בכיר במקינזי לנתניהו: "ישראל יכולה להיות מעצמת קלינטק"

בדצמבר הקרוב תיערך בקופנהגן ועידת פסגה עולמית של האו"ם לשינוי האקלים ■ ישראל היא לא אחת מהמזהמות הגדולות בעולם, אבל זה בעיקר בשל קוטנה

בדצמבר הקרוב תיערך בקופנהגן ועידת פסגה עולמית של האו"ם לשינוי האקלים, בה מתוכננות מדינות העולם לדון בקביעת מדיניות כלל עולמית להפחתת פליטות גזי חממה בשנים הבאות, בהמשך ליישום פרוטוקול קיוטו.

גזי חממה מביאים להתחממות כדור הארץ וגורמים לאסונות אקולוגיים - כמו הצונמי, למשל. חלקם גם מביאים לזיהום האוויר וגורמים למחלות ולתמותה.

ישראל היא לא אחת מהמזהמות הגדולות בעולם, אבל זה בעיקר בשל קוטנה. בעולם כבר הובן שיישום התוכניות הלאומיות הללו מביאות לשיפור בהגנה על הסביבה, משום שהיישום שלהן כולל הפחתת זיהום האוויר והגדלת היקף מחזור הפסולת, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור בעניין זה, במיוחד לאור העובדה שהיא רוצה להצטרף למדינות ה-OECD, ורוב הדרישות לכך הן בתחום הסביבתי.

"המהלכים שוועידת קופנהגן תתניע יהוו הזדמנות עבור ישראל לבנות עצמה כמעצמת קלינטק, אם היא תדע לנצל אותה", אמר ג'רמי אופנהיים, שותף בכיר בחברת המחקר והייעוץ מקינזי, לראש הממשלה בנימין נתניהו, "אבל, התנעת הקלינטק בישראל לא תוכל להיעשות ללא המדינה - חייבת להיות יד מכוונת".

אופנהיים אמר את הדברים בפגישה שקיים השר להגנת הסביבה גלעד ארדן עם נתניהו, במסגרתה הוא הציג את הצורך האסטרטגי והכלכלי של המדינה להפחית את פליטות גזי החממה, ואת היערכות הממשלה והמשק למעבר לכלכלה המבוססת על ייצור אנרגיה נקייה.

אופנהיים עומד בראש יוזמת CCSI של מקינזי, המתמקדת בנושא שינוי האקלים, שמתוכה נולדה "עקומת מקינזי" - עקומה עולמית שמפרטת את היקף הפוטנציאל העולמי להפחתת פליטות באמצעות מנופים שונים ואת העלות הכרוכה במהלך.

לעקומה השפעה רבה בקביעת מדיניות בעולם בנושא הפחתת הפליטות של גזי חממה וכ-20 מדינות מובילות נעזרות בה במטרה לקבוע יעדי הפחתת פליטות לאומיים. ישראל היא המדינה ה-21, ובקרוב תסיים מקינזי למפות עבור המשרד להגנת הסביבה את פוטנציאל הפחתת פליטות גזי החממה של ישראל.

לדברי אופנהיים, לטכנולוגיות מהתחום הזה תהיה דרישה רבה בעולם בעתיד הקרוב והרחוק, כחלק מהמאמץ הגלובלי להיערך לאתגר ההתחממות, והן יהוו מנוף עסקי חשוב עבור ישראל.

"עד כה השקענו מאמץ לפתח ידע בנושא של הפחתת גזי חממה, כולל עלויות", אומר אופנהיים בראיון בלעדי ל"גלובס". "כעת, אנו מתרחבים גם לנושאים נוספים כמו שימוש מושכל בקרקעות ובמים, מכיוון שהמים הם המשבר העולמי הבא". המשרד להגנת הסביבה שכר את שירותי מקינזי לצורך העניין בעלות של כ-2 מיליון שקל.

אופנהיים מציין כי הוא רואה בישראל מעצמת היי-טק. השילוב של יכולות טכנולוגיות ומחקריות גבוהות עם יזמות מפותחת, מתורגם אצלו לפוטנציאל להתמקם בחזית תעשיית הקלינטק העולמית.

מה ייצא לישראל מזה?

אופנהיים: "לישראל פיתוחים מעניינים בתחומים שיש להם כבר עכשיו דרישה חזקה בעולם, כמו האנרגיה הסולארית או הדלקים הביולוגיים. היא תוכל לחזק את הכלכלה, אם תשכיל לתפוס מובילות בתחומי קלינטק שונים בעולם, והיא יכולה לעשות את זה בזכות הידע שקיים בה כבר היום. מחכות לה הזדמנויות כלכליות עצומות מעבר לגבול.

"אנחנו מאמינים גם שהחוסן של ישראל יגבר ככל שהיא תפחית את התלות שלה בייבוא דלק ממדינות הנפט. ייעול צריכת האנרגיה במדינה תייעל את ניהול ההוצאות של המגזר העסקי שזה יתרון חשוב נוסף. כל זה יכול להיגזר מהפעלת תוכנית מסודרת להפחתת פליטות".

אילו טכנולוגיות צפויות ליהנות מדרישה בעולם?

"טכנולוגיות סולאריות, פוטו-וולטאיות ותרמו-סולאריות; פתרונות לרשת חשמל חכמה, כדי לשפר את הביצועים של רשתות חשמל ובכך להפחית את הצריכה; דלקים ביולוגיים וטכנולוגיות מים".

בתום המפגש הנחה נתניהו את מנכ"ל משרדו, מנכ"ל האוצר ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה להציג לו בתוך כחודש תוכנית בנושא לארבע השנים הקרובות. "הבעיה האסטרטגית של מדינת ישראל", אמר נתניהו, "היא ריכוזו של הנפט בידיים הלא נכונות וחלוקה לא נכונה של העושר בעולם".

צרו איתנו קשר *5988