מכה חזקה בשאסי

סובארו בחוץ, סוזוקי בחוץ, וגם פיג'ו ומיצובישי כבר אינן. סבב אליפות העולם בראלי (WRC) סופג את החבטה הכי גדולה מהמשבר העולמי בתעשיית הרכב, ובמיוחד בזאת של יפן. כרגע נותרו בו שתי יצרניות בלבד - פורד וסיטרואן - אבל ממש לא בטוח שעד ינואר הן לא ישנו את דעתן. האם לסבב המירוצים נגד השעון נגמר הזמן?

הזמן לא עושה טוב לסבב אליפות העולם בראלי (WRC). אחד הפרויקטים השיווקיים הכי גדולים של יצרני הרכב אמנם סובל מנטישה עוד לפני שהם החלו להתחנן לגלגלי עזר כספיים מהממשלות, אבל הפעם הוא ספג מכה חזקה בשאסי. בתוך פחות משבוע פרשו שני יצרנים גדולים מהתחרות היוקרתית, והותירו סימן שאלה גדול מעל המשך קיומו של הענף.

ראשונה להרים ידיים היתה היצרנית היפנית סוזוקי. לאחר עונת בכורה חלשה יחסית בסבב הבכיר, החליטו קברניטי הקבוצה כי ההשתתפות גדולה עליהם והם חוזרים להתמקד בסבב הצעירים (JWRC). אם ההודעה של סוזוקי עוד התקבלה כצעד הגיוני, 24 שעות לאחר מכן הוכו המארגנים בהלם עם פרסום הודעת העזיבה הדרמטית של אחד מסמליו המרכזיים של הענף, קבוצת סובארו. מי שהיתה לשם נרדף לסבב, תסיים את דרכה בצורה טרגית כמו הנהגים האגדים שהצמיחה - ריצ'רד ברנס (נפטר ב-2005 מסרטן) וקולין מקריי (נהרג בהתרסקות מסוק ב-2007).

הודעת הפרישה של סובארו הגיעה שעות ספורות אחרי שכבר שלחה את טפסי הרישום לעונה החדשה לאישור ה-FIA (הפדרציה המוטורית העולמית). פניית הפרסה הזאת השאירה חותם של כניעה על העובדה כי ההשקעה ברכב לא תחרותי הניבה ליפנים רק כישלון כרוני. זאת למרות שתקציב סובארו הוא "רק" כ-22 מיליון אירו.

הקבוצה שסמלה המסחרי בשנים האחרונות היה הנהג הנורבגי הססגוני פטר סולברג, זכתה בשש אליפויות עולם (שלושה נהגים, שלושה יצרנים) ומכירות הרכב באירופה היו בהתאם. את אליפות העולם האחרונה שלה היא אומנם קטפה אי שם ב-2003, אבל זה ממש לא פגע במכירות. הודות להיותה מכונת שיווק יוצאת מן הכלל, נמכרו בשנות הבוסר האחרונות שלה באירופה, ובעיקר בבריטניה, יותר אימפרזות אפילו מאשר סיטרואן קסרה, וזאת למרות שנהגה של האחרונה הוא סבסטיאן לואב - כנראה הנהג הטוב בהיסטוריה. יתרה מכך. גם הסטטיסטיקה הצנועה יותר, זו של המרצ'נדייז, מלמדת כי הכחולים-זהובים תמיד היו ראשונים במכירות.

הגדולות נופלות מהר

סוזוקי וסובארו מצטרפות כעת לשתי יצרניות גדולות אחרות שנטשו את הסבב במילניום הנוכחי - פיג'ו ומיצובישי. הן היו הראשונות שהתלוננו על הנטל הפיננסי העצום בהרצת קבוצה ראלי, כשבמקביל מוטל על הקבוצות לחץ כפול ומעט סותר - גם לפתח רכב תחרותי ומצליח וגם לחסוך כמה שיותר בהוצאות על כך. ה-FIA נהנה לתחינות הקבוצות, והחל מ-2010 יכנסו לתוקף חוקי רגולציה חדשים האמורים להקל משמעותית את ההוצאות בענף. ועדיין לא ברור אם מהלך זה הוא כוסות רוח למת.

היום נותרו בסבב הראלי שתי קבוצות בלבד - היצרניות סיטרואן ופורד - שגם ככה היו סוג של ליגה בפני עצמן בשנים האחרונות. סיטרואן, הקבוצה המצליחה ביותר בסבב, היא בעלת תקציב של כ-54 מיליון אירו לעונה, והיא נסמכת בעיקר על מימון מהיצרן. בימים אלו שומרים שם על עמימות לגבי העתיד, אך לא מסתירים כי הקיצוצים כבר החלו. למרות שפרישה כרגע אינה עומדת על הפרק, מתקשים להסתיר שם כי החגורה סביבם מתהדקת עם כל יום שעובר, ועם העובדה כי לואב פוזל לכיוון מעבר לפורמולה 1.

בפורד, שלה תקציב דומה לזה של סיטרואן, מיהרו להצהיר כי הם לא יפרשו מהעונה הנוכחית. היצרן אומנם תלוי בנעשה בארה"ב ובאישור תוכנית הסיוע הכלכלית של הממשל הפדראלי, אך הוא אינו יכול להרשות לעצמו לאבד את מומנטום הפופולאריות באירופה של דגם הפוקוס. במקביל, הקבוצה נשענת על ספונסרים כבדים כמו חברת האנרגיה הבריטית BP, והיא נהנית בעיקר מתמיכה ישירה ויציבה של האמירות אבו דאבי.

ככלל, ההנחה הראשונית בספורט המוטורי היתה שהקבוצות הקטנות, אלו שבבעלות הפרטית של טייקונים למיניהם וללא הגב הכלכלי החזק של יצרן רכב כזה או אחר, יקרסו. אבל המציאות מלמדת כי דווקא היצרנים הגדולים הם הראשונים לחתוך. ספונסרים שמשקיעים מיליונים בודדים זה בסדר ונכון אסטרטגית, אבל יצרן שצריך להשקיע מיליונים רבים זה כבר סיפור אחר, כואב ולרוב רווחי הרבה פחות. שלא לדבר על בעלי המניות שאורבים בסיבוב עם איום לתביעות על התנהלות כספית בזבזנית הגובלת ברשלנות. "מה שנחוץ לנו זה חמצן, והפרישה תחסוך מיליארדי יין, בעיקר לאור הרווחים שצפויים לצנוח ב-46% ל-10 מיליארד יין (110 מיליון דולר)", הסבירו בסובארו.

היפניות מיישרות קו

היצרניות היפניות מיישרות קו עם מגמת הנטישה של התחום המוטורי בארצן. לאחר שחברת הונדה הודיעה לפני כשבועיים על פרישה מהפורמולה 1, השמועות הן שהמועמדת הבאה להיכנס לרשימה היא חברת טויוטה ששפכה טונות של כסף בפורמולה 1.

המצב הזה מעיד לא רק על מצבו הקשה של שוק הרכב ביפן, אלא גם על מציאות חדשה של אי ודאות בתעשייה המוטורית כולה. המקבילה המוטורית על שני גלגלים למשל, המוטוג'יפי, בנויה סביב קבוצות שהן כמעט ללא יוצא מן הכלל יפניות: הונדה, ימאהה, קוואסקי וסוזוקי.

בשורה התחתונה, ונכון לעכשיו, אף אחד מהיצרנים לא מסכים לחתום שהסטאטוס קוו ישמר עד פתיחת העונה בסוף ינואר. אין ספק כי 2009 הולכת להיות אחת השנים הקשות בהיסטוריה של הענף. "מה לנו להלין", אמרו השבוע בכירים בענף. "גם ככה 2009 הולכת להיות ככל הנראה אחת השנים הקשות בהיסטוריה של העולם האנושי, אז קטונו".

חלון הראווה של היצרנים

אליפות העולם בראלי (World Rally Championship) היא סבב תחרויות נגד השעון במגוון רחב של מסלולים: עפר, כביש, קרח, שלג, בוץ וכיו"ב, שנפרש על פני סוף שבוע ביעדים שונים ברחבי הגלובוס. בסך הכל 15 מרוצים נערכים במהלך השנה, 10 מהם ייערכו השנה באירופה. מרוץ אחד ייערך בירדן, שניים בדרום אמריקה.

למרות שהמרוצים אינם מועברים בשידור חי בטלוויזיה, נהנה הענף מפופולאריות גבוהה, הרבה הודות לאינטרנט, ולאורך המסלולים עצמם מתאגדים רבבות צופים (בארגנטינה למשל פוקדים את המסלול מיליוני אנשים).

מעבר להיבט הספורטיבי, למעשה זהו מעין חלון ראווה להצגת פלטפורמות רכב עתידיות. לאורך השנים את הסנונית הראשונה של דגמים בעלי שם כמו פיג'ו 205, 206 ו-307; טויוטה קורולה; מיצובישי לנסר; סובארו אימפרזה; פורד פוקוס וסיטרואן קסרה ו-C4.

בניגוד לפורמולה 1 שמוכרת בעיקר שואו מרהיב ומותג אוטופי, את דגמי הרכבים המשתתפים בתחרות ניתן לרכוש בשוק הפרטי זמן קצר לאחר חשיפתם בראלי. עם זאת הדמיון היחיד בין הרכבים הוא חזותם, כי עלות רכב ראלי שמשתתף בתחרויות היא כמיליון דולר.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט

צרו איתנו קשר *5988