לידיעת חברות הביוטק: 200-350 מיליון שקל מחפשים כתובת

משרד האוצר והמדען הראשי פרסמו את קווי המתאר של הקרן שתשקיע אך ורק בחברות ישראליות בשלב הפיתוח הקליני ■ האתגר: למנף את הקרן ל-750 מיליון שקל לפחות באמצעות השקעות גופים מוסדיים ופרטיים

הקרן הלאומית לביוטק, שתהיה בהיקף של 200-350 מיליון שקל, יוצאת לדרך. מכרז סופי עדיין לא פורסם, אבל משרד האוצר והמדען הראשי בתמ"ת פרסמו היום, חודש לפני המועד הרשמי בו התחייבו לעשות כן, קול קורא להקמת הקרן, שמגדיר את קווי היסוד שלה. תוך מספר חודשים יפורסם המסמך המחייב הראשון במכרז ועד ה-4 בספטמבר הציבור יכול להגיש תגובות לקווי המתאר.

עם ההכרזה על הכוונה להקים את הקרן, החל ויכוח עקרוני בין גורמים שונים בתעשייה, שנגע לחלוקת העוגה התקציבית בין תחום המכשור הרפואי לביוטק, וכן לשאלה באילו חברות תתמוך הקרן - האם בצעירות-עובריות או שבחברות בוגרות.

לעבור את המכשולים

המסמך הנוכחי שופך מעט אור על החלוקה כפי שרואים אותה האוצר והתמ"ת: לפי הנתונים, הקרן תקצה 75% מהונה לתחום הביו-פארמה ו-25% לתחום המכשור הרפואי - היקף נמוך ממה שקיוו לו אנשי המכשור הרפואי.

קרנות הון הסיכון הישראליות, המשקיעות בעיקר במכשור רפואי, ביקשו כי לגוף מנהל יינתן חופש פעולה רב יותר וכי יוכל להשקיע חלק ניכר יותר מן הקרן במכשור רפואי, אך לא כך קרה.

המסמך מגדיר כי אם יצליחו מנהלי הקרן לגייס יותר מפי שלושה מההקצאה הממשלתית כמימון משלים ממקורות פרטיים, יוכלו מנהלי הקרן להשקיע את יתרת הסכום על-פי שיקול דעתם.

קודם כל החברות המתקדמות

קרן הביוטק הוקמה כדי לעזור לחברות ישראליות בלבד בתחום לעבור באופן עצמאי את המכשולים בדרך לרישום תרופות ומוצרים רפואיים בשוק, מתוך חזון לפיו תוקם לפחות חברה אחת מובילה ועצמאית בישראל שתצטרף לחברה הפרמצבטית הגנרית המובילה בישראל, טבע. זאת, בניגוד למצב היום שבו רוב החברות כושלות, בין היתר מסיבות פיננסיות, או נמכרות בשלבים מוקדמים.

את היוזמה הוביל המדען הראשי אלי אופר, אשר הכריז על הכוונה להקים את הקרן כבר ב-2006, ואליו הצטרף בהמשך משרד האוצר. על המהלך מטעם המשרד אחראי אייל אפשטיין מאגף התקציבים באוצר.

כמו-כן, הוגדר כי הקרן תוכל להשקיע רק בחברות הנמצאות בשלב הקליני, כלומר בשלב הניסויים בבני אדם, שלב מתקדם יחסית. גם עניין זה הוא סוגיה שעליה חלוקים הגורמים בתעשייה: חברות המסחור, חממות וחברות צעירות קיוו לתמיכה דווקא בחברות בשלבים מוקדמים יותר. בישראל יש פחות מ-10 חברות העורכות כיום ניסויים מתקדמים למדי בשלב III או IIb, ועוד כמה עשרות חברות העורכות ניסויי שלב II מוקדמים.

ההשקעה בחברה יחידה תוגבל ל-15% מסך היקף הקרן, כאשר ניתן לחרוג ולהשקיע עד 20% באישור ועדה מטעם האוצר והתמ"ת. אם אכן יצליחו הגורמים המנהלים את הקרן לגייס הון פרטי בהיקף של פי 2-3 מהיקף התמיכה הממשלתית, פירוש הדבר הוא כי ההשקעה המקסימלית בחברה תוכל להגיע עד לכ-150 מיליון שקל. סכום כזה תואם את המטרה של הקרן לתמוך בחברות העורכות ניסויים מתקדמים.

שאלה מהותית אחרת הייתה מי יהיו הגורמים שישקיעו בקרן. מהמסמך עולה, שהאוצר ומשרד המדען הראשי מעוניינים במינוף של פי 2-3 על הכסף, כלומר השקעה כוללת של עד 300 מיליון דולר. במסמך שפורסם היום לא נקבע סכום מינימום שאותו מחויבים השותפים הפרטיים להביא, אלא נאמר כי הוא יקבע בהמשך.

גורמים בשוק מעריכים כי בתקופה זו יהיה קשה למצוא גוף שיוכל להשקיע סכום כזה, אפילו בהינתן התמיכה הנדיבה של המדינה. במסמך צויין, כי ייתכן שתהיה חלוקה לשתי קרנות ובמצב כזה, הסכום שכל קבוצת משקיעים תידרש להביא נראה מעט סביר יותר.

גורמים בשוק הביעו חשש כי דרישה להשקעת מינימום גבוהה מדי עלולה להוביל למצב שבו הקרן כלל לא תקום, בשל היעדר משקיעים, ולכן להערכתם מינוף שווה-ערך להשקעת המדינה הוא שאיפה סבירה יותר.

סעיף אי-תחרות

שאלה נוספת היא שאלת הגורם המנהל. על-פי המכרז, הגורם המנהל אמור להיות גוף נבדל מן הגורמים המשקיעים - לפחות מבחינה משפטית, וגורם מומחה בתחום ההשקעות במדעי החיים, רצוי עם נציגות של מומחים מחו"ל. הגוף המנהל יחויב בהשקעה של 1% מהיקף הקרן בעוד שדמי הניהול לא יעלו על 1.5%.

במסמך נאמר כי ייתכן שתתווסף למכרז התניה כי חייב להיות גורם מחו"ל שיהיה מעורב בגוף המנהל את הקרן, אך הדבר עדיין אינו ודאי.

כמו-כן, הגורם המנהל יהיה מנוע מתחרות מול הקרן הממשלתית, ולא יוכל להקים באותו הזמן קרן נוספת בישראל או להתחרות בקרן בכל דרך אחרת. סעיף אי-התחרות עלול להגביל את מספר הניגשים למכרז.

ל"גלובס" נודע כי נכון לעכשיו אין אף גוף ישראלי מוביל שהחליט לגשת למכרז וגופים אחדים ציינו כי לאור התנאים המסתמנים מהמסמך, הם החליטו שלא לגשת למכרז. עם זאת, ידוע כי התקבלו פניות מגורמים מחו"ל. *

קרן הביוטק

היקף חלקה של המדינה בקרן יהיה 200-350 מיליון שקל

הקרן תקצה 75% לתחום הביו-פארמה ו-25% לתחום המכשור הרפואי

אם יצליחו מנהלי הקרן לגייס יותר מפי שלושה מההקצאה הממשלתית כמימון משלים ממקורות פרטיים, הם יוכלו להשקיע את יתרת הסכום על-פי שיקול דעתם

הקרן תוכל להשקיע רק בחברות הנמצאות בשלב הקליני, כלומר בשלב הניסויים בבני אדם, שלב מתקדם יחסית

ההשקעה בחברה יחידה תוגבל ל-15% מסך היקף הקרן, כאשר ניתן לחרוג ולהשקיע עד 20% באישור ועדה מטעם האוצר והתמ"ת

לא נקבע סכום מינימום שאותו מחויבים השותפים הפרטיים להביא. הוא ייקבע בהמשך

הגוף המנהל אמור להיות נבדל מן הגורמים המשקיעים, להיות מומחה בתחום ההשקעות במדעי החיים

הגוף המנהל יחויב בהשקעה של 1% מהיקף הקרן בעוד שדמי הניהול לא יעלו על 1.5%

ייתכן שתתווסף התניה כי חייב להיות גורם מחו"ל שיהיה מעורב בגוף המנהל את הקרן

הגורם המנהל יהיה מנוע מתחרות מול הקרן, ולא יוכל להקים באותו הזמן קרן נוספת בישראל או להתחרות בקרן בכל דרך אחרת

האם המדען הראשי מחלק את הכסף ביעילות ובשוויוניות בין החברות?

המדען הראשי במשרד התמ"ת מהווה צומת קריטי בחייהן של חברות תעשייה רבות במשק, קטנות כגדולות. סוגיית התקציב שעומד לרשותו לשם הענקת סיוע לחברות הפכה לקרב ידוע מראש שמתרחש בכל שנה.

מול מבול הבקשות, המדען הראשי נאלץ בכל שנה להילחם על התקציב, כאשר מראש ידוע כי הסכום המקורי קטן מדי, אך לא ידוע איזו תוספת יצליח להוציא מן האוצר בכל שנה.

האיש שממלא את תפקיד המדען מתחלף, אבל הקרב על התקציב נשאר. וכשהוא נגמר, מתחיל הקרב בתוך המשרד על חלוקתו בין החברות.

לאחרונה החלו מספר חברות להעלות טענות כי המדען הנוכחי, ד"ר אלי אופר, אינו מנהל ביעילות מספקת ובהגינות מרבית את העברת הכסף אל החברות שזקוקות לו. החברות מעלות מגוון טענות שנוגעות לעיכובים באישורי המענקים ללא סיבה סבירה, עיכוב אישור במתן הכסף מרגע שהאישור התקבל, חלוקת התקציב לחברות הגדולות תחילה, כשלקטנות לא תמיד נשאר, והעדפת מגזרים מסוימים מעבר למוגדר באופן פורמלי.

חשוב לציין, כי לצד החברות שאינן מרוצות, יש קבוצה גדולה של חברות שטוענת את ההפך - שהמשרד מתנהל במקצועיות, האישורים מגיעים בזמן, לא ידוע להן על אפליה ואם יש בעיה, הרי שהיא נובעת מהמצוקה התקציבית הכללית של משרד המדען מול האוצר ולא מבעיות בתוך המשרד עצמו.

"הגשנו את הבקשה בינואר", אומר מנכ"ל חברה שלא מעוניין להיחשף בשמו, כדי שלא להימחק מרשימת מקבלי המענקים העתידיים. "באפריל נאמר לנו בעל-פה, כי הבקשה אושרה באופן חלקי. אך רק החודש, באוגוסט, קיבלנו אישור רשמי וזאת למרות שהתקנות של המדען מחייבות תושבה תוך 3-4 חודשים. את הכסף אני מעריך שלא נראה עד ספטמבר, כשהפרויקט שעבורו ביקשנו מימון עוד מעט נגמר".

"הגשנו בקשה בפברואר וקיבלנו אישור ביולי", אומר מנכ"ל אחר, "אבל לא את הכסף. אמרו לנו שצריך בדיקה נוספת. עכשיו אני לא יודע מתי אקבל את הכסף ואין לי מושג כמה להשקיע. תשובה תוך רבעון - זה זמן סביר, לא מעבר לזה".

המדען, מצידו, תלה בעבר את העיכובים ומיעוט האישורים באוצר, אשר אינו משחרר לו תקציב נוסף.

את הסיפורים הללו אפשר לקחת גם כקריאות מצוקה, לאו דווקא מכוונות היטב, של חברות שנמצאות בקשיים כלכליים, אולם הטענות מעלות גם שאלות רחבות היקף, כמו - האומנם בתקופה כזו יש להמשיך לתמוך בחברות הגדולות באותו היקף כבעבר, או לשנות את התמהיל כדי להציל יותר חברות צעירות? אולי יש לשנות את סדר הדיון ומתן האישורים, כך שדווקא החברות הקטנות יקבלו תשובה ומימון קודם - להיפך מן הנעשה היום?

בנושא המימון המשלים, כיום נוהג המדען לדרוש שהוא יהיה בין 50%-70%. ייתכן שבתקופות של מצוקה יש מקום להקטין את המימון המשלים הדרוש כדי לאפשר גם לחברות המתקשות לגייס הון חיצוני לקבל מענקים שיאפשרו להן לשרוד.

המדען בחר שלא להשיב היום לשאלות "גלובס" בנושא. תגובתו הייתה: "מחר בתדרוך שיקיים, יתייחס ד"ר אלי אופר למגוון רחב של נושאים כמו: סוגיית התקציב, הכלים שנותנת הלשכה לסיוע לתעשייה, לקלינטק וקרן הביוטק".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988