גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בבית המשפט הכול מותר

לאן תוביל ההלכה החדשה שמקנה חסינות למי שפרסם לשון הרע תוך כדי דיון משפטי?

בחוק איסור לשון הרע ישנו סעיף (13), המונה שורה של נסיבות, אשר בהתקיימן לא יקים פרסום לשון הרע לנפגע ממנה עילת תביעה נגד המפרסם. מדובר בנסיבות אשר האינטרס הציבורי מחייב לאפשר בהן התבטאות חופשית, ללא חשש מתביעת לשון הרע. כך, למשל, קובע הסעיף, כי לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע בגין דברים,שפורסמו על-ידי מבקר המדינה, בתוקף תפקידו. הגיוני. גם בגין דברי לשון הרע שפורסמו בישיבת ממשלה לא ניתן להגיש תביעה כזו. הגיוני.

עם "הפרסומים המותרים" נמנה גם פרסום על-ידי שופט, דיין, בורר או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית, שנעשה תוך כדי דיון בפניו, או בהחלטתו, וכן פרסום על-ידי בעל-דין, בא-כוחו של בעל-דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור.

לשון הסעיף נחרצת. על-פיה בעלי-דין ובאי-כוחם יכולים להתבטא כרצונם במהלך דיון משפטי, ואף לפרסם דברי לשון הרע ולפגוע, ללא כל מורא מפני תביעת לשון הרע. אין בה דרישה לתום-לב כלשהו, אף לא לאמת בפרסום.

ההיגיון העומד בבסיס חסינות זו נעוץ בצורך לאפשר לכל הנוגעים בדבר להביא את עניינם ואת טענותיהם בפני הערכאה השיפוטית, מבלי לחשוש כל העת שיהיה בכך כדי להביא על ראשיהם תביעת לשון הרע. לחשש כזה עלול להיות "אפקט מצנן" ולפגוע ביכולת הצדדים להעלות את טענותיהם באופן המיטבי.

מצד שני, חסינות מוחלטת שכזו עלולה לשחרר את חרצובות לשונם של בעלי-דין ושל באי-כוחם. במסגרת הליכים משפטיים, שמעצם טבעם הם טעונים ולוהטים, יחושו הצדדים בני-חורין להשמיץ רק כדי לפגוע ביריבם, וזאת בשעה שהם יודעים כי דבריהם אינם רלוונטיים להליך ואף אינם נכונים. כלומר - מתוך זדון ורשעות גרידא.

מטעם זה נטו שופטים רבים לפרש את הוראת החסינות האמורה באופן מצמצם. היו בהם שקבעו כי החסינות לא תעמוד למי שפרסם דברי לשון הרע במסגרת הליך משפטי, כאשר הדברים לא היו צריכים לעניין, או כאשר הם פורסמו מתוך זדון ורשעות גרידא. אחרים דבקו בלשונו של הסעיף וסירבו לסייגה.

והנה, הלכה חדשה של בית המשפט העליון נקבעה בסוגיה זו. בדעת רוב של המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין ושל השופט יורם דנציגר, מול דעת מיעוט של השופט אליקים רובינשטיין, נקבע כי החסינות אכן מוחלטת.

אמור מעתה: לכל המשתתף בהליך שיפוטי פתוחה הדרך לפרסם דברי לשון הרע - גם אם אינם רלוונטיים, ואף אם הוא מפרסמם רק מתוך מטרה לפגוע. גם אם יעשה כן, לא יוכל מושא הדברים להגיש נגדו תביעת לשון הרע. ככל שיהיה מדובר בעורך דין - הוא יהיה נתון לסמכותה של לשכת עורכי הדין לנקוט נגדו בהליכים משמעתיים (נו, טוב). ככל שיהיה מדובר בבעל-דין "מן השורה" - הוא יהיה פטור. "נבל ברשות התורה".

ההלכה החדשה נקבעה בקשר עם תביעת לשון הרע, שהגיש עו"ד עודד גיל נגד עו"ד פואד חיר. כך הוא עשה לאחר שבמסגרת הליך משפטי, בו ייצגו השניים צדדים יריבים, אמר עו"ד חיר כי נגד עו"ד גיל מתנהל חקירה משטרתית, וכי בפרקליטות המדינה שוקדים על הכנת כתב אישום נגדו. עוד הוא פרסם במהלך הדיון המשפטי כאילו ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין דנה בהשעייתו של עו"ד גיל מחברותו בלשכה. לכל הדברים האלה לא היה כל שחר או בסיס.

חיסיון מוחלט

תביעתו של עו"ד גיל נדחתה על-ידי בית-משפט השלום, לאור החסינות שמעניק החוק כאמור, אשר השופטת שושנה אלמגור ראתה בה חסינות מוחלטת. ערעורו של עו"ד גיל התקבל על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב. נקבע כי החסינות אינה עמדת לעו"ד חיר, מאחר שדבריו פורסמו מתוך זדון ורשעות גרידא, וללא כל רלוונטיות להליך. עו"ד חיר לא אמר נואש והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. הזדמנות לייסד הלכה מחייבת.

"האם החיסיון המוענק לפרסומי לשון הרע תוך כדי דיון שיפוטי... הוא חיסיון מוחלט או שמא חיסיון מסויג?", הציג השופט ריבלין את הסוגיה. תשובתו, כאמור, היתה זו שלפיה החיסיון מוחלט. כך לאור לשונו הברורה של החוק.

ריבלין הסב את תשומת-הלב לכך שבניגוד להוראות אחרות בחוק, המעניקות הגנה למפרסם לשון הרע - הוראת החיסיון הרלוונטית אינה דורשת לשם החלתה כי הפרסום יהיה של דבר אמת, או שהוא ייעשה בתום-לב. "משמעות הדבר היא שגם פרסום כוזב, שנעשה שלא בתום-לב (ואף בזדון), לא יהווה עילה למשפט פלילי או אזרחי", הסיק.

ריבלין הסביר כי בחוקקו את סעיף החסינות האמור, ביקש המחוקק להעניק "זכייה מוחלטת" לפרסומים הנוגעים לתחום תפקידם של ממלאי תפקידים רשמיים ורשויות רשמיות. הוא הוסיף והטעים כי לא נעלם מעיניו כי ההגנה הבלתי-מתפשרת על פרסומים כאלה כרוכה במחיר מבחינת ההגנה על שמו הטוב של מושא הפרסום, וכי מבחינה פרטנית, גם מי שאינו ראוי להגנה עלול ליהנות מחיסיון זה. אלא שלדידו, האינטרס הציבורי העומד בבסיס החיסיון גובר על טובתו של הפרט הנפגע ועל זכותו לשם טוב.

"הסעיף נועד למנוע מצב שבו העילה לפי חוק איסור לשון הרע תהווה גורם מצנן על התבטאויות בגדרי הליך משפטי ותמנע מהגורמים השונים המעורבים בהליך המשפטי להתבטא באופן חופשי", הזכיר ריבלין. הוא הוסיף והזכיר כי הליכים משפטיים כרוכים, מטבע הדברים, בהשמעת דברים לא נעימים לאוזן.

ריבלין קרא לשמור על מתינות ולא לפרסם דברי לשון הרע במסגרת הליך משפטי. "אולם התפיסה המשתקפת בחוק איסור לשון הרע היא שאין להגביל את ההתבטאויות תוך כדי ההליך המשפטי באמצעות חוק זה. המטרה היא למנוע מצב שבו הגורמים המעורבים בהליך ירסנו את עצמם יתר על המידה באופן שיחבל בתקינות ההליך", קבע.

בדחותו את העמדה שלפיה החסינות האמורה תעמוד רק כאשר הדברים היו רלוונטיים להליך ולא כאשר הם פורסמו מתוך זדון ורשעות - הזכיר ריבלין כי בעבר נכללה דרישה כזו בנוסח החוק, וכי היא נמחקה ממנו כבר בשנת 1967. מכך הוא למד כי המחוקק ביקש להרחיב את תחולת החיסיון ולהחילו על כל דבר, שפורסם תוך כדי דיון משפטי.

"הטיעונים העקרוניים בדבר הצורך בהצבת סייג תוכני מסוים - גם אם מצומצם ביותר - לחסינות... הם טיעונים במישור של דין רצוי", פנה ריבלין למחוקק. "עניין הוא למחוקק לענות בו", הוסיף.

בקשר לכך הוא הזכיר כי בהצעת חוק דיני ממונות, התלויה ועומדת, נכללת הוראה שלפיה "בעל-דין, בא-כוחו או עד לא ישאו באחריות בנזיקין כלפי בעל-דין אחר למעשה, שעשו בתום-לב בהליך משפטי ולמטרתו". אף שהוראה זו אינה מיועדת להחליף את הוראת החיסיון שבחוק איסור לשון הרע - הרי יש בה משום ביטוי לאפשרות שהמחוקק ירחיב או יצמצם את גבולות החיסיון שמוענק בחוק האמור, כך ריבלין.

כבוד המקצוע

בינתיים, על-פי לשון החוק הקיים, "המחוקק ביקש לחסום את כניסתו של חוק איסור לשון הרע לאולם המשפט (במובן הרחב)", חרץ והוסיף: "אין בית המשפט יכול ואין זה ראוי שיצוק אל החוק תוכן רצוי, לדעתו, העומד בניגוד ברור לכוונה המפורשת של המחוקק".

ריבלין הזכיר את חובתו של עורך הדין לשמור על כבוד המקצוע ולהתייחס בנימוס ובדרך-ארץ, הן כלפי בית המשפט והן כלפי הבריות. הוא הוסיף והזכיר כי עורך דין שיעבור את הגבול צפוי לעמוד לדין משמעתי בפני לשכת עורכי הדין.

"הנה כי כן, הצורך להתבטא באורח תרבותי ותוך שמירה על כבוד המקצוע לא ייכפה באמצעות הסנקציה הפלילית או התרופה האזרחית דווקא - כי אם בדרך של התוויית אמות-מידה חינוכיות, שראשיתה בבתי-הספר למשפטים וסופה בדיון המשמעתי", סיכם.

השופט דנציגר החרה החזיק אחריו. כך עשה גם כשקרא ללשכת עורכי הדין לפעול בנחישות, בכל האמצעים העומדים לרשותה, למניעת התדרדרות תרבות הדיון בבתי המשפט (רע"א 1104/07).

דעת המיעוט: אפשר גם אחרת

בפסק הדין הדגישו ריבלין ודנציגר כי ה"נזק" שעלול להיגרם כתוצאה מהתרת הרסן בנוגע לפרסומי לשון הרע תוך כדי הליך משפטי, יוכל להיות מוקטן כאשר לשכת עורכי הדין תאכוף ביתר-שאת את הדין המשמעתי על חבריה.

הם לא הציעו מזור לנזק שעלול להיגרם, ושבוודאי ייגרם, כתוצאה מכך שאת אותו חיסיון מוחלט הם העניקו גם לבעלי-דין "מן השורה". גם אלה רשאים עתה לפרסם, תוך כדי הליך משפטי, דברי לשון הרע כאוות-נפשם - וזאת מתוך זדון ורשעות גרידא, וגם שעה שהם יודעים כי דברי שקר בפיהם, שכלל אינם צריכים לעניין.

יש להצטער על כך שרק השופט אליקים רובינשטיין, בדעת מיעוט, שם גם נזק חמור זה לנגד עיניו. אף הוא היה ער לכך שבעבר השמיט המחוקק מהוראת החיסיון הרלוונטית את הדרישה לכך שהפרסום ייעשה לצורך הדיון ובקשר אתו. אף הוא ער לצורך לאפשר להתבטא ללא מורא במסגרת הליך שיפוטי.

אף הוא קרא את הוראת החיסיון שבחוק. ובכל זאת, הוא ראה דרך לקבוע שגם כך החיסיון איננו מוחלט. "אינני סבור כי את כוונת המחוקק יש לפרש כהיתר אבסולוטי לכל הנאמר באולם בית המשפט, כל אשר יעלה המזלג, כל אשר יעלה על הדעת; האם 'כסדום היינו, לעמורה דמינו'?", קרא. "האם יינתן לו למלבין הפנים להיות 'נבל ברשות התורה?'", הוסיף.

"לטעמי, עלינו לנקוט בגישה פרשנית שאינה 'קופסתית', 'אולמית', 'ד' אמותית', 'מסמכית', כלומר בעלת אופי פורמליסטי", פתח רובינשטיין בתשובתו לאלה. "עלינו להביט לתוך החדר, וגם לשמור על כבודו של בית המשפט", הוסיף.

רובינשטיין פקפק בכך שבעת שהמחוקק השמיט את דרישת הרלוונטיות, למשל, היה בתודעתו "האידך גיסא הקיצוני, של השתלחות חסרת גבול". לטעמו, יש לפרש את החוק באופן שייתן ביטוי לערכי מדינת ישראל, לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והכרזת העצמאות, שעיקרם כבוד האדם, פשוטו כמשמעו. "נאורות חופש הביטוי לדידי אינה מרשם לפגיעה קשה בשם הטוב, ולא בכל עלבון עסקינן, אלא בכזה שבית המשפט ימצא לנכון לפצות עליו", קבע נחרצות.

רובינשטיין לא ראה די בסנקציה של הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין. הוא אף לא "נבהל" מ"אפקט הצינון" או מפתיחת דלת רחבה מדי לתביעות לשון הרע. "בתי המשפט ועורכי הדין יידעו גם יידעו להתמודד עם ניסיונות כאלה", כך הוא.

את דעת המיעוט שלו סיכם רובינשטיין בקובעו כי את הוראת החיסיון שבחוק יש לפרש "כמקנה היתר רחב אך לא היתר מוחלט". לדידו, "התבטאות שלהערכת בית המשפט, מעבר לאי היותה אמת בידיעת האומר, יש בה רשעות או זדון - אינה חוסה בצילו של ההיתר".

ההלכה כריבלין וכדנציגר. ויש לקוות כי באופן מפתיע וחריג ימהר המחוקק ויתקן את המעוות.

אגב, לבקשתה, צורפה לשכת עורכי הדין להליך כ"ידידת בית המשפט". עמדתה הנחרצת היתה זו, שלפיה החיסיון מוחלט ושאין לסייגו כהוא-זה.

ניתן לתהות מה הביא את הלשכה להציג עמדה שכזו. האם היה זה החשש מפני העלאת פרמיות הביטוח המקצועי, כטענת המשיב בערעור? שמא הרצון בבלעדיות באכיפתן, על חבריה, של נורמות התנהגות ראויות? האם בלשכת עורכי הדין לא הבינו כי הלכה שכזו אינה משליכה רק על ציבור עורכי הדין? האם הלשכה תברך על כך שההתלהמות תתפוס לה "מקום של כבוד" באולמות המשפט? חבל. חבל מאוד.

עוד כתבות

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

בורסות אירופה / צילום: Associated Press

ראלי ענק בוול סטריט: הדאו ג'ונס זינק ב-7.7%, מדד הנאסד"ק זינק ב-7.3%

בבית הלבן מדברים על פוטנציאל להתייצבות בהתפשטות המגפה; האטה בספרד, באיטליה ובגרמניה ● נדחתה הפגישה בין מדינות אופ"ק לבעלות בריתן, הנפט איבד גובה ● הזהב זינק ב-3% ● מניית בואינג המריאה בכ-19%

השופט שמואל מלמד / צילום: יוסי זמיר

תקלה קיצונית: נאשם נשפט ונגזר דינו - בתיק של נאשם אחר

התקלה התגלתה כשהנאשם ביקש לקבוע מועד לדיון להקראת האישום - וגילה לתדהמתו כי כבר הורשע, ועונשו נגזר ● השופט בתגובה לתלונה: "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי" ● נציב התלונות אורי שהם קבע כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט, וסגר את התלונה נגדו

בנייה בגני תקווה / צילום: תמר מצפי, גלובס

לקראת פסח: רשות מקרקעי ישראל יוצאת בסדרת הקלות

בין היתר - תשלומים לספקים וללקוחות ישולמו באופן מיידי, ללא דחיית אשראי ספקים/לקוחות, גם אם נקבע כך במסגרת ההסכם מול הספק או הלקוח; פינוי פולשים מבתי מגורים מאוכלסים לא יבוצע בשלב זה אלא בהתאם להנחיות היועמ"ש

מפעל עשות אשקלון / צילום: יח"צ

אלביט הגישה הצעת רכש להחזקות הציבור בעשות אשקלון, המניה מזנקת

ההצעה היא לפי מחיר של 7 שקלים למניית עשות ובהיקף כולל של כ-24.8 מיליון שקל

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עצמאים, בונים על מענק מהמדינה? תקראו את האותיות הקטנות

בעלי עסקים, שקיוו לעזרה מהמדינה, גילו שדווקא ברגעים הכלכליים הקשים בחייהם כי הם נחשבים בעיני המדינה לתא משפחתי "עשיר" מדי בהכנסות או שפתחו את העסק בתאריך לא מתאים

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

דעה: לעשות הכל ועכשיו כדי ששוק הנדל"ן לא ייעצר

ועדות תכנון שפועלות בהילוך ראשון ידחו תוכניות בחצי שנה ועצירת מכרזי רמ"י היא טעות ● לא צריך לחכות לסוף המשבר כדי להניע את הכלכלה כבר עכשיו

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

עליות חדות בבורסה: מדד ת"א 90 מזנק ב-4.5%, פתאל החזקות מזנקת ב-24%

מדד ת"א 35 מזנק ב-2.6%, מדד הבנקים מנתר ב-2.8% ● החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט מנתרים בהמשך לזינוק אתמול

אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

פרשנות: בנק ישראל בזבז את התחמושת כדי להיכנס מתחת לאלונקה. האם הורדת הריבית היתה הכרחית?

השפעתם המעשית של הצעדים שעליהם הכריז נגיד בנק ישראל צפויה להיות מוגבלת, אך נראה כי המניע שמאחוריהם הוא החשוב: רצונו של הבנק המרכזי להיתפס כשותף מלא למאמץ המלחמתי מצד אחד, וחשש שניצוצות הביקורת הציבורית כלפי הבנקים והתנהלותם יתלקחו לתבערה גדולה, מצד שני

ג'ונסון וברקע מרקל ומקרון. /צילום: רויטרס,  POOL New

בריטניה: דאגה לשלומו של בוריס ג'ונסון; גרמניה: תוספת 1,500 אירו לאחיות

ישנם 1,347,689 מקרי קורונה ברחבי העולם ● 74,782 אנשים נפטרו כתוצאה מהנגיף ● 68% ממקרי הקורונה בעולם מגיעים מסין, מארה"ב, מצרפת, מספרד, מאיטליה ומגרמניה ●  גרמניה: תוספת של 1,500 אירו לאחיות, הסגר לא יוסר עד 19 באפריל

מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס

“ה'ביטחוניזציה' של משבר הקורונה היא תקדים מסוכן. לא הצבא צריך לנהל אותו"

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" ● מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"

סניף של סופר פארם / צילום: בר אל, גלובס

אפקט הקורונה: סופר-פארם סוגרת זמנית 9 סניפים

זאת על רקע ירידה משמעותית בפעילות באותם סניפים, כשבחברה העדיפו לנייד את כוח-האדם לטובת חנויות עמוסות ופעילות האונליין ● גם היצע המוצרים בסניפים ישתנה, לאור ירידה בביקוש למוצרי קוסמטיקה ולייף סטייל ועלייה בביקוש למוצרי הפעלות לילדים

שוטר במעבר הגבול הסגור בין דנמרק לגרמניה / צילום: Ritzau Scanpix, רויטרס

אחרי שהצליחו לשטח את העקומה, דנמרק ואוסטריה יוצאות לקרב על חזרה לשגרה

בחלק ממדינות אירופה כבר מתחילים לדבר על הדרך לצאת מהמשבר ובאוסטריה ובדנמרק אפילו קבעו תאריך - 14 באפריל ● בדנמרק מדברים על "חזרה איטית" לשגרה מהשבוע הבא ● נראה כי המדינות שהצליחו "לשטח את העקומה" כבר עומדות בפני לחץ עסקי וציבורי לפתוח מחדש את המשק

ראש הממשלה נתניהו מחמיר את ההנחיות לציבור בצל איום הקורונה על ישראל / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

נתניהו: "ממחר ועד שישי סגר מלא. אחרי חג פסח הקלה הדרגתית במגבלות"

ראש הממשלה הודיע הערב כי החל ממחר ב-16:00 ועד יום שישי בשעה 7:00 בבוקר ישראל נכנסת לסגר מלא, ובליל הסדר אסור יהיה לצאת מהבית בכלל החל מ-18:00 ועד למחרת ● "אנחנו נאכוף את הסגר בנחישות"

אבי חימי, כנס לשכת עוה"ד / צילום: דרור סיתהכל

לשכת עורכי הדין: חנויות בקניון פטורות משכר דירה; שוכרי דירות אינם פטורים

בנייר עמדה שנשלח לשר המשפטים מסבירים בכירי הלשכה כי עסקים שהושבתו כליל עקב תקנות החירום בגין הקורונה, פטורים משפטית מחובת תשלום שכר דירה ● עם זאת, לא ניתן לקבל קשיים כלכליים שאליהם נקלעו שוכרי דירות כסיבה להפרת החוזה

מרטין אומנסקי / צילום: תמי חוני

“העבודה נעצרה. נקברה, ואין שום דבר באופק”

מרטין אומנסקי (48) הוא שחקן ובמאי ומגלם כבר שנים את דמותו של "שירחן" בהצגה ספר הג'ונגל ● "השחקנים הפסיקו לעבוד לפני כולם ויחזרו לעבוד אחרי כולם, לעבודה שאני לא יודע איך היא תיראה"

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

לא פטור מלא: הממשלה אישרה הנחה של 25% בארנונה לעסקים

ההנחה משקפת 3 חודשי פטור מתשלום, אך לא פטור מלא כפי שביקשו ארגוני העצמאים במו"מ ● לטובת מתן ההנחה יועמד תקציב בסך כ-2.8 מיליארד שקל לצורך שיפוי הרשויות המקומיות

צ'אנגפנג זאו (CZ), מנכ"ל Binance, גיא בן-ארצי, מנכ"ל Bancor  / צילום: רויטרס, יח"צ

מייסדיה הישראלים של חברת הבלוקצ'יין בנקור נתבעים בבקשה לייצוגית בארה"ב

אייל הרצוג, יהודה לוי והאחים גיא וגליה בן-ארצי הם בין הנתבעים ברשימה של 11 בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו בניו יורק בסוף השבוע שעבר ● לטענת התובעים, המטבעות הדיגיטליים שהונפקו ע"י בנקור, בייננס וחברות בלוקצ'יין אחרות הם למעשה ניירות ערך שלא נרשמו כחוק

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה