שוקי אורן: "המדינה לוקחת כיום סיכונים גדולים יותר בתחום התשתיות, אך אין זה מתפקידה להחליף את היזם"

ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל ובעבר החשכ"ל: "היום אף אחד לא מוכן לקחת את הסיכון במסגרת תהליך קבלת ההחלטות"

"כיום אנו פועלים בשני מישורים, האחד הוא התקציבי והשני הוא שותפות הממשלה במגזר הפרטי. כיום אנו נמצאים בחודש דצמבר בלי תקציב מוכן לשנה הקרובה, כאשר חלקן של ההשקעות בתחום התשתיות במסגרת התקציב הינו משמעותי, והעיקוב בהשקעות בתשתיות שבטח ימשך עד לאחר הבחירות הינה בעייתית . נושא התשתיות הוא מרכזי בצורך של הממשלה לעודד צמיחה" - כך אמר שוקי אורן, החשב הכללי במשרד האוצר, ביומה השני של ועידת ישראל לעסקים במסגרת הפאנל "הגה כח: השקעות ומימון של תשתיות".

בפאנל לקחו חלק גם גורמים מרכזיים בתחום התשתיות הישראלי, ובהם ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, אילן בן-גיגי, מנכ"ל דניה סיבוס, יונה פוגל מנכ"ל פז, ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים, ירון קסטנבאום שותף מנהל בקרן תשתיות ישראל, פרופ' ארנון בנטור דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון אמרו המשתתפים גם את הדברים הבאים:

"אני מוטרד מהיכולת ללכת קדימה, הן מכיוונם של היזמים והן מצד המממנים על רקע המשבר הכלכלי", הוסיף אורן. "יש לנו כיום מספר פרוייקטים קריטיים - הרכבת הקלה בת"א, הרכבת בירושלים ולעתיד הקרוב גם הרחבת מפעלי ההתפלה שלאוצר יש מעורבות גבוהה בהם". אורן אמר כי בתנאים הנוכחיים אמנם הממשלה צריכה לתמוך יותר, אך אין הוא מסיר את מחוייבותו של היזם ביחס לפרויקט. "יש סיכונים גדולים יותר שהמדינה צריכה לקחת על עצמה בתחום התשתיות, אך אין זה מתפקידה להחליף את היזם".

מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד, שהיה בעבר גם החשכ"ל: "היום אף אחד לא מוכן לקחת את הסיכון במסגרת תהליך קבלת ההחלטות, לממשלה אין מספיק תקציב והיא צריכה לקחת איתה שותפים לסיכון, במידה ואין מוכנות לשותפות בסיכון מצד היזמים והמממנים - גורם הדבר לעצירת הפרוייקטים בתחומי התשתית, אשר אמורים היו ליצור את המנוף לצמיחה. יש להכניס למשוואה את הגורמים הפרטיים. חלוקת הסיכונים - הן בביצוע והן במימון הפרויקטים - הכרחית לצורך קידומם". בהתייחסו לשוק ההון אמר גלעד כי החשיבה והפתרונות חייבים להיות לטווח ארוך, וציין את הקפיצה שחלה בתשתיות הכבישים והרכבות בארץ. "הממשלה ממהרת לתת כסף לגופים הממשלתיים , ואילו הגורמים החזקים במגזר הפרטי נותרים מחוץ למעגל המכרזים - רק כי ככה קל לממשלה", אמר.

מנכ"ל פז, יונה פוגל הדגיש את הבעיות הבירוקרטיות וטען כי בישראל חייבים להקים מנגנון שיפתור את החסמים הביורוקרטיים. בישראל נראה כי ישנם מאמצי חקיקה שבהם נבחנות האפשרויות הקיצוניות ביותר במקום להתמקד בחקיקה קריטית הרלוונטית למסה הגדולה של הפעילות בתחום התשתיות. פוגל קרא למדיניות תומכת בתשתיות על מנת לייעל את המערכת. "חלק מהבעיה השנה נבע מעוצמתו של השקל ביחס לדולר", אמר. "ישראל צריכה דולר גבוה יותר".

מנכ"ל דניה סיבוס, אילן בן גיגי: "אין ספק לכולנו לגבי תרומתו של המגזר הפרטי למערך התשתיות בישראל ובעולם כולו. אלמנט לוחות הזמנים הוא מהותי, יש בישראל פרויקטים רבים שאינם מגיעים לכדי ביצוע, ותקועים בצוואר הבקבוק. יש צורך לשחרר פרויקטים לתוך השוק באופן מהיר יותר. זוהי אבן הנגף העיקרית של המדינה כיום בתחום התשתיות וזאת מפני שהתהליכים הבירוקטיים המימוניים והחוקתיים נמשכים זמן מקסימלי ויש להוריד את משך הזמנים הזה על מנת להביא להתקדמות ממשית בפעילות בתחום התשתיות".

ירון קסטנבאום, שותף מנהל בקרן תשתיות ישראל: "יש בעיית אמון בין הממשלה ליזמים הפרטיים וזאת מאחר שהממשלה בוחנת באופן טקטי אם היזם מרוויח יותר מדי או לא, ואת זה יש לשנות כאשר הממשלה צריכה לאמץ תפיסה אסטרטגית רחבה יותר. יש לבחון מה המדינה מרוויחה מהפרוייקט ולא כמה היזם מרוויח". קסטנבאום התייחס לתחום המים וההתפלה: "זמן הביצוע הוא קריטי. אני לא בונה יותר מדי על הממשלה, הרגולטור צריך רק לקבל את ההחלטה כי הוא מעוניין בפרויקט, אך לא להכתיב לעומק את תנאיו. המוסדיים בעולם רגילים בהשקעות גדולות בתחום התשתיות". קסטנבאום ציין את קרן קלפרס, וטען כי המימון החוץ בנקאי מכיוונם של הגופים המוסדיים הינו הכרח בתחום מימון פרוייקטים בתחום התשתיות גם בארץ.

ניסים בובליל, יו"ר התאחדות הקבלנים: "השקעה בתשתיות מהווה מנוע של צמיחה. המגזר הפרטי חטף מכה במשבר הנוכחי, ויש לו בעיה להתממן, על רקע התנאים הנוכחיים, הממשלה חייבת לקחת את הסיכונים יותר על עצמה". בובליל ביקר את הקושי המוגזם בבירוקרטיה הישראלית וקרא: "תנו לנו לעבוד - אם ייתנו לנו את הכלים ובהם תמיכה ממשלתית והקלות בירוקטיות, יש לנו אפשרות להוציא מהכוח אל הפועל הרבה יותר ובאופן הרבה יותר יעיל".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988