בכיר בפייזר ל"גלובס": "חוקי הקניין הרוחני בישראל בעייתיים"

ראש חטיבת המדינות המתפתחות של ענקית התרופות, סם אזולאי: "האכיפה בישראל בסדר, אך החוקים עצמם יכולים להיות טובים יותר" ■ "מצד אחד, המדענים מבינים את החשיבות של קניין רוחני; מנגד, החוק עדיין לא יישר קו עם אותה עמדה"

"יש מדינות מתפתחות שיש להן מדע מעולה, ויש כאלה שאין להן מדע בכלל. ישראל היא מהמדהימות שבהן". כך אמר סם אזולאי, ראש חטיבת המדינות המתפתחות של ענקית התרופות הרב-לאומית פייזר, בראיון מיוחד ל"גלובס".

אזולאי היה חלק ממשלחת חיפוש למוצרים חדשים של פייזר שביקרה בישראל לאחרונה, ובעקבותיה נסגרו עסקאות עם פרוטליקס (הסכם שיווק בהיקף של 60 מיליון דולר ופוטנציאל למאות מיליונים) ועם קומפיוג'ן (הסכם פיתוח בהיקף שלא נמסר).

שיתוף הפעולה הראשון של פייזר עם חברת ביוטק ישראלית היה ב-2006, עם קווארק פארמה, שנקראה אז QBI. בביקורו האחרון בישראל, אזולאי נפגש עם חברות רבות, והתרשם מאוד. "מי שלא פגשנו הפעם, נפגוש בפעם הבאה", הוא ממהר להרגיע.

"ישראל מרשימה לא רק בזכות המדע, אלא כיוון שהישראלים מודעים גם לפרקטיקה הרפואית וגם לצד העסקי", הוא מוסיף. מחמאה זו היא מעניינת, כשהיא מגיעה אחרי שנים שבהם בכירי תעשיית התרופות בעולם טענו כי ההבנה העסקית היא דווקא הצד החלש של הישראלים.

"ההגמוניה האמריקנית בחדשנות לא תישבר"

המחמאות לישראל כנראה תלויות גם בשאלה למי משווים. במסגרת תפקידו כראש חטיבת השווקים המתפתחים של פייזר, אזולאי אחראי על 70 מדינות, כלומר כל המדינות מלבד ארה"ב, יפן ואירופה. "הרבה פטנטים הגיעו מישראל, אבל יגיעו גם ממקומות אחרים. בברזיל, למשל, יש מדע מצוין".

* האם בעשורים הקרובים תישבר ההגמוניה האמריקנית על חדשנות?

"אני בכלל לא בטוח, ובכלל לא ברור שזה משהו שצריך לשאוף אליו. אני כן יכול להגיד שפייזר היא חברה רב-לאומית ולא אכפת לנו מאיפה מוצר חדש מגיע, כל עוד הוא מוצר טוב".

אזולאי מסביר כי פייזר ממוקדת כיום בכמה תחומים עיקריים: סוכרת, דלקות, אנדוקרינולוגיה, CNS (מערכת העצבים המרכזית), חיסונים ומחלות זיהומיות. עבודתו כמאתר טכנולוגיות במדינות מתפתחות היא חלק קטן מתפקידו, שעיקרו שיווק מוצרי פייזר לאותן המדינות.

* יש לפייזר מוצרים שמיועדים רק לשווקים מתפתחים?

"יש לנו 2-3 מוצרים למלריה. בעתיד נתמקד יותר במחלות טרופיות, גם כאלה שאינן מאיימות כרגע על המערב. בנוסף, אנחנו מטפלים בסוגי סרטן שהם נפוצים יותר בשווקים מתפתחים. מעניין שגם מחלה המזוהה עם העולם המערבי, כמו סוכרת, היא בעיה חמורה פי כמה דווקא במזרח התיכון - 20% מהתושבים חולים בה כאן, לעומת 4%-6% בארה"ב.

"כשאתה מייצר מוצרים ייעודיים לשווקים מתפתחים, אתה לא בהכרח מחכה ל-FDA. כיום ניתן לרשום מוצרים כאלה במהירות וביעילות יחסית דרך מסלולים ייחודיים לתרופות נישה של האיחוד האירופי, או דרך ה-SFDA -, מינהל התרופות הסיני. זו עוד דוגמה לאופן שבו פייזר הופכת לגלובלית".

מסירים חסמים לנגישות לתרופות

* אתם מתמקדים בעיקר בפלחים מבוססים יותר במדינות המתפתחות, או בכל האוכלוסייה?

"אנחנו רוצים להביא את כל המוצרים שלנו לכל השכבות. הקמנו קבוצה בשם Global Access, שהוקמה כדי למצוא פתרונות, כך שהתמחור לא יהיה חסם לנגישות לתרופות. זה לא אומר שנהיה פילנתרופים, כמובן, אחרת נפשוט רגל".

* בעבר דובר על בעיות בהגנה על קניין רוחני במדינות מתפתחות.

"אני מפריד בין תקיפת פטנטים לבין אכיפת חוקי קניין רוחני. אין לנו בעיה עם גוף מסחרי שתוקף את הפטנטים שלנו (הכוונה היא, למשל, לחברה כמו טבע - ג.ו.). הבעיה שלנו היא בחוקי ההגנה על פטנטים ובאכיפתם. בהודו, למשל, האכיפה היא מאוד בעייתית. עד לאחרונה, כך היה המצב גם בסין.

"בישראל האכיפה היא בסדר, אבל יש בעייתיות מסוימת בחוקים עצמם. ומי נפגע מזה? קודם כל המדען הישראלי. בישראל מדברים בשתי שפות: מצד אחד, המדענים מבינים היטב את החשיבות של קניין רוחני, אך מצד שני, החוק עדיין לא יישר קו עם אותה עמדה".

בעבר רמזו כמה חברות בינלאומיות, כי אם ישראל תשנה את חוקי הקניין הרוחני, הן בתמורה יבצעו כאן יותר ניסויים קליניים. אזולאי נמנע מלערבב בין הדברים. "אנחנו עושים ניסויים קליניים רבים במדינות מתפתחות. ישראל היא דוגמה אחת, אבל גם סין וטורקיה הם מקומות נפלאים למטרה זו - כמובן במרכזים הרפואיים המובילים".

* תהיו מוכנים לבצע עסקת רישוי עם חברה שעשתה ניסוי היתכנות בבני אדם, אבל לא מול ה-FDA?

"בהחלט, אבל נתייחס לניסוי כזה כראשוני מאוד. התמחור ומודל העסקה יהיו בהתאם".

מתייעלים ומצמצמים עלות הניסויים

לאחרונה פייזר, כמו חברות תרופות גדולות אחרות, עברה תהליך של ארגון מחדש שעיקרו שיפור הפרודוקטיביות בפיתוח תרופות. אזולאי שופך אור על התהליך, שתוצאותיו יעמדו למבחן בשנים הקרובות. רוב העלות היא בשלב III של הניסויים, לכן אנחנו דורשים כעת שיגיעו לשם רק מוצרים ראויים עם סיכויי הצלחה גבוהים. עד עכשיו נתנו למוצרים להגיע לשלב הזה מבלי שהוכיחו יעילות מספקת או מספיק בידול ממוצרים אחרים. היום, אם אם מוצר יהיה יעיל יותר ממתחרהו ב-10%, כשהגדרנו רף של 20%, אנחנו כבר לא נתחיל לומר 'כן, אבל...' ונאשר אותו. כשיעילות לא מספיק ברורה ומובחנת, צריך יותר פציינטים כדי להוכיח אותה בשלב III, ואז עלות הניסוי גדלה. אם המוצר מראש יעיל מאוד, אפשר לבצע ניסוי יותר קטן.

"אנחנו מפיקים לקחים מכישלונות העבר. היו מקרים בהם ניתן היה לראות את הבעיות מראש, אבל התעלמנו מהן. למדנו הרבה מהמתודות של Wyeth, עימה התמזגנו לאחרונה, ואנחנו מרגישים ערוכים ומוכנים להביא מוצרים מצוינים לפיתוח בשנים הקרובות".

צרו איתנו קשר *5988