האם הזהב באמת נוצץ?

ההשקעה בזהב הפכה לכה מקובלת ומובנת מאליה, שממש מתבקש לבחון את כל העניין מחדש

אחד הטרנדים החמים בעולם ההשקעות בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים הוא השקעה בזהב. באנגלית נהוג לעשות שימוש בביטוי "נו בריינר" (no brainer), כשמתכוונים למשהו שהוא כה פשוט להבנה כך שלא נדרשת חכמה יתרה כדי להבינו, ובתקופה האחרונה יותר ויותר משקיעים אכן מתחילים להתייחס להשקעה בזהב כאל נו בריינר.

ובאמת, מה כל כך מסובך? העולם המערבי מדפיס כסף בכמויות, העתיד של המטבעות המובילים (דולר, אירו, ין, ליש"ט) נראה עגום, החשש משחיקת ערך הכסף גובר, החשש מחדלות פירעון של מדינות עולה, ולכן מה יותר טבעי מאשר השקעה בזהב?

הרי "כולם יודעים" שזהב מהווה נכס בטוח בעיתות משבר, גידור טוב כנגד אינפלציה וכדומה. ומחיר הזהב באמת לא מפסיק לעלות. אז איך ייתכן שאתם עדיין לא מושקעים בזהב? לפני כשבוע גם אפשר היה לקרוא בעיתונות שענקי הגידור סורוס ופולסון מאמינים בזהב. אנחנו עוד נשוב אליהם, כמו שנהגו לומר בסרטי המתיחות של יהודה ברקן.

ב-1987 הקימו 26 חברות הכרייה המובילות בעולם, אשר מייצגות כ-40% מתפוקת הזהב העולמית, גוף ללא מטרות רווח בשם World Gold Council. המטרה של הגוף הזה היא לקדם את החשיפה לזהב בקרב קהל היעד, הכולל את תעשיית התכשיטים ותעשיות נוספות, וכן בנקים מרכזיים ומוסדות.

לצורך כך מבצע הארגון מחקר ומעקב שוטף אחר מגמות בשוק הזהב העולמי, היצע וביקוש וכו'. בנייר שפורסם לאחרונה על ידי אחד האנליסטים בארגון, מצוין כי 68% מן הביקוש לזהב מקורו בתעשיית התכשיטים, כאשר הודו, סין, טורקיה והמזרח התיכון אחראיות למחצית מכך. ענף ההשקעות והבנקאות (כולל בנקים מרכזיים), בעיקר באירופה וארה"ב, אחראי ל-20% מן הביקוש ו-12% הנותרים מקורם בשימושים תעשייתיים, בעיקר ביפן.

במחקר נבדק הקשר בין היצע הכסף (לא המתכת) ובין מחיר הזהב, והממצאים מעידים כי אכן קיים קשר (קורלציה חיובית וגבוהה) בין הגידול בהיצע הכסף ובין מחיר הזהב, אך כמו כן נמצא כי השינוי בהיצע מסביר רק כ-29% מהשינוי במחיר הזהב. נו בריינר? לא כל כך בטוח.

המחקר מתייחס לגורם נוסף בשם Velocity of Money (בתרגום מילולי: מהירות הכסף). אחת הדרכים להעריך את הגורם הזה היא לבחון את התמ"ג ביחס להיצע הכסף. בבחינה של השוק האמריקני נמצא כי מחיר הזהב הוא לרוב אינדיקטור מרכזי ל-velocity of money, בדרך כלל בפער של שנה.

כלומר, עלייה במחיר הזהב היא אינדיקטור לגידול בתמ"ג ביחס להיצע הכסף. פער הזמן נובע מכך שהגידול בתמ"ג מגיע בדרך כלל לאחר הגידול בהיצע הכסף. המידע ביחס לשווקים אחרים מוגבל בזמן, ולכן מודל זה מסביר כ-17% בלבד מהתנהגות מחיר הזהב.

אינטואיטיבית, אם כן, ישנו הגיון בהנחה כי שינויים במחיר הזהב מגלמים במידה מסוימת שינוי בציפיות המשקיעים לגבי אינפלציה עתידית, ועל כן לזהב ישנן תכונות של גידור כנגד אינפלציה, אך הקשר אינו בהכרח כה מובהק כפי שנהוג לחשוב.

"מאמינים בזהב, נכון לעכשיו"

הבעיה שלי בנוגע להשקעה בזהב ולמשקיעים בזהב, היא שהאלמנט הספקולטיבי כאן הוא משמעותי מאוד, יותר מכפי שמרבית המשקיעים מוכנים לייחס לעצמם. כאשר קיים צימאון מצד המשקיעים, תעשיית השירותים הפיננסים שמחה לספק את המענה. ההתייחסות לזהב בסקירות מקצועיות הופכת ליותר ויותר משמעותית, והשילוב של זהב בתיקי השקעות הולך וגובר.

כמה מזה באמת מוצדק? שאלה טובה והתשובה עליה לא כל כך פשוטה. לי קשה לקבל החלטה בנוגע להשקעה בזהב על סמך הנתונים הקיימים, והמחקר שצוטט כאן ממחיש מדוע.

קל ליפול למלכודת של ניתוח פשטני מדי בשילוב עם תהודה תקשורתית. כותרות כדוגמת "פולסון קונה עוד" הן כמובן אטרקטיביות, והמשקיעים ה"מודעים", אלה שעוקבים אחרי השווקים באופן שוטף, מרוצים: "כן, גם אני בזהב, כמו פולסון". אבל הכותרת המדויקת יותר למצב כרגע היא "ענקי הגידור סורוס ופולסון מאמינים בזהב, נכון לעכשיו".

על מצבים דומים נהוג תמיד לומר כי "אם גברת כהן מחדרה משקיעה בזה סימן שזו כבר בועה". אז אני לא חושב שגברת כהן מחדרה משקיעה בזהב. מי שמשקיע הם כאמור המשקיעים הפרטיים, אלה הנחשבים (בעיני אחרים או בעיני עצמם) מתוחכמים יותר. אני גם לא יודע אם ישנה בועה בזהב, אך בהחלט ישנם סימנים להתחממות יתר.

היקף הנכסים של המכשירים הפיננסים העוקבים אחר הזהב הוא אדיר. תעודות הסל וקרנות הסל (ETF) על הזהב הן כיום בין המחזיקים הגדולים בעולם של זהב. לאחרונה אף החלו להציע לנו יותר מקרן גידור אחת שמתומחרת בזהב. כלומר, במקום שמחיר היחידה יהיה דולרי, הביצועים של הקרן (אשר אינם בהכרח קשורים לזהב) יהיו צמודים למחיר הזהב.

קשה לי להגיד שאני מבין את הרעיון הזה, מלבד העובדה שיש בו בהחלט פוטנציאל שיווקי. אם צריך בכל זאת להמר, אז נראה שעוד ייכנס אוויר לבלון הזהב, לפני שיתחיל התהליך ההפוך של יציאתו. מה שכן אפשר לדעת בוודאות הוא שפולסון את סורוס לא יודיעו לנו מראש, ולא יתנו לנו התראה, לפני שיעבור להם החשק לזהב.

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988