גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דירוג קרנות ההון סיכון הישראליות והשותפים בקרנות של "גלובס": כרמל - הקרן האיכותית בישראל; אדי שלו - השותף הטוב ביותר

בשנה שעברה ג'נסיס דורגה על-ידי היזמים כקרן הטובה ביותר ושלמה דוברת מכרמל כשותף הטוב ביותר ■ הציון הגבוה ביותר שניתן לקרנות, לפי סקר "גלובס", הוא ביחסי האנוש

זו השנה השנייה בה "גלובס" עורך את דירוג קרנות ההון סיכון הישראליות והשותפים בקרנות, במטרה לסמן את אלו שהיזמים מעריכים - הקרנות שנחשבות בעיניהם כאיכותיות ביותר והשותפים שנחשבים לטובים ביותר. זהו הדירוג האיכותי היחיד בישראל לתחום זה.

אצל קרנות ההון סיכון, לא פעם השורה התחתונה קובעת: מה היה ההחזר על ההשקעה. זו הפריזמה דרכה הן מסתכלות ומסווגות מיהי חברה טובה בעיניהן. עבור היזמים, המדידה של הקרן היא דרך מדד שונה לחלוטין. אותם מעניין שהקרן תגשים את החלומות שלהם, תסייע להם, תיתן כסף כשצריך בתנאים הוגנים, וכל זה תוך שמירה על יחסי אנוש טובים.

ובכן, זו בחירת היזמים לשנת 2009: הקרן האיכותית ביותר בישראל היא כרמל. אחריה דירגו היזמים, בסדר זה, את הקרנות ג'נסיס, סקויה, ורטקס ופיטנגו. לפי בחירתם, השותף הטוב ביותר בישראל הוא אדי שלו (ג'נסיס), במקום השני ניצב שלמה דוברת (כרמל) ואחריהם יורם אורון (ורטקס), רמי ברכה (פיטנגו) ויאיר שוהם (ג'נסיס).

בשנים האחרונות, תעשיית ההון סיכון הישראלית והעולמית עוברת שינויים לא קלים. לא מעט קרנות, שהיו מוכרות בנוף המקומי, נעלמו. אלה שנשארו, מנהלות פחות הון, במיוחד בקרנות בבציר 2007-2008, והיזמים מתחרים על פחות כסף שיש לקרנות להציע. עובדה זו משאירה הרבה יותר מקום לסגנון או לתרבות של הקרנות לבוא לידי ביטוי.

הקלישאות בתעשייה מוכרות: הקרנות רוצות רק למכור את החברות, היזמים רוצים להמשיך ולטפח את הבייבי. הן לא מבינות כלום, לא מביאות ערך מוסף, והיזמים כולם עילוי וללא ספק מהם תצא הצ'ק-פוינט הבאה. המתחים הללו מתעצמים בזמן משבר, ובתעודת 2009 נראה שהציון של הקרנות השתפר, והן עמדו במבחן בהצלחה יחסית.

הציונים השתפרו

בודדים הם אלה מקרב המנהלים והמייסדים של החברות מגובות ההון סיכון שהיו מרוצים לחלוטין, שהעניקו ציונים גבוהים בלבד לקרנות והיו מלאים מילים חמות. "הבעיה האמיתית עם הקרנות היא האדישות וחוסר המחשבה האסטרטגית. זה כמעט הזוי לדבר על ערך מוסף. חוץ מנציג אחד או שניים, השאר פשוט לא מתעניינים או מבינים מספיק. פעמים רבות נציגי קרנות גם לא מגיבים למייל. לפעמים הם גם לא מגיעים לישיבות מועצת המנהלים", כתב אחד היזמים.

אחר כתב: "חבל שלא עשיתם סקר לגבי הקרן הגרועה ביותר", ונידב שני שמות פוטנציאליים לדעתו. וגם: "לצערי, בשעת משבר לא ניתן היה להישען על הקרנות. האמרה 'חבר נבחן בעת צרה' - לא נתקיימה. רוב הקרנות מנצלות המצב לאיפוס שוויין של החברות".

בצד החיובי, נכתב: "אנחנו מרוצים, וזה לא רק מנחמדות למשקיעים שלנו. יצא לנו טוב". והגרסה הריאלית: "פוריות הדיאלוג בין הקרנות ליזמים והחברה", כתב יזם, "תלויה בכיול רמת הציפיות של הצדדים".

1. אין שחרור רסן

השאלה הראשונה בסקר הייתה לגבי ה-Term Sheet - האם התנאים בו סבירים והוגנים, או שהקרן ניצלה את המצב כדי להשיג תנאים לטובתה. הציון שקיבלו הקרנות הוא 7.4, כך שנראה כי הן לא שחררו רסן בשל המשבר, אלא להיפך - הן השתפרו, שכן בשנה שעברה הציון שלהן היה 6.3. היו יזמים שציינו כי הקרנות לא פעם דרשו תנאים לטובתן, אך שמרו על הגינות בסיסית.

בקרנות הישראליות גם שמרו על הגינות בכל הקשור למשך הזמן בו הודיעו לחברה על החלטתן, האם להשקיע או לא. הציון הממוצע היה 7.6, והיזמים מצאו שזמן הבדיקה לגיטימי, גם אם במקרים מסוימים נרשמה התארכות. בשנה שעברה הציון היה 6.4 בממוצע.

2. מגמה מעורבת בדרישות מהחברות

המשבר הפיננסי בשנה האחרונה הקצין מגמות, שבאו לידי ביטוי גם כך במתח היומיומי שבין הקרנות לחברות הפורטפוליו. לא צריך סקר כדי להבין באופן אינטואיטיבי שקרן תהיה מעוניינת להקשיח את הדרישות מהחברות, גם מתוך ניסיון להגן על ההשקעה שלה. הסקר הראה כי באופן ממוצע, המשבר לא שינה את התנהגות הקרן באופן משמעותי - בתשובה לשאלה האם הקרנות מכתיבות מדיניות, הציון הממוצע היה 5.

אלא שמדובר בממוצע טכני בלבד, שכן בחינת התוצאות העידה על תנודתיות גדולה. היו שטענו שהקרנות מכתיבות באופן בוטה והיו כאלה שטענו שכלל לא.

בשאלה האם הקרן דרשה מהלכים לא נחוצים בגלל המשבר, התשובה הממוצעת העלתה כי הקרנות כמעט שלא העלו כאלו דרישות (הציון היה 5, שמשמעו - לא דרשו מהלכים כאלה).

אולם, גם כאן התנודתיות בתשובות העידה כי יש הבדל ביחס. בחלק מהמקרים דבר לא השתנה, ובמקרים אחרים נטען להתערבות והעלאת דרישות לא נחוצות, לפחות בתחילת המשבר. הדבר מלמד אותנו, כי החברות הטובות זוכות ליחס טוב יותר מהחברות הפחות טובות, ולכן השוני המהותי בתשובות.

היו יזמים שציינו שהקרנות הכתיבו מהלכים אבל "בעדינות". אחרים ציינו שהקרנות היו שותפות למהלכים ולא מכתיבות. אחר כתב כי בתחילת המשבר היה מצב של Over Shooting אך כעת המצב נרגע.

3. התועלת מהקרנות בעיקר כספית

אחת מהשאלות מעוררות המחלוקת בכל הקשור ליחסי קרנות-יזמים, היא סעיף הערך המוסף. הקרנות תמיד מעדיפות להאמין שמלבד הכסף הן מביאות לחברות ניסיון, קשרים וחשיבה יוצרת.

מתברר, שהיזמים חושבים אחרת: 6.3 הוא הציון שהיזמים העניקו לקרנות, הידרדרות קלה מהציון של השנה שעברה, שהיה 6.5. היו מי שאמרו כי הקרנות מביאות "הרבה קשרים וניסיון", אך היה גם מי שכתב: "ערך מוסף? זו אחת הבדיחות שאני מקווה שהמחקר הזה ינפץ". זהו אחד הסעיפים שהקרנות חייבות להשתפר בו, אבל גם אחד הסעיפים שיהיה להם הכי קשה לשפר - אולי בלתי אפשרי.

4. החופש לא נפגע

כמו בשנה שעברה, גם הפעם אנשי ההון סיכון הישראלים זוכים לציון גבוה יחסית בסעיף יחסי האנוש - 8.4, שיפור קל לעומת השנה שעברה, אז קיבלו המשקיעים את הציון 8.

היזמים ציינו כי שאלה זו היא לא פעם תלוית שותף והעניקו ציון גבוה לדיאלוג עם הקרנות.

הם גם ציינו כי המשקיעים הישראלים הם פרו-אקטיביים, אך אינם מפירים את חופש הפעולה של החברות בהן השקיעו. בשאלת הפרו-אקטיביות, הציון הממוצע של היזמים היה 7.3, לעומת 6.5 בשנה שעברה.

5. קטנות ואיכותיות

עניין נוסף שחייבים להזכיר הוא הקרנות הקטנות והנישתיות, אלה שמתקשות להעפיל לחמישייה הפותחת בגלל המסה הקריטית הנמוכה של החברות שהשקיעו בהן, אך בכל-זאת הן מוערכות מאוד.

בקבוצה זו נמצאות קרנות הביומד. אלה שבלטו השנה הן בעיקר ויטהלייף, פיטנגו, עופר היי-טק ופונטיפקס, הקרנות עם מספר ההשקעות הגדול ביותר לתחום.

לגבי פיטנגו, מעניין לציין כי את מרבית הקולות שלה היא קיבלה מחברות מתחום מדעי החיים, ופחות מחברות בתחום ההיי-טק, והם אלה שבעיקר דחפו אותה אל המקום החמישי.

באשר ליחס הכללי של היזמים לקרנות בתחום מדעי החיים, רובם מעריכים את הקרנות על המקצועיות שלהן ועל יחסי האנוש.

6. שיפור ביחסי יזם-שותף

וכך, פרט לשאלות הנוגעות למשבר, שלא ניתן לשקללן לממוצע, הרי שהציון של הקרנות הוא 7.5 השנה. כמעט טוב. הציון הממוצע ב-2008 היה 6.8, כך שאפשר לראות פה שיפור די-משמעותי אבל גם להבין: הדרך ליישור היחסים בין הצדדים ולעבודה הרמונית עדיין ארוכה.

נתראה ב-2010.

שלו: "הבדיקה שלנו הוגנת. לכן גם מי שנדחה לא נוטר טינה"

אדי שלו, איש ההון סיכון הטוב ביותר לשנת 2009, מוכר כג'נטלמן בתעשיית ההון סיכון המקומית, נעים הליכות ומנומס. שלו התחיל את הקריירה בתחום ההשקעות כמנהל הסניף המקומי של הבנק אוסקר גרוס ומאוחר יותר של CIBC-אופנהיימר. הוא היה מעורב בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות בוול-סטריט, כמו פאנדטק ואורבוט (שהפכה לימים לאורבוטק).

בשנת 1992, שלו התחיל להשקיע בחברות היי-טק בתחילת דרכן כחבר בצוות שהקים את קרן מופת. ג'נסיס פרטנרס, הקרן שהיה אחד משני מייסדיה, הוקמה בשנת 1997 והיא מנהלת 618 מיליון דולר בארבע קרנות. הקרן הרביעית, שגיוסה טרם הושלם, מנהלת כ-100 מיליון דולר.

*מה הדבר החשוב ביותר לאיש הון סיכון בעבודה מול יזמים?

שלו: "ההבנה שהמפגש הראשוני של יזמים עם קרן הון סיכון הוא תחילת הפרידה מהבדיה. זו נקודת ההתפכחות הראשונה. כשאיל קישון ואני הקמנו את ג'נסיס, אחד הדברים הראשונים שהיו חשובים לנו, זה לאמץ תרבות של הסתכלות בגובה העיניים.

"אנחנו רואים ביזמים את המשאב הכי חשוב של הקרן, ומתייחסים אליהם בהתאם. אנחנו לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו, למרות שכבר יש לנו הרבה שנות ניסיון בהשקעות. תמיד ננסה ללמוד מהיזם. מאפיין נוסף הוא ההגינות".

*ומה במקרה של תשובה שלילית ליזם? שהיא לא פעם סוף החלום שלו?

"אנחנו מבצעים את תהליך הבדיקה באופן הוגן. גם אם התשובה שלילית, תמיד היא תהיה מנומקת ולא פעם נעזור ליזמים ברעיונות, גם אם לא בכסף. התשובה תמיד תיעשה בשיחת טלפון או פגישה, ולעולם לא במייל או SMS. לעולם לא נגרור לחינם את תהליך הבדיקה ולכן, גם יזמים שאמרנו להם 'לא' בעבר או יזמים שמסיבות שונות נאלצנו לסגור את החברות שלהם, לא נוטרים לנו טינה.

"ההגינות היא בתרבות של הקרן וזה משתלם, כי זה משתקף אחר-כך בתחושות של היזמים. אנחנו יודעים היטב שיזמים מרוצים מביאים עוד יזמים, וההצלחה של הקרן הרי תלויה בהם".

*המשבר שינה משהו בהתנהגות שלכם?

"משבר 2001 היה טראומטי. זו הייתה הפעם הראשונה אחרי שנים רבות בה התמודדנו עם משבר עצום. לקח לנו ולכולם זמן מסוים להתעשת ולהבין מה לעשות - אולי יותר מדי זמן.

"הפעם, התגובה הייתה מהירה. הניסיון לצמצם את הוצאות החברות הובן על-ידי המנכ"לים, ולכן זה היה קל יותר לביצוע. כולם הבינו שיהיה קשה לגייס כסף בזמן הקרוב, וצריך לשמור על כל דולר".

הלקח השני ששלו מציין כי למד הוא הצורך להעריך את סיכויי החברות: "המשבר מכתיב את הצורך לזהות את החברות שאין להן סיכוי לשרוד את המשבר. לא בגלל שאין להן טכנולוגיה, מוצר או לקוחות, אלא בגלל שאין באופק קרן חדשה או גוף שישקיע בחברה בעתיד.

"חברה שאין לה סיכוי לגייס כסף, לא יכולה להמשיך לפעול לנצח. זה לקח שלמדנו באופן כואב ב-2001 והפעם ההחלטות היו מהירות יותר".

*מה צופן העתיד?

"אנחנו חוזרים לשגרה. יש דיל-פלואו מצוין, ואני מקווה ששום דבר לא יעצור את התעשייה הנפלאה בישראל. חשוב שכל הגופים הנוגעים בדבר יבינו שיש כאן תעשייה שאפשר להרוג בקלות אבל כדאי לשמור עליה".

מתודולוגיה - כך נערך הסקר

הסקר הייחודי של "גלובס", הנערך זו השנה השנייה, ביקש לדרג את קרן ההון סיכון האיכותית בישראל ואת השותף הטוב ביותר. הדירוג נעשה באמצעות שקלול תשובותיהם של יזמים ומנכ"לים של חברות סטארט-אפ שגייסו הון מקרנות ההון סיכון הישראליות בשנתיים האחרונות.

הסקר ביקש לבדוק כמה פרמטרים מרכזיים בפעילות קרנות ההון סיכון מול היזמים. הפעם, אפשרנו ליזמים לדרג לא רק את קרנות ההון סיכון הישראליות אלא גם את הזרות, בתנאי שיש להן קרן ייעודית להשקעה בישראל.

השאלות שהוצגו ליזמים, התבססו על האלמנטים שקרנות ההון סיכון הישראליות בדרך-כלל מייחסות לעצמן, כמו יכולת לסייע ליזמים בגיבוש החברה, תמיכה פרו-אקטיבית בהגעה אל השוק ואל הלקוחות, הגינות ורצון לבניית שותפות.

היזמים התבקשו לדרג את קרן ההון סיכון הטובה ביותר ואת השותף הטוב ביותר בשאלות פתוחות. לאחר מכן, נשאלו על רמת ההגינות שהקרן הפגינה בהתקשרות, על מהירות התגובה בבקשת סיוע על-ידי היזם, על יחסי האנוש ועל היחס הכללי אל היזם והחברה.

לאור העובדה שהשנה היזמים, כמו גם הקרנות עצמן, התמודדו עם אקלים כלכלי קשה, התבקשו היזמים השנה לדרג את התנהגות המשקיעים בחברות בזמן המשבר.

עוד כתבות

מטוס בואינג 787 דרימליינר של אל על / צילום: יח"צ

אל על מבטלת את הטיסות לאיטליה ולתאילנד ודוחה את השקת הקו לטוקיו

הטיסות לאיטליה מבוטלות למשך שבועיים החל ממחר, והטיסות לבנגקוק יבוטלו החלק מיום שני ועד ה-27 במרץ ● השקת הקו לטוקיו נדחתה ל-4 באפריל

שאנן סטריט / צילום: אוהד רומנו

"אחרי 70 שנים הגיע הזמן שנדע לשמוע ולהבין את הקולות סביבנו ולא נזדקק למתווכים"

שאנן סטריט מפגין נוכחות עם שיר הנושא ל"פאודה 3" ומוזיקה למחזמר "ג'נטלי", עובד על אלבום סולו לצד "הדג נחש", פעיל חברתית ועסקית, וגם לומד ערבית

חנן שמש, מיזמי ויו"ר קרן הגשמה  / צילום: איל יצהר, גלובס

יזמית הנדל"ן רותם שני רוצה להנפיק אג"ח בבורסה כדי להחזיר הלוואות של 63 מיליון שקל מקרן הגשמה

הריבית האפקטיבית של הלוואות הקרן לחברה היא בשיעור של 14.5% ● בעלי השליטה אבי טוריסקי ויהודה ידידיה מבקשים לשדרג את שכרם ● זוגתו לשעבר של אחד השותפים בחברה תובעת את רותם שני ב-30 מיליון שקל בגין שירותים משפטיים

יוליה שמאלוב–ברקוביץ’, יו”רית הרשות השנייה  / צילום: כדיה לוי

אולי את לא מבינה עד הסוף את תפקיד העיתונות? "זה מצחיק. ניהלתי מאות עיתונאים בווסטי"

ליו"רית הרשות השנייה יש בטן מלאה על התקשורת: על מיזוג רשת וערוץ עשר שיצא לדרך בניגוד להמלצתה, על הקלטות השר קרא על ערוץ 20 לפיהן הוא שולט ברשות השנייה ועל ההחלטה להדיח אותה מהתפקיד ● הזמנו אותה לפודקאסט "אוף דה רקורד" וניסינו להבין מה היא בעצם רוצה

איתמר בן גביר  / צילום:תמר מצפי

מה עומד מאחורי הורדת החשיפה לעמוד הפייסבוק של מפלגת עוצמה יהודית?

מפלגת עוצמה יהודית התלוננה לוועדת הבחירות על כך שפייסבוק הורידה את החשיפה לעמוד של עו"ד איתמר בן גביר בגלל חשש שהמפלגה תיכנס לכנסת ● בפייסבוק טוענים כי הסיבה היא "ההפרות הרבות והחמורות של כללי הקהילה מצד בן גביר"

proptech - הטמעת טכנולוגיות בעולם הנדל"ן / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

2020 נפתחת בהשקעות משמעותיות נוספות ב-PropTech

שתי קרנות גדולות מצטרפות לגל ההשקעות בחברות המתמחות בהטמעת טכנולוגיות בתעשיית הנדל"ן • חדשנות בנדל"ן - טור חדש

ג'ו ביידן וברני סנדרס / צילום: Matt Rourke, AP

פרשנות: לביידן יש סיכוי במירוץ הדמוקרטי? יהודי ארה"ב מתפללים שכן

סבב הבחירות המקדימות בקרוליינה הדרומית בשבת, נותן לסגן הנשיא לשעבר הזדמנות כמעט אחרונה לגבור על ברני סנדרס ולזכות במועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ● הכרעה בין טראמפ לסנדרס בנובמבר היא אופציה שמחרידה את היהודים האמריקאים

זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

"ישראל צריכה ללכת עם אירופה ולא לייצר היסטריה חסרת פרופורציה"

פרופ' זאב רוטשטיין ל"גלובס": "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ובהמשך הרחיב את הכיסוי כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר מועילה"

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

בניגוד לרצונו של שלמה אליהו: גיא פישר ינהל את חטיבת ההשקעות במגדל במקום אסף שהם

מנכ"ל קבוצת מגדל, רן עוז, ממשיך להרחיק מנהלים המזוהים עם בעל השליטה אליהו, ולמנות אחרים במקומם, לעתים אף ללא עבר בענף הביטוח ● פישר שימש בעבר כמנהל ההשקעות בתיק הנוסטרו של בנק לאומי

הסגר בצפון איטליה לאחר התפרצות נגיף הקורונה / צילום: Claudio Furlan/Lapresse, AP

כך מסקרים באיטליה את החלטת ישראל לאסור כניסת איטלקים

בעוד ששכנותיה האירופיות שומרות על גבולות פתוחים, בישראל, בירדן, בסעודיה ובמספר מדינות נוספות החליטו לאסור על כניסת אנשים ששהו באיטליה בשבועיים האחרונים ● התעשיינים והחברות באיטליה התאחדו היום בקריאה לממשלה האיטלקית לשדר רוגע לציבור

אסף אוני, ברלין / צילום: תמונה פרטית

"בברלין אני משלם כבר למעלה מעשור את אותו שכר דירה"

אסף אוני, כתב "גלובס" באירופה, הגיע לברלין לחודשיים ללימודים ונשאר 12 שנה, בינתיים ● תקופה מסוימת הוא חי חצי מהזמן שם וחצי ביפו, מדלג בין שמש ואפרוריות, סדר ובלאגן, אסף של פה ואסף של שם ● ואף מילה על מחיר המילקי - אבל על מחירי הדיור כן ● האזינו לפודקאסט "דברים שרואים משם" 

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

בעקבות משבר הקורונה: אל על נערכת לפיטורי 1,000 עובדים

מנכ"ל אל על גונן אוסישקין הורה לסמנכ"לים בחברתו לגבש תוכנית מיידית לפיטורי עובדים ● היום דיווחה החברה על הפסקת טיסותיה לאיטליה ולבנגקוק ועל דחיית השקת הטיסה לטוקיו ● בנוסף דיווחה אל על כי נזקי משבר הקורונה עלולים להסתכם בפגיעה של עשרות מיליוני דולרים בהכנסות

סקר הסקרים

שלושה ימים לבחירות: ליברמן עדיין מחזיק במפתח להכרעה, השאלה היא מה הוא יעשה איתו הפעם

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

יאיר נתניהו / צילום: שלומי יוסף

יאיר נתניהו פרסם רמיזות בוטות כלפי צעירה שהופיעה בסלפי עם גנץ

יאיר נתניהו צייץ בטוויטר תמונות של צעירה שהצטלמה סלפי עם גנץ והוסיף "מישהו יודע מי זאת?" ● בעקבות כך, הצעירה סבלה מהטרדות חמורות ברשת החברתית וכעת היא שוקלת להגיש תביעה נגדו

אסתר חיות / צילום: ברני ארדוב וואלה

דעה: ראש הממשלה בני גנץ יגשים את חזון שלטון המשפטנים

בני גנץ מבקש לרסן את המערכת הפוליטית, ומנגד המערכת הפוליטית מבקשת לרסן את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ● מי הנואם מפתיע שטען כי בית המשפט ביצע "השתלטות עוינת על עולם קבלת ההחלטות", ולמה הממשלה תישאר תמיד חלשה למרות כל מאמציה, עד שבאמת יימאס לה

בנימין נתניהו / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

דעה: נתניהו מתחזק ואפילו המילה "שוחד" לא מצליחה לעצור את המומנטום

לפני יובלות, עוד לפני השימוע אצל מנדלבליט, רבים העריכו שאם עבירת השוחד תופיע בכתב האישום הדבר יפגע בנתניהו ● הימים האחרונים של המרוץ מוכיחים שלאישום כמעט אין משמעות ● רף הסיבולת לשחיתות של הציבור ממשיך לעלות

עמי אברהמי, מייסד VEEV / צילום: איל יצהר, גלובס

הכירו את היזם שהפסיד ליוטיוב וגייס מעל 90 מיליון דולר כדי להכניס טכנולוגיה לקירות הבית

VEEV החלה את דרכה כחברת נדל"ן שניצלה את המשבר הפיננסי של 2008 כדי לקנות נכסים בזול • אולם מייסדיה, יזמי הטכנולוגיה עמי אברהמי ועמית הלר, לא הסתפקו בזה והחליטו לשנות את האופן שבו פועל תחום הבנייה

ירון בלוך/ צילום:עמרי מירון

הפספוס החוץ-בנקאי של לאומי: לאומי פרטנרס מובילה את הנפקת מימון ישיר לפי שווי כפול מזה שבו מכרה את חלקה

פחות משנתיים לאחר שלאומי פרטנרס מימשה את חלקה במימון ישיר לפי שווי של 750 מיליון שקל, מונפקת חברת האשראי הצרכני לפי שווי כפול ויותר ● במקום אקזיט של 300 מיליון שקל, נותרה לאומי פרטנרס "תקועה" עם החזקה במניות חברה פרטית מקבוצת צור שמיר

הפודקאסט קדמא / צילום: קדמא, נעם אשכולי, יח"צ

כך הפכה הדרך מחיפה לירושלים למסע מזורז להכרת העולם היהודי

לעיתים הנפש מתנקה בדרך לא שגרתית ● כך הפכה הדרך חזרה לירושלים ממשחק הכדורגל בחיפה למסע בעקבות העם היהודי ● המלצת פודקאסט ● האזינו

התפרצות נגיף הקורונה ביפן  / צילום: Jae C. Hong, AP

מעל ל-83 אלף איש נדבקו; חולת קורונה נוספת בישראל

מדובר באישתו של החולה שחזר לפני מספר מימים מאיטליה ● 2,867 איש נפטרו מהמחלה ו-36,822 איש החלימו ● הנגיף התגלה ב-56 מדינות ברחבי העולם ● ארגון הבריאות העולמי: התפרצות הקורונה עשויה להגיע לכל אחת ממדינות העולם