"המל"ג פשוט לא שולט באוניברסיטאות"

בראיון ל"גלובסטודנט" מדבר פרופ' זאב נוימן על ניסיונותיו לשמור על מעמד המכללות הלא מתוקצבות אל מול "קרטל האוניברסיטאות", על עמיתו מהמרכז הבינתחומי - "רייכמן הוא איש שיווק יוצא מן הכלל", ועל כוונותיו לפנות לבג"ץ בעקבות הליך הפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה

למרות שהוא עומד בראש המכללה הגדולה בישראל, חלק לא קטן מהסטודנטים שלו במסלול האקדמי המכללה למינהל יתקשו לזהות אותו. פרופ' זאב נוימן, 71, הוא בין האנשים המשפיעים ביותר בנוף האקדמיה הישראלית אך עדיין דמותו נחבאת אל הכלים, ולאו דווקא בכוונה תחילה. לנוימן יש לא מעט מה להגיד על ההשכלה הגבוהה בישראל, על האוניברסיטאות ששולטות באקדמיה, על המכללות הציבוריות וגם על שכר הלימוד הגבוה שמשלמים הסטודנטים שלו - כמעט פי שלושה ממכללה מתוקצבת. אבל למרות שיש לו מה להגיד, קשה למצוא ראיון איתו בשלוש וחצי השנים שבהן הוא חולש על המכללה למינהל.

לא בטוח שזה כל כך חסר לו, אבל מצד שני קצת מוזר לראות איך דווקא הוא, עם כ-11 אלף סטודנטים, זוכה לדממה תקשורתית לעומת עמיתו, פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, שאת שמו אפשר למצוא כמעט כל חודש בעיתון או באינטרנט.

"סטודנטים לא קוראים היום עיתונים"

"אוריאל הוא איש שיווק יוצא מן הכלל, הוא איש חזון לתפארת ואנחנו בקשר טוב", מפרגן נוימן לעמיתו. אבל כשמפנים אליו את השאלה מדוע סטודנטים בבינתחומי מזהים את הנשיא שלהם אבל אצלו במכללה למינהל מתקשים סטודנטים לנקוב בשמו של הנשיא, הוא מסביר זאת, בין היתר, בכמות הסטודנטים. "בבינתחומי יש 4,000-5,000 סטודנטים. אצלי יש כמעט 12 אלף, אז בטוח שיהיו סטודנטים שלא יידעו מי אני", הוא מנסה לבאר את הסוגיה. "אתה חושב שהסטודנטים בטכניון יודעים מי הנשיא שלהם? אולי בתל-אביב יודעים בגלל כל הפרשיות שהיו שם לאחרונה אבל גם לא בטוח. סטודנטים לא קוראים היום עיתונים". נוימן מזכיר גם את העובדה שהוא נמצא במכללה למינהל פרק זמן קצר מאוד יחסית לרייכמן. "אני פה בערך שלוש שנים. הוא נמצא שם מ-1995 ובנה את המוסד שבראשו הוא עומד במו ידיו".

אבל נשיא המכללה למינהל לא מנסה רק לדבוק בעובדות, אלא גם להניע למעשים שבכל זאת יאדירו את דמותו כלפי חוץ. "אנחנו חושבים על מהלך שיציב אותי בפרונט ושנשתמש יותר בדמות שלי ככזו שמייחצנת כל מיני נושאים שעל סדר היום בתחום ההשכלה הגבוהה", הוא אומר.

למרות שהוא נמצא בראש המכללה למינהל פחות מארבע שנים, נוימן מכיר היטב את השטח האקדמי ולא סתם הוא אחד הנשיאים הוותיקים ביותר באקדמיה. קודם לתפקידו במכללה למינהל, שימש תקופה ארוכה כדיקן הפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב, כראש המחלקה ללימודי מערכות מידע באוניברסיטת קלרמונט בקליפורניה ובנוסף, כיהן בדירקטוריונים של חברות שונות כמו דיסקונט השקעות, שדות נפט ולאחרונה אף חזר לכהן כדירקטור בחברת כנפיים, בעלת השליטה באל על - תפקיד שעשה כבר בעבר.

"קרטל האוניברסיטאות מפלה את המכללות"

התקופה הקצרה יחסית שבה הוא מכהן בראש מוסד אקדמי בישראל כבר הביאה אותו לייאוש מהליכי הרגולציה הישראליים. מזה שנים מנסה המכללה למינהל להתקדם אקדמית והשאיפות להפוך מתישהו לאוניברסיטה לא נעלמות גם מליבו של נוימן, שממחיש בדוגמה אחת את הפרדוקס הביורוקרטי. "מוסד יכול להיקרא אוניברסיטה רק אם הוא מציע תואר ראשון, שני ושלישי. אז במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אומרים לנו שאנחנו לא יכולים להיקרא אוניברסיטה כי אנחנו לא מציעים תואר שלישי. כשאנחנו מבקשים לאשר תוכנית לתואר שלישי, אומרים לנו שאנחנו לא יכולים כי אנחנו לא אוניברסיטה".

כמו רבים מחבריו, נשיאי המכללות המתוקצבות והלא מתוקצבות, גם הוא אינו חוסך ביקורת על התנהלות האוניברסיטאות בנוף האקדמי הישראלי. "יש במל"ג קרטל אוניברסיטאות שמפלה את כל המכללות ולא רק אותנו. הרגולטור בודק אותנו ואת שאר המכללות, ובעיקר את הלא מתוקצבות, בשבע עיניים. אבל בעת ובעונה אחת, אין לו בעיה לאשר לאוניברסיטאות לפעול גם במגרש שלנו: מצד אחד, הן מציעות תארים רגילים בשכר לימוד רגיל ומצד שני, מציעות תוכניות למנהלים בשכר לימוד גבוה כמו אצלנו", אומר נוימן.

"כך הן מציעות תואר executive במדעי המחשב או במינהל עסקים. בלי בחינות, בלי עבודות ובמשך שנה אחת, כשאנחנו מלמדים את זה במשך שנתיים. וכמה עולה תואר כזה? 60 אלף שקל, כמו אצלנו". לדברי נוימן, "הבעיה היא שהרגולטור לא עוקב אחרי האוניברסיטאות ואחרי תוכניות ה-executive שלהן ואתה יכול לראות מודעות על תוכניות חדשות כאלה בעיתונים כל שבועיים. אף תוכנית כזאת לא אושרה על-ידי המל"ג. המל"ג פשוט לא שולט באוניברסיטאות. הוא קפדני מאוד ביחס לכל המכללות בארץ אבל הוא מאוד גמיש ורופף בקשר לאוניברסיטאות".

נוימן מוסיף כי "ענף ההשכלה הגבוהה הוא הענף האחרון בישראל שעומד מאחורי רגולציה מאוד קפדנית שאין לה אח ורע - לא בבנקים, לא בחברות התחבורה, לא בשוק ההון. כשאני מגיש תוכנית חדשה ממנים לי ועדה מקצועית במל"ג שכוללת נציגי אוניברסיטאות שהם מתחרים ישירים שלי - מה שמקשה על האישור ולוקח זמן רב. מצד שני, כל תוכנית שהאוניברסיטה רוצה, מאשרים לה מבלי למנות ועדה".

"מכללת אריאל היא ברמה מאוד נמוכה"

הוויכוח על מקומן של המכללות בנוף האקדמי לצד האוניברסיטאות לא חדש. אבל באחרונה הניב הנושא כעס נוסף בקרב המכללות, בעקבות המהלך השנוי במחלוקת שבמסגרתו אישר שר הביטחון, אהוד ברק, למכללת אריאל להפוך לאוניברסיטה ולזכות באופן חוקי לשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל". "אני חושב שכל המהלך הזה לא תקין", אומר בנחרצות נוימן. "כל התוכניות האקדמיות שלהם זה תחת הבקרה של מל"ג יו"ש (גוף שהוקם כדי לפקח על מספר מועט של מוסדות שנמצאים מעבר לקו הירוק - ר.ג), שמורכב כולו מפרופסורים שהם אנשי ימין. במקביל, את התקצוב, מקבלת אריאל מות"ת. ככה הם נהנים ממל"ג יו"ש ובמקביל, מצפצפים על ות"ת ועל מל"ג ירושלים. אני חושב שזה מאוד חמור", הוא אומר.

"מעבר לזאת, ברמה האקדמית, זאת מכללה ברמה מאוד נמוכה. אריאל נופלת מ-15 מכללות שאני מכיר - ציבוריות ולא ציבוריות. זאת החלטה פוליטית. אם הם ראויים להיקרא מכללה אוניברסיטאית, אני חייב להגיד שהמכללה למינהל, הבינתחומי ומכללת עמק יזרעאל צריכים לשקול ללכת לבג"ץ ולהגיש תביעה ובה בקשה להיקרא אוניברסיטה כי יש כאן אפליה".

"באוניברסיטת ת"א יש יותר צפונבונים מאצלנו"

נוימן מרבה לנופף בדגל האפליה במהלך הראיון אבל גם נחוש להדגיש את האיכויות שיש, לטענתו, למכללה למינהל כמכללה לא מתוקצבת. "היום, בתואר ראשון, למעלה מ-60% מהסטודנטים לומדים במכללות ולא באוניברסיטאות - 40 אלף מתוכם נמצאים במכללות הלא מתוקצבות. למעשה, בצורה כלשהי המכללות הלא מתוקצבות הצילו את ההשכלה הגבוהה. גודל של מכללה ציבורית ממוצעת הוא כ-3,000 סטודנטים. אם לא היו המכללות הלא מתוקצבות, המל"ג הייתה צריכה להקים כ-13 מכללות חדשות בהשקעה של מיליארדים כדי לתת מענה ל-40 אלף סטודנטים. מעבר לזאת, את התקציב של הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) היה צריך לחלק על פני עוד 13 מכללות".

נוימן גם דואג להדגיש את היתרון, שלטענתו, יש לו על פני האוניברסיטאות. "המכללות הלא מתוקצבות הרבה יותר יעילות מהאוניברסיטאות - אנחנו נותנים שירות יותר טוב והשכלה יותר טובה. האוניברסיטאות לא יעילות, בזבזניות ואין שם משטר תקין של בקרה. מעבר לכך, כיוון שאנחנו משלמים משכורות טובות יותר, אנחנו יכולים להביא מרצים ואנשי סגל טובים יותר".

נוימן מנסה להציג גם את הפן החברתי שיש במכללה למינהל, שלפיו יש במוסד שלו מתן הזדמנויות לאוכלוסיות חלשות. "חלק גדול מהבוגרים שלנו הם האקדמאים הראשונים במשפחה שלהם", הוא אומר. אבל כשמציבים בפניו את העובדה ששכר הלימוד אצלו גבוה פי שלושה מאוניברסיטה או מכללה ציבורית וכנראה שאם הסטודנטים יכולים להרשות לעצמם לשלם 25-30 אלף שקל לשנה אקדמית, אז הם לא בדיוק נזקקים, הוא ממהר להדוף את הביקורת. "באוניברסיטת תל-אביב יש הרבה יותר צפונבונים מאשר במכללה למינהל. גם הילדים שלי למדו בתל-אביב וגם הנכדים שלי למדו שם. למה? כי הם צפונבונים".

ומה לגבי האוניברסיטה הפתוחה, שמעניקה שוויון הזדמנויות ללא כל סינון מוקדם של ציוני בגרות או פסיכומטרי? "האוניברסיטה הפתוחה היא קצת מיתוס", אומר נוימן. "רשומים בה כ-40 אלף סטודנטים אבל רק 10% מתוכם מסיימים את הלימודים כי צריך אמביציה גבוהה. אצלנו מסיימים את הלימודים כ-95% מאלה שהתחילו. מעבר לכך, יש שם מרצים שאין להם אפילו דוקטורט ובהתאם לכך רמת הלימודים. ככה אתה מקבל תלמידים גרועים בגלל שהלימודים שם באיכות נמוכה.

"אגב, גם במכללות הציבוריות יש בעיה דומה. בגלל שהן מתוקצבות, השכר לא הכי טוב בעולם ורמת המרצים נמוכה יחסית. גם אין להן מסלול קידום, משום שהמרצים לא יכולים להתקדם לדרגות גבוהות כי אין במכללות כמעט מחקר, שהוא קריטריון לקידום אקדמי. בנוסף, בחלק גדול מהמכללות האלה תנאי הקבלה נמוכים ואז אתה מקבל רמת תלמידים נמוכה".

"נמאס לנו לשלם שכר דירה בת"א"

אבל באחרונה נוימן פחות חושב על מוסדות אחרים ומנסה יותר להתרכז בזה שהוא עומד בראשו. בחודשים האחרונים הוא הוביל מהלך רציני של העברת בית הספר לתקשורת, ששכן בקריית המכללות בצפון תל-אביב, בצמוד לאוניברסיטה, אל קמפוס הבית שלו - בראשון לציון. בזמנו ישבה שם כל המכללה למינהל אבל במרוצת השנים כל בתי הספר של המכללה עברו לראשון. "הבניין של תקשורת שם היה די עלוב ולא מעודכן", מסביר נוימן את המעבר.

"האמת שגם נמאס לנו לשלם שכר דירה על השטח בתל-אביב". כך יכולים סוף סוף הסטודנטים לתקשורת ליהנות, לדבריו, מחיי קמפוס אמיתיים - דבר שלא היה להם כנראה בקמפוס המבודד בתל-אביב.

המעבר עשה רק טוב למכללה למינהל. קודם כל, הושקעו סכומי כסף לא מעטים בבנייה ובהקמה של אולפני טלוויזיה ורדיו מתקדמים אך בעיקר, נעשה איחוד של כל הקמפוסים באזור גיאוגרפי אחד, מה שמאפשר עכשיו למכללה למינהל להציע תוכניות משולבות גם עם לימודי תקשורת, כמו שנעשה היום במסלולים אחרים. דוגמה אחת לכך היא לימודי תקשורת ומשפטים. "זה תחום מתפתח", הוא מסביר. "יש נושא של דיני תקשורת, קניין רוחני, אינטרנט, הגנה על הפרטיות. חוץ מזה, גם אנשי משפטים כמו עורכי דין ופרקליטים צריכים דוברים ויח"צנים שיבינו במשפט אז זה משלב את שני העולמות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988