מהן העצות שקיבל וינשטיין בכנס היועצים המשפטיים לדורותיהם?

משמגר וברק ועד מזוז ווינשטיין: היועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם התכנסו בשבוע שעבר על במה אחת - וניצלו את ההזדמנות כדי לחלוק אנקדוטות "לוחמניות" מתקופת כהונתם בתקווה להפיח רוח קרב ביועץ הטרי

"לעתים קרובות היועץ המשפטי לממשלה נוקט עמדה ונתקל בהתנגדות ציבורית, והוא מנהל מאבקים. לעתים רחוקות המאבקים יוצאים החוצה והציבור נוקט עמדה. אבל במקרה שלי כמעט כל הציבור היה נגדי". הדובר הוא השופט בדימוס יצחק זמיר. הפרשה - פרשת קו 300 וההחלטה לקיים חקירת משטרה נגד אנשי השב"כ המעורבים. "הייתי צריך לנהל את המאבק בבית פנימה. פורום ראשי הממשלה של אז ולמעשה הממשלה כולה ניסה בכל דרך אפשרית לשכנע אותי לסגור את התיק. אבל בסופו של דבר הסמכות היא שלי, ובידיי היה להגיש תלונה ולחייב את המשטרה לחקור. לכן מקרה קו 300 היה פשוט וקל מבחינת העמדה המשפטית שהיועץ צריך לנקוט. לי לא היתה דילמה".

כנס היועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם, שהתקיים ביום רביעי האחרון בבנייני האומה בירושלים, היווה הזדמנות פז לא רק להפגיש את כל היועצים המשפטיים שעודם בחיים - ממאיר שמגר ואהרן ברק ועד מני מזוז ויהודה וינשטיין - אלא גם לספר אנקדוטות היסטוריות מתקופת כהונתו של כל אחד מהם בתפקיד. וכך ישבו בכנס, שאורגן ביוזמת לשכת עורכי הדין, זה לצד זה שמגר, ברק, זמיר, יוסף חריש, מיכאל בן-יאיר ומני מזוז. השופט אליקים רובינשטיין ויהודה וינשטיין, שקיבל מספר עצות לדרך מקודמיו בתפקיד, דיברו בנפרד.

כנס היועצים המשפטיים לממשלה / צלם: איל יצהר
 כנס היועצים המשפטיים לממשלה / צלם: איל יצהר

זמיר מודח

זמיר הודח בידי הממשלה בעיצומה של הפרשה, וזו מינתה את חריש במקומו בציפייה שישתף עמה פעולה. "ציפו ממני שיבוא חריש, ויסגור לנו את תיק החקירה במשטרה", סיפר חריש באירוע. "עד מהרה, תוך ימים, נמצאו למדים שלא כך הדבר. בשיחתי האחרונה לפני המינוי עם שר המשפטים הממנה, יצחק מודעי, הוא שאל אותי אם אהיה מוכן לקבל את משרת היועץ בלי אוטובוס 300. 'באוטובוס 300 אני לוקח את הסמכות המינהלית', אמר. אמרתי שבשום פנים לא. באותו יום הוא ריאיין מועמד נוסף לתפקיד. למחרת הוא בא לממשלה. שאלתי אותו איך אדע מי מונה. הוא אמר 'תשמע ברדיו מחר'. בשיחתי הראשונה אחרי המינוי עם ראש הממשלה ושר החוץ, יצחק שמיר ושמעון פרס, אמרתי שחקירת המשטרה שהחלה לפי הוראתו של זמיר תתנהל, ויש להמשיך בה".

למרות חקירת המשטרה שעליה הורה זמיר וההעמדה לדין שעליה הורה חריש, זכו אנשי השב"כ לחנינה עוד בטרם העמדתם לדין, וחריש התבקש להגן על החנינה בבג"ץ. "לא היתה לי בעיה להגן בבג"ץ על רעיון החנינה", הוא סיפר, "אף שראיתי בכל עניין החנינה משום מזימה נגדי. לא ידעתי דבר וחצי דבר על הרעיון ועל כל המתרקם עד חצות הלילה". בשורה הראשונה באולם ישב שר המשפטים יעקב נאמן, שהגה את רעיון החנינה ושיכנע את שרי הממשלה, יחד עם עו"ד רם כספי.

חריש זועף

"ישבתי בוויכוח חריף עם הקבינט ואמרתי שצריך להמשיך בחקירת המשטרה", המשיך חריש. "פנה אליי שמיר בזעף ואמר - 'ומה תעשה, אדון חריש, אם ביום ראשון הממשלה לא תקבל את ההמלצה?'. אמרתי: 'אז ביום ראשון הממשלה תצטרך להתחיל לחפש לה יועץ חדש'. כמה רגעים אחר כך נכנסו נאמן וכספי עם החלטת הנשיא לתת חנינה הלילה".

עניין החנינה הגיע לבג"ץ, שדחה את העתירה ברוב קולות. "אני חשבתי שמתן החנינה היה לא חוקי", סיפר ברק, "אבל חבריי שמגר ובן-פורת חשבו שזה היה חוקי. טוב, שניים נגד אחד, הם צודקים".

ברק מתעמת

גם באמתחתו של ברק, בכהונתו כיועץ, היו מספר עימותים בולטים עם בכירי השלטון, כולל כוונתו להעמיד לדין את ראש הממשלה יצחק רבין בפרשת חשבון הדולרים, שהביאה להתפטרותו של רבין. "בשלב מסוים פנה אליי שר האוצר יהושע רבינוביץ", סיפר ברק, "ואמר לי שכתוב בחוק שמדובר בעבירת מטבע וששר האוצר יכול להחליט על תשלום כופר. 'אני אתן לו כופר', הוא אמר. אמרתי: 'אתה לא יכול לתת כופר, כופר אפשר לתת רק משיקולים נכונים וחוקיים, מה השיקול שלך?'. הוא אמר: 'ברור לגמרי, אם לא ניתן כופר רבין עשוי להתפטר, ואנחנו נפסיד בבחירות'. אמרתי - 'זה לא שיקול, אני לא אגן על זה בבג"ץ, ואני גם אגיש עתירה נגדך על כך שאתה מפעיל את סמכות הכופר באופן לא חוקי. אתה כמובן לא תהיה מיוצג על-ידי פרקליטות המדינה, תיקח עורך דין פרטי ותשלם על כך מכיסך, ולא מכיס האוצר'. אם הייתי נוהג אחרת", סיכם ברק, "זה היה סוף תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הישראלי".

עם כניסתו לתפקיד של היועץ הקודם, מני מזוז, הוא זכה לשבחים על שביטל את הנוהג שלפיו היועץ המשפטי לממשלה משתתף בכל ישיבות הממשלה. מעט תשומת-לב הוקדשה לעובדה שמי שהחל בנוהג הזה היה ברק עצמו. "לא רציתי לשבת בישיבות הממשלה", התגונן ברק במהלך הכנס, "זה היה בזבוז זמן, רציתי לשבת במשרד. אבל ראש הממשלה מנחם בגין נכנס לתפקידו, עם מעט ניסיון בניהול ענייני המדינה, והוא אמר לי: 'אהרן, אני רוצה שתבוא לכל ישיבות הממשלה'. היה חשוב שישבתי שם. כך יכולתי למנוע החלטות שאחר-כך היו מצטערים עליהן".

רובינשטיין מגן

רובינשטיין דווקא הגן על החלטתו להשתתף בכל ישיבות הממשלה. "זו מועצת המנהלים של המדינה, שם קורים דברים", אמר. "אתה צריך לדעת גם איך ההחלטות מתקבלות, כדי לדעת איך להגיב לזה. צריך לדעת איך הממשלה פועלת במובן של הדינמיקה בין השרים".

"היו לא מעט מקרים שהצבתי קווים לממשלה והיא כיבדה אותם", אמר מזוז. "המציאות בישראל היא כזו שהממשלה והשרים מכבדים את הכרעות היועץ המשפטי, הגם שלעתים מתלווה לכך ביקורת ציבורית".

על רקע הצעתו של שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, להפוך את חוות-הדעת של היועץ המשפטי להמלצה בלתי מחייבת, הוסיף ברק: "אם הכנסת היתה מקבלת את דעתו של פרידמן, ואני הייתי אז היועץ - הייתי מתפטר באותו יום, ואני מניח שיהודה וינשטיין יעשה כך".

מזוז נחרץ

מזוז סיפר כי מאחר שלפרשת דו"ח ועדת גולדסטון היו היבטים משפטיים ברורים, הוא עסק בו במסגרת תפקידו באופן אינטנסיבי. "הבעתי עמדה נחרצת בפורומים פנימיים שונים ומול הדרגים הבכירים ביותר", סיפר מזוז. "יחד עם זאת, זה מסוג הנושאים שההכרעה הסופית האם מדינת ישראל מתמודדת ואיך הוא נושא שבסמכותה של המערכת הפוליטית. היועץ צריך להמליץ, חייב להתריע ולפרוש בפני הדרגים המחליטים את המחיר שתשלם המדינה עבור המחדל בטיפול נכון בסוגיה זו, אבל ההכרעה הסופית היא בידי הדרג הפוליטי".

האם היועץ היה צריך להורות לממשלה להקים ועדת חקירה, שאלה המנחה אילנה דיין. "זה לא המקרה שבו יכולה להיות חוות-דעת מחייבת של היועץ שמורה לממשלה להקים ועדה כזו או אחרת", השיב מזוז. היה ויפנו אלייך, פנתה דיין לברק, תסכים לעמוד בראש ועדה כזו? "לא פנו אליי, כשיפנו - יפנו", הפטיר ברק והוסיף: "לא יפנו".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988