מסחר בעידן תאוות הבצע

סקירת רוחב של השינויים בסביבת העבודה של הסוחר בשוק ההון ומבט טכני על הדולר-שקל

בשבועות הקרובים ייצא לאקרנים סרט ההמשך ל-"Wall Street" האגדי של אוליבר סטון. שהופק ב-1987, תחת אווירה בועתית בשוקי המניות האמריקאיים, ויצא למסכים בסוף אותה שנה, מיד לאחר קריסתם באוקטובר 1987.

התזמון המפתיע והציטוט המפורסם של גורדון גקו (דמותו של מייקל דאגלאס בסרט) ש"תאוות הבצע היא דבר חיובי" (Greed is Good) הפכו אותו לסרט פולחן בקרב פעילי שוק ההון. ניתן להבין טענה זו, תאוות הבצע מעודדת סוחרים לפעילות וזו מביאה קידום הכלכלה הקפיטליסטית, על ידי יצירת שוק מניות תוסס ונזיל. זה מאפשר לפירמות לגייס כסף ובכך תורם לצמיחה ולהתקדמות המשק.

אבל תאוות בצע מעודדת גם דברים פחות טובים:

  1. לקיחת סיכונים גדולים מדיי, על ידי מבינים ועל ידי הדיוטות
  2. בניית כלים פיננסיים מורכבים מדיי, שאיש לא מבין בכלל ואיך לעבוד בהם בפרט
  3. פיתוח כלי מסחר אוטומטי וסילוק הגורם האנושי ממהלכי השוק

תופעות אלה מובילות למציאות שבה:

  1. תנועות המחיר אלימות מאוד, עם מעט תיקונים טכניים.
  2. רמות התמיכה וההתנגדות שעובדות לזמן קצר בלבד (בעיקר במסחר התוך יומי)
  3. תבניות מחיר-נכסים קשות לחיזוי
  4. אי יציבות במבנה טכני של נכסים
  5. נכסים קורלטיביים, מפסיקים להתנהג בהתאמה וחוזרים אליה, ללא סיבה נראית לעין

מציאות זו מובילה לכך שיש כיום רק שני טווחים שניתן לסחור בהם בסיכון נמוך:

1) הטווח הקצר מאוד (תוך יומי וימים בודדים). במינוף לא גבוה, ואם לסוחר יש ידע וניסיון רחבים בצד הטכני, אפשר להרוויח בטווח זה תשואות בגובה אחוזים בודדים בכול פעם, ובלבד, כמובן, שעוקבים באדיקות אחר שמועות וחדשות המשפיעות על מחיר הנכסים.

2) הטווח הארוך מאוד (חודשים ושנים) שבו ההשפעה על גורמי השוק שהזכרתי אינה רבה. גם כאן נדרש ידע בניתוח טכני (ואולם די בידע מינימלי), על מנת לתזמן את הכניסות ואת היציאות. העיקר, במסחר בטווח זה, הוא דבקות הסוחר בעמדה המכתיבה את צעדיו.

מדד S&P 500 הפליא באחרונה להדגים את מה שאני טוען היום: מי שהאמין שהעלייה מאז מרץ 2009 הייתה רק תיקון טכני רחב לשוק דובי רב שנים, ויישם כללי מגמה ארוכת טווח, קיבל בחודשים אפריל-מאי השנה הזדמנות נהדרת לכניסה לשורט, שיציאתו אמורה להיות ב-2012-13.

העיקר בעמדה זו הוא האמונה שאכן זו תמונת המצב. לעומת זאת, מי שסוחר בטווח הקצר מאוד וקרא את סקירתי משבוע שעבר, יכול היה ליהנות מהתיקון העולה הנוכחי.

לסיכום

כפי שהאיר השבוע ינון אריאלי, במאמרו כאן, גם למקצוענים קשה תמיד לייצר תשואה בכלל, ועודפת על השוק בפרט. גורמי הטכנולוגיה, המינוף, והדמוקרטיזציה של המסחר, כול אלו הוסיפו קושי.

לדעתי, גורמים אלו צריכים להביא את שחקני שוק ההון לבחור לסחור באחד משני הטווחים שהזכרתי בלבד: הקצר לתוחלת חיובית המבוססת על כניסות ויציאות תכופות אך קצרות, או הארוך מאוד, המשקף את האמונה של המשקיע במה שאמור לקרות בהיבט המקרו-כלכלי והטכני כאחד.

הפינה הטכנית תעסוק הפעם בדולר-שקל, וזאת בעזרת הגרפים היומי והשבועי שלו:

משה שלום דולרשקל
 משה שלום דולרשקל

בגרף השבועי:

נוצרה תחתית משולשת באזור 3.70 מאוקטובר 2009, ועד אפריל השנה. לכל אורך זמן זה, אותת בנק ישראל על שאיפתו להתייחס למחיר זה כאל התחתית הבאה להגנה, לאחר ש-3.2 תפקדה ככזו זמן רב.

שני השפלים האחרונים של תחתית משולשת זו, יצרו את קו המגמה (הכחול) המהווה את הגבול התחתון של התעלה העולה הרחבה. אם נצמד לשיא באוקטובר 2009 (3.80) קו מקביל לגבול תחתון זה, נקבל את הגבול העליון של התעלה.

המטבע נמצא כרגע בגבול העליון של התעלה (1 סגול) באזור המהווה גם את תיקון ה-38.2% מכל הירידה מאז 4.27. המתנדים השבועיים חוזרים ממצב של קניות יתר (2 סגול) ויש להם עוד דרך עד אזור השיווי משקל (50).

בגרף היומי:

לאחר פריצת אזור ההתנגדות ב-3.80, המטבע המשיך לכיוון הברור הבא - 3.90. שם, נוצרה פסגה כפולה (3 סגול) שבסיסה עומד על 3.80. גם כאן המתנדים חוזרים ממצב קניות יתר (2 סגול), אשר המחיר יושב כרגע בדיוק על הממוצע הנע שלו.

שורה תחתונה:

יש כל הסיבות הטכניות לדולר-שקל להמשיך ולרדת עוד קצת. הוא נמצא בירידה מאז הפסגה הכפולה ב-3.90, ואם ישבור מטה את הממוצע נע שלו, הוא יוכל להגיע לכל יעד אשר סימנתי כ-4 עד 6 בסגול.

ירידה מתחת ל-3.70-75 תצביע גם על שינוי מדיניות מצד בנק ישראל, ולדעתי זה לא יקרה. לדעתי, המלחמה בין השורטיסטים ובנק ישראל עדיין לא הוכרעה במטבע זה. אחרת היינו רואים תנועות בשיעור 2% ביום לכיסוי פוזיציות השורט. על כן, צפו ללחץ מטה אם מצב הדולר בעולם ומצב שוק המניות מאפשר זאת.

  1. משה שלום הינו מנתח שווקים פיננסיים בכיר, וחלק מצוות אתר "הכול בגרפים" (http://www.grafim-online.com)
  2. המספק שירותים למשקיעים וסוחרים. ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com.
  3. משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת אתראות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com עם "אני מעוניין להצטרף" בנושא או בתוכן.
aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988