שר המשפטים: היועמ"ש ונשיאת העליון נטלו לעצמם סמכויות שמעולם לא הוענקו להם

לריכוז כל הידיעות מוועידת ישראל לעסקים ; השר דניאל פרידמן בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס": "למעשה הייעוץ של היועמ"ש הפך להיות פסק דין. אם הוא מחליט נגד הממשלה, היא כמעט חסרת אונים"

שר המשפטים, דניאל פרידמן, תקף הערב (א') את היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ואת נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, על שנטלו לעצמם סמכויות שמעולם לא הוענקו להם. "מכונית זקוקה לנהג שיניע את המנוע. הנהג זקוק לבלמים. אבל כשהבלמים משתלטים על המכונית והמנוע, אפשר להחליף את הנהג עשר פעמים ועדיין המכונית לא תוכל לזוז. אנו מאוד קרובים למצב הזה, שהמכונית מאוד מתקשה לזוז", אמר השר בכוונו בעיקר ליועץ מזוז.

פרידמן פתח את הפאנל בנושא "משילות, סמכות ואחריות" בוועידת ישראל לעסקים 2008, שהנחה עו"ד חנינא ברנדס ממשרד נשיץ-ברנדס. שר המשפטים דיבר על מצב שבו "הגורם האחראי, הממשלה, בקושי יכול לממש את סמכותו. לגורמים אחרים יש הרבה כוח, בעיקר כוח בלימה, והם אינם נותנים אחריות בפני איש".

הוא מנה כמה נקודות ציון בפסיקה הממחישות לדבריו כיצד עבר הכוח מהממשלה למערכת המשפטית ולפקידות הבכירה. לדבריו, בשנת 1986 התפטר היועץ המשפטי יצחק זמיר על-רקע פרשת קו 300, בה סירבה הממשלה לקבל את עמדתו (לפיה אין לחון את אנשי השב"כ בטרם הועמדו לדין). בג"ץ קיבל את עמדת היועץ מיכה חריש, שהחליף את זמיר, "ובשורה התחתונה, הממשלה הצליחה במה שרצתה. הסתבר שהיועמ"ש שגה. היום הדבר הזה בלתי אפשרי, זה חלום רחוק. אנו חיים בעולם אחר לגמרי".

אלא, הוסיף פרידמן, שמאז ניתן פסק דין המחייב את הממשלה לקבל את עמדת היועמ"ש. "למעשה הייעוץ של היועץ הפך להיות פסק דין. אם הוא מחליט נגד הממשלה, היא כמעט חסרת אונים".

דוגמא נוספת הביא פרידמן מפרשת יוסי גינוסר, אז קבע בג"ץ שלמרות שגינוסר עומד בתנאי הכשירות למינויו למנכ"ל משרד השיכון, המינוי צריך להיות במתחם הסבירות. "ביהמ"ש הפך למחוקק-על. ביהמ"ש מוסיף על החוקים, ובדרך כלל הוא מוסיף איסורים. כאן האיסור הוא לנהוג מחוץ למתחם הסבירות".

לדברי פרידמן, "נושא המינויים מוצא בהדרגה מהגופים הממונים, וצריך להבין את המחיר. אדם שאולי עשה או אמר משהו, או שיש לו יריב, צריך לחשוב אם שווה לו בכלל להיכנס לשירות הציבורי".

שר המשפטים שב והאשים במרומז את ביניש במוסר כפול, בכך שהיא מונתה ב-95' כשופטת לעליון, בתקופת ממשלת מעבר ("איש לא טען אז שזה לא חוקי"), אולם באחרונה טענה שאין לבצע מינויים בתקופה זו.

פרופ' שלמה אבינרי מהאוניברסיטה העברית קרא לפטר את בכירי אגף שוק ההון במשרד האוצר. "בעת הדיון על רשת הביטחון הפנסיונרית, נאמר שראשי האוצר הודיעו לראש הממשלה שהוא מתערב בסמכות שאין לו. לא נראה לי הגיוני שפקידים ממונים יאמרו לרה"מ שאין לו סמכות להציע הצעות, וזה עוד מופיע במכתב גלוי בעיתונות. באף מדינה דמוקרטית זה לא קורה. במדינה דמוקרטית צריך לפטר אנשים כאלה, עם כל הכבוד למומחיותם".

אבינרי אמר עוד, שהאויב הכי גדול של הדמוקרטיה בישראל הוא "שיטת הפריימריז, שנראית לכאורה כשיטה הדמוקרטית ביותר. זו שיטה שלא מקובלת בשום דמוקרטיה פרלמנטרית, היא מקובלת רק בארה"ב, אבל היא עובדת שם אחרת לגמרי בגלל הגודל וסיבות נוספות. באחרונה ראינו איך השיטה יוצרת בעיות ביכולת המפלגה ליצור רשימה סבירה. השיטה יוצרת חדשות שמתמקדות באישים. הפריימריז בעבודה היו מלחמת עולם, אבל לא עלה לדיון שום נושא עקרוני (ביטחוני או חברתי), הכל היה אישי לחלוטין. אנשים בחרו מתוך תמיכה באישים ולא בעמדות".

לדבריו, הפגם העיקרי בשיטה הוא שהיא יוצרת את הקשר בין בחירה לבין הון. כדי להצליח בפריימריז, אתה צריך הרבה מאוד כסף. תמיד יהיו דרכים יצירתיות לעקוף חוקים בנושא. לכן גם לא מקרה שחלק גדול מהחקירות נגד ראשי ממשלה התייחסו לעבירות על חוק מימון מפלגות.

גם אבינרי האשים את בית המשפט העליון בכך שהפך ל"מחוקק-על". "המערכת של יועצים משפטיים וביהמ"ש העליון נטלו לעצמם סמכויות שאיש לא נטל להם, בגלל חולשת המערכת הפוליטית הקיימת".

פרופ' מני מאוטנר מאוניברסיטת ת"א יצא נגד תופעת המשפטיזציה, ואמר שבעיית המשילות קיימת גם במערכת בתי המשפט. "למרבה הדאבה, הכוח להכריע בדברים הכי חשובים ויסודיים במשפט ניטל מבתי המשפט והועבר למקומות אחרים - לעיתונות, למשטרה ולפרקליטות".

גם בצבא הוא מאבחן בעיית משילות. "מי שטועה ממשפטים אותו. או שהוא יועמד לדין או שתוקם ועדת חקירה שתבדוק אותו. במקום שאדם ישאל עצמו מה הוא צריך לעשות כדי לקדם בצורה המיטבית את מטרות הארגון ויכולתו לממש את יעדיו, הוא שואל עצמו כיצד יציל את ראשו שמא יטעה והקריירה שלו תיפגע ותחוסל. עודף המשפטיזציה עלול להוביל ל'שתקת'".

פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, דיבר אף הוא על ה"שתקת" במערכת הציבורית. "המחלה הכי בסיסית בתחום העשייה היא ה'שתקת'. אחרי אינספור שרי בריאות ומנכ"לים, ראיתי ממשלות שפעלו, שרים שעבדו ושתקת שאחזה בנו. בשני העשורים האחרונים אנו בהחלט משותקים, ולא בגלל שאיננו יודעים מה לעשות. במערכת דווקא יש הרבה רצון לעשייה, אבל המדיניות לא נקבעת במסדרונות משרד הבריאות אלא במסדרונות משרד האוצר. פקידי האוצר פועלים אולי במסגרת החוק, אבל לא במסגרת 'השכל הישר'".

גם רוטשטיין תקף את היועצים המשפטיים. "יועץ משפטי צריך להיות מורה דרך שיכוון אותי להגיע באופן נכון למטרה, ולא לחסום אותי. חלק מתהליך השתקת שגיליתי הוא שיועצים משפטיים הפסיקו להיות תמרורים והתחילו להיות מלכודות מהירות של המשטרה. הם מנסים לתפוס אותך עושה את ההחלטה שלא תמיד נראית להם. הדרך היחידה להימנע מהעימות איתם, שממשיך ומתגלגל הלאה, היא אי-עשייה. לתוך חלל האולם נזרקות סיסמאות כמו ניגוד עניינים והפרת אמונים".

הוא הזהיר ש"מדינת ישראל לא יכולה להמשיך כך ללא עשייה. אנו עלולים להרוס לילדנו ולנכדנו את חלקת האלוהים הקטנה שלנו, ולא בגלל אויבים מבחוץ אלא בשל אי-עשייה מבית".

נשיא לשכת רואי חשבון, רו"ח ראובן שיף, דיבר על שני היבטים של חוסר המשילות: אי-יכולת הממשלה להניע הליכים כתוצאה מביורוקרטיה אדירה; תחלופה סופר אינטנסיבית של הממשלות, השרים וגופי השלטון. עם זאת ציין שיש גם בעיות ביטחון מורכבות, מיעוטים לאומיים וסיבות נוספות.

שיף דיבר גם על היעדר אכיפה. "במשרדי פקיד השומה ומע"מ המשרדים חצי שוממים כי תקני כוח האדם הידלדלו ואין מספיק אנשים שיעסקו בגביית מס ושייצרו הרתעה. אמרתי לאוצר שיגייסו 300 רואי חשבון ועורכי דין בחוזים אישיים לחמש שנים, שאז אפשר יהיה לפטרם. היום המצב הכלכלי מאפשר זאת. אבל זה דורש ביורוקרטיה".

שיף התייחס למשבר הכלכלי וקרא להגביר את הבקרה החשבונאית בתאגידים, לטייב את נושא הממשל התאגידי בעיקר בחברות ציבוריות. כן קרא להעלות את המספר המינימלי של דח"צים בחברות ציבוריות ולא לאפשר לבעלי השליטה בחברות למנות אותם, אלא שוועדה ציבורית תעשה כן. "כיום אין הלימה מספקת בין אחריות לסמכות וידע. צריך לבטל בחקיקה את התלות בין שכר הדירקטורים לביצועי החברה", אמר.

שיף אמר שאסור להגביר את הרגולציה לאור המשבר. "ממשל אובאמה עלול לעשות כן, אבל חוק סרבנס אוקסלי שחוקק אחרי משבר אנרון, הסתבר בדיעבד כמתכון שלא מונע כשלים. יותר מכך, הסנטור אוקסלי שביקר בישראל הודה שהחקיקה היתה אמוציונלית ונבעה מתגובת יתר של המשבר".

עוד אמר, ש"צריך יותר לדחוף לכך שהדו"חות הכספיים יצפו פני עתיד. צריך לעסוק יותר בניהול סיכונים כדי לצפות היכן הבטן הרכב של החברה. זו אחת מתובנות המשבר".

צרו איתנו קשר *5988