הבוס מנצל את המשבר כדי לדרוש מכם לעבוד שעות נוספות? כשתעזבו או תפוטרו תוכלו לתבוע את מה שמגיע לכם

התיקון לחוק הגנת השכר שהובילה ח"כ יחימוביץ' ושייכנס לתוקף בינואר מקל על העובדים לתבוע מעסיקים בעניין שעות עבודה, משום שלראשונה חובת ההוכחה של מספר שעות העבודה מוטלת על המעסיק ולא על העובד

המשבר הכלכלי הביא איתו לא רק גל של פיטורים, אלא גם, ואולי בעיקר, גל של הרעות תנאים. במקרה של הרעת תנאים מוחשית, כמו פגיעה במרכיבי השכר או במרכיבים נוספים שעוגנו במסגרת ההסכם עם העובד, יכול העובד שלא להסכים להרעת התנאים ולהתפטר, כך שדינו יהיה כמפוטר ולכן יזכה לכספי הפיצויים.

ואולם, בגלל העובדה שהמשבר הכלכלי חובק כמעט כל ענף במשק, מרבית העובדים מחליטים לספוג את הרעת התנאים משום שהם מבינים כי המצב גרוע גם במקומות אחרים. עבור חלק לא מבוטל מהמעסיקים, במיוחד אלה שנפגעו פחות מהמשבר, מדובר בהזדמנות "לתקן עיוותים" שהיו לכאורה בשנים האחרונות בכל הנוגע לשכר ולהטבות העובדים. זו הזדמנות למתן את רמות השכר, להפסיק את חגיגת הדלק הבלתי מוגבל במכוניות ועוד.

אבל רבים מהמעסיקים דורשים היום מהעובדים דבר פשוט וטבעי על פניו: לעבוד יותר. צריך לרכז מאמץ, הם אומרים, לשלב ידיים ולהגביר את התפוקות. מעסיקים רבים סבורים כי אין מניעה לבקש זאת מהעובדים, בעיקר משום שבמקום עבודתם, כמו בחלק גדול מהמשק כיום, מקובל לעבוד באופן "גלובלי" מבלי לשלם לעובדים שעות נוספות.

זה מקובל לא רק בענף ההיי-טק שם השכר גבוה, אלא גם במשרדי פרסום, משרדי עורכי דין, חברות למשאבי אנוש, ענפי התקשורת ולמעשה, במגוון רחב מאוד של ענפים בהם השכר דווקא אינו גבוה ואף לעתים נמוך. ואולם, מעסיקים שמבקשים מעובדיהם לעבוד כיום יותר בגלל המשבר מבלי לשלם שעות נוספות, לא תמיד לוקחים בחשבון שהעובד יכול בסופו של יום לתבוע את כל אותן שעות, כאשר כל הסיכויים הם לזכותו של העובד.

החוק מתיר כיום שלא לשלם שעות נוספות רק לעובדים בתפקידי ניהול מובהקים עם אחריות רבה, או במקרים של "משרת אמון" כאשר למעסיק אין יכולת מובהקת לפקח אחר שעות העבודה של העובד, כמו במקרה של עיתונאי.

"אפילו בהיי-טק אמורים לשלם שעות נוספות והשכר הגבוה שם לא מגן מפני תביעות, אבל קל וחומר כאשר מדובר בעובדים שמשתכרים נמוך", טוען עו"ד אפרים ברק, המתמחה בדיני עבודה. ברק מציין כי עובד כמעט אף פעם לא יתבע את מעסיקו כל זמן שהוא עובד, אולם הוא כן יעשה זאת במקרה של פיטורים, ובוודאי במקרה של סכסוך שהוביל לפיטורים ומבהיר כי תביעות יש כל הזמן.

מעסיקים צריכים לקחת היום בחשבון שהדרישה מהעובדים לעבוד שעות נוספות מבלי לשלם על כך עלולה לעלות להם ביוקר דווקא בגלל המשבר. העובדים אולי מבינים שהיום "אין להם ברירה", אך כשהמצב בשוק העבודה ישתפר, הם עשויים לעזוב למקום אחר, לא לפני שהם תובעים את מה שמגיע להם. ככל שהרעות התנאים במקום העבודה יהיו רבות ומוחשיות יותר, כך גדלים הסיכויים שהעובדים יגישו בסוף תביעות נגד מעסיקיהם. התביעות לא יוגשו בגין הפחתת שכר או בשל קיצוץ בהוצאות הרכב, שכן לא ניתן לתבוע על כך, אולם הרעות תנאים עלולות להגביר את רצון העובד לתבוע בגין כל דבר שבר תביעה - כלומר שעות נוספות, הפרשות סוציאליות וכל מה שמעוגן בחוק או בהסכמים קיבוציים.

עו"ד ברק מציין כי בכל מה שקשור לתחומים המעוגנים בחוק, כגון שעות נוספות, לא יעזור למעסיק שהוא הגיע ל"הסכמה" עם העובד. "מעסיק לא יכול להגיד לעובד שאצלו לא משלמים שעות נוספות ולצפות שהעובד לא יתבע רק משום שהוא הסכים לתנאים".

נתון נוסף שהמעסיקים חייבים לקחת בחשבון הוא התיקון לחוק הגנת השכר שהובילה ח"כ שלי יחימוביץ' ושייכנס לתוקף בינואר הקרוב. התיקון מקל מאוד על העובדים לתבוע מעסיקים בעניין שעות עבודה, זאת משום שלראשונה חובת ההוכחה של מספר שעות העבודה מוטלת על המעסיק ולא על העובד. השילוב בין הרעת תנאים, אווירת משבר ועובדים ממורמרים, לבין אי תשלום שעות נוספות או כל תשלום אחר הקבוע בחוק (במיוחד אחרי התיקון לחוק הגנת השכר), יכול להביא לגל של תביעות בעתיד ולהוצאות בלתי מתוכננות מצד מעסיקים רבים.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988