רייטינג של עורכי דין

פרופ' דן ביין דווקא לא ניסה לדרג את המוסדות ללימודי משפטים, אבל זה מה שבסוף יצא

לפרופ' דן ביין אין שום כוונה ליצור טבלת רייטינג בין המוסדות להשכלה גבוהה העוסקים בלימודי משפטים. אבל מה לעשות, זה מה שיוצא.

זה מספר חודשים יושבת ועדה מיוחדת, שמינתה לשכת עורכי הדין בשיתוף עם הפקולטות והמכללות ללימודי משפטים ברחבי הארץ - שמניינם כבר הגיע למספר דו-ספרתי - כדי לבחון את איכות ורמת הלימודים. כמובן שנציגי ההשכלה הגבוהה בוועדה הזו אינם רואים כך את הגדרת תפקידה. אחרי הכל, לשכת עורכי הדין לא תקבע עבורם כיצד נראים לימודים אקדמיים.

"הכוונה היא לא לומר לבתי-הספר למשפטים מה ללמד ומה לא ללמד", אמר ביין בפתח ישיבת הפתיחה של הוועדה לפני חודשים אחדים, "אנחנו ועדה שבעצם מייצגת את אחד הצרכנים המרכזיים, וזו לשכת עורכי הדין. אחת השאלות תהיה מה תפקיד ההתמחות לעומת מה תפקיד ההוראה באוניברסיטאות". אז רייטינג לא אמור להיות בין יעדיה של הוועדה, אבל, איך נאמר, זה מה שעולה משמה - "ועדת המדרוג".

ד"ר לימור זר-גוטמן, חברת סגל בבית-הספר למשפטים של המסלול האקדמי - המכללה למינהל, טענה בדיון כי הוועדה איננה רשאית, בהגדרה, לקבוע לעצמה מטרות החורגות מתפקידיה של הלשכה. במילים אחרות - עניינה של הלשכה באופן שבו מתקיימים לימודי המשפטים בישראל מצטמצם לשאלה מהי ההכשרה הנדרשת מעורכי דין, ותו לא.

עם זאת, ניתן היה להבחין בפער עדין בעמדות שהביעו המשתתפים, בין נציגי האוניברסיטאות, הספוגים מן הסתם יותר בחשיבות עצמית בשל הארומה המחקרית של פועלם, לבין נציגי המכללות.

"זה עניין בעייתי", אמרה ד"ר ניבה אלקין-קורן מאוניברסיטת חיפה, "אנחנו, המוסדות להשכלה גבוהה, בעיקר אותם מוסדות שעוסקים גם בהוראה וגם במחקר, רואים קשר הדוק בין הכשרה של עורכי דין, שניתנת במסגרת הוראה, לעבודה שנעשית במסגרת המחקר. בדיקה שתתעלם מהקשר הזה עשויה לייצר תוצאות מעוותות. בהיעדר סמכות לבדוק את ההיבטים האקדמיים, תהיה התעלמות ממרכיב חשוב בהכשרת עורכי הדין".

אלקין-קורן הציעה לגבש דרכים לפיקוח ארוך טווח על המוסדות להשכלה גבוהה, ואפילו לאפשר לוועדה להטיל סנקציות על מוסדות שאינם עומדים בקריטריונים. "זו מטרה ראויה יותר מהמטרה של מדרוג - מי במקום תשיעי ומי במקום שביעי. לא כל מוסד שקורא לעצמו בית-ספר למשפטים יכול להכשיר עורכי דין שזכאים לגשת לבחינות".

פרופ' קנת מן, לשעבר הסנגור הציבורי הארצי, כיוון את חיציו דווקא לכיוון המועצה להשכלה גבוהה, באופן שבו היא מאשרת למכללות ללמד משפטים ולהכשיר עורכי דין. "ישבתי בכמה ועדות של המל"ג", סיפר מן, "יש תלמידים שמגיעים למשרד לעשות התמחות, לא מוכנים. יש נתק. זה לא עובד. המל"ג לא מסוגל לעקוב אחרי זה, לפקח על זה".

מי שדווקא מאוד מפרגן לרעיון של יצירת טבלת רייטינג בין המוסדות ללימודי משפטים הוא פרופ' אריה רייך, דיקן הפקולטה באוניברסיטת בר-אילן. "אני מאוד בעד תחרות", אמר רייך, "השקפת עולמי היא 'קנאת סופרים תרבה חוכמה'". אלא שלדעתו, ללשכה אין מנדט לעשות דירוג של האיכות האקדמית של הלימודים, וכתוצאה מכך "אנחנו ניצור פה לחץ על המוסדות להוראת משפטים ללכת יותר ויותר לכיוון מקצועי ולשים דגש על הפן המקצועי, כי זה מה שיירצה את הוועדה, וזה ייראה טוב בסוף המדרוג".

אחת ההצעות שעלתה בוועדה היא לבחון את המוסדות על-פי רמתו של הסגל. ואיך נבחן מרצה למשפטים? בעיקר על-פי מספר הפרסומים האקדמיים שלו, ועל יוקרתם של כתבי העת שבהם התפרסמו מאמריו.

אלא שגם הקריטריון הזה בעייתי, אמר פרופ' יורם רבין מהמסלול האקדמי - המכללה למינהל. "זה לא תמיד משנה מי היה המרצה למשפט חוקתי", הוא אמר, "אם זה היה פלוני או אלמוני ואם הוא היה חתן פרס ישראל, יש לו הרבה פרסומים אבל הסטודנטים מדירים את רגליהם מהשיעור. כולם רוצים צעיר כריזמטי שעוד לא כתב, אבל הכיתה סוחבת קדימה".

צרו איתנו קשר *5988