נאמן פויכטונגר תעשיות תובע 75 מיליון שקל מהדירקטורים וטל יגרמן

פרשת פלד-גבעוני נחשפה ב-2002 ■ לטענת הנאמן, הדירקטורים "נתנו לחתול לשמור על השמנת"

רו"ח חן ברדיצ'ב, הנאמן על הסדר הנושים של אפקון תעשיות (לשעבר פויכטונגר תעשיות) מקבוצת פלד-גבעוני שקרסה, תובע בבית המשפט המחוזי מרכז 75 מיליון שקל ממי שהיו בעלי השליטה, נושאי המשרה והדירקטורים בחברה, ובראשם עזריאל פויכטונגר, המפכ"ל לשעבר רפי פלד, אריה גבעוני, דוד הבי וטל יגרמן. זאת בגין אחריותם לריקון הקבוצה מנכסיה ולקריסתה.

מדובר בתביעה הזהה במהותה לזו שהגיש הנאמן לבית המשפט שדן בהסדר הנושים של פויכטונגר. במקור ביקש הנאמן לחייב את הדירקטורים בנזקי החברה במסגרת ההליך המקוצר שבסעיף 374 לפקודת החברות, המאפשר לחייב נושא משרה להשיב לחברה כספים או נכסים, אם התברר במהלך הפירוק כי השתמש בהם שלא כהוגן.

אלא שבחודש שעבר קבעה השופטת ורדה אלשיך כי הבקשה תצריך התדיינות מורכבת והליכי בירור ארוכים, שאינם ראויים להתברר במסלול המקוצר, ולכן הפנתה את הנאמן להגיש תביעה אזרחית רגילה. כעת הוסיף הנאמן לנתבעים גם את בעל השליטה, היו"ר והמנכ"ל "הכל יכול" כלשונו של הקבוצה, עזריאל פויכטונגר, שמכר את השליטה לקבוצת פלד-גבעוני.

פרשת פלד-גבעוני נחשפה ב-2002, כשאשכול של חברות ציבוריות - שהשליטה בהן נרכשה ע"י קבוצת משקיעים בראשות פלד, גבעוני, הבי ויגרמן - קרס והותיר חובות של כ-800 מיליון שקל. הדירקטורים הועמדו לדין פלילי, ובינתיים הורשעו שלושה מהם (רחל טולדנו, רמי לוי ויגאל גלאי) בגין עבירה על חוק ניירות ערך.

באמצעות עוה"ד ד"ר רלי לשם, נדב ויסמן ולירן בר-שלום ממשרד מיתר טוען הנאמן בתביעתו, כי בסוף 2001, סמוך לכניסתם של מרבית הנתבעים לתפקיד, היתה אפקון בעלת הון עצמי של 140 מיליון שקל ואחת החברות המכובדות והיציבות מסוגה במשק. אלא שכדי לגרוף רווח אישי עצום לעצמו (פרמיה של 100% מעל למחיר הבורסה), מכר פויכטונגר את השליטה "במחיר מפולפל לקבוצת משתלטים בוזזים (פלד-גבעוני) חסרת כל הון עצמי, המונהגת ע"י אדם בעל עבר מפוקפק (יגרמן) שהיתה ידועה במועד המכירה ב'שיטת השרשורים' שלה". בהמשך נטש פויכטונגר את הספינה הטובעת כדי להציל את עורו.

לטענת הנאמן, הדירקטורים "נתנו לחתול לשמור על השמנת". הם ידעו שיגרמן היה שור מועד שנגח, שהואשם עוד לפני כן בעבירות פליליות חמורות בנוגע לפעילותו כנושא משרה בחברה ציבורית בעבר (אוגדן), ושהיה חייב כספים לאנשי השוק האפור והוגשו כנגדו שתי התראות על פשיטת רגל. הדירקטורים התרשלו והפקירו את אפקון תעשיות וחברות הבת הציבוריות שלה ואת קופתן בידיו של טל יגרמן ששימש כמנהל-על, למרות שלא מונה לתפקיד רשמי כלשהו בחברות, והפכו אותו למוציא ומביא בקבוצה ולאחראי על מערך הכספים שלה.

וכך, בתוך זמן קצר נזקקה החברה שהיתה סולידית להקפאת הליכים והסדר נושים, משום שהדירקטורים התרשלו ואיפשרו את הובלת החברות בידי יגרמן. "הם סמכו על יגרמן בעיניים עצומות ואיפשרו לו לעשות בחברות הציבוריות כבשלו ולנהל את ענייניהן הכספיים ללא כל פיקוח ובקרה". יגרמן, מצידו, ניצל זאת עד תום וכך יצאו מקופת החברות 62 מיליון שקל, שהובילו להפסד של יותר מ-101 מיליון שקל.

התביעה מציירת דירקטוריון פאסיבי וחסר כישורים מתאימים, שחבריו כלל לא הפנימו את תפקידיהם וחובותיהם. "אחד (אפרים בדיאן) ישב בתפקידו רק כי 'זה היה כבוד בשבילי'; שני (דוד הבי) שסיכם את פועלו כדירקטור במילים 'לא מבין כלום, לא עושה כלום'; שלישי (רמי לוי) שלא יכול היה לפקח על החברה הואיל והתחייב כי יקדיש לתפקידו 'מספר שעות חודשיות'; רביעי (שאול זלאיט) שהגדיר עצמו כ'דירקטור פאסיבי', ש'סמכתי על האנשים, על הדירקטורים האחרים', ולא הבין דבר בדבר חובותיו כדירקטור בחברה ציבורית.

"חמישי (אריה גבעוני) שהלך אחרי יגרמן 'בעיניים עיוורות'; שישית (רחל טולדנו) שראתה בתפקידה 'סוכריה' שקיבלה מיגרמן וש'סמכתי על האנשים שהכל בסדר'; שביעי (יוסף בר-מוחה) שכיהן כדירקטור חיצוני שהפעולה האקטיבית שנקט היתה 'להמתין'; חנוך כרמון (שהיה אף יו"ר ועדת ביקורת) שביקש 'שלא להפריז בביקורת' העולה בוועדת הביקורת; ותשיעי (רפי פלד) שכיהן כ'יו"ר לא פעיל', שנפגע וישב בצד".

הנאמן מדגיש בתביעה, שהעובדות בה מבוססות על הודעות הדירקטורים בחקירתם ברשות ני"ע, מסמכי החברות הציבוריות, דיווחיהן הרשמיים, דו"חותיהן הכספיים והנזקים שנקבעו ע"י בית המשפט בהליך הפלילי.

ב-2004 הגיש הנאמן על הסדר הנושים של פויכטונגר השקעות מקבוצת פלד-גבעוני, עו"ד ד"ר שלמה נס, בקשה דומה לחייב את הדירקטורים ב-250 מיליון שקל, בשל אחריותם לקריסת הקבוצה. פויכטונגר השקעות קרסה ב-2002, זמן קצר אחרי שקבוצת פלד-גבעוני רכשה את השליטה בה והחליפה את הדירקטוריון. הדירקטורים החדשים אישרו בתוך ארבעה ימים בלבד שורת עסקאות ענק סבוכות ומורכבות ביותר מ-240 מיליון שקל, והביאו לקריסתה עם חובות של 250 מיליון שקל. השנה הסתיימה תביעה זו בפשרה, שלפיה כלל ביטוח תשלם בשם ארבעה מהדירקטורים כ-32 מיליון שקל (יתר הדירקטורים נמחקו מהתביעה).

טרם הוגשו כתבי הגנה.

צרו איתנו קשר *5988