רונית קן: הסכמי "קוד שרינג" של אל-על "נגועים בחשד לקרטל"

בבסיס ההסכם עם אייר אינדיה, למשל, עמדה הסכמה בין החברות שלפיה תקבל אייר אינדיה מאל-על אחוז מסוים מהרווחים בקו בתמורה לכך שלא תפעיל טיסות

הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, קבעה היום (ב') כי חברת אל-על מקיימת מספר הסכמי "קוד שייר" (Sharing code) המהווים הסדרים כובלים ופגיעה בתחרות, ובכמה מקרים אף נגועים בחשד לקרטל.

מסקנות אלה עלו מבדיקה שנערכה בשנתיים האחרונות ברשות ההגבלים העסקיים, לאור שינוי החוק שהעניק לחברות התעופה פטור מבדיקת הרשות.

במסגרת הסכמי "קוד שייר" מפעילות שתי חברות תעופה טיסות ליעדים מסוימים תוך תיאום מוקדם ביניהן, ולעיתים תוך הקצאה וחלוקת מושבים על המטוס בין החברות, במטרה למקסם את היעילות של הקווים ולהימנע מטיסות בתפוסה נמוכה.

במסגרת הבדיקה נדרשה אל-על להציג בפני הרשות את כל ההסכמים בהם נקשרה עם חברות זרות. ההסכמים נבחנו לגופם, ובנוסף נבדקה מהות ההסכם (האם הוא כולל החלפת מושבים או הקצאת מקומות) בטיסות הדדיות, נבחנו מספר המובילים הנקובים וההיצע ליעד המדובר וכן הרווחיות בקווים.

לאחר הבדיקה החליטה הממונה שלא לתת פטור להסכמים שמקיימת אל-על עם החברות אייר אינדיה, אוסטריאן איירליינס, טאנדן המולדובית, לוט הפולנית, חברת אירו סוויט הטסה לאוקראינה וכן עם חברת התעופה הבולגרית.

במקרה של ההסכם עם חברת אייר אינדיה מצאה הממונה כי הוא כולל מאפייני קרטל, כיוון שבבסיסו עמדה הסכמה בין החברות שלפיה תקבל אייר אינדיה מאל-על אחוז מסוים מהרווחים בקו - בתמורה לכך שלא תפעיל טיסות.

במקרים אחרים, כמו לדוגמה במקרה של ההסכם עם חברת אירו סוויט, מצאה הממונה כי היה תיאום בין החברות לגבי כמות הטיסות והמחירים בקו, כולל מרכיבים של פגיעה בתחרות, וכי המרווחים בטיסות לאוקראינה הם גבוהים.

הממונה העניקה פטור ל-3 שנים להסכמים של אל-על עם חברת אמריקן איירליינס לטיסות המשך בתוך ארה"ב, עם חברת התעופה הצ'כית, עם איבריה הספרדית, סוויס וטאי לבנגקוק.

הממונה נימקה את החלטתה לפטור בכך שבדיקת ההסכמים העלתה כי בקווים אלה פועלים מספר מובילים נקובים, החשש לפגיעה בתחרות נמוך והמרווחים נמוכים.

הנחיות הממונה ייכנסו לתוקף כבר ב-24 לאוקטובר.

רונית קן אמרה בהמשך לפרסום ההוראות, כי ההחלטות האלה מביאות לידי סיום את החסינות של חברות התעופה בנושא הגבלים עסקיים.

"במהלך יש בשורה צרכנית, ואנחנו בטוחים כי בעקבות השינוי בתמונה תגדל התחרות בשווקים", מסרה קן. "אני בטוחה כי החלטות אלה ישתלבו היטב במדיניות משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית, הקוראות למדיניות שמיים פתוחים והגברת התחרות".

תגובת אל-על: "פגיעה משמעותית באפשרות הבחירה של הנוסע הישראלי"

מאל-על נמסר בתגובה: "אל-על סבורה כי היה מקום לאשר את כל הסכמי הקוד שייר, ומאוכזבת מעמדת הממונה ביחס לאותם הסכמים שלא אושרו. עמדה זו אינה משרתת את אינטרס התחרות ואינה עומדת בקנה אחד עם עמדת רשויות התחרות בעולם ומגמת ההתקשרות בהסכמי קוד שייר ובריתות הקיימת בכל העולם.

"יש לציין כי מרבית ההסכמים שלא אושרו נחתמו טרם הפרטת אל-על, כשעוד היתה חברה ממשלתית. העובדה שמדינת ישראל אינה מצליחה לשלב את אל-על באף ברית תעופה עולמית משאירה את אל-על נחותה בתחרות עם תאגידים ובריתות ענק, הכוללים בתוכם 70% מחברות התעופה בעולם, בדגש על הגדולות בהן.

"הפגיעה בהסכמים תפגע באופן משמעותי באפשרות הבחירה של הנוסע הישראלי לטיסות המשך, וכן תקטין את מגוון החלופות העומדות בפני הנוסע באותם קווים בהם לא אושרו ההסכמים. החלטה זו תפגע בקשרי המסחר והתיירות של ישראל עם המדינות לגביהן לא אושרו הסכמי הקוד שייר, תעמיד בסכנה את המשך הפעילות התעופתית בחלק מקווי התעופה הבינלאומיים ותפגע בנוסע הישראלי.

"לכשיתקבלו הנימוקים, אל-על תלמד את החלטת הממונה ותדרוש מהרגולטור לפעול בנושא".

צרו איתנו קשר *5988