדה שפרוקצ'יה היא חברת ועדה ומעמדה בה זהה למעמדו של ח"כ גלעד ארדן, ונתמקד במילות הקסם "איזון זהיר". איזון משמעו שקילה במאזני בעד ונגד של כל הפרמטרים הרלבנטיים.

ואלה השיקולים בעד מינוי השופטים:

1. הוועדה לבחירת שופטים היא ועדה מקצועית ולא ממשלה. רוב חבריה הם שופטים ועורכ-דין, ורק מיעוטם פוליטיקאים.

2. הצורך בבחירת שופטים הוא דחוף. כך עולה ממכתבה של הנשיאה הילה גרסטל למנהל בתי המשפט. כך עולה מכעסם של שופטים רבים שרואים כיצד מוקרב צורך חיוני של המערכת על מזבח קטטת השר-נשיאה. כך עולה משערוריית דחיית משפטם של רוצחי מרגריטה לאוטין בשמונה חודשים.

3. תכלית ריסון המינויים בתקופת המעבר הוא למנוע מחטפים פוליטיים של ג'ובים למקורבי השלטון. המועמדים לשפיטה נבררו בקפידה על סמך כישוריהם המשפטיים בלבד. התנגדות השופטים צובעת את בחירתם בפוליטיזציה מגונה.

4. הרשימה שממנה אמורים להיבחר השופטים החדשים נבררה וגובשה במהלך כהונתן "הלגיטימית" של הכנסת והממשלה, ואינה הצנחה של מועמדים חדשים ברגע האחרון.

5. מבחן השכל הישר הוא ההתנגדות הפוטנציאלית שמעורר המינוי. כשמדובר בשופטים לעליון ניתן אולי להבין את הרגישות, אבל איזו סערה יעורר למשל מינוי של עו"ד רחל תורן לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז?

6. והכי חשוב, היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קבע שהבחירה חוקית וחוקתית. סמכויות ממשלת מעבר הן עניין נזיל ולא מוגדר. מהי הזהירות המתחייבת? רק צרכים דחופים ותחזוקה שוטפת? בג"ץ קבע שממשלת המעבר של אהוד ברק מוסמכת לנהל בטאבה מו"מ לשלום, אהוד אולמרט העביר בשבוע שעבר יותר מחצי מיליארד שקל לאוניברסיטאות, אבל את רחל תורן אי אפשר למנות למחוזי בפ"ת ואת עו"ד אבישי זבולון לשלום בהרצליה? כדי לפזר את העמימות הזו יש יועץ משפטי לממשלה, ואם הוא קובע שהמינויים אינם חורגים מסמכויות תקופת המעבר ואינם פוגעים באמון הציבור, אז על מה נשענת התנגדות השופטים?

ניסיתי להבין. ניסיתי להבין מה גובר על ששת הנימוקים שמניתי לעיל, וזאת בלי לשרבב אפילו את הטיעון של פרידמן שביניש עצמה נבחרה לעליון בתקופת ממשלת מעבר. השופטים הרי טוענים מולו לקיומם של תקדימים מאוחרים יותר, שפרידמן, לפי השופט לוי, צריך להרכין בפניהם את ראשו. אבל התקדימים האלה הם בני-דודים רחוקים למקרה שבפנינו, וחזקה על מזוז שהכיר אותם לפני שחיווה את דעתו כי אין בהם למנוע את הבחירה.

בקיצור, מול שישה טיעונים חזקים, יש טיעון רופף במשקל נוצה. ואם הוא מספיק לשופטים כדי להינעל בהתנגדותם, אז הנזק לבית המשפט הוא לאין ערוך גדול וחמור מאי-בחירתם של כמה שופטים לשלום ולמחוזי. הנזק נגזר מאותו "איזון זהיר" שעליו מדברת פרוקצ'יה במכתבה. פסקי-הדין העתידיים שלה ושל חבריה, בסוגיות המשמעותיות לחיינו, יוכרעו על יסוד האיזונים האלה. על שקילה קפדנית של נימוקי בעד ונגד. ואיך אפשר יהיה לקבל את הפסיקות האלה לאחר שנחשפנו למלאכת האיזון בפרשה הנוכחית? ביניש אולי ניצחה את פרידמן, אבל תפסיד את אמון הציבור בטוהר השיקולים והאיזונים שמעצבים את החלטות השופטים.

גם אדמונד לוי חש צורך דחוף לכתוב לשר המשפטים. בניגוד לנימה המחנכת, הפדגוגית משהו של פרוקצ'יה, לוי נותן בראש. את תפקיד הנבוט נטל לוי כבר בפסק-הדין בעניין הסדר הטיעון של משה קצב, שבו חרג למסה פובליציסטית נוקבת נגד חיים רמון ופרידמן. זאת, בקטע ששני פגמים חמורים דבקו בו: הוא לא היה קשור לנושא הדיון, והוא ניתן כשעתירה נגד מינוי רמון למ"מ ראש הממשלה תלויה ועומדת בבית המשפט.

החופש שלוי מרשה לעצמו לא היה חדש. בדעת היחיד שבו פסל את הסדר פינוי-פיצוי של ההתנתקות הפליג לוי למחוזות פוליטיים ואידיאולוגיים שהסגירו את שורשיו הפוליטיים. לוי היה סגן ראש עיריית רמלה מטעם הליכוד בשנות ה-70, פרט ביוגרפי שהועלם מהביוגרפיה שלו באתר בתי המשפט למרות השקיפות המתבקשת. "עבד כעורך דין עצמאי", נכתב שם על התקופה (1974-1977) שבה ניהל קרבות הירואיים עם אהרון אבו-חצירא בישיבות מועצת העיר. לאחר כישלונו הפוליטי לכבוש את כיסא ראש עיריית רמלה, הצליחה הפוליטיקה להושיבו על כיסא בבית המשפט העליון. זה היה בדיל שנרקם ב-2001 בין שר המשפטים, מאיר שטרית, לנשיא העליון אהרן ברק. הדיל היה במינויים הכפול של לוי ופרוקצ'יה, הצמד שנוטל תפקיד בהתכתשות עם השר.

ההתכתשות החלה בהודעת השופטים שלא יופיעו לישיבה לבחירת שופטים. פרידמן כתב להם (על "המוסר הכפול" של ביניש שנבחרה בתקופת ממשלת מעבר), והם השיבו בשלושה מכתבים, בחלוקת תפקידים כזו: ביניש הסתפקה במכתב לאקוני המגנה את סגנונו "הבלתי ראוי" של השר. פרוקצ'יה סיפקה את ההסבר המשפטי, ולוי את הארטילריה שמקפלת בתוכה את תולדות הסכסוך כולו.

לוי מגנה את השר על "ההשתלחות הנמשכת מעל כל במה נגד בית המשפט העליון ושופטיו. השתלחות שנדמה כי אתה היית חייב להתייצב בראשם של אלה הדוחים אותה ולא בראשם של אלה המלבים אותה". בכך אין חדש. שני ביטויים אחרים במכתבו ראויים להרחבה.

"כי כמי שהקדיש את מרבית חייו הבוגרים למערכת המשפט - זו יקרה לי, ככל הנראה הרבה יותר מאלה שנקלעו אליה כאורחים לרגע ומתהדרים לשווא בתואר של מי שמבקשים את טובתה".

יש משהו בביטוי "אורח לרגע". הן במובן של מי שמבחין בכל פגע, וגם במובן המילולי-כמותי. להבדיל משופטים שמכהנים עד גיל 70, הפוליטיקה לא מצליחה לכונן ממשלות שמאריכות מעבר לשנתיים-שלוש. שבעת קודמיו של פרידמן במשרד המשפטים היו אורחים לרגע. (נאמן, הנגבי, ביילין, שטרית, לפיד, לבני, רמון. ארבעה מהשמונה היו ועדיין מעורבים בהליכים פליליים). אורחים לרגע, כמו פרידמן - שרים שכהונתם היתה קצרה.

אלא שפרידמן, בשונה מהם, מקדיש את מרב זמנו למערכת המשפט. ביניש וחבריה מאשימים אותו כמי שמשקיע את כל מאודו בשתי אג'נדות מרכזיות שמניעות אותו: נקמה על טרפוד מינויה של פרופ' נילי כהן, והחלשת כוחו ומעמדו של בית המשפט העליון. נדמה שלשופטים נוח להסיט את האש לסכסוך הגלובלי ולמקורותיו, כפי שעושה לוי במכתבו, בגלל חולשתם בחזית הנוכחית. גם תומכים כח"כ אופיר פינס מבקרים את התנהלותם בסוגיית מינוי השופטים. גם הפרשן המשפטי של "הארץ", פרופ' זאב סגל, שבדרך-כלל תוקף את פרידמן, לא מבין את פשר ההתנגדות של ביניש למינויים.

לוי מזכיר את פסיקת העליון, ש"גם אם השר אינו מסכים לה הוא מצווה כאזרח וקל וחומר כשר המשפטים להרכין ראשו בפניה". הניסיון להציג את פרידמן כמי שפוגע בבית המשפט וגם במשפט, נועד להגביר את הדה-לגיטימציה של השר, ומשקף תפיסה שרווחת אצל שופטים רבים: החוק זה אנחנו, חובה להרכין את הראש בפנינו. העובדה שלכל היותר מדובר כאן בפרשנות של בית המשפט בפסיקה שמתייחסת לסיטואציה שונה, אינה מפריעה ללוי להטיף לפרידמן על המריית פי השופטים וכפירה בשלטון החוק.

ועל כך משיב פרידמן במכתב. לפרוקצ'יה, לא ללוי שעל סגנונו לא מצא לנכון להגיב, אם כי הוא מזמין אותו להציץ בתשובתו לפרוקצ'יה. במרכזו, המסר של פרידמן שאותו הוא נושא לאורך כל כהונתו - התקוממות נגד הדרך שבה מאתגר בית המשפט את משילותן של הכנסת והממשלה.

הכנסת ולא בית המשפט, כותב פרידמן, היא המחוקק בישראל. כל עוד אין כלל משפטי שאוסר על מינויים בתקופת מעבר, אין לשופטים סמכות לחוקק כלל כזה. "בעיני, הנושא הוא בתחומה של הכנסת שלא קיבלה את עמדתך...העובדה כי את סוברת שאין מקום למנות כיום לתפקידים ציבוריים, אינה הופכת סברה זו השנויה כאמור במחלוקת לחוק או לדין. אילו הלכה כזו נפסקת על-ידי בית משפט העליון היה הדבר מלמד על סכנותיה של חקיקה שיפוטית החורגת מתחומי ועל השיבוש שהיא עלולה לגרום למערכי השלטון".

פרידמן תוקף את יומרת השופטים לכפות את עמדתם על הוועדה לבחירת שופטים, יומרה שנובעת מ"הקושי הפסיכולוגי" שלהם להפריד בין מעמדם כשופטים למעמדם כחברי ועדה שבמסגרתה "אין לכם סמכות מיוחדת לפרש את הדין ועליכם לקבל את דעת הרוב, מה גם שזו נתמכה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה".

ובאשר לנימוק הקבוע שבשמו נוהגים השופטים לתבוע היענות לעמדתם "אמון הציבור", מזכיר פרידמן כי מינויים של ביניש ויעקב טירקל בתקופת ממשלת מעבר לא פגעה באמון הציבור, לא בממשלה ולא בבית המשפט. לשיטתו, אמון הציבור ייפגע פעמיים דווקא אם לא ימונו שופטים: בגלל השיקולים הזרים ביסוד אי-הבחירה ובעיקר בגלל התוצאה: הגברת העומס והסחבת.

חליפת המכתבים בין השר לשופטי בית המשפט העליון מציפה בעוצמה את החשדנות, הקרע והאיבה שבין הצדדים. ייתכן שהסיום הקרב של קדנציית פרידמן שיחרר כמה חרצובות מיותרות, אלא שתמוה הוא נשוא המחלוקת. אם יש נושא שאין עליו מחלוקת הוא הצורך הדחוף בתגבור מצבת השופטים לנוכח הסכנה לקריסת המערכת.

פרידמן רכש לעצמו בדין את עוינות השופטים. חלק מיוזמותיו ומהתבטאויותיו חתרו לגמד את בית המשפט העליון, אבל אלה לא הבשילו למהלכים ממשיים. לא הגבלת השפיטות, לא הגבלת זכות העמידה, לא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. עיקר השינויים שכן הצליח לחולל היטיבו עם המערכת. למשל, הקמת בית המשפט המחוזי בפ"ת, הפרדת ההוצאה-לפועל מבתי המשפט, האצת בינוי בתי המשפט, יוזמות חקיקה שהשביחו את סדרי הדין וכן מינוי של יותר ממאה שופטים שמשתבצים לתקנים שפונו, ו-90 תקנים חדשים שהשיג לשנים הקרובות.

בסוף השבוע התקיים סיבוב נוסף - ומיותר - במלחמה הבלתי נגמרת בין השר לביהמ"ש העליון, שהסתיים בתיקו לטובת פרידמן. ביניש ניצחה בקרב על המינויים, ופרידמן בקרב על התודעה. השופטים התגלו כבלתי ענייניים, כעקשנים, כקנטרנים, וכנעדרי נימוק אמיתי לעמדתם. ובכך כישלונם הגדול. לברנז'ה המשפטית יכולת ומיומנות להבין מחלוקות גדולות דרך הפרטים הקטנים של הטיעונים, של שיקולי בעד ונגד, של האיזונים, של ההקשרים החוקיים והחוקתיים. בכל אלה, קשה למצוא משקיפים אובייקטיביים שיתמכו בביניש.

ונוסף לזה, מלחמה שבה שלושה מתנפלים על אחד, הלב נוטה לטובת האנדרדוג.

* הכותב הוא מנהל המחלקה לתקשורת משפטית ב"ארד תקשורת"

עוד כתבות

מטוס בואינג 767, ארקיע / צילום: יואב יערי

ארקיע מצטרפת לאל על ולישראייר: תאפשר ביטול חינם של טיסות וחופשות

ארקיע תאפשר לקבל החזר מלא במקרה של ביטול טיסה או חופשה ב-39 יעדיה הבינלאומיים ● מדיניות הביטולים תקפה להזמנות חדשות שיבוצעו עד ל-31.3 לטיסות הממריאות עד 25.5 (כולל חופשת פסח) ● שינוי או ביטול יתאפשרו עד 7 ימים לפני ההמראה

יאיר גולן / צילום: כדיה לוי

יאיר גולן ניסה להרגיע שגם "דוד לוי תמך בסוף באוסלו" - האם העובדות לצדו?

יאיר גולן דיבר על תושבי עזה שמצביעים ליכוד ועל דוד לוי שהצביע בעד ההתנתקות, אך העובדות לא ממש מתיישרות איתו • המשרוקית של גלובס יוצאת לשטח

איוב קרא / צילום: שלומי יוסף

איוב קרא חשף "מכשיר לעצירת הקורונה" ועורר סערה ברשת

קרא שיתף בטוויטר סרטון ובו מוגש לו בכנס ברוסיה מכשיר לניקוי מי שתייה ש"יעצור את הקורונה" ● בעבר עורר קרא סערה דומה כשרמז על רובוט שיחסל את בכירי החמאס

קובי ויהודית ריכטר / צילום: שלומי יוסף

עורך הדין שהונה את קובי ויהודית ריכטר יושעה מהמקצוע ל-8 שנים

עו"ד יעקב הרכבי, בן דודה של יהודית ריכטר, הורשע ע"י בית הדין המשמעתי לאחר שמשכן נכס ששייך לזוג כבטוחה להלוואה מסוכנת שנטל לעצמו

ניר שטרן/ צילום: כדיה לוי

פז פרסמה תוכנית אסטרטגית; היעד: הכפלת שווי החברה בתוך 5 שנים

במרכז התוכנית, בשיתוף חברת הייעוץ מקינזי, עומד צמצום התלות של פז במוצרי נפט ודלקים ● ההנהלה מתכננת להשיג את היעד ע"י חלוקה מאוזנת יותר בין ארבעת מגזרי הפעילות - דלקים, תעשייה ואנרגיות מתחדשות, קמעונאות ונדל"ן - כך שכל אחד יספק כ-25% מרווח ה-EBITDA בעוד 10 שנים

קורונה / צילום: רויטרס Heo Ran

"לא עוד מהמורה בדרך; הקורונה מגבירה את הסיכוי להפחתת הריבית"

דריכות לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל מחר ● כלכלני פועלים מעריכים כי "השווקים הפיננסיים עוברים לגלם בהדרגה תרחיש בו וירוס הקורונה זה לא עוד מהמורה בדרך" ● ומה יקרה לצמיחה בשוק המקומי בעקבות השלכות הקורונה? ● התחזית השבועית של "גלובס"

וורן באפט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

וורן באפט: לחייב את הדירקטוריונים לתת יותר דין וחשבון לבעלי המניות

לדבריו, השכר הגבוה של הדירקטורים העצמאיים הגיע לרמה שעלולה להרתיע אותם ממתיחת ביקורת על החלטות גרועות של המנכ"לים

בלומברג / צילום: Carlos Osorio, Associated Press

טוויטר סגרה 70 חשבונות שתמכו בבלומברג בגלל "מניפולציית תוכן אפשרית"

המהלך עלול להיות מכה נוספת למיליארדר שהוציא עד כה מאות מיליוני דולר על קידום המועמדות שלו ● מטוויטר נמסר בשבת כי החברה השעתה את החשבונות בגלל הפרת כלליה נגד מניפולציה של הפלטפורמה שלה וספאמים

ביומד / צילום: שאטרסטוק

פארמה 2b של אהוד מרום ממנה את דיוויד טיירני למנכ"ל

לטיירני יש ניסיון של 30 שנה בתחום התרופות ● המוצר המוביל של החברה נמצא בשלב III של הניסויים הקליניים, והחברה מעריכה כי הוא עשוי להגיע לשוק כבר ב-2021

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף

משבר קורונה בענף התיירות מכה בישראייר - ומרחיק שוב את התוכנית של אי.די.בי למכירת החברה

אי.די.בי ציפו לקבל השנה תמורה של 186 מיליון שקל עבור חברת התעופה, שבעבר כבר נכשלו ניסיונות למכירתה ● מנכ"ל ישראייר: "תוצאות הרבעון הראשון יהיו קשות. נרשום הפסד כבד ונידרש לקיצוץ בכוח-אדם"

סקר הסקרים

סקר הסקרים: שבוע לבחירות, הליכוד עוקפת לראשונה את כחול לבן

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

מפעל דגנים במחוז חיילונגג’יאנג בסין ששב לפעילות בסוף השבוע צילום: רויטרס, Wang Song

"השווקים לא מתמחרים נכון את הנזק שעלול לגרום נגיף הקורונה. ההתאוששות לא תהיה מהירה כמו אחרי הסארס"

הכלכלן פרופ' סטפן רואץ', בכיר לשעבר במורגן סטנלי ומומחה עולמי לכלכלת אסיה, מזהיר שההתאוששות ממשבר הקורונה לא תהיה מהירה כמו בסארס, לא מבין מדוע השווקים שוברים שיאים, אבל מציע לשמור על פרופורציות ● "כשאתה בתוך המשבר הוא נראה תמיד יותר קשה ממה שהוא באמת"

נתניהו מבקר במתקן הבידוד בבית החולים שיבא / צילום: חיים צח, לע"מ

מדוע לא הוקמה ועדת הכנסת למניעת התפשטות נגיף הקורונה?

בתחילת פברואר החליטה ועדת הכנסת להקים ועדה זמנית שתעסוק בהתפשטות הנגיף, אך היא לא הוקמה אחרי שבליכוד סברו כי יש לכונן אותה רק אחרי הבחירות לכנסת ה-23 ● ברשות לחירום לאומי (רח"ל) אין מינוי קבוע של יו"ר מאז שהתפטר הקודם

עמי אראל / צילום: שלומי יוסף

אחרי 15 שנה, עמי אראל פורש מתפקידו כיו"ר סלקום; ערן סער צפוי להחליפו

אחרון אנשי דנקנר: יו"ר סלקום עמי אראל יסיים את כהונתו ולא ימשיך בחברה • אראל הוא האחרון מקרב המנהלים הבכירים בקבוצת אי.די.בי-דסק"ש (דיסקונט השקעות), שנותר מתקופתו של בעל השליטה הקודם בקבוצה

מנהלת ועדת הבחירות אורלי עדס / צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי, יח"צ

האם השוהים בבידוד ונשאי הנגיף יוכלו להצביע בבחירות הקרובות

מוועדת הבחירות נמסר כי היא תפעל לפי הנחיות משרד הבריאות ומסרה כי על השוהים בבידוד להישאר בביתם ● אולם מוועדת הבחירות נמסר כי לנוכח לוח הזמנים הקצר עד ליום הבחירות, הוועדה בוחנת הקמת קלפיות ייעודיות

תוכניות המחיר למשתכן ברחבי הארץ / צילום: אייל פישר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

הפתעה לפני הבחירות: הגרלה נוספת של מחיר למשתכן יוצאת היום לדרך

מטה הדיור הודיע כי יפתחו היום שורה של הגרלות קטנות ל-851 דירות באזור הצפון בלבד ● רוב הדירות יהיו בחיפה, הנוספות יהיו בחצור הגלילית ובנוף הגליל

מטוס הרטרו של אל על / יחצ אל על

אפקט הקורונה: אל על מייקרת את מחירי ההובלה האווירית ב-100%

כשאר חברות התעופה העולמיות, אל על נקלעה למשבר עם פרוץ וירוס הקורונה ● תגובת החברה: "בנתיבים בהם נדרשת טיסת העברה של חברה זרה ובה הועלו המחירים הדבר משתקף במחיר הסופי, אולם אין מדובר בהעלאה או ברווח של אל על"

צילום משחק כדורגל לטלוויזיה/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

איגוד מפיקי הטלוויזיה נגד אק"ט: "תיאום מחירים אסור ופגיעה בעובדים"

התלונה הוגשה לממונה על התחרות, ומיד לאחריה הגיעה גם תגובתו החריפה של האיגוד המייצג את עובדי הסט ● אק"ט: "המפיקים מבקשים להמשיך ולהעסיק את עובדי מקצועות הסט בצורה פוגענית ללא זכויות"

סניף איסתא  / צילום: שי אורי

מנכ"ל איסתא לעובדים: חופשה ללא תשלום וקיצוץ של 10%-25% בשכר המנהלים

לא רק חברות התעופה משלמות את מחיר משבר הקורונה - גם חברות וסוכנויות הנסיעות נקלעו למשבר ● חברת איסתא נערכת לפיטורים ולקיצוצים בשכר - האם צפוי גל קיצוצים בענף?

באר יעקב / צילום: איל יצהר, גלובס

לא לנצח האחות הקטנה של רמלה: 27 אל"ף יח"ד ייבנו בבאר יעקב

חשבתם שבאר יעקב בתנופת פיתוח? זה עוד כלום: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז אישרה את תוכנית המתאר של באר יעקב, שמבקשת להוסיף לה 27 אלף דירות תוך שילוש האוכלוסייה שלה