מכספומטים בפיצוציות ועד רכישת כרטיסים זוכים בהגרלות: 7 הדרכים הפופולריות בישראל להעלמות מס

לצד הכלכלה הלגיטימית פועל עולם מחתרתי, המורכב מכספים שמקורם בהלבנה, בעבירות מס ובהלוואות בשוק האפור ■ הערכות: 18% מהתמ"ג הישראלי מקורו בכסף שלא שילם מס - ו-3%-5% הם כסף שמקורו בפשיעה

לצד הכלכלה הלגיטימית פועל יקום כלכלי מקביל, מחתרתי ושונה בתכלית. הוא מורכב מכספים שמקורם בהלבנה, בעבירות מס ובהלוואות בשוק האפור. תקופות של מיתון ושפל בכלכלה הלגיטימית הן תקופות הפריחה והגידול של העולם המקביל הזה.

כמה טוב עשה המיתון הנוכחי לכלכלה השחורה? "בדצמבר האחרון פורסם באיטליה דוח של איגוד העסקים הקטנים והבינוניים", מנסה להמחיש יאיר דגן, מנכ"ל חברת אמנט, המתמחה במניעת הלבנת הון ובייעוץ לגופים פיננסיים, "ולפיו מחזור הכספים של המאפיה באיטליה הופך אותה לחברה המסחרית הגדולה במדינה".

המאפיה האיטלקית היא אולי דוגמה קיצונית, אולם גם בישראל היקף הכסף השחור מעורר השתאות. דגן אומר שלפי הערכות, ובדומה למדינות מערביות אחרות, 18% מהתמ"ג הישראלי מקורו בכסף שלא שילם מס. 3%-5% מהתמ"ג הם כסף שמקורו בפשיעה ושעבר הלבנה בדרכים שונות ומשונות.

עורך הדין גיורא עמיר, המתמחה במסים, חולק על ההערכה הזאת. "אי-אפשר לדעת מה היקף הכספים הללו. זה כמו לספור את הכוכבים בשמיים - פשוט אי-אפשר להגיע למספר מוחלט", הוא אומר, אך מוסיף: "בדרך כלל, זמנים קשים מגדילים את הניסיון להעלים מס. כסף שחור זה כמו סרטן - ברגע שמרוויחים שחור גם קונים בשחור. וכל עוד יש מס יהיו גם העלמות מס".

ברשות המסים מעדיפים לא לקבוע חד-משמעית שמיתון מוביל לעלייה בעבירות מס, אך באותה נשימה אומרים שכבר לפני כחצי שנה, תוך ניסיון להקדים תרופה למכה, תוגברה האכיפה.

איך מלבינים כסף? איך הופכים כסף שלא שולם עליו מס לכסף לגיטימי? הנה סקירה מעודכנת - חלקית בלבד, יש לציין - של שיטות, חלקן מאלפות בתחכומן, שמדאיגות את רשויות המס ואת מנגנוני אכיפת הלבנת ההון בישראל ובעולם.

כספומטים בפיצוציות: להיט ההלבנה התורן

בשנתיים האחרונות הפכו הכספומטים העצמאיים לפריט חובה כמעט בכל פיצוצייה. דמי ההשכרה של המכשיר עומדים על 2,500 שקל לחודש, וכל מה שנדרש כדי לתפעל אותו הוא שקע חשמלי וקו טלפון. האם קלות התפעול היא ההסבר היחיד לפופולריות האדירה של המכשירים הללו? ספק רב.

עסקים בעלי תזרים מזומנים שוטף, כמו פיצוציות, ברים ומסעדות, קורצים למי שמבקשים להלבין הון. הכספומט העצמאי שבפיצוצייה הוא דרך יעילה להפליא. כך זה עובד: בעל העסק שוכר את המכשיר מחברה תמימה ולגיטימית. הוא ממלא את המכשיר במזומנים, קובע את גובה עמלת המשיכה, ומעמיד את המכונה לשירות הציבור. החברה שמספקת את המכונה משמשת גם כמרכז סליקה: מחייבת את חשבונו של מי שמושך כסף, ומזכה את חשבון בעל העסק. "במקום להפקיד את הכסף במזומן בבנק, מה שמחייב הצהרה ויכול לעורר שאלות, הכסף המזומן שמוכנס לכספומט מועבר לחשבון הבנק של בעל העסק באופן חוקי לחלוטין, ועם אישור מחברה לגיטימית", מסביר דגן. "גורמים עברייניים פונים לבעלי העסקים ומציעים להם: אל תלך לבנק, ניתן לך במקום זה מכונה - אתה תכניס מזומן, ואנחנו נעביר לך אותו לבנק".

איך מתמודדות הרשויות עם העניין? דגן: "רק עכשיו מתחילים לשים עין. יש סוג של התנהלות שצריכה להדליק נורות אדומות אצל הרשויות. למשל, מכשיר הממוקם בסמטה שוממת אך מתנהלות בו הרבה פעולות משיכה; או משיכות רבות בגובה המקסימלי. אבל בסופו של דבר קשה מאוד לעקוב אחרי זה, משום שאין כלל חובת דיווח במכשירים הללו".

יהלומים וירושות: שיטות מהעבר

ענף היהלומים ידוע בכך שהעסקות בו מתנהלות במזומן, תוך הסתמכות על התחייבויות בעל פה וללא דיווחים לרשויות. ביולי 2007 עבר בכנסת בקריאה ראשונה תיקון לחוק הלבנת ההון, שמבקש לעגן את חובת הדיווח של סוחרי האבנים היקרות, אבל התיקון עדיין לא עבר והפרצה פתוחה כפי שהייתה.

בשל אופי המסחר הזה, יכול מי שמחזיק בכסף שחור לרכוש בקלות יהלום. כאשר יחליט למכור את היהלום, הוא יוכל לטעון כי קיבל את האבן בירושה או כמתנה.

"זה כמו הבדיחה על מפקח המס ששואל בעל וילה מפוארת מאיפה הכסף לבנייתה", אומר עמיר. "עונה האיש שסבו התגלה בחלומו וגילה לו שמתחת לעץ מסתתר אוצר. 'תוכיח', דורש מפקח המס, והאיש מצביע ועונה: אין בעיה - הנה הבור מתחת לעץ, והנה הווילה".

האם זה כל-כך פשוט? "ממש לא", מבהיר עמיר. "בסופו של דבר, מול רשויות המס, נטל ההוכחה הוא על מחזיק היהלום. גם ירושה מהדודה באמריקה יש להוכיח, כך שזו שיטה די פרימיטיבית".

רו"ח ועו"ד רמי אריה: "רשות המסים ובתי המשפט מחמירים מאוד את נטל ההוכחה. למי שטוען טענות על דוד עשיר או על אוצרות אמנות שהתגלו בעליית הגג צפויה בדיקה קפדנית של פקיד השומה. ועדיין לא כולם נתפסים".

סחר חוץ: יש מי שמדווח על בננות מאלסקה

"סחר החוץ הפך לכלי מרכזי בשנים האחרונות בכל הקשור להעלמות מס ולהלבנות כספים, בין היתר בעזרת ניפוח חשבונות", אומר דגן.

כיצד זה מתבצע? סוחר בעל עסק עתיר מזומנים, למשל מכירת בגדים, מייבא סחורה בסכום מסוים אבל מבקש מהספק, פעמים רבות מתווך במזרח הרחוק, שיעביר לו קבלות על סכום כפול. כדי שהסכומים יתאימו בספרים מועבר בפועל הסכום הכפול למתווך. האחרון גוזר את הקופון שלו, מחזיר את יתרת הכסף לסוחר, וכמובן שולח גם את הסחורה. ההחזר הכספי יכול להתבצע לחשבון בנק במדינה שלישית, לקרוב משפחה של הסוחר, או בכל דרך אחרת שעליה מוחלט.

מול רשויות המס הסוחר מכוסה: יש לו חשבונית, הוא העביר תשלום וקיבל סחורה. את הכסף ה"פיקטיבי", זה שבעצם הוא לא שילם, הוא ינכה מתשלומי המס שלו כהוצאה מוכרת.

"לרוב קשה מאוד לעלות על זה. במקרים בודדים יש אבסורדים שצועקים לשמיים, ואז קולטים. למשל סיטואציה שבחשבוניות של יבואן ישנם פירוטים לא הגיוניים, כמו בורג שעולה עשרה דולרים או רישום של סחורה שלכאורה מגיעה ממדינה שלא מייצרת אותה - כמו חשבונית על יבוא בננות מאלסקה", מדגים דגן.

מומחי המס אומרים שהשיטה הזאת אמנם נפוצה, אך יש לה, מבחינת עברייני המס, חיסרון משמעותי: היא יוצרת כמות גדולה של כסף שאותו הם יכולים להוציא רק ככסף שחור. קנייה של דירה, של מכונית או של כל רכוש אחר, הרשום על-שם בעליו, עלולה להסתיים, במקרה של בדיקה מדגמית של מס ההכנסה, בדרישה להסברים על-אודות מקור הכסף ובאישומים פליליים.

חשבוניות פיקטיביות: 6מיליארד שקלים בשנה

עיון בדיווחי רשות המסים מהחודש האחרון נותן את התחושה שחשבוניות פיקטיביות הן מכת המדינה העיקרית בתחום המס. רק בשבוע שעבר נעצרו שני קבלני גבס מחדרה, בחשד שעשו שימוש בחשבוניות פיקטיביות בהיקף של מיליון שקלים. כמה ימים קודם לכן נחשד בעל עסק בפתח תקווה בהעלמות מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 3 מיליון שקלים. בתחילת החודש הובא לבית המשפט מנהל חברת כוח אדם משדרות, בחשד לשימוש בחשבוניות פיקטיביות בהיקף של יותר מ-2 מיליון שקלים.

השיטה פשוטה להפליא. בעל עסק קונה חשבוניות מחברה מפסידה (שלא אכפת לה לדווח על הכנסות פיקטיביות שכן היא אינה חייבת במס), או מחברת קש, מתוך כוונה להגיש את החשבוניות לרשויות המס ולקזז באמצעותן את תשלומיו. התשלום המקובל תמורת חשבוניות פיקטיביות עומד על 10%-15% מהסכום המופיע בהן. לפי הערכות של מומחים בתחום המיסוי, היקף ההונאות באמצעות שיטה זו מגיע ל-6 מיליארד שקלים בשנה.

עו"ד ורו"ח רמי אריה: "בחוק ההסדרים לשנת 2009 - 2010, ועל-פי המלצות ועדת זאב פורת ברשות המסים, ישנה כוונה להעביר את כל נושא החשבוניות למערכת מקוונת של רשות המסים באינטרנט, כך שכל חשבונית שתצא תהיה מזוהה מראש. כך המעקב יהיה צמוד מאוד, והיקף ההונאות יקטן".

ב-2006 נחשפה לראשונה באירופה הונאת הקרוסלה. שלוש שנים מאוחר יותר, ואף שהתופעה נרחבת, עדיין אין לה פתרון אכיפה יעיל. על היקף המעורבות הישראלית בהונאה אין נתונים רשמיים, אבל רשות המסים קיימה בחודש שעבר כנס בנושא, מה שמוכיח כי עברייני המס של ארץ הקודש לא איחרו לקפוץ על הקרוסלה.

קרוסלת המע"מ :הכפר הגלובלי במיטבו הונאת הקרוסלה מנצלת את העובדה שבאיחוד האירופי לא משולם מע"מ על סחורות המיובאות ממדינות שעמן יש הסכמי סחר. כך, חברה יכולה לייבא סחורה ללא תשלום מע"מ לגורם שממנו קנתה את הסחורה. וכאן מתחילה ההונאה: הסחורה מועברת בין כמה חברות קש, שלכאורה מוכרות אותה זו לזו במחיר שעולה והולך (במאמר מוסגר יצוין כי גם סכום המע"מ גדל והולך, שכן מדובר בשיעור קבוע מהמחיר). החוליה האחרונה בשרשרת ההונאה היא חברת קש, המדווחת לרשויות שייצאה את הסחורה, והמבקשת, לפי הפטור הנובע מהסכמי הסחר, החזר על המע"מ ששילמה לחברה שממנה קנתה את הסחורה. כך יוצא שהמדינה מעבירה לעבריינים החזר מע"מ אף שמעולם לא קיבלה תשלום שכזה. "בסוף הקרוסלה הסחורה יכולה בכלל להיעלם", מוסיף עו"ד עמיר. "היא עוברת כל-כך הרבה מדינות וידיים, שבלתי אפשר לעקוב אחריה. זאת אחת התופעות הבוערות שיצרו השווקים הגלובליים בעידן נוכחי". לפי הערכות של האיחוד האירופי היקף ההונאה עד כה מגיע לכמה עשרות מיליארדי אירו.

איפה הקשר הישראלי? לישראל יש הסכמי סחר עם האיחוד האירופי, ובסחורות מסוימות היא יכולה להיות תחנת מעבר. חשוב מזאת הוא השימוש בעיקרון שבבסיס ההונאה. כבר עכשיו קיימות שרשראות מסחר אינטרנטיות, שמטרתן העיקרית היא דרישת החזרי מס. החשש הוא שעבריינים הצליחו לגייר את הקרוסלה ולהתאימה למערכת המס המקומית.

בדומה לחשבוניות הפיקטיביות, גם זאת אחת מהונאות המס הנפוצות בישראל.

אריה: "בעל עסק רושם את ילדיו, את בת זוגו או את הוריו כעובדים בעסק - מוציא להם תלוש משכורת, ואז מגיש את זה כהוצאה מוכרת. בדרך כלל המשכורת שהוא משלם היא עד רף המס. כך מקבל השכר לא משלם מס, אך בעל העסק - שהוא, כאמור, קרוב משפחה - משלשל לכיסו החזרים. על כל עובד כזה הוא יכול לשלשל עשרת אלפים שקלים, ואם אדם רשם שלושה-ארבעה בני משפחה, הוא יכול להונות בהיקף של 30-40 אלף שקלים לחודש. אלה תופעות שנתקלים בהן הרבה".

ביטוח חיים וכרטיסי הגרלות: תחיה כמו מלך

"אפשר לומר שזה להיט חדש בארצות הברית", אומר דגן. "גורמים המבקשים להלבין כספים מוצאים חולה במחלה סופנית שמחזיק ביטוח חיים, ומציעים לו תשלום במזומן בתמורה לזה שיהפוך אותם למוטבים בפוליסה. הנימוק שבו הם משתמשים הוא בסגנון, 'את הזמן שנשאר לך לחיות - תחיה כמו מלך'".

בישראל עדיין לא ידוע על שימוש בשיטה הזאת, אך שיטה שפועלת על אותו עיקרון, וידועה כאן היטב, היא קניית כרטיסים זוכים של לוטו/טוטו מידי הזוכים. כך, הכסף השחור ששולם לזוכה המקורי הופך ללגיטימי כשהוא מתקבל ממפעל הפיס או מהמועצה להימורים.

ב-2003, לאחר חקירה בת תשעה חודשים, נתפס באזור הצפון עובד מפעל הפיס שמסר בעקביות את שמות הזוכים בהגרלות למלביני כספים. מפעל הפיס נוקט דרכים שונות בניסיון למגר את התופעה. בין היתר הוא בודק את מקום רכישת הכרטיס מול הכתובת הזוכה, ובמקרים חריגים פונה למשטרה.

קזינו ושמחות: מזל טוב, זכית

"זאת שיטה שבימינו נהוגה קצת פחות", אומר רמי אריה. "בעבר זה היה כל-כך פופולרי, עד שבעלי בתי קזינו בחו"ל נהגו לסבסד טיסות למהמרים מישראל, וגם הקזינו ביריחו שגשג".

כיצד זה מתבצע? "עבריין המס מגיע עם מזומנים לקזינו, פורט אותו לז'יטונים, ולאחר מכן חוזר עם הז'יטונים לקופה, וממיר אותם חזרה למזומן. בשלב זה הוא מקבל אישור על כך שזכה בקזינו - אפילו אם הוא הפסיד. בעבר הוא היה פטור ממס על הזכיות", מסביר אריה.

עם אישור חוק הלבנת הון, ב-2003 תוקנה גם החקיקה הנוגעת לכספי הימורים. אריה: "בתיקון קבעו מס של 25% על זכיות מעל סכום של 50 אלף שקלים, כך שהשיטה הפכה לפחות משתלמת. עם זאת, יש כאלה שטוענים שעדיף לספוג את המס הזה מאשר לשלם את המס המקורי. לחלופין, הם פורטים את הזכיות מתחת לתקרת 50 אלף השקלים".

שיטה נוספת שעליה מדווח אריה היא שיטת האירועים: "בעלי הכסף השחור עושים שמחה, ומדווחים על הכספים הללו כמתנות שהן פטורות ממס. המתוחכמים גם דואגים להפקיד ביום למחרת השמחה את הכסף בבנק, וכך להצדיק את הקשר בין ההפקדה הגדולה לאירוע".

כרטיס אשראי אנונימי: לגהץ אותו בעסק שלך

בשנים האחרונות התרחב בעולם השימוש בכרטיסי אשראי אנונימיים, מהסוג ה"נטען". בארצות הברית לבדה מוערך היקף העסקות השנתי בכרטיסים כאלה ביותר מ-100 מיליארד דולרים.

בישראל ניתן להשיג כרטיסים אנונימיים דרך בנק הדואר. כיום הם מוגבלים לסכום של כ-1,000 שקלים, אך הסכום צפוי לגדול. הכרטיסים הללו מיועדים בעיקר לבני נוער או למי שאינם יכולים לקבל כרטיס רגיל, אך קורצים גם למלביני הון.כיצד זה מתבצע? "בעל עסק שמבקש להפוך כסף שחור ללגיטימי יכול לקנות ערימה של כרטיסים נטענים, ולגהץ איתם בעסק שלו", אומר דגן.

זאת לא הפרצה היחידה הקשורה לבנק הדואר. דגן: "בבנק הדואר חובת הדיווח לרשויות חלה על הפקדה של מעל 200 אלף שקלים במזומן. הבנק גם מציע שירות הפקדת מזומנים לחשבונות בבנקים מסחריים. משמע, אדם שרוצה להפקיד כסף לחשבון בבנק הפועלים, אך הוא מרוחק מהסניף, יכול לגשת לסניף הדואר עם מזומן ולבקש להעבירו לשם. זה שירות נחמד ויעיל, אך הוא גם מאפשר העברות בין-בנקאיות דרך אנשי קש, פיצול הפקדות לחשבונות שונים, ועוד. הפרצה נוצרה משום שהעברות בין בנקאיות לא מדווחות כלל לרשויות להלבנת הון, ולא משנה באיזה סכום מדובר. כך יכול אדם להפקיד דרך בנק הדואר כספים בחשבונו מבלי שהבנק ידע שהוא זה שהפקיד". לסיום מבקש דגן להדגיש כי "בנק הדואר הוא לא האשם בפרצות - אלה הן הרגולציות מעליו והצו בעניינו שטעונים שיפור".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988