דו"ח תנועה: הישראליות נכנסות חזק למשחקים מבוססי תנועה

שלט ה-Wii של חברת נינטנדו היה הראשון שזיהה את הפוטנציאל שבתנועה בשוק הטכנולוגיה הבידורית ■ מהקונסולה של מיקרוסופט, דרך חיישני תנועה בסלולר ועד למשחק טניס עם בקבוק של נביעות במקום שלט

האינטראקציה במשחקי המחשב והווידיאו עוברת בשנים האחרונות מהפכה של ממש. מג'ויסטיקים חוטיים, דרך שלטים אלחוטיים ועד לשלט של קונסולת ה-Wii של נינטנדו שכולל חיישני תנועה המאפשרים לשחקן לדמות תנועה אמיתית על-גבי הטלוויזיה. אפקט התנועה במשחקים יעלה בקרוב מדרגה, עת יצטרפו סוני ומיקרוסופט לטרנד. סוני תשיק עבור הפלייסטיישן 3 שלה שלט דומה ל-Wii עם חיישני תנועה בשם Move, בעוד מיקרוסופט תאיץ את התפתחות התנועה עם פרויקט נאטאל (Natal) עבור קונסולת ה-XBOX 360, שמאפשר לשלוט בקונסולת המשחקים באמצעות תנועות גוף ודיבור - ללא שלט. מה שמעניין בפרויקט, ונראה כמו מגמה בפני עצמה, הוא שאחת החברות האחראיות על יכולת התנועה היא פריים סנס הישראלית.

החברה הוקמה ב-2005 על ידי אביעד מייזלס, המכהן כנשיא, ביחד עם אלכס שפונט, דימה רייס, אופיר שרון וטמיר ברלינר, ומנוהלת על ידי ינון ברכה. הרעיון הוא יצירה של ממשק נוח להתקני מחשב. החברה פיתחה שבב שמבצע דיגיטיזציה של הסביבה, ומסוגל לאתר ולנתח את תנועות הנוכחים בתלת-ממד, וכך לשלוט במערכות המחשוב באמצעות תנועות פשוטות.

"פריים סנס הוקמה מתוך ההבנה שהממשק בין האדם למכונה צריך להשתנות", אומר מייזלס. "ככל שהמכשיר יותר מתוחכם, קשה יותר לשלוט בו". מייזלס מתייחס גם ספציפית לתחום הגיימינג ואומר כי "כיום המשחקים דורשים יותר שליטה, מה שמחייב ידית משחק יותר משוכללת, ומצמצם את כמות האנשים שמשחקים". לדבריו, המטרה של פריים סנס היא לאפשר לאנשים רבים יותר לשחק במשחקים מסובכים יותר.

"אנחנו מוכרים צ'יפים שמסוגלים להעביר למחשב תמונת עומק, צבע וקול", אומר מייזלס. "זה מאוד דומה לאופן שבו אדם היה רואה את התמונה". על השכבה הזו, פריים סנס מזהה את האינפורמציה - היכן נמצאות כפות הידיים, ולאן האדם מסתכל. "אם אני יודע היכן נמצאות כפות הידיים של המשתמש, אני יכול לאפשר לו להפעיל את הטלוויזיה כאילו הייתה אייפד גדול, אבל בלי לגעת במסך, כשכל ההפעלה מתבצעת באוויר", אומר מייזלס.

עמוק בתלת-ממד

פריים סנס, שכבר פועלת בשוק עם מיקרוסופט, היא לא הישראלית היחידה שמנסה לנגוס בשוק התנועה הממוחשב. חברה נוספת, שפועלת בשוק ממשק זיהוי התמונה היא הסטארט-אפ הישראלית Omek Interactive, שנחשפה בכנס ה-Techonomy בשבוע שעבר. החברה הוקמה ב-2007 על ידי ג'נין קוטלירוף, שמכהנת כמנכ"לית, ובעבר שימשה כמנכ"לית IDT גלובל ישראל וייסדה את Net2Phone, ועל-ידי בעלה, ד"ר גרשום קוטלירוף, שמשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה.

הטכנולוגיה של Omek Interactive מבוססת על מצלמות עומק (תלת-ממד), שיודעת לתרגם את תנועות הגוף הטבעיות לתנועות תלת-ממדיות של דמות השחקן (אוואטר) על המסך. המשתמש יכול לשלוט בכל הפעולות שהוא מבצע במשחק או באפליקציה ללא צורך בשלט או במקלדת, רק באמצעות תנועות הגוף שלו. כך, לדוגמה, ניתן לשחק במשחק כדורגל אך ורק באמצעות הרגליים, לפתוח תיקיות באמצעות תנועות הידיים, ואפילו למדוד בגדים באופן וירטואלי כפי שהיינו עושים זאת באופן רגיל.

מה מייחד את הטכנולוגיה של עומק לעומת המתחרות בתחום? "אחד הדברים החשובים שהטכנולוגיה שלנו יודעת לעשות זה ללמוד את תנועות הגוף של האנשים ולזהות בבירור את החלקים השונים", אומרת קוטלירוף.

"לדוגמה, ניתן להבדיל בין יד שמאל לבין יד ימין, גם כשהידיים נמצאות בתנועה. גם כשהטכנולוגיה יודעת לזהות איברים, אנחנו עדיין צריכים לזהות את המחוות האנושיות, את התזוזה הטבעית של גוף האדם, ואת הכוונה שעומדת מאחורי תנועות הגוף, כדי לתרגם את זה לתנועות הנכונות של דמות השחקן במשחק. זו הליבה של הטכנולוגיה שלנו".

לדברי קוטלירוף, עבור המפתחים מדובר בפיצ'ר חשוב. "מפתחי משחקים ואפליקציות רוצים להכניס ביישומים שלהם כמה שיותר מחוות גוף, והטכנולוגיה שלנו מאפשרת להם לעשות זאת בקלות ובמהירות". הכוונה כאן היא לערכת הפיתוח של החברה, Shadow SDK, שהיא רכיב תוכנה המקשר בין אמצעי השליטה מבוסס המצלמה לבין המשחקים והאפליקציות שמבוססים עליו. את הערכה הזאת מוכרת החברה למפתחים ולדברי קוטלירוף, "מי שרוצה לעבוד עם מצלמות תלת-ממד וליצור משחקים ואפליקציות עבור פלטפורמה מסוימת יכול בקלות להטמיע את הטכנולוגיה שלנו".

לגבי התחרות בין עומק אינטראקטיב לבין שחקנית אימתנית כמו מיקרוסופט שעובדת עם פריים סנס, אומרת קוטלירוף כי "לולא הכניסה של מיקרוסופט לשוק, לא הייתה לנו היתכנות. אין ספק שלפריים סנס יש ערוצי הפצה טובים בזכות מיקרוסופט, אולם מדובר בטכנולוגיה שתהיה משולבת רק בקונסולת ה-XBOX 360. אנחנו סבורים שיש פוטנציאל גדול מאוד בשוק הזה, ויש מאות מיליוני פלטפורמות בהן נוכל להשתלב, והמון מפתחים שישתמשו ב-SDK (ערכת פיתוח תוכנה) שלנו".

עומק אינטראקטיב חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות מובילות בתחום המחשוב האלקטרוני, בהן יצרניות של טלוויזיות, מחשבים וקונסולות, אך כרגע היא אינה מעוניינת לחשוף שמות. החברה מפתחת גם משחקים בעצמה, ואת המשחקים הללו תציע החברה כחבילת בסיס בפלטפורמות שישלבו באופן מובנה את הטכנולוגיה שלה.

לא מדע בדיוני

חברה ישראלית נוספת בתחום היא XTR, שזכתה לחשיפה בפברואר 2010 כשהודיעה על פיתוח מיוחד ביחד עם חברת טקסס אינסטרומנטס (TI), שישתלב בפלטפורמת המעבדים הסלולריים החדשה שלה (OMAP) ולמעשה, ייכנס לחלק מדגמי הסלולריים שיגיעו לשוק ב-2011. המוצר יאפשר למפתחים להתאים יישומים להפעלה באמצעות תנועה. פרט לכך, מפתחת XTR תוכנה שיודעת לעקוב אחר תנועת ידיים בעזרת מצלמת אינטרנט רגילה לצורך הפעלת משחקים.

"קשה להגיד שהמוצר שלנו הוא רק לתחום הגיימינג. הוא מתאים בעצם להרבה דברים, כמו למשל הפעלה של תפריטים", אומר מנכ"ל XTR, דור גבעון. "יש הבדל בינינו לבין חברות אחרות בארץ. אנחנו לא עושים אפליקציה, אלא יושבים ברקע ומנתחים את התנועה של האדם, בדומה למצלמות תלת-ממד, רק במצלמה רגילה". גבעון טוען כי למרות שתחום התנועה קיים כבר מספר שנים, עדיין קשה להתחבר אליו, ואנשים רבים מתייחסים אליו כאל מדע בדיוני.

הפיתוח של XTR יאפשר לחברות מחשבים או ליצרניות קונסולות שיכניסו אותו למוצר שלהן, לפתח בקלות יחסית משחקים שמופעלים באמצעות תנועה. עם זאת, החברה טרם חשפה עם איזו יצרנית משחקים היא מתכוונת לעבוד.

משחקים בקטשופ

בעוד שחלק מחברות התנועה עובדות על הפיכת הגוף לידית המשחק, חברת Cam Trax הישראלית מסוגלת להפוך גם מוצרים כמו בקבוק קטשופ לג'ויסטיק שלנו. על-מנת ליהנות מהמוצר, צריך להתקין מצלמת אינטרנט פשוטה ולהוריד תוכנה חינמית בשם Camspace שרצה על הדפדפן. מאותו רגע יכול המשתמש לבחור כל פריט שירצה ולהגדיר אותו כשלט איתו הוא משחק.

לדברי מנכ"ל Cam Trax, ירון תנא, "אנחנו עושים את מה ששלט ה-Move של סוני עושה, רק שאצלנו זה עובד עם מצלמה שנמצאת בכל מחשב, ולא רק בקונסולות".

Cam Trax מפתחת משחקים לשוק החינוכי וגם לקידום מוצרים שיווקיים. לפני מספר חודשים השיקה את משחק עבור מותג הקטשופ של היינץ, שאפשר לשחק באמצעות בקבוק המוצר. במשחק אחר שפיתחה החברה עבור נביעות, השחקן החזיק את בקבוק המים והשתמש בו בתור מחבט טניס.

לדברי תנא, "אנחנו יודעים לזהות את הלוגו של היצרן, כך שהמשחק יעבוד רק עם מוצרים מסוימים. הכיוון המרכזי שלנו הוא משחקים חינוכיים, מכיוון שראינו שילדים מתלהבים מזה, ואנחנו עושים משחקים עם ערך חינוכי מוסף גבוה בו הילדים מזיזים את כל הגוף".

נראה כי טרנד התנועה בהחלט סוחף אחריו גם את השוק הישראלי. ארבע החברות הישראליות, הצעירות יחסית, מנסות, כל אחת בדרכה, לתפוס דריסת רגל בשוק המתפתח הזה. פריים סנס כבר הגיעו לגאולה עם מיקרוסופט, XTR משתלבים יפה עם TI ועכשיו צריך לקוות שגם שתי האחרות יצברו יותר תאוצה בשוק התנועה. עם התפתחות כזו, נראה שבעתיד הקרוב, כנראה שהמקלדת, העכבר והג'ויסטיק הישן יישארו רוב הזמן במגירה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988