אלעד פרנקל, מנכ"ל Aqwise: שדרוגי תשתיות יהיו הנושא החם של השנתיים הקרובות - עד ליציאה מהמשבר

[לאתר ועידת ישראל לעסקים] צור בן דוד, מייסד Blue Eye בועידת ישראל לעסקים של "גלובס": "הקלינטק לא יכול להעתיק מודלים עסקיים מתעשיית ההייטק והביומד. מדובר בסקטור שמרני יותר שחייב להפוך במהירות, תוך 3-4 שנים, לחברות רווחיות ש"מחזיקות מים"

פאנל הקלינטק בועידת ישראל לעסקים התנהל באופטימיות מפתיעה. רוב הדוברים הדגישו כי המגמות ארוכות הטווח עדיין פועלות לטובת התחום ואפילו עלתה הטענה שפרויקטים של תשתית מתחום המים והאנרגיה יסייעו להוציא את הכלכלות מהמשבר על ידי מניעת אבטלה. "התקררות הכלכלה העולמית לא הפסיקה את ההתחממות הגלובלית", אמר בוקי אורן, מנכ"ל מיזם מיה של קבוצת אריסון. "אני רואה שמחלקים פה מטריות, אני מקווה שלא כפריט היסטורי. אם תצאו החוצה תראו שעכשיו דצמבר ועדיין אין מים".

אלעד פרנקל, מנכ"ל Aqwise מקבוצת אלרון, אמר כי השנים האחרונות בתחום הקלינטק אופיינו בכניסת החברות הגדולות לתחום, אשר תחילה קנו יותר תעשיות קיימות והיום קונות יותר טכנולוגיה. לדבריו, המשבר משפיע בכך שלא ניתן לגייס הון חוזר לחברות בוגרות מן המערכת הבנקאית ויש לנצל גורמים אלטרנטיביים כמו המדען הראשי. הוא הוסיף כי בשנים הקרובות, עד היציאה מן המשבר, עיקר התמיכה של גורמים פרטיים וממשלתיים תוקצה לפרויקטים מהירים, של 2-3 שנים.

זמיר טרבלסי, ממציא הטכנולוגיה של אטלנטיום ומקים "מפעל הפטנטים" ציין כי היזמים הישראלים לא הפסיקו לחלום. ב-2006 הוגשו 2,400 בקשות פטנט בכל התחומים. ב-2008 הוגשו 8,000.

צור בן דוד, מייסד חברת Blue Eye, אמר כי מכיוון שהתעשיית הקלינטק בעצם מבוססת על תעשיה מסורתית שמרנית, גם החברות חייבות להיות בעלות אוריינטציה תעשייתית יותר והן אינן יכולות להעתיק מודלים עסקיים מתעשיית הביומד או ההיי-טק. "תוך 3-4 שנים מההקמה החברות הללו חייבות לפעול במודלים רווחיים. כמו כן יש לחבורת בשלבים די מוקדמים לחברות הגדולות, שיוכלות למנף את הסטארט-אפים הלאה ולתמוך בהן בקפיצת המדרגה".

הוא הוסיף כי בלו איי פתחה משרדים בשנחאי עוד כשמכרה בהיקף של 1-2 מיליון דולר בלבד. "רשמנו צמיחה של 500% ב-2008 לעומת המכירות של 2007". לדבריו, החברה לא חשה שינוי בקצב ההזמנות והיא צופה צמיחה דומה גם ב-2009, לא רק בסין.
להערכתו של בן דוד, התחום החם בעולם המים בשנים הקרובות יהיה החיבור בין מים וסביבה. "מי שרואה את האסונות האקולוגיים שהיו בסין בשנים האחרונות, זיהומים שניתקו את אספקת המים לערים שלמות, יודע שזו בעיה שחייבת פתרון".

ניר בר זר, שותף באקווה אגרו מקבוצת גאון, הוסיף כי: "כשנכנסנו לתחום הבנו כי לקרנות של פעם ראשונה וחברות של הפעם הראשונה, כלומר בלי ניסיון, שזה בדרך כלל מי שמתעסק בקלינטק, יהיה קשה לגייס כסף. לכן חברנו לשותף מוביל גאון אגרו. גייסנו מ-fund of funds וקרנות משפחתית ולא מקרנות מוסדיות, שאולי נמצאות היום בבעיה לקרוא לכסף. התחלנו מהשקעה בחברות בוגרות יחסית כדי לקבל קודם כל החזרים יציבים למשקיעים, של פי 2-3. רק אחר כך התחלנו לקחת יותר סיכון".

בר זר טוען שהתחום בכל זאת צריך עזרה, בעיקר מן הבנקים שלדעתו עוצרים אשראי שלא בצדק ומהרשויות המקומיות, שלדעתו מערימות קשיים ביורוקרטיים מיותרים בעריכת פיילוטים עם חברות.

עודד דיסטל, מוביל התוכנית הממשלתית Newtech לתמיכה בתחום המים, אמר כי המשבר צפוי להוביל לאבטלה, וכי הצד החיובי של העניין הוא שכוחות מנוסים מבחינת ניהול וניסיון עומדים להתפנות. "האתגר יהיה לקחת אותם לתעשיית הקלינטק והמים. נעשה זאת באמצעות האגף להכשרה מקצועית. כבר הכשירו 22 מהנדסים".

דיסטל הדגיש גם את חשיבות החיבור בין אקדמיה ותעשיה. ב-2009 יוקמו 2 מרכזים טכנולוגיים, מרכז למים בשדה בוקר ולאנרגיה באתר לא ידוע בנגב, שמטרתם לחבר בין האקדמיה לבין פיתוחים יישומיים. עם זאת, דיסטל לא היה אופטימי עד הסוף. "שיעורי הזכיה של חברות ישראליות במכרזים בינלאומיים הם מביכים" אמר.

"יש התחייבות של המנכ"ל של GE להכפיל את ההשקעות במו"פ, כשבקלינטק יושקעו 1.1 מיליארד דולר. 6 מיליארד דולר יושקעו דרך זרוע הון הסיכון של החברה, ה-EFS".

בוקי אורן ממיה הוסיף כי: "GE כנראה מזהה שישראל היא עמק הסיליקון של טכנולוגיות המים העולמיות". הוא הסכים כי תעשיית הקלינטק היא שמרנית יותר מתעשיות עתירות טכנולוגיה אחרות. "אם אתה לא בא עם פלטפורמות חזקות ושמות גדולים, אתה לא יכול להיכנס. זה לא כמו גוגל". לעניין המבר אמר כי: "ממשלות חייבות לנוע לתוך השוק ולפתור בעיות, בעיקר את בעיית האבטלה. כדי ליצור תעסוקה יצטרכו לחשוב איך מייעלים תשתיות קיימות. יוצרים כאן מאות מקומות עבודה בלי להשקיע כספים מוגזמים.

"2007 הייתה שנה היסטורית בגלל שהיו יותר תושבים בעיר מאשר בכפר. היום לחקלאים עוד יותר קשה. עוד אנשים יעברו לעיר. זה תהליך בר קיימא, ועל תהליכים כאלה צריך לבנות מודלים עסקיים. לא נכון להקים סטארט אפ על בסיס מחיר הנפט התנודתי, ואולם המחסור הכולל באנרגיה, אורבניזציה הם תהליכים ארוכי טווח".

רק אדם אחד באירוע התעקש לשמור על פסימיות. משה גאון אמר כי: "המדינה צמאה וחסרת אנרגיה, ממשיכה ללטף את עצמה ולומר לעצמה שהיא מובילה בעולם בתחום המים והאנרגיה האלטרנטיבית. מעשית, ישראל היא לא שחקן בתחום. חברות ישראליות רחוקות מלזכות במכרזים המרכזיים. קרות הון הסיכון הישראליות בתחום ללא מגיעות יחד בסכום ההשקעה בהם לגודלה של קרן הייטק אחת בתחום הטכנולוגיה. מה שצריך זה מנהיגות שגם מבצעת ולא רק לוקחת בעלות על עשיה של אחרים". אז אולי כדאי שבכל זאת תצטיידו במטריה.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988