משה קצב ממשיך לברוח

פלדמן ואמיר ממשיכים במופע הלוליינות

אין, אין עליהם, הפרקליטים של קצב. אם אתם לא עוקבים אחר מעלליהם באולמו של השופט ג'ורג' קרא, אתם מפסידים מופע קרקסי שלא ידענו שניתן לקבלו בבית המשפט. אין בקרקס הזה אריות ופילים, אבל לעומת זאת, יש שם ליצנים ולוליינים.

אין טריק ששלושה הפרקליטים לא מכירים, ואין טריק שהם לא משתמשים בו, כאשר תוך כדי הליכה, הם ממציאים טריקים חדשים לרוב, שכמותם עוד לא נודעו בעולם ובאולם המשפט.

כמו כל קרקס משובח, גם זה, הקרקס של אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא מחדרי החקירות אל חדרי הפרקליטות, אל היועץ המשפטי, אל בג"ץ, עד שסוף-סוף הגיעו, למורת-רוחם כי רבה, אל בית המשפט. אבל גם כאן הם ממשיכים במופעי הלוליינות, שבהם כבר יש להם מיומנות.

הם התחילו עם התנגדות ל-4 ימי דיונים בשבוע, וכשנדחו הגישו בקשה להתפטר, מתוך ידיעה שהבקשה לא תתקבל. אחר-כך ביקשו דחייה של שבועיים להגשת תשובה לכתב האישום. הם קיבלו רק שבוע, שבסופו הם הגישו בקשה לערוך לקצב... שימוע. למרות שקצב כבר קיבל בעבר את השימוע שלו, הם רוצים עוד אחד, בגלל כל מיני סיבות שאין טעם לפרטן בגלל מופרכותן המעליבה.

לרוע מזלם של הפרקליטים הם קיבלו על הדוכן את השופט קרא, המסרב לקנות אותם ואת להטוטיהם. בקלות הדבר היה יכול להיות אחרת, כי לשופט יש שיקול-דעת כיצד לנהוג בתרגילי הפרקליטים. שופט חלש, לא אינטליגנטי וירא פרקליטי צמרת, עלול היה לאפשר להם לעשות בו כרצונם ולמשוך את המשפט עד אין קץ.

מלכתחילה היה ידוע שג'ורג' קרא אינו כזה. משום כך הפרקליטים לא רצו בו. משום כך הם רומזים עכשיו שיבקשו לפסול אותו. בוודאי ברור להם שאין סיכוי לבקשה כזאת, אבל כמה שבועות אפשר לסחוב איתה? וקצת להפחיד את השופט זה אולי יכול? אז למה לא ללכת על זה?

אפשר ללמוד מהמשפט הזה הרבה על החשיבות של אישיותו ושל אופיו של השופט לגבי תופעת הסחבת בבתי המשפט.

כל הלהטוטים של הפרקליטים מיועדים למטרה הנשגבה של מניעת שפיטתו של קצב באמצעות משיכת זמן - כי מי יודע, אולי המתלוננות ייעלמו, אולי קרא יפרוש, אולי המשיח יבוא. הכל יותר טוב מאשר לעמוד לדין - וזה לאחר שקצב אמר בתחילת המשפט שהוא מאושר שסוף-סוף יוכל להוכיח את חפותו. נראה שהוא יותר מאושר עם חזקת החפות.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988