סמל"ת תובעת 156 מיליון שקל מרמי אונגר וקאיה: נישלו אותנו מהזיכיון לרכבי קאיה

סמל"ת שבבעלות מיכאל לוי היתה בעלת הזיכיון לייבוא רכבי קאיה מאז 1995 ; טוענת כי תאגיד KIA Motors, רמי אונגר והחברות טלקאר מוטורס וריי מוטורס שבבעלותו רקחו קנוניה כדי לנשלה מהבלעדיות בייבוא הרכבים

קבוצת סמל"ת (יבואנית פיאט, לנצ'יה ואלפא רומיאו) והחברה-הבת קוריאה מוטורס ישראל (KMI), שעד לאחרונה שימשה כיבואנית הבלעדית של רכבי KIA, תובעות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב 40 מיליון דולר (כ-156 מיליון שקל) מתאגיד KIA Motors הקוריאני, ומאיש העסקים רמי אונגר והחברות טלקאר מוטורס וריי מוטורס שבבעלותו, בטענה כי רקחו קנוניה כדי לנשלן מהבלעדיות בייבוא רכבי KIA.

סמל"ת (סוכנות מכוניות לים התיכון), שבבעלות מיכאל לוי, היתה בעלת הזיכיון לייבוא רכבי קאיה מאז 1995. אונגר מייבא כיום את רכבי דייהטסו וסנגיונג. בתחילת שנות ה-2000 הוא איבד (בלא פיצוי) את הזיכיון לייבוא רכבי דייהו לחברת UMI, לאחר שדייהו נרכשה בידי ג'נרל מוטורס. בסוף 2007 החליט תאגיד קאיה להעביר בלא תמורה את זיכיון הייבוא של רכביו מסמל"ת לאונגר. בענף העריכו כי הדבר נבע מקשריו של אונגר בתחום הספנות עם יונדאי מוטורס, חברת האם של קאיה.

סמל"ת טוענת, באמצעות עוה"ד איל רוזובסקי, אורן גרוס ויוגב תובל ממשרד צלרמאיר-פילוסוף ושות', כי מאז איבד אונגר את זכות ההפצה של רכבי דייהו, הוא חתר תחתיה כדי להכשילה בפעילותה וליטול ממנה את זיכיון הייבוא של קאיה, שלא כדין ובלא תמורה.

לדברי סמל"ת, מאז הקמתה היא עשתה מאמצים רבים והשקיעה כ-126 מיליון שקל ביצירת התשתית הפיזית והאנושית לשיווק רכבי קאיה. בין היתר, היא הקימה רשת של 11 סוכנויות מקומיות, 20 מוסכים מורשים ו-10 אולמות תצוגה, בנוסף למערך שירות לקוחות בפריסה ארצית. כן דאגה לשיווק ולפרסום המותג כדי לבנות את כוחו ולהחדירו לשוק הישראל. זאת, מתוך הבנה ברורה שמערכת היחסים עימה תימשך לתקופה ארוכה.

הפרה גסה

בשנים 1995-1998, טוענת סמל"ת, היא ספגה הפסד נומינלי של 95 מיליון שקל בשל מצבה הקשה של תאגיד קאיה, שפשט רגל ונמכר ליונדאי. לטענתה, בענף הרכב נהוג שחוזי ההפצה מתחדשים מאליהם לתקופות נוספות של עשרות שנים ויותר, ומקובל שלא מחליפים מפיצה באחרת, מבלי לתת ליוצאת תמורה כלכלית מלאה לזכות ההפצה.

למרות זאת, כך נטען, מאז 2003 החלה קאיה להפר את ההסכמים ברגל גסה: היא העבירה את KMI לחסות קאיה המזרח התיכון ואפריקה (במקום אירופה); היא מכרה לה רכבים במחירים לא תחרותיים ואף מפלים; היא סירבה שרירותית לאפשר לה לשלם בדולרים במקום באירו; היא ערכה ביקורת במוסכיה כדי להכשילה; היא סיפקה ב-2005 פחות רכבים מהמובטח; והשיא - היא סירבה לחתום על תוכנית עסקית ל-2006.

בסוף 2006 נחתם לבסוף הסכם תנאים ל-3 שנים, שסמל"ת הסכימה לתנאי תמורת הארכת הזיכיון לתקופה ארוכה. לדבריה, כדי לעמוד ביעדיו היא ספגה ב-2007 נזק של 51 מיליון שקל (26.5 מיליון הפסד בפועל ו-25 מיליון אובדן רווח).

"שידל ושיכנע"

באשר לאונגר נטען כי הוא "שידל, שיכנע ופעל בקרב בכירי קאיה" שתסיים את החוזה עם KMI, למרות שאמר לנציגיה שלא יפעל לקבלת הזיכיון משום שעסקי המכוניות "אינם מעניינים" אותו. מתברר כי אונגר הגיש תביעה דומה במהותה נגד UMI ודייהו, בטענה לנישולו מהזיכיון לייבוא דייהו, ובמסגרתה הודה בעצמו כי "התקופה המינימלית לסיום מוסדר והוגן של הסכם הפצה הינו לכל הפחות 7 שנים". בחוות-דעת שצירף לתביעתו הודה כי אין תקדים בישראל לנטילת סוכנות ממפיץ והעברתו לאחר ללא תמורה.

לדברי סמל"ת, קאיה גם לא איפשרה לה למצוא קונה מרצון לסוכנות ההפצה, למרות שהיו מתעניינים. כך למשל גיל אגמון, מנכ"ל דלק רכב שבשליטת יצחק תשובה (יבואנית מאזדה ופורד), הציע למיכאל לוי 30 מיליון דולר עבור הסוכנות, כשלדעתה בתום משא-ומתן היה משלם 50 מיליון דולר. טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 2262/08).

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988