זכיינית מנהרות הכרמל במו"מ להקצאת 10% ממניותיה ל-KCPS

שיכון ובינוי, הנמצאת בשליטת שרי אריסון, ומחזיקה מחצית מהבעלות בזכיינית צפויה לרשום רווח הון משמעותי אם תושלם העסקה ■ הנכס רשום בספרים לפי שווי של 136 מיליון שקל והעסקה תבוצע לפי שווי של מאות מיליוני שקלים

קבוצת כרמלטון, זכיינית פרויקט מנהרות הכרמל מנהלת משא ומתן לביצוע הקצאה של 10% ממניותיה לקרן המנוף ‏KCPS, כך נודע ל"גלובס".

שיכון ובינוי נקטה בגישה שמרנית והיא מתייחסת לאחזקה בפרויקט (50%) בדוחות הכספיים לפי שיטת השווי המאזני - היקף ההשקעה רשום בערך של 68 מיליון שקל בלבד, אך אם העסקה תצא לפועל היא תבוצע לפי שווי גבוה משמעותית, של מאות מיליוני שקלים.‏

כרמלטון מוחזקת בחלקים שווים על-ידי שיכון ובינוי, הנמצאת בשליטת שרי אריסון, וחברת אשטרום. על-פי הודעה לבורסה שפרסמה שיכון ובינוי ביום חמישי צפויה החברה לרשום בדוחותיה רווח הון משמעותי אם העסקה למכירת המניות תצא אל הפועל. ‏

קבוצת כרמלטון הוקמה בשנת 1997 והיא מפעילה את הפרויקט במתכונת‏ ‏ ‏BOT הכוללת הקמה ותפעול (הכולל גביית אגרה מהנוסעים) עד לשנת 2040. ‏הפתיחה לתנועת כלי רכב צפויה בסוף השנה, כארבעה חודשים לפני התאריך שנקבע בהסכם הזיכיון עם המדינה.

בתום תקופת הזיכיון הפרויקט יועבר לידי המדינה ללא תמורה. הפרויקט כולל שתי מנהרות (תואמות ומקבילות), הארוכות ביותר בישראל, באורך של כשישה ק"מ, ומחלף "ספגטי" הכולל שבעה גשרים. המנהרות יחברו את מחלף החוף במבואות הדרומיים של חיפה עם מחלף רופין בצמוד לגרנד קניון במרכז חיפה ועם מחלף הצ'ק פוסט במבואות הקריות.‏

עבודות הבנייה בפרויקט החלו בשנת 2007 והסתכמו עד סוף 2009 בכ-850 מיליון שקל. ‏

היקף ההשקעה הכוללת בפרויקט צפוי להגיע ל-1.15 מיליארד שקל. את מרבית המימון לפרויקט בהיקף 900 מיליון שקל הוביל בנק דיסקונט. קבוצת הראל השקיעה בפרויקט כ-300 מיליון שקל בהשקעה פיננסית ללא רכישת אחוזי בעלות.

‏בינואר 2010 חתמה אשטרום, המחזיקה כאמור ב-50% מהפרויקט, על הסכמים למכירת שליש מהון המניות של כרלמטון לשני בעלי המניות העיקריים באשטרום, קבוצות מרגן ואלייד, אך העסקה מותנית עדיין בקבלת אישור האוצר. באוצר הסבירו שההחלטה על אישור העסקה מתעכבת זה חצי שנה בגלל שדרישתם לקבל את הדוחות הכספיים של מרגן ואלייד טרם נענתה.

קרן המנוף ‏KCPS‏ בהובלת יוסי דאובר, גבי לב, שי איילון וצבי פורמן מנהלת נכסים בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל. זוהי השקעה ישירה ראשונה שלה בתחום של תשתיות. הקרן הוקמה על פי הנחיות משרד האוצר במטרה להשקיע באג"ח של חברות במצוקה, אך לפני חודשים הפתיעה בהשקעה של 45 מיליון שקל בקרן ריט 1 תמורת 7.7% מהון המניות. כך הפכו למעשה קרנות המנוף לסוג של קרנות פרייבט אקוויטי המשקיעות בחברות הממחזרות את חובותיהן ומשקיעות את הכספים בצמיחה ובניית פעילותן.‏

מ-KCPS סירבו להגיב.

צרו איתנו קשר *5988