פייזר מעריכה את הביומד הישראלי אך בינתיים בעיקר על הנייר

גם אם תחתום על עסקה רחבת היקף, פייזר נשמעת פחות נלהבת מישראל לעומת חברות פרמצבטיקה אחרות ■ מרטין מקיי, נשיא לתחום המו"פ, אומר ל"גלובס" כי "אין לחברה טענות לישראל במישור הפטנטים"

בשבועות האחרונים, פייזר היא השם החם בשוק הביומד הישראלי. ביקור של אנשי החברה בישראל הניב גל של שמועות, בהן הערכה כי מתנהל מו"מ מתקדם להקמת מיזם משותף עם פרוטליקס הישראלית וכן שת"פ עם חברת ביוליין.

בשלב זה, עדיין לא ידוע אם פייזר אכן עומדת לבצע עסקה אחת או יותר בישראל, ובכירי החברה, שעמם נפגשנו בשבוע שעבר במפעלי הענק של פייזר בסנדוויץ' שבאנגליה, שומרים את הקלפים קרוב לחזה.

אך גם אם תיחתם עסקה בעלת משמעות דרמטית בשוק הישראלי, פייזר עדיין נמצאת צעד אחד אחרי חברות בינלאומיות אחרות מבחינת הקשר שלה לתעשיית הביומד המקומית.

פייזר, ששווי השוק שלה הוא 150 מיליארד דולר והיא חברת הפרמצבטיקה הגדולה בעולם, התמקדה בעבר בעיקר בפיתוח פנימי. בשני העשורים האחרונים, גם בשל לחצי השוק, היא החלה בשיתופי פעולה חיצוניים, ויש לה כאלה גם עם חברות ישראליות: סניף השיווק המקומי של החברה הולך ומתחזק, יש לה חוזה בהיקף פוטנציאלי של מאות מיליוני דולרים עם חברת Quark Parmaceuticals (בה השקיע גם לארי אליסון), השקעת הון סיכון בחברת Novocure וכן הסכמי מחקר עם אוניברסיטאות ישראליות.

כמו-כן, החברה רכשה ב-2006 את חברת רינת נוירוסיינס, שייסד בסן-פרנסיסקו הישראלי-ארנון רוזנטל. רינת נמצאת בשלבים האחרונים של הניסויים, והמוצר שפיתחה לתחום הכאב נחשב לאחר היהלומים בצנרת המוצרים של פייזר.

כמו הקולגות שלהם, גם הבכירים בפייזר יודעים לספק ציטוטים על המדע המוביל בישראל, על היצירתיות ועל החדשנות, אבל הדברים נותרים בעיקר על הנייר מבחינתה. אפילו במשלחת הבכירים מפייזר שביקרה לאחרונה בישראל לא נכללו גורמים מובילים כמו מרטין מקיי, נשיא לתחום המחקר והפיתוח בתחום הפארמה, או רות קייר, האחראית על שיתופי פעולה אסטרטגיים.

מתכוננים לפקיעת הפטנטים הגדולה

אחד מהאיומים המרחפים מעל לחברות המפתחות תרופות הוא פקיעת פטנטים מבלי שיש במה להחליפם. אצל פייזר הדבר מורגש במיוחד, בשל התרומה הרבה להכנסותיה הנובעת ממספר קטן של תרופות רבות-מכר, בהן הליפיטור להורדת כולסטרול, שמכירותיה הן יותר מ-10 מיליארד דולר (מכירות פייזר הן 45 מיליארד דולר בשנה), שהפטנט שלה יפוג באירופה ב-2011.

הבעיה היא לא שפייזר מכניסה לצנרת פחות מידי מולקולות, אלא להפך. "שפכנו הרבה כסף על הרבה מולקולות, אך רק אחוז נמוך מהן הצליח בשלב השני של הניסויים הקליניים, של היתכנות בבני-אדם", אומר ל"גלובס" דיוויד רובלין, סמנכ"ל בחברה ומנהל מרכז המו"פ בסנדוויץ'.

מקיי, הנשיא לתחום הפיתוח, מוסיף כי: "העבודה על הגנום האנושי הניבה בנק מטרות בגוף שניתן היה לפתח עבורו תרופות. בחרנו את תחומי ההתמקדות לפי גודל השוק, במקום לעשות זאת לפי הבנה של המנגנון וסימנים להצלחה. מאז, שינינו את הגישה ואנחנו מכניסים פחות מולקולות לניסוי אבל מקדמים אותן ביעילות. היום אנחנו מעוניינים בהבנה אמיתית של מנגנון המחלה - מהגן ועד הביטוי הקליני. זו הסיבה שהפחתנו את מספר המולקולות בניסוי בכ-50%".

הכמות לא תעיד על האיכות. "במאה ה-21 נפצח את הביולוגיה ונבין את רוב המחלות", מוסיף מקיי. "והלוואי שזה יקרה עוד בדור שלי. אנחנו שואפים להגיע לשיעור של 50%-70% של פיתוחים שיגיעו מאוניברסיטאות או מחברות, לעומת 30% כיום".

עם פתיחת פייזר לעולם המו"פ החיצוני היא יזמה פעילות בשיתוף האיחוד האירופי עם חברות תרופות וגופי אקדמיה למחקר יישומי של מחלות במימון 2 מיליארד דולר.

פרויקט נוסף הוא "אאוט-לייסנסינג" - העברת מולקולות שקיימות בפייזר לבדיקה על-ידי חברות אחרות. כך הוקם, למשל, Viiv, מיזם משותף של פייזר ו-GSK, אליו העבירו החברות את כל הפעילות שלהן בתחום האיידס ועוד 250 מיליון דולר.

למרות השינויים, בפייזר ובחברות אחרות, אין בינתיים שיפור בפרודוקטיביות של חברות התרופות, כלומר במספר המולקולות שהן מצליחות להביא לשוק ביחס להיקף ההשקעה. "אף בכיר בחברת תרופות לא יכול לישון בלילה בשקט עם המספרים הקיימים", מודה מקיי.

זריקת עידוד לצנרת התרופות העתידית של פייזר התקבלה, עם זאת, עם רכישת Wyeth תמורת 67 מיליארד דולר. "התלבטנו בין רכישת Wyeth לבין רכישת חברות קטנות יותר, בסכום כולל דומה", אומר מקיי, "Wyeth הייתה הפתרון העדיף, ואף חברה לא התקרבה לקרסוליה".

הרכישה חיזקה את פייזר בעולם הביולוגי, בחיסונים, וכן חסכה עלויות. כשליש מצנרת המוצרים המתקדמת של פייזר היום, מקורה ב-Wyeth.

מעניין לציין, כי דווקא לפייזר אין טענות מיוחדות לגבי קשיים בתחום האתי של התרופות בישראל. בעוד לובי חברות הפארמה האתיות בישראל, מפתחות התרופות, טוען כי ישראל היא "מדינת טבע" ומתוך כך היא מעדיפה את חברות התרופות הגנריות, מה שגורם לכך שקשה לעשות עסקים בישראל, מקיי אומר: "בכל מקום יש חברות גנריות, זה לא שיקול. עוצמת הפטנטים היא כן שיקול, אבל ישראל בסדר במישור הזה ואין בעיות מיוחדות". *

הכתבת הייתה אורחת פייזר במפעליה בסנדוויץ', אנגליה

לא רכשו עוד אף מולקולה מתוצרת כחול-לבן

"אנחנו מחפשים מדע מעניין באקדמיה הישראלית ממש ברגעים אלה", אומר מרטין מקיי, נשיא לתחום המחקר והפיתוח בתחום הפארמה, "המדע בישראל הוא מדהים". גם רות קייר, ראש תחום שיתופי הפעולה בפייזר, מתמקדת בצד המדעי. "את החברות הצעירות המעניינות אותנו, אנחנו מאתרים בעיקר דרך הפרסומים המדעיים שלהן", היא אומרת.

זו שיטה שונה משל חברות אחרות, שגם מפעילות צוותי חיפוש אך גם יוצרות קשרים דרך קרנות ומשקיעי סיד. "אם אראה מאמר מעניין, ארים טלפון לחברה או שאנסה לפגוש אותם בכנס מדעי. לפעמים החברות פונות אלינו".

בראש רשימת הקניות של החברה נמצאים, לדבריה, "מוצרים שיעזרו לנו לעבוד יותר מהר ויותר ביעילות". לכן, פייזר עובדת עם אוניברסיטאות בישראל אך עד כה עדיין לא ביצעה רישוי של מולקולה ישראלית שמקורה באוניברסיטה.

בעבר ביקשה החברה להקים פרויקט חממות משלה, כאשר נשקלה אף אפשרות להקים חממה ישראלית. "בינתיים, הקמנו חממה אחת בקליפורניה, ואנחנו רוצים לוודא שזה נכון לפני שנמשיך בכיוון הזה להקמת חממות נוספות", אומר מקיי.

צרו איתנו קשר *5988