"גלובס" חושף את פרטי המהפכה שתטלטל את מקצוע עריכת הדין: ההתמחות תוארך לשנתיים

במשרד המשפטים מגבשים את הצעת החוק לשינוי חוק לשכת עורכי הדין, כדי להניחה על שולחן הכנסת לחקיקה בהקדם האפשרי ■ הסטאז' לעורכי דין יוארך לשנתיים ויכלול קורס מעשי ■ ימונה נציב שיפקח על ההתמחות ■ ראש הלשכה גיא-רון ידרוש: התמחות רק לבעלי תואר שני במשפטים

משך ההתמחות של סטודנטים למשפטים לפני בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין יוארך לשנתיים, שבמהלכן הם יחויבו להשתתף בקורס מעשי שאותו תקיים הלשכה; בנוסף ימנה שר המשפטים נציב שיפקח על ההתמחות, ובכך יוציא מידי לשכת עורכי הדין את הפיקוח על המתמחים במהלך התקופה; ובנוסף תמונה ועדה בוחנת עליונה האחראית על בחינות ההסמכה, שבה יישבו 3 שופטים שייבחרו בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון.

אלה הם רק חלק מההחלטות שקיבל שר המשפטים, יעקב נאמן, בנוגע לשינוי משך ההתמחות ומתכונתה. במשרד המשפטים מגבשים בימים אלה את הנוסח הסופי של הצעת החוק לשינוי חוק לשכת עורכי הדין, במטרה להניחה על שולחן הכנסת וועדת השרים לחקיקה בהקדם האפשרי.

נאמן מציין כי בכוונתו לקדם את הצעת החוק בהקדם האפשרי בוועדת השרים לחקיקה ובוועדת החוקה בכנסת.

בימים הקרובים אמורה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים להשלים את ניסוחו הסופי של תזכיר החוק.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, מתכוון לבקש מחברי הכנסת במהלך הליך החקיקה להוסיף דרישה נוספת, שלפיה מי שיוכלו להתחיל בהתמחות יהיו רק בעלי תואר שני במשפטים (הראיון המלא עם עו"ד גיא-רון מתפרסם היום ב"דין וחשבון" במהדורה המודפסת).

הקרב על הנציב

לידי "גלובס" הגיע נוסח הצעת החוק הבלתי רשמית ופרטי ההתכתבות בין נאמן לבין הלשכה באשר לפרטי השינוי המוצע. כך, ייתוסף לחוק הלשכה סעיף שבו ימונה נציב הפיקוח על ההתמחות.

"שר המשפטים ימנה שופט בדימוס לנציב הפיקוח על ההתמחות", נכתב בהצעה. "תקופת כהונתו תהא 4 שנים מיום מינויו, ושכרו של הנציב ימומן מתקציב הלשכה. הנציב יעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות של הלשכה, ייעץ ללשכה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות, ויברר תלונות של מתמחה הרואה עצמו נפגע בשל התנהגות מאמנו במסגרת מילוי תפקידו כמאמן או בשל תנאי התמחותו".

לשכת עורכי הדין התנגדה לכך שהנציב ימונה על-ידי השר. "הלשכה רואה חשיבות רבה בביצוע הפיקוח, ולאור הניסיון הרב שהצטבר במהלך שנות הפיקוח, הלשכה יכולה וצריכה לתרום מנסיונה בגיבוש סמכויות הנציב ובהתוויית דרכי פעולתו", כתב גיא-רון לנאמן. "הלשכה סבורה כי בחירת הנציב צריכה להיעשות על-ידי הלשכה, באישורו של שר המשפטים".

נאמן לא קיבל את הדרישה: "נציב הפיקוח ימונה בידי השר", כתב בהודעתו ללשכה מלפני שבועיים, "לאחר התייעצות עם הלשכה. פעילותו תמומן מתקציב הלשכה ולא מאגרות מתמחים".

התמחות ארוכה

הצלחה גדולה יותר נחלה הלשכה באשר לקביעת משך ההתמחות: בעוד שנוסחה המקורי של הצעת החוק, שגובשה במשרד המשפטים על בסיס המלצות ועדת גרסטל מ-2002, היתה כי ההתמחות תוארך משנה לשנה וחצי - דרשה הלשכה להאריך את ההתמחות לשנתיים.

"הלשכה עומדת על כך שיש להאריך את משך תקופת ההתמחות ל-24 חודשים", כתב גיא-רון לנאמן, "שבמהלכם יעברו המתמחים גם לימודים מעשיים שייקבעו וייבחנו על החומר הנלמד. זאת, בנוסף למבחני הלשכה בתום תקופת ההתמחות".

גיא-רון ציין כי גם השופטת הילה גרסטל, שעמדה בראש הוועדה שהמליצה להאריך את ההתמחות לשנה וחצי, תומכת כיום בהארכת ההתמחות לשנתיים. נאמן קיבל את עמדת הלשכה.

קורס מעשי

שינוי משמעותי נוסף הוא קורס מעשי שהלשכה ביקשה לחייב בו את המתמחים במהלך שנת התמחותם הראשונה. "במסגרת הקורס יוענק למתמחה ידע בסיסי הנדרש לעורך הדין במהלך עבודתו, ושינוצל להעשרת המשך תקופת ההתמחות, ובוודאי שלאחר קבלת רישיון עריכת דין. לפיכך סבורה הלשכה כי ההוראות בנוגע לקורס צריכות להיקבע בכללים על-ידי הלשכה. הלשכה, שתהיה אחראית על קיומו של הקורס, תקבע בכללים את תכניו ואת נושאי המבחן שיתקיים עם סיום הקורס המעשי".

נאמן הסכים עם הלשכה כי הקורס המעשי ייערך בשנה הראשונה של ההתמחות, והוסיף וקבע כי הוא ייערך במחצית השנה השנייה של שנת ההתמחות הראשונה. הוא אף הסכים כי הלשכה היא שתערוך את הקורסים באמצעות מכון ההשתלמות שלה, ואם תרצה תוכל הלשכה להיעזר בגופים חיצוניים נוספים להעברת הקורס.

ואולם, נאמן דחה את דרישת הלשכה לחייב את המתמחים בתשלום של 2,000 שקל עבור הקורס, וקיבל את עמדת משרד המשפטים שעלותו לא תעלה על 500 שקל. בלשכת עורכי הדין מתכוונים לנסות לשכנע את חברי הכנסת לקבל את עמדתם כי מדובר בסכום לא ריאלי.

נאמן גם הותיר בידיו את הסמכות לקבוע את נושאי הקורס, משכו, היקף שעות הלימוד ושאר הפרטים הנוגעים לעריכתו. אלה ייקבעו בתקנות מטעם שר המשפטים לאחר התייעצות עם הלשכה, ולא יעוגנו בכלליה.

ועדה בוחנת

עוד החליט נאמן, בהתאם להצעת הלשכה, כי הוועדה הבוחנת, האחראית על בחינות ההסמכה, תהיה מורכבת מ-3 שופטים, 4 עורכי דין, שלפחות אחד מהם יהיה מהשירות המשפטי, ושני מומחים פסיכומטריקנים.

במינוי השופטים יקבל השר את הסכמת נשיאת בית המשפט העליון, ויתר המינויים לוועדה ייעשו לאחר התייעצות עם הוועד המרכזי של הלשכה.

ההתמחות החדשה של עורכי הדין

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988