צניחה חופשית

כמה דובר על הטאלנט ההולנדי-ישראלי הזה. יגיע עד נבחרת הולנד ניבאו הפרשנים. "מזכיר את ראיין גיגס", החמיאו ■ והוא הגיע רחוק מאוד. עד הפועל ת"א של אלי גוטמן, שהחתימה אותו עד תום העונה ■ מה השתבש בקריירה של דניאל דה רידר, שעזב את הפרמיירליג לטובת ליגת העל?

בקיץ 2003 החליט אנדי ואן דר מיידה, אז בן 23, לעשות מהלך שיקדם את הקריירה שלו: הוא עזב את אייאקס, קבוצת נעוריו, לטובת אינטר. במועדון החלו לחפש את שחקן ההתקפה שימלא את החלל. ובאייאקס כמו באייאקס, כשיש בעיות בסגל, פונים בדרך כלל אל מקום אחד: תוצרת מקומית.

רונאלד קומאן, אז מאמן הקבוצה, האמין שדניאל דה רידר, בן לאבא הולנדי ואמא ישראלית שהיה באותו זמן בן 18.5 בלבד, הוא בדיוק האיש המתאים למשבצת הזאת. דה רידר, שגדל באותה קבוצת נוער יחד עם ווסלי סניידר (כיום באינטר), רפאל ואן דר וארט (ריאל מדריד) ונייג'ל דה יונג (מנצ'סטר סיטי), ערך ב-24 בינואר 2004 את הופעת הבכורה שלו בהרכב של קבוצת הפאר, במשחק מול רודה. אחרי אותו המשחק, פורום האוהדים של אייאקס לא ידע את נפשו מרוב אושר. "יש לו לוק, יש לו חוצפה חיובית, יש לו הרמות ויש לו דריבל", כתב אוהד אחד. כעבור חודשיים זומן דה רידר לסגל נבחרת הולנד הצעירה, ובמקביל המשיך להלהיב במשחקי הליגה. את העונה הוא סיים רק עם שער אחד בלבד ב-15 הופעות, אבל זה לא מנע מהטלוויזיה ההולנדית לבחור אותו לתגלית העונה. "עם יכולת כזאת, תוך שנה יזמינו אותו גם לנבחרת האורנג' הבוגרת", השתפך המנחה של תוכנית סיכום העונה של רשות השידור ההולנדית.

שש שנים עברו, והמרחק בין נבחרת הולנד לדה רידר הוא כמו המרחק בין אמסטרדם ארינה לקרית אליעזר, שם עשוי ילד הפלא (לשעבר) לערוך ביום שני את הופעת הבכורה שלו במדי הפועל ת"א, במשחק מול מכבי חיפה. בזמן שבני דורו מככבים באינטר ובריאל.

איך אחד הפרוספקטים הגדולים ביותר של הכדורגל ההולנדי הידרדר עד לליגת העל?

הקיץ שדירדר אותי

התשובה האוניברסלית לשאלה הזאת היא קבלת החלטות שגויה. גם על המגרש, וגם מחוצה לו.

נתחיל מהעניין המקצועי. הנתונים הסטטיסטיים של דה רידר בהולנד, ספרד (סלטה ויגו) ואנגליה (בירמינגהאם ו-וויגאן) הוכיחו ששחקן הכנף, שיכול לשחק גם כקשר מאחורי החלוץ, כנראה לא באמת מספיק טוב כמו שחשבו שיהיה. לאורך כל השנים הוא נע בין ספסלים, יציעים וישיבה בבית. באף נקודה בקריירה שלו הוא לא הצליח להפוך לשחקן הרכב קבוע וחשוב, מה שמתבטא גם בכמות ההופעות הרשמיות שרשם: פחות מ-80, ב-7.5 עונות.

פרננדו ואסקז, שאימן את דה רידר בשנתיים שלו בסלטה ויגו, הסביר לאחר פיטוריו מהמועדון, בראיון ל"מארקה", למה מיעט לשתף את דה רידר. "דניאל מאוד טכני, אבל אין לו 'קילר אינסטינקט' ליד השער. כשצריך לבעוט הוא מוסר, כשצריך למסור הוא בועט. הוא לוקה בקבלת החלטות, ובקבלת החלטות נמדדים שחקני התקפה".

מבט על כמות הכיבושים של דה רידר לאורך הקריירה עושה צדק עם דבריו של ואסקז: כבש רק 4 גולים בכל קריירת הבוגרים שלו, שלושה מהם באייאקס והאחרון במדי סלטה לפני ארבע שנים. נתון מגוחך ועצוב עבור שחקן קדמי, אפילו אם הוא משחק בספרד ואנגליה.

הסיבות להידרדרות של דה רידר לא מתבטאות רק בפס או בבעיטה האחרונה. הן קשורות גם בדברים שמחוץ לדשא, בעיקר בהחלטה אחת קריטית בסוף עונת 2004/05, העונה השנייה בלבד שלו בבוגרים של אייאקס. אחרי הפריצה בשנה שלפני כן, הוא פתח רק פעמיים בהרכב במהלך כל העונה (ונכנס 13 פעמים כמחליף), ולא אהב את העובדה הזאת. ברקע ריחפו שמועות על קצר בתקשורת בינו לבין קומאן. עם סיום החוזה שלו בקיץ, הוא עזב את אייאקס לסלטה. המהלך הזה התבצע בניגוד לדעתו של דני בלינד, שהחליף את קומאן בעמדת המאמן באייאקס. אותו בלינד התייחס מאוחר יותר להחלטתו של דה רידר בראיון ל"ווטבול אינטרנשיונל": "אני לא חושב שזה היה נכון מבחינתו לעזוב את אייאקס בגיל 20. כאן לומדים כדורגל, לא רק משחקים כדורגל. הוא היה צריך להישאר כאן כמה שנים, להתבשל, להגיע לנבחרת הבוגרת, ורק אז לעזוב לקבוצה גדולה יותר".

בדיוק כמו שעשה ואן דר מיידה. ההוא שדה רידר היה אמור לרשת.

הקיץ (והמאמן) שהצילו אותי

בקיץ 2007 ירדה סלטה ויגו לליגה השנייה בספרד, ואחרי שנתיים של פציעות ודקות משחק מועטות, דה רידר התחיל לפזול לכיוון ישראל: בית"ר של גאידמק הגישה לו הצעה של 700 אלף אירו לשנתיים, ודה רידר, שקרובי משפחתו מתגוררים בירושלים, שקל אותה ברצינות.

אבל אז הגיעה הופעה יוצאת מהכלל באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 21, בסיומה זכתה הולנד בגביע, כשבמשחק הגמר דה רידר מבשל שלושה שערים בניצחון 1-4 על סרביה. לסטיב ברוס, מאמן בירמינגהאם סיטי, זה הספיק. "הוא שחקן שאוהדים אוהבים", אמר במסיבת עיתונאים לאחר שדאג להחתים אותו בקבוצת הפרמיירליג. "יש לו שליטה בכדור ומהירות. הוא קצת מזכיר לי את ראיין גיגס".

למרות שלא הצליח להפוך לשחקן הרכב, דה רידר קיבל דקות משחק באנגליה, ונדמה היה כי הקריירה שלו עולה על מסלול נכון. אבל ברוס פוטר בינואר באותה עונה, ומחליפו הסקוטי, אלכס מק'ליש, מיעט להשתמש בישראלי-הולנדי. עונה לאחר מכן התאחד מחדש דה רידר בוויגאן עם סטיב ברוס, כנראה המאמן היחיד בקריירה שלו שבאמת החזיק ממנו. הוא שיתף אותו ב-18 משחקים, אבל שוב ברוס נטש את החניך המצטיין שלו, ועבר לסנדרלנד בתחילת העונה הנוכחית. רוברטו מרטינז, המאמן החדש, התעלם השנה לחלוטין מדה רידר, שלא רשם אפילו שנייה אחת של משחק.

ואם בעיית הכיבושים מטרידה אך נסבלת, הרי שאת השנתיים וחצי שלו בפרמיירליג סיים דה רידר גם עם כמות בישולים עלובה: 2 בלבד. מהנקודה הנמוכה הזאת, אפילו ליגת העל הצליחה להוות יעד אטרקטיבי עבורו.

נשאלת השאלה, האם הפועל ת"א עשתה טעות בהבאתו של דה רידר, שלא שיחק משחק רשמי מאז מאי 2009 ולא מצליח כבר שנים ארוכות לכבוש ולבשל? במועדון טוענים בתוקף שלא. "תיכנסו לפרופורציות", אמר השבוע גורם בהנהלת הקבוצה, שתשלם לוויגאן כ-180 אלף ליש"ט עבור השאלת דה רידר עד סוף העונה. "הפועל לא יכולה להתחרות עם מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי על שחקנים. אולי זה לא כריסטיאנו רונאלדו, אבל זה שחקן שמשחק כבר שנים ברמות הכי גבוהות, באנגליה ובספרד. לא כל יום שחקן עם רקורד כזה נוחת בישראל".

עבור דה רידר זו לא תהיה נחיתה ראשונה בישראל. במהלך כל חייו הוא נהג לבקר בארץ פעמיים בכל שנה לחופשות. הוא מדבר עברית שוטפת, כך שלא צפויות לו בעיות התאקלמות במתחם וולפסון. בראיון ל"טלחרף" ב-2007 סיפר על ישראל: "אני נהנה בתל אביב, שהיא עיר מודרנית על שפת הים. ישראל מדינה מדהימה וכל פעם, 2 דקות אחרי שאני נוחת, אני מרגיש כאן כמו בבית".

רק שלא בטוח שזה הבית שהוא קיווה להיות בו היום.

צרו איתנו קשר *5988