יו"ר ארגון קרנות ההון סיכון: "לא נבקש כסף עבור קרנות, אלא רק עבור חברות"

הארגון משנה את עורו, והופך לארגון של כלל תעשיית ההיי-טק ■ היו"ר, אהרון מנקובסקי: "חייבים להקים כאן חברות גדולות יותר. זה לא דורש שינוי מבני, אלא רק בתפיסת העולם"

היו"ר הנכנס של ארגון קרנות ההון סיכון (IVA), אהרון מנקובסקי מפיטנגו, חשף היום את כוונתו לבצע מהפכה בארגון - במקום לייצג את קרנות ההון סיכון בלבד, יהפוך הארגון על פי החזון למייצג תעשיית ההיי-טק כולה.

הכוונה היא כי גם חברות היי-טק קטנות וגדולות, ישראליות ונציגויות של חברות זרות, יהפכו לחברים שווים בארגון. הדגש יוסט מלובי לטובת הקרנות, ללובי לטובת החברות. "לא נבקש עוד כסף ממשלתי עבור הקרנות, אלא רק עבור החברות", מדגים מנקובסקי. שם הארגון ישתנה ל"איגוד תעשיות ההיי-טק"

* אין סכנה של ניגוד אינטרסים, או אובדן צביון הארגון? עד כה הוא ייצג את הקרנות, מי ידאג עכשיו לצרכים שלהן?

מנקובסקי: "יש רק כמה נקודות קטנות שבהן הצרכים של הקרנות הם ייחודיים, ובנקודות האלה נדאג להן. ברוב התחומים יש תיאום אינטרסים בין הגורמים כולם".

* אין כאן תחרות עם איגודי היי-טק אחרים?

"ארגון תעשיות האלקטרוניקה הוא הארגון העיקרי הרלבנטי, והוא מטפל בעיקר בפן המקצועי. כמובן שנשתף איתו פעולה. עם זאת, ברוב התחומים אין לתעשיית ההיי-טק איגוד".

מנקובסקי מציב לארגון החדש משימה - לפעול להבאת חברות רבות יותר למסה קריטית, טרם האקזיט. בעיניו, זהו המפתח של הקרנות להחזר השקעה טוב יותר. "כדי להחזיר קרן של 200 מיליון דולר, צריכה כל קרן החזר של 70 מיליון דולר לפחות בחלק מן החברות", אומר מנקובסקי. "האקזיטים המוקדמים לא מאפשרים להגיע למקום כזה, ומכאן ההחזרים העגומים של הסקטור.

"בשנות ה-90, רק 56% מהחברות נמכרות והיתר הונפקו. בעשור האחרון, 87% מהחברות נמכרו, ולא בסכומים גבוהים. החברות הנרכשות קטנות, וב-50% מהמקרים לא שורדות אחרי הרכישה. הדבר יוצר בעיה לכל שרשרת המזון, מהמימון ועד התעסוקה והתרומה למיסוי", הוא מציין.

מנקובסקי מאמין כי השינוי יבוא מהחלפת תפיסת העולם, ללא צורך בעדכון המודל או קונסולידציה בשוק. "הקרנות היום מוקמות ל-10 פלוס שלוש שנים. אין שום סיבה לא לבנות חברה יציבה בתקופה הזו".

באירוע לא נכחו נציגי קרנות נוספים מלבד מנקובסקי, אלא ארבעה נציגים של חברות ש"הלכו עד הסוף".

דרושה תמיכה ברכישות

ישראל מזין, מנכ"ל ויו"ר אופטיר, הזכיר שגם את אורקל ומיקרוסופט לא הקימו ביום אחד, ולדבריו התעשייה זקוקה למנהלים שיישארו בחברות זמן רב כתפיסת עולם. הוא סבור כי החברות זקוקות לתמיכה לבצע רכישות בעצמן, שכן זה המפתח לקיומן כחברות גדולות.

איל ולדמן, נשיא, יו"ר ומנכ"ל מלאנוקס טכנולוגיות, הסכים כי מנכ"לים מתחלפים בתדירות רבה מדי, וציין כי גם הוא היה במצבים שבהם קרנות פעלו להחליף אותו. ולדמן הדגיש כי הנפקה היא גם אקזיט, ולעיתים קרובות אקזיט טוב יותר, והוסיף כי מלאנוקס משקיעה גם בחברות צעירות.

גיל מנדלזיס, מנכ"ל טריאנה, היה היחיד שלא הסכים עם הגישה של מניעת אקזיטים, בטענה שאקזיט לחברה הנכונה בשלב הנכון הוא הדרך הטובה ביותר ליצור קמפוסים משגשגים, שמעסיקים אלפי עובדים ומביאים ידע שלא ניתן להשיג בדרך אחרת. "זה היום עניין של אגו לומר: 'לא מכרתי, הנפקתי', אבל זה לאו דווקא נכון", אומר מנדלזיס.

כל הדוברים הסכימו עם זאת, שצריך לחשוב גם על הנפקה בבורסה בישראל כחלופה לנאסד"ק, ונרמז כי נעשים מאמצים בתחום.

צרו איתנו קשר *5988