המשולש: וינשטיין, קורב ואולמרט

ניגוד עניינים? הוראות וינשטיין ללדור בפרשה פועלות לטובת לקוחו לשעבר - אולמרט

בפרשת עו"ד אורי קורב, יש יותר מהדברים הבוטים שאמר הפרקליט על מערכת המשפט ועל אישים שונים בה. אני קורא את מכתבם של הסטודנטים שלו אל הנשיאה דורית ביניש, והדברים נשמעים קצת אחרת מכפי שהשתקפו בכותרות הצעקניות-צווחניות.

ברור שהיה יותר טוב לו קורב התבטא אחרת, אבל הרושם הכללי הוא של אדם שרצה להשוויץ ולהתרברב בפני תלמידיו. יש תופעה כזאת, אנשים המרגישים צורך לגמד אחרים כדי להרגיש שהם שווים.

מכל מקום, יותר משמעותי בעיניי הוא הספיח של הפרשה הנוגע ליועץ המשפטי לממשלה. בתקופה שבה נדון המינוי לתפקיד היועץ, הבעתי בטור זה תמיהה מדוע מתמקדים בעורכי דין שתחום עיסוקם העיקרי הוא הגנה על חשודים ונאשמים בפשעים ושחיתויות. למה, שאלתי, לא מחפשים בקרב עורכי דין שתחום התמחותם הוא מאבק בשחיתות ובפשע, שזהו תפקידו העיקרי של היועץ?

אני חושב שהתשובה ידועה, אנשים הלוחמים נגד שחיתות נחשבים כאלה שאינם ניתנים בדרך כלל להשפעה וללחצים, והפוליטיקאים, ואנשי ציבור בכלל, מעוניינים באנשים "הגיוניים" שאפשר להגיע איתם ל"הבנות".

בהתאם לכך, מונה לתפקיד היועץ עו"ד יהודה וינשטיין, מהחשובים בסניגורים. אחד מלקוחותיו עד ליום המינוי היה אהוד אולמרט. לאחר המינוי אמר וינשטיין את המובן מאליו, כלומר שהוא לא יהיה מעורב בתיק בכל צורה שהיא.

הפרקליט קורב הוא התובע הראשי בתיק נגד אולמרט. וינשטיין הגיב על דברי קורב באמירה כי "הפרקליטות לא תשלים עם כל פגיעה שהיא במערכת המשפט". זו אמירה צפויה ומובנת מאליה מטעמו של ראש הפרקליטות.

בעיית המסקנות והמסר

אבל וינשטיין לא הסתפק בכך. הוא כתב לביניש כי הורה לפרקליט המדינה לבדוק את נכונות הדברים, וכאן, במשפט הבא, מתחילה הבעיה: "להסיק - אם יהיה צורך בכך - את המסקנות הנדרשות"; וינשטין גם הדגיש את "הצורך בהוצאת מסר חד-משמעי נגד כל פגיעה בשופטי ישראל".

למה יש כאן בעיה? כיוון שקורב הוא התובע העיקרי בתיק של אולמרט. ענישה שתרחיק אותו מהתיק תגרום לדחיית המשפט בכמה חודשים, עד שייכנס תובע חדש במקומו. לאולמרט יש אינטרס בדחיית המשפט ככל הניתן, ויש הסוברים כי בגלל זה פורסמה הקלטת של קורב בכלל, ובמועד הזה, הסמוך לפתיחת המשפט, בפרט.

וינשטיין אמנם לא אמר ללדור כיצד לנהוג, אבל כאשר הוא מתבטא במונחים של "מסקנות נדרשות", ובעיקר "מסר חד-משמעי", די ברור כי הוא מבקש שהענישה תהיה לא מידתית, אלא דוגמתית, מלשון דוגמה. ענישה כזאת משחקת לידי אולמרט ופרקליטיו.

אין סיבה להניח כי וינשטיין חשב על אולמרט כשניסח את הוראותיו למשה לדור, אבל הוא היה צריך לחשוב על כך, כי אמירותיו בהחלט פועלות לטובת לקוחו לשעבר אולמרט, ולכן אינן עולות בקנה אחד עם התחייבותו של וינשטיין שלא להיות מעורב בתיק זה.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988