בתו של ישראל פרי: "אבא שלי הוא דרייפוס של המאה ה-21"

מזה כ-4 חודשים כלוא עו"ד ישראל פרי, לאחר שהעליון דחה את ערעורו על הרשעתו בפרשת הפנסיה הגרמנית ושלח אותו ל-10 שנים בפנים ■ בראיון ל"גלובס" מטיחה בתו, עו"ד תמי פרי, האשמות קשות בפרקליטות ובבתי המשפט

"הפרקליטות היא גוף דורסני והרסני. הם לא בוחלים בשום דבר. כל אזרח חייב להבין שמה שקרה לאבא שלי יכול לקרות גם לו, במיוחד לאנשים מצליחים. תמיד אפשר להתלבש עליהם, כי אף אחד בארץ לא מפרגן להצלחה. הגוף הזה, הפרקליטות, מקבל גיבוי מטורף ואין שום גוף שעושה בדיקה מה הם עושים שם. מטרת הפרקליטות היא לנצח בכל מחיר. יושבים שם עורכי דין צעירים ואמביציוזיים שלא בוחלים בשום אמצעי. גם בתיק של אבי הם לא בחלו בשום דבר כדי להגיע להרשעה".

עו"ד תמי פרי, 43, בתו של עו"ד ישראל פרי - שהורשע בגניבת יותר מ-320 מיליון מארק גרמני מכ-9,000 לקוחות ונידון ל-10 שנות מאסר - בטוחה שאביה חף מפשע ושנעשה לו עוול גדול. בראיון ל"גלובס", רגע לפני שבית המשפט העליון מכריע אם לערוך דיון נוסף בתיק, היא מעלה כתב אישום חמור נגד הפרקליטות, חושפת את אכזבתה, הן כ"בת של" והן כעורכת דין, ממערכת המשפט, ומדברת גם על ההתמודדות האישית הקשה.

■ מה הם עשו בתיק של אביך שחרג ממסגרת עבודתם הרגילה?

"כשמנהלים תיק ומגלים שיש בו חוות-דעת לטובת הנאשם חייבים להציג אותה בתיק. במקרה של אבי, מומחה מטעם משרד האוצר, האקטואר פרופ' דוד נצר, נתן חוות-דעת אקטוארית על כל הסיפור, שהיתה לטובתנו. זה דבר שהיה צריך להציג אותו בבית המשפט, אך בפרקליטות התעלמו ממנו. חוץ מזה, הם רשמו רשימות עדים אינסופית בכתב האישום, אך ברגע שהם ראו שחלק מהעדים יכולים להעיד לטובתנו, הם לא הביאו אותם לבית המשפט. הם גם לקחו את כל העובדים שלנו בתור עדי תביעה, כדי שלא נוכל לדבר איתם על ההליכים האלה, ובסוף לא העידו אותם. הם עשו דברים מטורפים בתיק הזה. ניהול המשפט היה מטורף".

מאבק מתיש

פרי מלווה את אביה בפרשת הפנסיה הגרמנית מאז היתה חיילת בת 19, כשהסיפור היה לדבריה רק סכסוך עסקי בין שותפים. "פתאום התחילו לצוץ כתבות שליליות על אבי ועל העסקה של הפנסיה הגרמנית. הכול החל מסכסוך עסקי".

כשאביה התמודד עם הסכסוכים העסקיים, היא לא דמיינה ש-22 שנה מאוחר יותר היא תצפה בו מובל באזיקים לבית הכלא. היא לא דמיינה גם שהיא תשים את הקריירה שלה ב"הולד", ותקדיש את כל כולה למאבק מתיש להוכחת חפותו.

פרי ניהלה, יחד עם בעלה, חגי גרינשפון, את חברת הנדל"ן 'נוף הארץ', שבין היתר מכרה לחברת הפרסום גיתם-BBDO ולחברת כלל-ביטוח שני בנייני משרדים ברמת-החי"ל בתל-אביב, ב-90 מיליון שקל, הקימה את בנייני משטרת מחוז המרכז ברמת-החי"ל, ואת משרדיה החדשים של חברת שטראוס. עם הכרעת הדין הקפיאה את פעילותה העסקית. "ההתמקדות היחידה שלי מאז ועד היום היא בסיפור של אבא שלי".

"טראומה מטורפת"

כשפרי מספרת את סיפורו של אביה היא משתמש בגוף ראשון ובלשון רבים. ההזדהות שלה עם אביה מוחלטת, וזו הובילה אותה גם למסקנות אישיות מרחיקות לכת. "הסקתי מסקנה אישית. אני לבית המשפט לא נכנסת. לפני הסיפור הזה הייתי עורכת דין שהאמינה במערכת המשפט. איבדתי את האמון הזה.

"הטראומה שחוויתי מאוד גדולה. אני חושבת שבית המשפט לא נותן פסקי דין על סמך הראיות או על סמך מומחים, אלא על סמך רגשות אישיים שיש לו, או על סמך קונספציות מוטעות שיש לו בכלכלה, כמו במקרה שלנו".

במהלך המשפט בפני השופט זכריה כספי היו בני משפחת פרי, כמו גם עורך דינם, מיכה קירש, אופטימיים. עד להכרעת הדין לא האמינו שיורשע. "הכרעת הדין הפתיעה אותנו. לא האמנו שזה קורה. עברנו טראומה מטורפת. כשיצאנו מבית המשפט המחוזי הרגשתי שזה משפט דרייפוס של ה-21. אבי בתפקיד דרייפוס. הוא עשה רק טוב ללקוחות, שיפר את מצבם הכלכלי ובסוף נשפט על דברים חמורים בלי שאין להם שום בסיס".

■ מה הן הטעויות בפסקי הדין לטענתך?

"אם בית המשפט היה מבין את הצד הכלכלי שלה, לא היינו מגיעים למצב הזה. בן-אדם לא יכול לשפוט בתיקים כלכליים בלי רקע בכלכלה. אני לא הייתי לוקחת על עצמי תיק שאיני מבינה בו. תארי לך שהיה מדובר בתיק רפואי והיה מגיע המנתח ומסביר איך הוא ערך את הניתוח, והשופט אומר לו 'מה פתאום, זאת לא הדרך לנתח, אני מציע שתיקח את העורק הזה והזה'. זה אותו דבר. שופטים אינם אלוהים, הם בני אדם. הם צריכים לדעת שבמקרים שהם לא בתחום הבנתם, של מומחיות מסוימת, עליהם לפנות למומחים. אחרת הם לא יכולים לפסוק".

הדבר השני שצורם לפרי הבת, הוא הקישור שנעשה בין השואה לעסקת הפנסיה שאביה עשה. "כל הקטע התקשורתי סביבנו עשה עבודה מאוד טובה לפרקליטות. כל ההכפשות והעובדה שציירו את התיק הזה כגזילה מניצולי שואה יצר סביבה עוינת כלפי אבי. אם התוכנית היתה תוכנית ביטוח פנסיוני בין ישראל לניו-זילנד, לא היינו מגיעים לאישום פלילי נגד אבי. אין קשר בין הפנסיה לניצולי שואה".

■ כמה מבין לקוחותיו של אביך הם ניצולי שואה?

"זה משהו שאנחנו לא יכולים לבדוק, כי ברישום של הלקוחות לתוכנית הפנסיה זה לא היה קריטריון אם הלקוח הוא ניצול שואה או לא. יש לנו לקוחות ערבים, דרוזים, ילידי הארץ, וגם ניצולי שואה. אבל זה בכלל לא קריטריון. התוכנית הזאת לא נעשתה רק בין גרמניה לישראל".

■ אז כולם טועים ואתם צודקים?

"קודם כול, אנחנו לא לבד. בכוונה פנינו לפיגורות מאוד רציניות שיתנו לנו חוות-דעת, כדי שלא תהיה מחלוקת בגינם ולא יאמרו שהם נותנים חוות-דעת לטובתנו בגלל תשלום כספי. יכולנו לקבל מהם סירוב. לשכנע אנשים כאלה להצטרף לתיק זו בעיה מאוד רצינית בהתחלה. הם יכלו לומר 'מה פתאום, להתעסק עם גניבה מניצולי שואה? אני לא רוצה להתעסק בתיק'. אבל לאט-לאט, אחרי שקראו את החומר, הקבוצה הזאת התגייסה.

חומצה על הרכב

"פרופ' מרדכי קרמניצר חידש את רישיון עורך הדין בשביל התיק הזה. אי אפשר להגיד שקרמניצר לוקח תיק בגלל כסף, כי כל חייו הוא לא לקח תיק. זה זועק לשמיים. גם מי שלא בעניין מבין שיש כאן משהו. לא יכול להיות שכל המומחים הגדולים עומדים לצידנו, ובית המשפט, שבעצם לא שמע את לב ליבו של התיק, את כל ההסבר הכלכלי ומה שמאחורי העסקה, יתעלם מכך. בעליון לא שמעו את הצד הכלכלי, לא נתנו לנו לדבר".

■ איך תסבירי את הפער בין המציאות, כפי שאביך, את והמומחים רואים אותה, ובין האופן שבו רואים את העסקה הלקוחות, הפרקליטות ובית המשפט?

"קשה לי להסביר. אני לא מבינה בעצמי איך זה ייתכן. ברור לי שאם בתי המשפט היו מבינים את הצד הכלכלי, הם לא היו יכולים להאשים את אבי בגניבה. איך אפשר להאשים בגניבה אדם שהכניס 4 מיליארד שקל לקופת מט"ח של המדינה, שכל הלקוחות קיבלו כסף בלי לקחת סיכון על עצמם? 9,000 הלקוחות שלקחו את ההלוואה לא סיכנו דבר. הם מקבלים פנסיה, ואח"כ נשותיהם יקבלו את הכסף. איזה גניבה יש כאן? אני לא מבינה את זה. זה נראה לי אבסורד".

הטעות הקשה של אביה, שהטתה את הכף לרעתו, כך פרי, היתה הפרת חוקי המטבע כשהקים את החברות שמימנו את ההשקעה של הלקוחות בפנסיה הגרמנית, ובעיקר השקר ששיקר בשל כך. "הוא שיקר למדינה כשהכחיש את בעלותו על החברות הללו, כי בשנות השמונים לאזרח ישראלי היה אסור להחזיק חברות זרות. החוק הזה בוטל מאז. מהשקר הזה של אבי נוצר סיפור מטורף כאילו שהוא הסתיר את הבעלות שלו כדי לדחוף לאנשים הלוואות. השקר הזה גרם לזה שבית המשפט יסתכל עליו בצורה עוינת".

כשפרי מדברת על התיק ועל התגייסותה הטוטאלית להוכחת העוול שנגרם לאביה, קולה מתון וענייני. קשה לזהות שהיא מדברת על התיק של אביה. "זה דבר מאוד קשה לראות את אבא יושב בכלא, אבל אני מנותקת רגשית ומאוד ממוקדת במטרה. אין לי את הפריבילגיה להיות בדיכאון ולהישבר".

גם כשפרי מספרת על ביטוי השנאה שנאלצה לספוג במהלך משפטו של אביה, היא לא חושפת רגשות. "יום אחד, כשיצאתי מבית משפט, ראיתי כתם מוזר על הרכב שלי. הסתבר שמישהו שפך חומצה על הרכב. הגשתי תלונה במשטרה, אך התלונה לא טופלה. ספגנו קללות בבית המשפט ואמירות מאוד קשות הוטחו לעברנו", היא מתארת ביובש.

אך החומה הגבוהה שבנתה בין דמותה כבתו של עוה"ד בן ה-67, שנגזרו עליו 10 שנות מאסר לבין דמותה כעורכת דין נוספת בתיק, שאינה מעורבת רגשית, מתפוררת כשהיא מדברת על ילדיה. אז הניתוק הרגשי נעלם, קולה נשבר ועיניה דומעות.

פרי: "יש לי 4 ילדים, בני 13 עד 3.5, שפתאום הסבא האהוב שלהם בכלא. איך אני מסבירה להם שסבא נמצא בכלא על לא עוול בכפו? זה מאוד קשה. במיוחד לבעלי ולי, ששנינו עורכי דין שהאמינו בעבר במערכת. אחרי הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי הסברתי להם שיש טעויות במערכת המשפט, ובני בן ה-8 שאל אותי 'אימא, אז כל מי שיושב בכלא הוא חף מפשע?' הבת חיפשה באינטרנט אם היו מקרים של אנשים זכאים שישבו בכלא, ומה עושים במצב כזה. הם לא הבינו איך זה יכול להיות. הצטרכתי להסביר להם על מערכת המשפט ועל זה שלא תמיד הצדק יוצא לאור.

"לאחרונה ראיתי ציור שבני צייר והזדעזעתי. הוא צייר אדם שכל גופו קשור בשרשראות. שאלתי אותו מה זה? והוא ענה 'זה סבא'. אמרתי לו שזה לא ככה, אף שזה לא רחוק מהמציאות. זה היה מאוד קשה לראות את אבי קשור באזיקים בכלא".

מתפללת לשופט חזק

■ איך אביך מתמודד עם המאסר?

"בכלא אי-אפשר להרגיש טוב, אבל הוא עדיין הכי אופטימי מכולם. זה אבא שלי שמאמין שאנחנו נקבל דיון נוסף. הוא משדר לנו כל הזמן שזו טעות שחייבים לתקן אותה, כי אין בה שום היגיון. הוא אדם מאוד חזק. אני לא יכולה להגיד לך שהוא משדר אופטימיות כמו שהוא שידר כשהגענו לראשונה לבית המשפט העליון לאחר פסק הדין במחוזי, אבל הוא עדיין מאמין במערכת. קשה לו לנהל את המערכה המשפטית מהכלא, אבל הוא לא יוותר".

עיניה ותקוותיה של פרי מופנות כעת אל המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שאמור להכריע אם יתקיים דיון נוסף בעניינו של אביה. "היתה לי פעם אשליה שתמיד הצדק יוצא לאור. בינתיים, לא חוויתי את זה. למרות שהדברים הקשים שעברנו בבית המשפט מהדהדים לי בראש, יש לי אופטימיות מסוימת שאולי בסופו של דבר הצדק כן ייצא לאור. אולי כן נקבל את הדיון הנוסף, ישמעו את הצד שלנו ויבינו את הטעויות שהתרחשו כאן".

■ מה אתם צריכים לעשות בשביל שזה יקרה?

"שום דבר. אני רק צריכה להתפלל שהשופט שצריך להחליט בעניין הוא מספיק חזק, ושאם הוא חושב שמגיע כאן דיון נוסף זה יהיה השיקול שינחה אותו ולא הגיבוי של המערכת על הטעויות שלה. זה הדבר היחיד. אני צריכה לקוות שהמערכת מסוגלת לתקן את הטעויות שלה, שמבחינתי אלו טעויות נוראיות, שבן אדם בגיל 67 נשלח לכלא ל-10 שנים, בלי שהבינו בכלל על מה מדובר.

"אנחנו צריכים שיקשיבו לנו, שישמעו את הקייס, אבל לפני זה אנחנו צריכים שהם יבואו בראש פתוח ונטולי כל דעה מוקדמת לתיק. אם בית המשפט יגיע עם ראש פתוח וישמע אותנו, הרבה דברים יכולים להשתנות".

"סיפור הבריחה זו המצאה של הפרקליטות"

ב-17 בפברואר 2009 החל עו"ד ישראל פרי בריצוי עונש המאסר שנגזר עליו לאחר שנעצר על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה (יאח"ה) בחשד כי תיכנן להימלט מהארץ. בית המשפט העליון, שעיכב את ביצוע המאסר עד ל-8 במארס, ביטל את העיכוב בעקבות מידע מודיעיני על כוונתו של פרי להימלט מישראל, והורה על התחלת ריצוי העונש.

הטענה שאביה עמד להימלט מהארץ מקוממת בעיני תמי פרי. "הסיפור של הבריחה זו המצאה של הפרקליטות. אחרי הכרעת הדין במחוזי, אבי נסע לחו"ל. הוא הבין שהוא הורשע והוא חזר".

החומר המודיעיני שהוביל לכליאת אביה מחשש שיברח, לא נחשף בפניה, אך היא מגחכת נוכח השמועות שהגיעו לאוזניה לגבי תוכנו. "שמעתי שהוא מתכוון להיכנס לתוך תיק שהיה באוטו של חבר שלנו שהגיע אלינו לארוחת ערב, ושננסה להבריח אותו משם לצוללת. הדברים האלה הזויים. מי שמכיר את אבי יודע שהוא לא ייכנס לשום תיק, ולא ברור לי מאיפה אנחנו אמורים להשיג צוללת. עד לפני שבועיים אבי היה עם אזיקים בכלא בגלל הטענה הזו שהוא עשוי להימלט. אסיר שמתכנן לברוח יושב אזוק גם כשהוא בתאו".

■ מדוע הוסרו האזיקים?

"הגשנו השגה להורדת האזיקים, ולאחר דיון אצל מפקד המחוז הורידו לו את הסיווג הביטחוני הזה. הם בדקו את כל הראיות שהיו בתיק והחליטו להוריד לו את הסיווג הביטחוני. זאת אומרת, שהחומר שהיה שם לא היה מאוד מבוסס".

תגובה הפרקליטות: "השתלחות חסרת-רסן"

דובר משרד המשפטים בשם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה:

"אין תופסים אדם בשעת צערו. גם אין בכוונת הפרקליטות להיגרר לשיח רווי הביטויים שמקומם לא יכירם לא ככלל, ולא באשר לניהול פרשת הפנסיה הגרמנית בפרט.

"עם זאת: הביטויים הנזכרים בכתבה הם דברי בלע ודיבה, השתלחות חסרת-רסן ומשוללת כל בסיס בפרקליטות ובפרקליטים העושים עבודתם במסירות ביושר ובנאמנות.

"בתיק הפנסיה הגרמנית נפרסה מלוא התמונה בפני שתי ערכאות שיפוטיות. בפני שתיהן זכה ישראל פרי לייצוג הולם וראוי. פסקי הדין של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט העליון מדברים בעד עצמם.

"לעניין הטענות ביחס לחשד להימלטות: לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט העליון ועל ישראל פרי נגזר עונש מאסר של 10 שנים, החל מצטבר בידי המשטרה מידע מודיעיני מהימן שלימד כי בכוונתו להימלט מן הארץ וכי הוא אף החל להוציא כוונתו זו מן הכוח אל הפועל.

"לאחר ששופטי בית המשפט העליון בחנו את החומר המודיעיני שהוצג להם על-ידי גורמי משטרה בכירים, הם מצאו כי החשד לפיו בכוונת פרי להימלט מן הארץ מבוסס. על כן החליטו ביום 17.2.2009 לבטל את עיכוב ביצוע עונש המאסר ולהורות כי פרי יחל לרצות את עונשו בו ביום".

צרו איתנו קשר *5988