רואי חשבון הם כמו חיילי מודיעין

לא יכולנו לזהות את הכשל שהכה את ליהמן, הפיל את גולדמן לתת-מחיר והלאים את AIG

ראובן שיף הוא נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

רואי-החשבון דומים בהיבטים מסוימים לאנשי מודיעין. כל זמן שלא מדברים עליהם, סימן שהכול בסדר. מתי שומעים עליהם? כשמישהו טוען שהיה כשל. לכן, זה שלא מדברים עליהם בהקשר למשבר הפיננסי הבינלאומי, הוא תעודת כבוד לאנשי המקצוע.

איפה טעינו, מה לא ראינו

היו ששאלו כיצד רואי החשבון של החברות הקורסות בארה"ב לא זיהו את המצב. כיצד נעלמו מעיניהם האותות למה שהעלים את ליהמן-ברדרס, למנ שהוביל את מכירת מריל-לינץ' במחירי סוף עונה ואת מה שגרם בסופו של דבר להלאמה של AIG וחברות ענק נוספות, כשלפתע התברר שהן בדרך הבטוחה לפשיטת רגל.

התשובה נעוצה בפתאומיות המשבר ובהיקפו, שמוגדר כ"צונאמי", למרות ההבדל בין אובדן דם לדמים. גל אדיר והרסני שהופיע ללא אזהרה ושטף אותנו.

ההתמוטטויות החלו לפני מספר חודשים, בעיקר במשכנתאות ובנדל"ן בארה"ב. עוצמת הקשר בין המוסדות הקטנים יחסית לענקי הפיננסים לא הייתה ידועה. התקשרויות נערכו מחוץ לדו"חות המבוקרים בידי רואי-החשבון, אך במידת גילוי ובקרה ראויות. הדיווח החשבונאי נערך לפי כללי החשבונאות, שקובעים גופים חיצוניים (כדוגמת IASB לתקנים בינלאומיים, FASB הפועלת בארה"ב, והמוסד לתקינה חשבונאית אצלנו).

הערכות שווי מבוססות ומציאותיות

אין זה אומר שהמקצוע איבד מערכו, להיפך. גופי תקינה מרכזיים בודקים את התקנים החשבונאיים כדי להפיק לקחים. השאלה המרכזית היא השימוש בשווי ההוגן: השאלה המרכזית היא כיצד לקבל את הערכת השוק לגבי שווי נכס, אם היא מוטה בקיצוניות כלפי מעלה או מטה.

לא רק גופי התקינה עוסקים בכך. בארה"ב מעורבים גם בתהליך רגולטורים ומחוקקים. כולם מבקשים לבדוק אם התקינה החשבונאית וההתאמה לשווי השוק (Mark to market) ממלאים את תפקידם הציבורי.

במשק השרוי במיתון גוברת חשיבות הבקרה הפנימית והחיצונית, שמא מישהו יתפתה לייפוי דו"חות. חשוב לחזק את הביקורת החיצונית שעליה מופקדים רואי-החשבון וכן את מערכות הבקרה והפיקוח, להדק נהלים ולסתום פרצות.

בהקשר זה ראוי לנצל כלים שמעניק חוק החברות שלנו. על הדירקטוריונים וההנהלות להקפיד ולספק לרואה-החשבון כל מידע הנוגע למילוי תפקידו. רואה החשבון הוא נציג בעלי המניות, ולכולנו אינטרס לשמירת אמון הציבור באמינות הדוחות.

לא לאיחוד גופי רגולציה

יש להימנע מהפיתוי לאיחוד גופי הרגולציה בשוק ההון, כפי שהציעו כמה. המשק הישראלי נפגע רק מעט מהמשבר כי הרגולציה פועלת כהלכה. המשק בישראל תלוי בהשקעות זרות, בעיקר כשמחנק האשראי מאיים על העולם. הגברת הרגולציה היא ההיפך מהנדרש, כי יש לשדר פתיחות למשקיעים הזרים.

לא לעצירה של הפחתות המס

המיסוי הוא הכלי היעיל ביותר למשיכת משקיעים. הקלות מס חיוניות למשיכת הון זר הנחוץ לנו כל-כך, ונסיגה מהקלות תהיה איתות שלילי למשקיעים. לכן, אסור לדחות את הפחתות המס המתוכננות לינואר 2009. הגדלת ההכנסה הפנויה תתרום להגברת הפעילות והוודאות החיוניות למשיכת השקעות מבחוץ.

צרו איתנו קשר *5988