רזרבות המט"ח והסכנה לישראל

הביקורת המרה הנשפכת על ראש סטנלי פישר, מתעלמת מהאיום הגדול ביותר עלינו

לביקורת המוטחת היום על מדיניות הרכישות של בנק ישראל אין שום בסיס לנוכח האיום הרציני בדמות מאזן הנכסים וההתחייבויות של מדינת ישראל.

בסוף השבוע שעבר, שברה הביקורת המוטחת בבנק ישראל בעניין מדיניות רכישות המט"ח שיאים, ובלטה בה השתלחות נגיד הבנק לשעבר, הד"ר דוד קליין, בראיון שקיים עימו סבר פלוצקר בעיתון "ידיעות אחרונות", ואשר לה אקדיש פרק נפרד היום.

מרבית המבקרים אינם טורחים לבדוק את החשבון השוטף ומאזן הנכסים וההתחייבויות של ישראל.

כשראשי בנק ישראל הודיעו בגלוי שאחת מהמטרות של רכישות המט"ח היא סיוע ליצואנים, הזדרזו מטיחי הביקורת ולזעוק כי הנה יצא המרצע מן השק. ראשי הבנק ממתינים לנתוני הביניים של המאזן, אולם ביקור הפתע שערכו ראשי הבנקים אצל שר האוצר בסוף השבוע שעבר, מבהיר עד כמה כולם נוטים להתעלם מהסיכון הממשי שבכניסת מדינת ישראל למשבר מט"ח.

החל משנת 2003 ועד 2008 צמחו השקעות הזרים בנכסים פיננסיים סחירים בישראל ב-55 מיליארד דולר. להבדיל מההשקעות הריאליות שהיוו את רובן המכריע של השקעות הזרים עד 2003, היתרה הנוכחית כוללת סכומים אדירים של מה שמכונה "כסף חם" - כסף שנכנס לתקופות קצרות על מנת ליהנות מהפרשי ריבית, בורסה עולה והימורי מט"ח נטו, ויוצא כשצצה הזדמנות טובה יותר במקום אחר.

הסכנה בהישענות על כסף זה במאזן של כל מדינה, ברורות. במשבר, פנימי, חיצוני או סתם בשל שינוי בסנטימנט (כמו שקרה בדרום אפריקה בשנות ה-90 ולפני שנה בקוריאה) כסף זה מתנדף במהירות והדבר מוליד משבר מט"ח חמור.

כשמביטים על הצד השני של המאזן, התמונה הופכת להיות אף מאיימת יותר. במשך שנים נרשם גידול בסך 40 מיליארד דולר בהשקעות ישירות (נכסים לא סחירים) של ישראלים בחו"ל. גורמים במערכת הבנקאות חוששים שכמחצית מהשקעות אלה הן חוב אבוד שניתן למחקו מהספרים.

כשלקוחים זאת בחשבון, קל עלינו להבין את גודל הבעה שמדינת ישראל תיקלע אליה, במקרה של משבר מט"ח. רזרבות המט"ח הנוכחיות בסך 47 מיליארד דולר רחוקות מלהספיק ובנק ישראל, בהכירו את רכיבי המאזן, ובמיוחד את רכיב הכסף החם ואת רכיב מחיקת ההשקעות, מודע היטב לבעיה זו וממשיך לרכוש מט"ח ולהגדיל את הרזרבות.

קוריאה נאלצה למכור 60 מיליארד דולר (כמחצית מרזרבות המט"ח שלה) על מנת להתמודד עם המשבר שפקד אותה וגרם לפיחות בעשרות אחוזים בשער המטבע המקומי תוך מספר ימים.

גם נתוני החשבון השוטף מראים תמונה דומה:

בשנים 1995-6 הגיע הגרעון לסך 1.2 מיליארד דולר בחשבון השוטף (מוגדר כזרימה נטו של כסף הנכנס למדינה בעקבות סחר בסחורות, שירותים ותשלומי העברה).

עם השנים הלך הגירעון והצטמצם עד למאות בודדות בשנים 2001-2.

החל ב-2003 הפך הגירעון לעודף שהלך וגדל עד לשיא של 1.6 מיליארד דולר ב- 2006. ומשם ואילך נרשמת ירידה רצופה: מיליארד דולר ב-2007 וצניחה למאות בודדות ב-2008.

ניתן לומר ברמת סבירות גבוהה מאד כי ב-2009 נחזור לגירעון בחשבון השוטף. נתוני המקרו המתפרסמים מדי יום ממחישים את עומק הבעיה. מדובר באבדן תל"ג לשנים רבות.

זהו כדור שלג שמתחיל בירידה חדה בתקבולי היצוא, ממשיך בפיטורים ועלייה ברמת האבטלה ומסתיים בירידה חדה בהכנסות ממיסים, מעבר מצמיחה למיתון ואבדן תל"ג.

לא הכל בשליטתנו. על המשבר העולמי אין ולא תהיה לנו שליטה. אולם יש דברים שעימם ניתן להתמודד ובנק ישראל מנסה להתמודד עימם בכלים שאיתם הוא רואה לנכון להשתמש.

השתלחות מבישה

אי אפשר שלא להתייחס להשתלחות נגיד בנק ישראל לשעבר ד"ר דוד קליין במחליפו. רצוי לבקר ומן הראוי שבבנק ישראל יקשיבו וילמדו מכל ביקורת בונה. את ביקורתי לגבי התנהלות הבנק השמעתי כאן בחודש האחרון.

קראתי שוב ושוב את הראיון שקיים סבר פלוצקר עם קליין ופורסם בשבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות" ווניסיתי למצוא בו פיסה אחת של ביקורת בונה - לא הייתה כזו.

היה לי לא נוח לקרוא ביקורת ממי שהטיל עלינו אימה באומרו (ועכשיו הוא מכחיש שאמר זאת!) שבנק גדול נמצא בסכנת קריסה - אמרה אומללה שיצרה פאניקה חסרת תקדים ופיחות דרמטי שסלל את בואן ארצה של קרנות הגידור הראשונות.

את הביקורת על הרכישות אנו מכירים וזו לא הפעם הראשונה שקליין משמיע אותה - בתקופתו עמדנו בפני משבר חמור וזכורה לי אוזלת ידו במשך תקופה ארוכה עד שהגיב.

אלטרנטיבות הוא לא מציע, זה המינימום שהייתי מצפה מאדם במעמדו.

ואחרון ולא חביב- רפורמת בכר. כל הטוב שברפורמה מיוחס לתקופתו. כל הרע ליורשו. רדוד, זול, פוגע ולא מתאים.


יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988