בעקבות בחירת ח"כ אורי אריאל לוועדה לבחירת שופטים; ביניש מאמינה כי נאמן יבחר בדרך הפשרה

כך טוענים מקורביה ■ בחירת חה"כ אורי אריאל ודוד רותם לוועדה לבחירת שופטים יוצרת רוב לכאורה בוועדה למחנה של שר המשפטים יעקב נאמן ■ אריאל: "צריך שהשופטים בכל הערכאות יבואו ממגוון יותר גדול של ציבורים"

בעקבות בחירת הח"כים אורי אריאל (האיחוד הלאומי) ודוד רותם (ישראל ביתנו) לוועדה לבחירת שופטים והיווצרות רוב לכאורה בוועדה למחנה של שר המשפטים, יעקב נאמן - מקורבי נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מעריכים כי היא ונאמן יגיעו להסכמות בנוגע למינויים, שכן נאמן מעיד על עצמו כ"איש של פשרות והידברות". לדבריהם, "לא נגיע למצב של מחנה מול מחנה. יש גורמים שמנסים לתקוע טריז ביניהם".

בסביבתה של הנשיאה אומרים כי ביניש דווקא לא התרגשה במיוחד נוכח הבחירה בח"כ אריאל על פני נציג האופוזיציה, ולא נפגעה באופן אישי, שהרי לא היא או נאמן ממנים שופטים אלא ועדה שלמה. "נאמן דווקא שב ואומר כי אפשר לפתור הכל בפשרות, ונראה כי הוא מנסה להימנע מהמחנאות המוצגת בתקשורת", אומרים היום (ג') המקורבים.

המחלוקת האידיאולוגית המרכזית בין ביניש לח"כ אריאל תהיה על ייצוגיות השופטים. "צריך שהשופטים בכל הערכאות יבואו ממגוון יותר גדול של ציבורים, אבל לא בצורה של מכסות ואחוזים", הוא אומר ל"גלובס". "צריך לראות האם למשל יש שופטים שהם יוצאי ברית-המועצות לשעבר, שהוא ציבור של כמיליון איש".

אריאל הבהיר כי "לא נמנה אנשים רק בגלל מוצאם או השתייכותם. תהיה כמובן ביקורת קפדנית, וימונו רק אנשים מתאים לשיפוט - לפי הרמות השונות של בתי המשפט".

כינוס מהיר

אריאל אף מעוניין כי מגוון השופטים יהיה גדול יותר. "קצת יותר אנשי אקדמיה למשל וקצת פחות מהממסד - משרד המשפטים והפרקליטות". עם זאת, הוא הבהיר כי עליו ללמוד קודם את הנתונים כדי לגבש עמדה מפורטת.

עוד אמר ח"כ אריאל כי בכוונתו לבקש מהוועדה להתכנס במהירות ולמנות שופטים, "כדי להוריד את העומס ואת עינוי הדין שחלק מעם ישראל חווה". כן יפעל למקסימום שקיפות לציבור מצד הוועדה. הוא הבהיר כי אין כוונתו לפרסום כל הפרוטוקולים וכי את דעתו יגבש רק לאחר לימוד הדברים.

ח"כ רותם אמר בראיון ל"הפרקליטים", ביטאון ועד מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, כי "הכיפה על הראש לא תהיה פרמטר בשיקולים במינוי שופטים. לא אמנה אנשי ימין או שמאל, דתיים או לא דתיים. אמנה שופטים שיהיו בעלי מזג שיפוטי וידע".

שופטים

החוק ממילא מחייב פשרה / פרשנות - נועם שרביט

מאז נכנס לתוקפו "חוק גדעון סער", כדי למנות שופטים לבית המשפט העליון דרוש רוב של 7 מבין 9 חברי הוועדה לבחירת שופטים. מטרת התיקון לחוק היתה להביא את שני המחנות המסורתיים בוועדה להסכמה רחבה ככל שניתן, ולחייבם לקיים דיון ושכנוע הדדי ולא לנצל מחטפים.

לכן, למעשה התיקון לחוק דווקא חיזק את כוחם של 3 שופטי בית המשפט העליון בוועדה והעניק להם זכות וטו, שכן בלעדי קולו של לפחות אחד מהם - לא ניתן למנות שופט לעליון. לפני התיקון לחוק, נדרשו 3 השופטים לגייס שני חברי ועדה נוספים כדי לטרפד מינוי לא רצוי בעיניהם.

לכן, במצב הנוכחי ממילא היו נדרשים הן נשיאת העליון, דורית ביניש, והן שר המשפטים, יעקב נאמן, להגיע לפשרות בנוגע למינויים לעליון, שכן איש מהם אינו יכול לכפות מינויים על רעהו. לפיכך ברור כי גם גריעת "שחקן" אחד ממחנה ביניש אינה כה משמעותית בכל הנוגע לבחירת שופטים לעליון.

צריך גם לזכור כי בפועל חברי הוועדה אינם מתחלקים במדויק לשני מחנות אבסולוטיים, ולעיתים עשויות להיות הפתעות בהצבעה מצד החברים שאינם שופטים, ביחס למועמד כזה או אחר.

לכאורה, ליחסי הכוחות החדשים תהיה משמעות רבה יותר בבחירת שופטים למחוזי ולשלום, שם נדרש רוב רגיל בוועדה למינוי. ואולם, בדרך-כלל המינויים לערכאות הדיוניות אינם פוליטיים ואינם מושפעים ממניעים פוליטיים.

במינויים למחוזי ולשלום גם כמעט שאין מאבקים בין נשיא העליון לשר המשפטים, משום ששופטי ערכאות אלה אינם קובעים מדיניות שיפוטית ואינם דנים בנושאים בג"ציים, שהם המצויים בלב המחלוקת האידיאולוגית בין ימין לשמאל, ובין "תומכי בג"ץ" למתנגדיו.

מעבר לכך, רק השר, הנשיאה או 3 חברי הוועדה כאחד יכולים להציע מועמדים, ולפיכך אף אחד מהפוליטיקאים בוועדה (למעט השר) אינו יכול למנות במחטף מועמדים מטעמו.

ח"כ בר-און: חברים בקדימה בגדו בי

יממה לאחר שהכנסת בחרה בח"כים דוד רותם (ישראל ביתנו) ואורי אריאל (איחוד לאומי) לנציגיה בוועדה למינוי שופטים, עדיין סוערות הרוחות. לאחר היוודע תוצאות ההצבעה הצמודות - 59 לטובת ח"כ אריאל ו-58 לנציג קדימה, ח"כ רוני בר-און - עסקו היום בכנסת בעיקר בניחושים כיצד הצביעו החברים בהצבעה החשאית.

מירב הקולות שיכול היה לקבל בר-און מחבריו לאופוזיציה עומד על 43, בהנחה שכולם הצביעו עבורו (29 קדימה, 3 מרצ, 11 ערבים), כך שנדרשו 15 חברי קואליציה ש"יערקו" ויתנו ולו את קולם. ואולם יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, מעריך כי בר-און קיבל לפחות 18 קולות של חברי הקואליציה, אם לא יותר מכך.

משיחות סגורות בכנסת עולה כי כמה מחברי מפלגתו של ח"כ בר-און לא מצאו לנכון להצביע עבורו אלא עבור ח"כ אריאל - וההיפך: חברי הליכוד, השרים דן מרידור ומיקי איתן, למשל, הודיעו אתמול בישיבת סיעת הליכוד כי הם יצביעו עבור בר-און.

יש לציין כי הליכוד התיר לחבריו להצביע על-פי שיקול דעתם ולא הטיל משמעת קואליציונית. בכנסת מעריכים כי 4 מורדי מפלגת העבודה הצביעו גם הם עבור בר-און.

בקדימה תירצו את ההצבעה נגד בר-און כ"סגירת חשבון" עימו על התקופה שבה כיהן כשר האוצר, אחרים הונעו ממניעים אישיים בהצבעתם. גם עמדתו של בר-און ביחס לשר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, היוותה שיקול באופן ההצבעה.

בר-און עצמו, מספרים חברי כנסת, האשים היום כמה מהם על שלא תמכו בו. אתמול, מיד לאחר היוודע התוצאות, הוא פנה ליו"ר סיעת קדימה, ח"כ דליה איציק, והטיח בה בזעם: "הפסדתי את ההצבעה בגלל חברים מקדימה שלא הצביעו עבורי".

בקדימה, לעומת זאת, באופן רשמי ממקדים את ההאשמות בראש הממשלה, בנימין נתניהו, על מעורבותו בבחירה.

יו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, אמרה היום כי "נתניהו חף מכל ערך הקשור לכנסת ולדמוקרטיה. אתמול הסתברה הקואליציה האמיתית, שכוללת את ליכוד-ישראל ביתנו-ש"ס-עבודה והאיחוד הלאומי. פעם נוספת מסתבר כי אין כאן באמת מדיניות אלא סוג של עסקנות שלא מקבלת שום מסורת, שאמורה הוועדה לבחירת שופטים לייצג".

צרו איתנו קשר *5988