לראשונה: מנכ"ל חברה יפצה אישית עובדת שתנאיה הורעו בשל הריונה

לעובדת, סוכנת מכירות בחברת זכוכית בידודית, נפסק פיצוי מקסימלי בסך 50 אלף שקל ; ביה"ד "הרים מסך" וחייב אישית את המנכ"ל אייל רובננקו, שהיה "הרוח החיה מאחורי ההתנהגות המפלה את התובעת בשל הריונה"

בית הדין האזורי לעבודה חייב, לראשונה, מנכ"ל חברה לפצות באופן אישי עובדת שהופלתה משום שנכנסה להריון, וזאת מאחר שהיה "הרוח החיה" בהפלייתה. לעובדת נפסק פיצוי מקסימלי בסך 50 אלף שקל מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, וזאת למרות שלא פוטרה אלא התפטרה אחרי שהורעו תנאי עבודתה בגלל ההריון.

אנט קירש עבדה כסוכנת מכירות בחברת זכוכית בידודית, שאייל רובננקו הוא מבעליה ומנהליה. באמצעות עו"ד שי מיטרני טענה כי לאחר שהודיעה שהיא בהריון, ניסתה החברה לקבל היתר לפיטוריה מהממונה על חוק עבודת נשים ונענתה בשלילה, ואז החלה להרע את תנאי עבודתה: קיזזה סכומים משכרה, שללה גישתה למחשב, דרשה ממנה לדווח על מועדי כניסתה ויציאה, ועוד.

העובדת הודיעה על התפטרותה נוכח "הרעת התנאים הבלתי פוסקת ויצירת מערכת תנאי עבודה בלתי אפשרית". מאחר שהיא התפטרה, חוק עבודת נשים (האוסר על פיטורי עובדת בהריון) אינו חל, ולכן היא תבעה בטענה לאפליה מחמת הריון. החברה ורובננקו טענו, באמצעות עו"ד גיורא רובננקו, כי בסך-הכל החלו לאכוף נהלי עבודה ישנים שלא נאכפו.

משבר אמון

השופטת מיכל לויט קבעה כי גם אם אכן מדובר באכיפת נהלים ישנים, "הרי שהקפדה על קוצו של יו"ד דווקא לאחר שלא עלה בידי הנתבעים לסיים את יחסי העבודה עם התובעת כביכול ב'הסכמתה' או לקבל היתר לפיטוריה, בצירוף יתר הנסיבות, נועדו ללא צל של ספק להקשות על התובעת את המשך עבודתה וליצור סביבת עבודה עוינת, שתגרום לה לרצות ולסיים את יחסי העבודה מיוזמתה".

יתר הנסיבות להן כיוונה לויט היא הקלטה של רובננקו אומר לקירש שהיא "סידרה" אותו ושהוא "אכל אותה" עקב כניסתה להריון, וכן חסימת הסלולרי שלה לשיחות יוצאות, מניעת שי לחג ועוד.

מעדויותיהם של האחים המנהלים אייל ויוסי רובננקו בבית הדין הסיקה השופטת כי ההריון הוא שגרם לאותו "משבר אמון" שהוביל לשינוי ההתייחסות לעובדת, וכתוצאה מכך להרעת תנאי העסקתה. בשל האמירות וההתנהגות המכוונת והבוטה מצד החברה ורובננקו, נפסק הפיצוי המקסימלי בגין האפליה.

אמנם התפטרותה של קירש נחשבת לפיטורין לפי החוק (כי נבעה מהרעת תנאי עבודה), אך מאחר שלא עבדה שנה בחברה היא אינה זכאית לפיצויי פיטורין. עם זאת, נפסק לה פיצוי ממוני בסך 32 אלף שקל, שיבטא "חלק מהזכויות שבאופן סביר ניתן היה להניח כי התובעת היתה זכאית להם לולא פעולות הנתבעים בניגוד לחוק שהביאו להתפטרותה".

לויט "הרימה מסך" וחייבה אישית את אייל רובננקו, שהיה "'הרוח החיה' מאחורי ההתנהגות המפלה את התובעת לרעה בשל הריונה", לאחר שפגע במודע ובחוסר תום-לב בזכויותיה. כן ציינה כי קיים חשש שקירש לא תוכל להיפרע מהחברה, שעובדיה הועברו לחברה אחרת שהקים רובננקו.

תביעת הנגד של החברה נגד קירש נדחתה. החברה ורובננקו חויבו ב-25 אלף שקל שכר-טרחת עורך דין והוצאות. (עב' 5524/03).

צרו איתנו קשר *5988