הבונוס של פקיד השומה

החלטה של שופט המס, מגן אלטוביה, במסגרת ערעור מס, שהוגש על-ידי עו"ד יוסף שגב, חושפת את שיטת "שכר העידוד", בה נוקט פקיד השומה. על-פיה, זוכים עובדי פקיד השומה בתוספת שכר, כאשר הם גובים יותר מס. מדהים. מטריד. ראוי?

"שיטה ניהולית שבה משתפים הנהלת הארגון והעובדים פעולה במטרה להביא לתוספת שכר העובדים כתלות ביכולתם לעמוד ביעדי העבודה של ההנהלה כפי שהוגדרו על-ידה". כך מוגדר המונח "שכר עידוד" בתקציר מנהלים של החטיבה לארגון ומערכות מידע של משרד האוצר. מילים אחרות, פשוטות יותר: אם אתה עובד אצל פקיד השומה ואם אתה מעוניין להוסיף למשכורתך הקבועה "בונוס" חביב, "שכר עידוד", מוטב לך שתעשה כמיטב יכולתך על-מנת להביא לגביה משמעותית של מסים מן הנישומים, בהם אתה מטפל. מדהים. מטריד. ראוי?

שיוויון ושקיפות

שיטת "שכר העידוד", הנהוגה אצל פקיד השומה, התגלתה לאחרונה בהחלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, במסגרת ערעור מס, שהוגש על-ידי עו"ד יוסף שגב. זמן מה לאחר הגשת הערעור, ביקש שגב לתקן אותו ולהוסיף לו טענה, שלפיה שיטת "שכר העידוד", לו זוכים מפקחים ורכזים בשומה, יוצרת ניגוד אינטרסים מובנה בין הנישום לבין פקיד השומה, וזאת בתחומים רבים ומגוונים. שגב טוען, כי שיטת תגמול זו מעודדת את פקיד השומה לרשום שומות מדומות, לא לשדר שומות מסוימות, לרשום השגות מדומות, שהנישום לא הגיש כלל, לא לרשום השגות מסוימות, לתארך החלטות שונות, להסתיר שומות והחלטות ועוד ועוד. לטענתו, כך נעשה בנוגע לשומות, שהוצאו אף לו ושעליהן הגיש את ערעורו.

פקיד השומה התנגד לתיקון הערעור מטעמים שונים. בין היתר, הוא טען, כי שגב חותר להעמיד, באחת, כל שומה, המוצאת על-ידי רשות המסים, "בחזקת חשודה", רחמנא ליצלן. לטענתו, ערעור מס אינו הפורום המתאים לבירורה של סוגיית "שכר העידוד". בטענתו, הוא רמז לכך, שאולי בג"ץ הוא הפורום המתאים לכך.

אלטוביה ראה עין בעין עם שגב דווקא. אף שהסכים לכך, שאת סוגיית "שכר העידוד" יש לבחון שלא במסגרת ערעור מס, הוסיף וקבע, כי כאשר אין מדובר בטענה כללית, המטילה דופי גורף בכל החלטה מינהלית, שיצאה תחת ידי פקיד השומה, אלא בטענה קונקרטית, הנוגעת להתנהלותו בקשר עם שומה מסוימת, הרי מקומה במסגרת הערעור, הנוגע לאותה שומה. "לא אחת נפסק כי בית משפט לערעור מס בוחן את שיקול הדעת שהפעיל המשיב בנוגע לשומה הנדונה על סמך הראיות שהיו בפני המשיב במועד הפעלת שיקול הדעת", קבע אלטוביה. "קביעתו של המשיב הינה גם הליך מינהלי והמשיב ככל רשות מינהלית מחויב בעקרונותיו של המשפט המינהלי. כך למשל הפעלת שיקול דעת עצמאי, שוויון ושקיפות, חובת הנמקה וכיוצא באילו", המשיך. "לפיכך, יונקת בחינת שיקול דעתו של המשיב, בין השאר, גם מעקרונותיו של המשפט המינהלי", סיכם נקודה זו.

שיקולים זרים

בבקשתו הצביע שגב על שיקולים זרים - רצונם של אנשי פקיד השומה להביא להגדלת שכרם - אשר לטענתו השפיע על שיקול הדעת, שהופעל על-ידיהם בקובעם את שומת המס שלו. "בחינת טענות ממין זה, הינה חלק מבחינתו של המעשה המינהלי בקשר עם הוצאת השומה", חרץ אלטוביה. הוא ראה לשוב ולהדגיש, כי במסגרת ערעור מס אין המערער יכול לתקוף אלא את התנהלותה של הרשות המינהלית ככל שהיא נוגעת לקביעת הכנסתו וחיובו במס. "במובן זה, יבחן בית המשפט אם נשא המערער בנטל להוכיח ולשכנע כי יש השפעה כנטען, של עקרונות שכר העידוד על הפעולות שננקטו במהלך ההליך השומתי, באיזה אופן, היש קשר סיבתי לשאלת הפרמיה ולשומות המבקש וכיוצא בכך".

ושוב, לא עקרונותיו של "שכר העידוד" הם העומדים לבחינה במסגרת ערעור המס. עקרונות השיטה יכולים לשמש רק בסיס להבהרת הטענה, שלפיה בגינם ננקטו, על-ידי אנשי פקיד השומה, פעולות מסוימות. "השאלה שניתן לבחון ולו על דרך הסמכות שבגררא, היא אם שכר העידוד גרם למשיב לפעול שלא כראוי או לשקול שיקולים שאף אם הובילו לתוצאה מקצועית ראויה, חותרים תחת אושיות השומה", הסביר אלטוביה והתיר לשגב לתקן את ערעורו בהתאם (עמ"ה 1202/06). *

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988