החורף הקר ברוסיה לא מפריע להון סיכון המקומי לחמם יחסים עם ישראל

נוכח התפתחות ענף ההון סיכון ברוסיה, בהיי-טק הישראלי מגששים בזהירות לכיוון שיתופי פעולה *כך איגוד הקרנות בישראל התחבר למקבילו הרוסי, ששואף לחקות את מודל יוזמה הישראלי ואף נעזר במייסדה, יגאל ארליך רק המשבר, שהולם ברוסיה בחוזקה, מקלקל את התמונה

ההחיפוש אחר שווקים אלטרנטיביים, אלה שאינם צפון אמריקה, הביא את התעשייה המקומית לאורך השנים למחוזות אקזוטיים יחסית, לא תמיד עם הצלחה מרובה. בשבועות האחרונים מתחממים היחסים עם רוסיה. וכך, באחרונה השלימה קרן של תמיר פישמן גיוס בהיקף של 70 מיליון דולר לטובת השקעה בחברות טכנולוגיה רוסיות, ונולדה הקרן הישראלית-רוסית הראשונה.

במקביל, תוך כדי ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי, ה-IVA, למקבילו הרוסי, ה-RVC, שהוא מעין Fund of Funds. התוכנית לשיתוף פעולה בין שני ארגוני ההון סיכון אמורה לסייע לחברות הישראליות להיחשף לשוק הרוסי.

יפעת אדורם, נשיאת IVA, מספרת שהקשר בין הארגונים החל עוד קודם לכן. "הנהלת הארגון הרוסי מגיעה לכנסים שלנו ומזמינה אותנו לאלו שלה. השאיפה העיקרית של RVC היא לחשוף חברות טכנולוגיה רוסיות בישראל ולהגיע לחתימת הסכמי שיתופי פעולה. יש לנו כבר שיתופי פעולה עם איגודים מקבילים, כמו ה-NVCA האמריקני ואחרים, עכשיו הוספנו גם את ההצהרה על כוונות לשיתוף פעולה עם האיגוד הרוסי".

יוזמה נוסח רוסיה

אדורם אומרת שהאיגוד ברוסיה מתוקצב מקרנות ממשלתיות, שלא כמו ה-IVA, שמתקיים מדמי החבר. "הרוסים בעיקר מתרוצצים בעולם כדי ללמוד איך לקדם את ההיי-טק וההון סיכון הרוסי", היא אומרת.

*מה מטרת ההסכם?

אדורם: "המטרה המפורשת של הצד הרוסי היא ללמוד איך עושים הון סיכון ואיך מקימים ומקדמים את התעשייה. בנוסף, יש עניין מצד ה-RVC לחשוף חברות רוסיות לקרנות ישראליות במטרה לבחון השקעה. האיגוד הרוסי היה רוצה להגיע גם למצב של פיתוח טכנולוגיות משותפות".

*ומה האינטרס של ה-IVA?

"אחת מהמטרות שלנו היא לסייע לחברות הפורטפוליו של הקרנות, כלומר לקדם את ההיי-טק הישראלי. אנחנו מסתכלים מסביב - ברוסיה אך גם בפינלנד וסין - כדי לראות מה קורה שם, ומנסים לפתוח דלתות בעולם ולא להסתכל רק על התעשייה בארה"ב. יש לנו רצון להגיע גם להסכם שיתוף פעולה עם הסינים. המטרה היא לפתוח עוד שווקים עבור התעשייה המקומית".

שיתוף הפעולה מתקיים מתחת לפני השטח כבר יותר משנה. מתוך רצון לחקות את המודל הישראלי של קרן יוזמה, האיגוד הרוסי פנה למייסד המודל הזה, יגאל ארליך, והוא שימש לו כיועץ בהקמת תוכנית הקרנות הממשלתיות הרוסיות שתפעל בהשראת המודל הישראלי. הממשלה הרוסית הקציבה לפרויקט כ-600 מיליון דולר.

למרות הכוונות הטובות, והעובדה שברוסיה יש שוק ענק ומעמד בינוני הנמצא בצמיחה, צריך לזכור שרוסיה סובלת מחוסר יציבות גבוה במיוחד. בנוסף, ובדומה לאזורים אחרים בעולם שמנסים להצמיח תעשיית הון סיכון, המצב המשפטי והרגולטורי שם עדיין מצריך שינויים רבים. תוכניות ההון סיכון הממשלתיות ברוסיה, שעוצבו בהשראת קרן יוזמה הישראלית ובסיועו של ארליך, אמנם קידמו את ענף ההון סיכון החדש ברוסיה. אבל, הממשלה הרוסית עדיין לא מאפשרת לקרנות ההון סיכון להירשם בכל העולם במודל ההון סיכון הרגיל של שותפות מוגבלת (Limited Partnership), מה שמונע כניסה של לא מעט משקיעים מוסדיים גדולים.

גוגל? נייט

גם המשבר הכלכלי לא תורם לפרויקט. ברוסיה המשבר מכה בכמה חזיתות - מחירי הנפט שיורדים; שוק ההון המקומי, שנפגע כמו במקומות אחרים בגלובוס; והתפוצצות בועת הנדל"ן, שהייתה להיט גדול במיוחד ברוסיה עד לאחרונה. כל אלו יוצרים מצב של קיפאון מסוים בהון סיכון הרוסי, שעוד נמצא בחיתוליו.

בנוסף, ראינו בשנה האחרונה כמה תופעות ייחודיות לרוסיה, כאלה שפחות סביר שפעילי הון סיכון ישראלים ייתקלו בהן במחוזות הפעילות המוכרים להם יותר, כמו ארה"ב ומערב אירופה.

כך למשל, באוקטובר האחרון הממשלה הרוסית חסמה את ניסיונה של גוגל לרכוש את Begun, חטיבת הפרסום של מנוע החיפוש הרוסי Rambler Media, תמורת ב-140 מיליון דולר, וזאת בטענה למונופול. רוסיה היא אחד מהשווקים הבודדים בעולם שגוגל מובסת בו על-ידי השחקן המקומי.

הקשיחות הזו של הממשל הרוסי גורמת לתאגידים הגדולים לשמור אמנם על הנוכחות במדינה, אך לפעול בה בזהירות. כך למשל נוהגת סיסקו, שבשלוש השנים האחרונות בוחנת מקרוב את שוק ההון סיכון הרוסי, ולפני חודשיים הודיעה על השקעה בקרן ההון סיכון הרוסית Almaz, מתוך מטרה להשקיע בחברות בתחומי התקשורת, הטכנולוגיה והמדיה. הקרן הכריזה על סגירה ראשונה בהיקף של 60 מיליון דולר, אך טרם ביצעה השקעה כלשהי. סיסקו היא משקיעת עוגן בקרן זו, לצד אחת מקבוצות ניהול הנכסים הגדולות ברוסיה - UFG.

יואב סאמט, מנהל הפיתוח העסקי של סיסקו בישראל, שגם אחראי בשלוש השנים האחרונות על פעילות ההשקעות של התאגיד ברוסיה ומזרח אירופה, מאמין שלמרות המשבר העולמי ברוסיה עדיין יש פוטנציאל לא ממומש.

"יש סיבות טובות להיות עם יד על הדופק ברוסיה", הוא אומר. "למרות המחזור הבעייתי בו רוסיה נמצאת כעת, אנחנו מאמינים שהיציאה מהמחזור יכולה להיות מאופיינת ברוסיה על ידי צמיחה מוטת-טכנולוגיה. רבים מן המרכיבים הדרושים נמצאים שם - כישרון, השכלה, חדירת הפס הרחב, היווצרות של דור יזמים, עלייה של מעמד ביניים ונוכחות של תאגידים גלובליים. בנוסף, יש שם שוק מקומי משמעותי. כל הדברים האלה מהווים את המרכיבים ה'דרוויניסטיים' להתפתחות של היי-טק והון סיכון ברוסיה".

סאמט, שדיבר על הפוטנציאל גם לפני שלוש שנים, האמין לא רק בו אלא גם ביכולתה של ישראל להיות מעורבת בצמיחתו של ההיי-טק וההון סיכון שם. "כשהתחלתי את פעילות ההשקעות של סיסקו ברוסיה, ניסיתי לעודד את קרנות ההון סיכון הישראליות לבחון את השוק הרוסי", הוא אומר. "האמנתי שישראל יכולה לנצל את ההזדמנות, כי יש קירבה גיאוגרפית ותרבותית, ועל בסיסה ישראל תוכל להיות מעין Hub, מרכז שממנו ישקיעו וישפיעו על הון סיכון ברוסיה, לפני שהקרנות האמריקניות יגיעו לשם".

*במצב שיש שם היום, אתה עדיין מאמין בזה?

סאמט: "קשה לצאת בהכרזות עכשיו, במצב של אי ודאות כללי, אבל אני מאמין בפוטנציאל הבסיסי של רוסיה ובזיקה התרבותית בין המדינות. יחד עם זאת, צריך להיזהר". *

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988