גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה בין מוצרים עוקבי מדד וקרנות?

האם עוקבי המדדים, הם הכלים של המלחמה הקודמת?

סוף השבוע התפרסם מאמר מעניין מאוד ב"ניו יורק טיימס". שמו הוא Rise of the Super Rich Hits a Sobering Wall, וכתבו אותו דיוויד לאונהרדט וג'רלדין פבריקנט. המאמר שואל האם בועת עושר של 30 שנה הגיעה לסיומה. המחברים מנתחים את האופן בו נוצר פער העושר בארה"ב, וטוענים שקצב הגידול ברמת ההכנסה של האמריקנים העשירים הגיע לשיא בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ובמהלך 20 השנים שהחלו ב-1987 והסתיימו במשבר האחרון (2007).

לא מפתיע שהפגיעות הקשות ביותר הגיעו בסוף התקופות האלו. אחת המסקנות של המאמר היא כי קצב הגידול בהכנסה בשנים הקרובות בקרב עשירי ארה"ב יהיה איטי יותר משמעותית בהשוואה ל-20-30 שנים האחרונות, וקרוב יותר לקצב הגידול בהכנסת שכבות הביניים.

עולה השאלה מה תהיה השפעה של תהליך כזה על שוק המניות, והתשובה המשתמעת היא כי ייקח זמן רב לחזור לרמות השיא, על אף הזינוק המרשים של החודשים האחרונים. במילים אחרות, המימדים של התעשרות המבוססת על יצירת ערך אמיתית, להבדיל מיצירת ערך מלאכותית, יהיו צנועים יותר מאלו להם התרגל העולם בשניים-שלושה עשורים אחרונים.

פריחה מאוחרת

ובינתיים, בישראל, תעשיית המוצרים עוקבי המדדים צומחת ועולה מדרגה עם כניסתן של קרנות הסל למשחק. השאלה שמעניינת אותי, לאור המאמר ב"ניו יורק טיימס" ומאמרים דומים, היא האם ייתכן שהמוצרים עוקבי המדדים הם הכלים של המלחמה הקודמת?

העדיפות של השקעה פאסיבית במדדי מניות באה לידי ביטוי במחזור ארוך מאוד של צמיחה כלכלית. האם זה נכון גם במקרה של האטה כלכלית ארוכת שנים? האם אין משמעות ליכולת הניתוח של המנהלים, וליכולת הזיהוי והבחירה של חברות שדווקא יתחזקו בתקופה של צמיחה מוגבלת?

קיימים מחקרים אין ספור לגבי העדיפות של השקעה במדדי מניות על פני השקעה באמצעות קרנות נאמנות. מרביתם סובלים ממגבלה מובנית של תקופת המדידה: מרבית המחקרים שמשווים קרנות נאמנות להשקעות פאסיביות מסתמכים בעיקר על נתונים מ-30-35 השנים האחרונות. קשה למשל לנטרל/להבחין בהשפעה של כל אחד משני המרכיבים - יצירת ערך ומינוף - על ביצועי שוק המניות. לכן, יש גם בעיה בהסקת מסקנות.

כל מה שניתן לומר הוא שבעשורים האחרונים השקעה במוצרים עוקבי מדדים התגלתה כעדיפה במרבית המקרים על השקעה באמצעות קרנות נאמנות. כלל לא בטוח שהתנאים בשנים הקרובות יהיו דומים.

יתרונות הקרן על תעודת הסל

לרשות מנהל קרן עומדים מקורות שונים לייצור תשואה עודפת על פני מדד היחס: פיזור גיאוגרפי שונה משל המדד, פיזור מטבעי שונה, פיזור סקטוריאלי שונה, הרכב תיק שונה מבחינת שווי השוק של המניות, stock picking (הניסיון לבחור רק את המניות הטובות ביותר), תזמון קנייה ומכירה ושילוב של כולם.

זו הזדמנות להבחין בין תשואה עודפת (Excess Return) לבין אלפא: אלפא היא מדד של תשואה עודפת מתואמת סיכון. חלק מהגורמים שהוזכרו הם יצרני תשואה עודפת בתקופות מסוימות, אך לאו דווקא יצרני אלפא לאורך זמן.

אם כבר בוחרים מנהל קרן, כדאי לבחור מנהל שלו מרחב תמרון רחב מספיק, שיאפשר לו להגיע למקומות אליהם המדדים המובילים לא מגיעים. מנהל כזה יתאפיין בטעות עקיבה (Tracking Error) יחסית גבוהה, ולעיתים גם בסטיית סגנון (Style Drift). אלו לאו דווקא מאפיינים רעים, אך הם מוסיפים אלמנט סיכון ביחס להשקעה במדד - את שיקול דעתו של מנהל הקרן.

השקעה במדדים בוודאי שאינה עדיפה בכל מצב, היא עדיפה כאשר מדובר במדדים הבולטים והגדולים, ובשווקים המתאפיינים ביעילות גבוהה. מאחר שמרבית המדדים מבוססים על שווי שוק החברות המרכיבות אותם, המדדים ה"עליונים" - אלו המורכבים באופן טבעי מהחברות הגדולות בשוק - נהנים מהטיית שרידות: החברות הגרועות מתאפיינות בשווי שוק הולך וקטן ולכן באופן טבעי נדחקות החוצה מן המדדים.

בבחירת מדד שאינו מוביל (נניח ת"א יתר), המשקיע למעשה מקווה כי העלייה בערכן של החברות הצומחות, שבסופו של דבר יעברו לרשימה העליונה, תפצה על ירידת ערכן של החברות שייפלטו בסופו של דבר מן המדד. כלומר לכל דבר ועניין, בחירה של מדד לא מוביל מזכירה בחירה אקטיבית של מניות, יותר מאשר בחירה פאסיבית.

שאלה מעניינת נוספת היא כיצד ישקיעו קרנות הפנסיה את כספן. במובן מסוים, הן נמצאות במלכוד: תוחלת החיים העולה, והעובדה שקרנות רבות נמצאות כבר עכשיו בגירעון מסוים מול התחייבויותיהן העתידיות, מרמזות על כך שמעורבותן בשוקי המניות תצמח מתוך שאיפה לגדל את הנכסים בקצב מספק. כמו כן, הקרנות צריכות לשמור על פיזור נאות, וכל עוד הן ממשיכות לצבור הפקדות לא תהיה להן ברירה אלא להשקיע חלק מהפקדות אלו בשוקי המניות.

מאידך, המשבר האחרון שחק את הונן, כך שמרחב התמרון שלהן ויכולתן לקחת סיכונים פחתו. מוצרי מדדים הם באופן טבעי כלים נוחים ומתאימים לקרנות פנסיה, כך שמידת מעורבותן של קרנות הפנסיה בעולם בשוקי המניות בכלל ובאמצעות כלים עוקבי מדדים בפרט, היא גורם משמעותי.

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

אבי ברזילי, מנכ"ל אפי נכסים / צילום: יח"צ

"החלטנו שלא להתחיל לעת עתה פרויקטים חדשים"

אבי ברזילי, מנכ"ל אפי נכסים, על ההיערכות ליום שאחרי המשבר: "אנו בעיקר מחזקים את היכולת הפיננסית; איננו מקדמים כעת עסקאות חדשות לרכישת נכסים, אבל ממשיכים בבניית הפרויקטים שבנייתם היתה בעיצומה עם פרוץ המשבר"

נכנסים לבית - שירלי דן בהרצליה / צילום: שי אדם, גלובס

אירופי עם לב חם: הבית בהרצליה שכל אחד היה רוצה להעביר בו בידוד

בבית בן ארבע הקומות שתכננה שירלי דן בהרצליה נעשה ניסיון לחמם את החללים הבהירים באמצעות רצפת עץ, רהיטים שחורים וקירות מחופי לבֵנים

סימולטור הקורונה של גלובס / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

סימולטור הקורונה של גלובס: בואו לבדוק איך ההתנהגות שלכם תשפיע על התפשטות המגפה

חושבים לנסוע להורים לחג? להחלטות שתקבלו בשבועות הקרובים תהיה השפעה קריטית על החיים של כולנו ● סימולטור הקורונה של "גלובס" מאפשר לבחון את התרחישים האפשריים, בהתאם להתנהגות הציבור ● היכנסו ובדקו מה יכול לקרות בישראל ובשאר העולם ● פיתוח: ירון שמש

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד לנאום על סכנות נגיף הקורונה / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

הצבעה בצל המגיפה: "טראמפ לא יכול לדחות את הבחירות"

האם הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו במועד ● איך מקיימים פריימריז בזמן מגפה ● ולמה הצבעה במעטפות הפכה לשאלה המכרעת של הקמפיין ● יפתח דיין, פרשן ובלוגר לפוליטיקה האמריקאית, מתארח בפודקאסט ׳המדריך לטראמפיסט׳ כדי להסביר מה עושה נגיף אחד לקמפיין 2020 ● האזינו

נעמה קוטרמן, מפיצה סחורה עבור חקלאים / צילום: יאיר עוז

הישראלים שוויתרו על תשלום שכר הדירה ואלו שממשיכים לשלם לעוזרת

בעלת הבית שוויתרה על שכר הדירה, התיכוניסטית שמספקת אוכל לנזקקים, הפנסיונר שממשיך לשלם לעוזר, השכירה בחל"ת שמסייעת לחקלאים והפעיל החברתי שגייס 2 מיליון שקל ליתומי הקורונה • כמה דוגמאות מייצגות לביטויי האלטרואיזם המציפים אותנו בימי הקורונה

סוחרים מודאגים בוול סטריט צופים בנשיא טראמפ / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

חבילת חילוץ של הפד הובילה את וול סטריט לנעילה חיובית, מניות חברות התעופה טסו

הפד הכריז על תוכנית 2.3 טריליון דולר לתמיכה בעסקים ● שיעור האבטלה בארה"ב עומד על 4.4% ● נעילה חיובית באירופה, הפוטסי זינק ב-2.9% ● נעילה מעורבת בבורסות אסיה: בורסת אוסטרליה זינקה, הניקיי ביפן ירד

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

"חשובים מכל הם העובדים שהצלחנו לשמור גם בימים קשים אלו"

לדברי דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה, "אנו מנסים ככל הניתן לשמור על השגרה. המרכזים המסחריים והלוגיסטיים שלנו ממשיכים לפעול ברחבי הארץ, גם אם חלקית. לא הוצאנו את העובדים שלנו לחל"ת ואין לנו כוונה כזו"

אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש

ועד טייסי ארקיע נגד היו"ר: "מוביל את החברה לפירוק"

הוועד שיגר מכתב חריף ליו"ר ארקיע בו הוא מאשים אותו בהתנהלות שמסבה נזק לחברה ● דורש לקבל את המושכות בדיונים מול משרד האוצר ● חורמרו: "לא אמרתי פירוק, אם המדינה לא תתעורר מהר ארקיע תישאר בהדממה"

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

ראש ממשלת בריטניה ג'ונסון שוחרר מטיפול נמרץ; יישאר באשפוז בבית החולים

צבא גרמניה יעביר מכונות הנשמה לבריטניה, מרקל הפצירה בציבור הגרמני להישמע להנחיות "למרות מזג האוויר היפה", הרשויות בספרד רואות "סימנים מעודדים" במלחמה בהפצת הנגיף וגם באיטליה שוקלים יציאה הדרגתית מצעדי הסגר

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

העוצר נגמר, הסגר הכללי יימשך עד מחר; מניין המתים בישראל עלה ל-79

ההנחיות הנוגעות לליל הסדר הסתיימו היום ב-07:00, אך עדיין אסור לעבור בין הערים ● המרכולים והפארמים נפתחים, ומותרת ההצטיידות במצרכים חיוניים ● הסגר יימשך עד ליום שישי בבוקר, אך ייתכן והממשלה תאריך את המועד ● 9,755 בני אדם נדבקו עד כה בנגיף בהם 165 במצב קשה ו-119 מונשמים

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל

עסקה עסקאות ידיים מיזוג לחיצת ידיים חתימת חוזה / צלם: פוטוס טו גו

דעה: האם משבר הקורונה יחשב "כוח עליון" המצדיק השתחררות מכבליו של הסכם אשר נכרת ערב המשבר?

אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות ● איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים

בית משפט / צילום: shutterstock

דעה: הקורונה תוכר כ"כוח עליון", אם נרצה או לא

סין והודו כבר הכריזו על "משבר הקורונה" כעל "כוח עליון" ובכך פתחו בפני חברות רבות את האפשרות לחסות בצל ההגנה של כוח עליון כשהן מפרות חוזים ● לצעד זה תהיה השפעה גם על הכלכלה העולמית וגם על ההתמודדות המשפטית עם תביעות ענק שיתגלגלו לבתי המשפט ברחבי העולם

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

מפלס הכנרת עולה? מה אפשר לקנות מסביב לה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מפלס הכנרת בעלייה? איזה נכס אפשר לקנות מסביב לה

קוטג' בן 5 חדרים ב-1.63 מיליון שקל או בית בן 8 חדרים ב-1.2 מיליון

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"