בדיקת "גלובס": מה מחפשים המתמחים בענף ראיית החשבון?

בחירת מקום ההתמחות נגזרת מהשאיפות העתידיות - חלק מהמתמחים רואים במקצוע כלי להשתלבות בעסקים, חלק חולמים לעבוד כחשבים, וחלקם מתכוונים לפתוח משרד פרטי

"למה בעצם הלכתם ללמוד חשבונאות?", שאל דורון קופמן, נשיא לשכת רואי החשבון, את המתמחים שפקדו ביום שישי האחרון את בניין הלשכה כחלק מיום היכרות שנערך במקום. "הבת שלי באה אליי השבוע ואמרה שהיא מתלבטת בין חשבונאות להנדסה, מה אתם מציעים?", המשיך קופמן.

מהקהל נשמע קולו של אחד המתמחים: "שתלך ללמוד הנדסה", הוא אמר. תגובתו עוררה מיד ויכוח: "אבל אם נשאל סטודנטים להנדסה את אותה השאלה - הם ימליצו לה ללמוד חשבונאות", השיב לו מתמחה נוסף מצידו השני של האולם.

ניכר כי השאלה אם ללמוד או לא ללמוד חשבונאות כבר מאוחרת עבור כ-100 המתמחים, שסיימו את שנתם הרביעית והאחרונה ללימודים ובחרו להתחיל את בוקר יום שישי ההביל, במקום על שפת הים, בבניין לשכת רואי החשבון בתל-אביב, המרוחק רק כמה מאות מטרים ממנו.

הבניין, שנבנה בסגנון באואהוס מקסים ביופיו, קושט לכבוד המתמחים - שהגיעו ליום ההיכרות ולקבלת ספרי הבחינות לבחינה המתקרבת של מועצת רואי החשבון - בבלונים צבעוניים ובדוכני שתייה ואוכל. בכניסה ניצב מקרר גלידות שלצידו דיילת, שהתעקשה להיפטר מהמלאי, שלא ממש החזיק מעמד בחום הכבד.

בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר הסטודנטים הלומדים חשבונאות ובאחוזי המעבר בבחינות. במועצת רואי החשבון רשומים כעת 4,000 מתמחים, שהתמחותם נפרשת לאורך שנתיים. "העלייה נובעת מהביקורת שמתח בג"ץ על הקושי בבחינות", מספר קופמן ומוסיף: "עקב כך שונה האופן בו נכתבת הבחינה, וניתנת לנבחנים אפשרות לערער".

דרוש סקס אפיל

אם מנסים להשוות בין מקצוע ראיית החשבון למקצוע עריכת הדין מגלים נתון חד-משמעי - מקצוע עריכת הדין נתפס כסקסי יותר לעומת ראיית החשבון, שהעוסקים בה נחשבים לאנשים מעט אפורים ומשעממים, למרות שבסופו של שדבר עיקר עיסוקם של שני המקצועות הוא התמחות בניירת.

"רואי החשבון נמצאים פחות בתקשורת מאשר עורכי דין, הם נתפסים ככוכבים, עושים עליהם סדרות טלוויזיה, סרטים, וסביר להניח שזה מהווה פקטור כלשהו בבחירת המקצוע", מנתח קופמן.

חוסר הסקס אפיל של המקצוע ככל הנראה לא השפיע על המתמחים שהגיעו ליום ההיכרות - הם בחרו לסיים את לימודיהם ולהמשיך בהתמחות לא קצרה בכלל - במקום שיתייחס אליהם, גם אם לא מתוך כוונה, לאחרונים בשרשרת בודקי הנתונים.

אבל לא בטוח שהבחירה במסלול תביא את אותם סטודנטים להמשיך במקצוע, או לבחור לעבוד בפירמת רואי חשבון גדולה. "אני למדתי במקביל משפטים", אומרת אחת המשתתפות. "הכוונה שלי לסיים את ההתמחות בראיית חשבון ולהיות עורך דין".

מתמחה אחרת מספרת כי השאיפה שלה היא לעבוד כחשבת באחת החברות הגדולות. מתמחה אחר חולם לפתוח משרד משלו.

לשכה וולונטרית

ההבדל בין מקצוע עריכת הדין וראיית החשבון לא מסתיים רק בתדמית המיוחסת להם, אלא גם בעובדה שהלשכה, שאירחה את המתמחים - בניגוד ללשכת עורכי הדין - היא וולונטרית. עם זאת, הדבר לא מונע מהרוב המוחלט של העוסקים במקצוע להצטרף אליה, גם אם אין חובה בכך.

"לבני האדם יש נטייה להיות משויכים לקבוצה מסוימת, לגילדה מקצועית", מסביר קופמן את ההיענות של רואי החשבון לחבור ללשכה. "בנוסף, הלשכה מעבירה השתלמויות ומעדכנת בתקני ביקורת חדשים, וחשוב מכך רשות ניירות ערך מתייעצת גם היא עם הלשכה".

בסוף יום ההיכרות - שכלל בנוסף לחלוקת ספרי לימוד לבחינה, גם הרצאת היכרות וספונסרים, שניסו למשוך את המתמחים שנחשבים לקהל יעד מועדף ואיכותי - בחרו חלק מהמתמחים, שהגיעו מכל רחבי הארץ, להמשיך את היום בשיטוט ברחובות תל-אביב, עד כמה שמזג-האוויר החם איפשר זאת. אחרים בחרו לחצות את הכביש, דרך שוק הכרמל הקרוב, היישר לשפת הים. למרות שסיימו 4 שנות לימודים מפרכות, מסתבר כי הדרך שלהם במקצוע רק מתחילה.

"מקום ההתמחות - בשביל הרזומה"

שירה כהן, בת 26, סיימה לימודים במרכז הבינתחומי הרצליה, מתמחה בסניף החיפאי של ארנסט אנד יאנג קוסט-פורר-גבאי את קסירר, במחלקת ההיי-טק - אלביט מערכות.

"בתקופת הלימודים הגיעו אלינו נציגי 4 פירמות רואי חשבון הגדולות, שלחתי קורות-חיים לארנסט אנד יאנג ולסומך-חייקין, והתקבלתי לשניהם. מבחינתי ההתמחות בכל אחת מהפירמות הגדולות היא זהה, באף אחת מהן אי-אפשר לבחור מחלקה להתמחות בה, אפשר לבקש, אבל לא כל-כך מכבדים את זה.

"הבחירה במקום ההתמחות הנוכחי שלי היתה בעיקר כי היה חשוב לי שזה יצוין בקורות-החיים. בכל מקרה אני לא מתכוונת להמשיך ולעבוד במשרד גדול, כי במקביל לחשבונאות עשיתי גם תואר בעריכת דין, ומחכה לי התמחות אצל אבא שלי שעוסק בנדל"ן".

"לעבור מהמשרד לחשבות"

ריקי פלר, בת 28, סיימה לימודים באוניברסיטת חיפה, מתמחה בסניף החיפאי של ארנסט אנד יאנג קוסט-פורר-גבאי את קסירר, במחלקת ההיי-טק, אלביט מערכות.

"בזמן הלימודים הגיעו לאוניברסיטה כל משרדי רואי החשבון הגדולים. אני רציתי לעשות התמחות בתל-אביב, כי אני גרה בנתניה. בסוף בחרתי בסניף החיפאי של ארנסט אנד יאנג. בחרתי בהם כי הם נחשבים לפירמה הכי גדולה בישראל, חוץ מזה שהם היחידים שגייסו לסניפים בכל הארץ ולא רק לחיפה.

"אני עדיין לא יודעת איך העתיד שלי ייראה, אבל אין לי כוונה להישאר ולעבוד במשרד. קודם כל כי רוב המתמחים לא זוכים להישאר במשרדים, ודבר נוסף אני לא רוצה להישאר לעבוד בתחום הביקורת, המטרה שלי היא להיות חשבת בחברה - זה נראה לי יותר מעניין".

"לפתוח משרד משלי"

אייל שגן, בן 30, למד במכללת רופין, עדיין לא החל בהתמחות.

"בזמן הלימודים עבדתי במכבי אש בתפקיד סמל מבצעים, החלטתי קודם לעשות את הבחינות ואז לחפש התמחות. כלכלית אני יכול להרשות לעצמי, עבדתי, ואני רוצה לסיים שלב-שלב.

"את ההתמחות אני רוצה לעשות במשרד בינוני, לא גדול כי הכוונה שלי היא לפתוח משרד משלי בעתיד, ומשרד בינוני מתאים למי שרוצה להתעסק בתחומים של עסקים קטנים. בפירמות הגדולות הכיוון הוא שונה. פניתי כבר למספר משרדים, עדיין לא בחרתי באחד מהם".

"בסיס טוב לעסקים"

שני פלטי, בת 25, למדה במרכז הבינתחומי בהרצליה, מתמחה בסומך-חייקין KPMG בביקורת באי.די.בי.

"ההורים שלי הם רואי חשבון, ובתור ילדה ראיתי את המקצוע הזה כאפור, אבל כשהתבגרתי הבנתי שדווקא התחום הזה מעניין אותי, בגלל שהוא נותן כלים, ואפשר לנתב את זה להרבה מאוד מקומות בחיים המקצועיים. זה בהחלט נותן יתרון.

"התלבטתי אם ללמוד באוניברסיטת תל-אביב או במרכז הבינתחומי. בחרתי בבינתחומי, כי שם הלימודים הם לא רק תיאורטיים. בקורסים היינו מנתחים כתבות עיתונות ולמדנו מקרים מהשטח.

"בחרתי להתמחות בסומך כי הם נראו לי הכי רציניים. שובצתי למחלקת הביקורת של אי.די.בי. אני מתעסקת בדברים שהם לא ממש מעניינים, אבל מסביב בתוך אי.די.בי. כן קורים דברים מעניינים. אני לא יודעת אם אני רוצה להמשיך ולעסוק בעתיד בראיית חשבון, אך את הבסיס הטוב כבר קיבלתי. אני מתכוונת להמשיך ולהתמקצע בתחום, להישאר בסומך ואחך-כך להמשיך לעסקים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988