גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קבוצת סיכון

נעשו טעויות בתחום ההון סיכון, אבל אולי העובדה שיש היום פחות קרנות ופחות כסף תייצר תשואות טובות יותר בעתיד

בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי, שואלים את עצמם אנשי קהילת ההון סיכון, היזמים, החוקרים והעיתונאים בתחום אם מודל ההון סיכון שבור. שלל מחקרים, מאמרים ופוסטים מתפרסמים בנושא, ולכולם תשובות שונות: מנהלי קרנות ההון סיכון אומרים שהמודל חי וקיים; היזמים סבורים שמתישהו יהיה תיקון נוסף לטובתם וחוקרי האקדמיה טרם גיבשו תשובה חד-משמעית.

במקביל, מוקמות וממומנות עוד כמה מאות חברות חדשות בכל שנה ומאחורי הקלעים, קרנות ההון סיכון הישראליות נלחמות על חייהן כבר יותר מעשור.

הנה הנתונים: בשנת 1999 פעלו בישראל לפחות 85 קרנות הון סיכון. כיום יש 20 קרנות בלבד שנמצאות בשלבי פעילות שונים.

על-פי נתוני IVC, קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו בשנים 2000-2010 כ-10 מיליארד דולר, וההערכות הן כי יש להן כיום כמיליארד דולר שפנויים להשקעה. מה שברור הוא שאם בשנתיים הקרובות לא תתמלא הבאר מחדש, אז ההון סיכון המקומי יתנגש באופן חזיתי עם המשבר האמיתי. בינתיים, אפשר לפכור אצבעות ולהתאמץ.

במכתב שכתב בשבוע שעבר זאב הולצמן, יו"ר וממקימי קרן ההון סיכון גיזה, למשרד האוצר ולראש הממשלה הוא מציין נתונים דומים תחת הכותרת: "יום הכיפור של תעשיית ההיי-טק וההון סיכון". מהנתונים עולה כי ב-15 השנה האחרונות, קרנות ההון סיכון בישראל גייסו יותר מ-13 מיליארד דולר. ככלל, 16 מיליארד דולר הושקעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ו-60 חברות הונפקו או נמכרו במעל ל-100 מיליון דולר כל אחת. עוד עולה מהנתונים כי 10 מיליארד דולר זרמו לקופת המדינה ממיסים מחברות ההיי-טק וקרנות ההון סיכון, כאשר מתוכם 5 מיליארד דולר שולמו למדינה בגין מס חברות, מס רווחי הון ומע"מ.

ההיי-טק הישראלי - ולכן גם ההון סיכון הישראלי - חיוניים לכלכלה הישראלית. רכבת ההון סיכון ממשיכה כעת במסעה, גם אם היא מקרטעת.

אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיית ההיי-טק HTIA, טוען ששאלת השברון מאבדת מהרלבנטיות שלה: "גזר הדין על התשואות הנמוכות בעשור האחרון כבר ניתן ובוצע", הוא אומר, "מתוך 85 קרנות שניהלו בישראל הון לפני עשור נשארו כרבע. המשקיעים בקרנות הצביעו ברגליים".

* כיצד נעלמה הצלחת שנות ה-90?

"נעשו טעויות - חלקן מסיבות שאינן תלויות בשוק המקומי וחלקן כן. מצד שני, אני מזמין את הקוראים להראות לי איזה מודל כן יכול להתאים למימון של חברות יזמות טכנולוגית. הימים של אלרון או דיסקונט השקעות חלפו, וצריך להבין שלמרות הכול - כבר אין אלטרנטיבה לקרנות ההון סיכון".

1

לדברי מנקובסקי, ההיי-טק הישראלי, שמוביל את הכלכלה כולה, לא יתקיים ללא הון סיכון. "זאת שרשרת מזון שאי אפשר לשבור אותה. אם רוצים שכלכלת ישראל תמשיך לצמוח, גידול וייצוא עגבניות לא יעשו את זה. ההיי-טק הכרחי".

* נשאלת השאלה מדוע כדאי למשקיעים להשקיע בהון סיכון את כספי הפנסיה שלהם אם הוא מספק ביצועים כאלה חלשים.

"כי הביצועים ישתפרו. כי אין לנו ברירה אחרת. צריך לבנות חברות שייצרו מקומות עבודה - חברות גדולות וקטנות, פורצות דרך טכנולוגיות. ויש לנו את היכולת".

* מה הייתה הבעיה לנסות לגדל חברות כאלה גם לפני חמש שנים?

"היה אז יותר מדי כסף בשוק. אבל זה נגמר והתעשייה חזרה להקפים של תחילת שנות ה-90, גם בארה"ב. עודף הכסף יצר לחץ והוריד את רמות ההחזרים, והיום המצב השתנה".

אדי שלו, שותף-מייסד בג'נסיס פרטנרס, המנהלת 618 מיליון דולר ויש לה הון פנוי להשקעות (הקרן האחרונה גויסה ב-2008), טוען שהמצב לא קל, אבל החולה לא נמצא במצב טרמינלי. "כל אנשי ההון סיכון נתקלים באותה הבעיה", הוא אומר, "כולם צריכים להסביר למשקיעים שלהם בקרן את הביצועים הנמוכים. אבל העובדה שעולם האקוויטי במשבר כבר שנתיים אינה תירוץ. היא מכאיבה לכולם. ביצועי ההון סיכון בעשור האחרון היו קטסטרופה, זה נכון, אבל לאו דווקא בגלל ביצועים כושלים של החברות או המשקיעים בהן".

שלו מסמן את העובדה שקרנות ההון סיכון לא יכולות להביא את החברות שלהם למצב נזיל - בהנפקה ראשונה או במכירה ראויה לתאגיד גדול - כסיבה העיקרית התוקעת את הענף ומאיימת להחריבו. "לחברות הטכנולוגיה במשבר הנוכחי לא הייתה יד בכך שהמשקיעים מאסו בשוק המניות. הציבור והמשקיעים המקצועיים איבדו את התיאבון וכולם נפגעים. בנוסף, הגופים המוסדיים שנפגעו ישירות ממשבר האשראי מלקקים את הפצעים - הרי הם צריכים למצוא הון לתשלום פנסיה למבוטחים ולא רוצים להתעסק בהשקעות הון סיכון עכשיו, כאלה שהתשואה שלהן צפויה בעוד עשור. לצערי, זה יצר מצב שבו אין לאנשי ההון סיכון נתיב לאקזיט".

* אז נגמרה החגיגה?

"לא. היזמות והחדשנות לא נעלמו, והן נשענות על הון סיכון. הקרנות יפעלו בממדים קטנים יותר בארה"ב ובישראל, חלקן ייעלמו - אבל אין תחליף להון סיכון. עם זאת, נכון לומר שהחלום נגמר. הקרנות והיזמים כבר לא יכולים לחלום על גיוסים של עשרות מיליוני דולרים לחברות".

לדבריו, כדי להשיג תשואה טובה, החברות צריכות לגייס מעט הון ולהצליח להגיע איתו להישגים. "זאת הנוסחה היחידה שגם תוביל לשיפור של התשואות", אומר שלו, "כי גם כאשר יש מי שקונה את החברה, אקזיט ממוצע ינוע בסך הכול בין כמה עשרות מיליוני דולרים ל-150 מיליון דולר. כדי לזכות במכפילים טובים על הכסף, צריך שההשקעה תהיה מצומצמת וגם שגודל הקרן יהיה קטן משמעותית. אחרת, לא יהיה שווה לדווח למשקיעים בקרן על אקזיטים כאלה".

העברת עושר

גיל רווה, שותף מסים וקרנות במשרד עוה"ד ארדינסט בן-נתן ושות', מלווה קרנות השקעה בתהליכי הקמה וגיוס הון, כמו גם משקיעים בקרנות. הוא גם טוען שעדיין יש הצדקה לקיומן של הקרנות אחרי עשור של ביצועים כושלים.

"יש סיבות מקרו-כלכליות שמסבירות את התשואות הנמוכות של קרנות ההון סיכון - וזו לא רק תופעה ישראלית", הוא אומר, "יש תועלת בקיומן של קרנות ההון סיכון, בייחוד למשק הישראלי. הקרנות גייסו מאות מיליוני דולרים בעיקר אצל משקיעים מוסדיים בארה"ב והכסף הזה, אחרי שהושקע בחברות שהצליחו, הפך לא מעט ישראלים לאנשים עשירים - לא רק יזמים של סטארט-אפים, אלא גם עובדים בחברות שמימשו אופציות.

"זוהי אחת מהעברות העושר הגדולות שידענו מקרנות פנסיה מוסדיות לפרטים בישראל. לכן, להגיד שהענף מת, היא איוולות. לפי הניתוח שלי, בין השנים 2005 ל-2007 הקרנות גייסו יותר מידי כסף, ולא רק בישראל. בכל שוק עם עודף כסף יורדות התשואות. ב-2008 השוק קרס - כך קרה גם בנדל"ן ובשוקי ההון. הדרך להתמודד היא להיות מקצועיים, ולהמשיך לטפח חברות".

* נראה שמה שהיה לא יהיה עוד.

"אני לא מכיר מודל מוצלח יותר למימון. בארה"ב כבר יש גופים שמגדילים בחזרה את ההקצאות להון סיכון ומהצד השני, הקרנות מבינות שהן צריכות להיות יעילות ושקופות יותר. יש היום פחות קרנות ופחות כסף וזה כנראה באופן טבעי ייצר תשואות טובות יותר בעתיד. מי יכול לדמיין שהטכנולוגיה לא תמשיך להיות משמעותית בחיינו בשנים הבאות? ישראל היא עדיין מדינת היי-טק וקרנות ההון סיכון לא מתו. אלא שהשוק עבר עדכון, אולי הכרחי, ממצב של עודף נזילות. יש שוק - אמנם עם בעיות, אבל הוא חי ובועט".

22

עוד כתבות

חדד־עורקבי / צילום: יונתן בלום, גלובס

"הורדת מסים? הגירעון לא יאפשר. מישהו צריך לממן את כל ההוצאות"

רו"ח ורד חדד-עורקבי, סמנכ"לית בכירה-מס הכנסה ברשות המסים, בראיון אישי ● על הילדות ברחובות עם אב כדורגלן, על נטל המס בישראל, ועל התמודדות הרשות עם הכלכלה הדיגיטלית: "אנחנו משנים את כל התפיסה ובוחנים גם הכנסות של בלוגרים ויוטיוברים"

 ג'יי קלייטון, יו"ר ה SEC  / צילום: רויטרס Brendan McDermid

סטארט-אפ הבלוקצ'יין הישראלי אניגמה נקנס בחצי מיליון דולר ויחזיר כסף למשקיעי ה-ICO

החברה הישראלית-אמריקאית, בהובלת המייסד גיא זיסקינד, גייסה ממשקיעים 45 מיליון דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי ב-2017 ● בהתאם לדרישת ה-SEC, מטבעות הקריפטו של אניגמה יירשמו כניירות ערך והחברה תשיב כספים למשקיעים שהשתתפו ב-ICO

ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו  / צילום: תמר מצפי

ניר צוק לא מפסיק להשמיץ ומי צריך שר חדשנות: מה קרה השבוע בהייטק

למה פוליטיקאים ומשרדי ממשלה מקדמים הקמת משרד הייטק, מיהי החברה החדשה במועדון חדי הקרן, מה חושב ניר צוק חושב על המתחרה המרה צ'ק פוינט ומי המציא את ההעתק-הדבק ● מה קרה השבוע בהייטק

שחקן מנצ'סטר סיטי, קון אגוארו/ צילום : רויטרס

עונש ההשעיה של מנצ'סטר סיטי עוד רחוק מלהתממש

אלופת הפרמייר ליג מבטיחה להילחם באופ"א בכל כוחה וכספה - ויש לה הרבה מזה ● גם אופ"א מבינים שהם לא יכולים לוותר וכל תקנות ה"פייר פליי" עומדות למשפט ● אנחנו רק בצעד הראשון של מלחמה משפטית שעשויה לשנות את עולם הכדורגל

בנימין נתניהו ויעקב ליצמן מבקרים במרכז הרפואי שפתחו לחולי קורונה בשיב"א / צילום: Heidi Levine, Associated Press

הקורונה בארץ: אחת הנוסעות שהוחזרו מספינה ביפן אובחנה בנגיף

משרד הבריאות הודיע כי אישה אחת מתוך 11 הישראלים שהועברו למתקן שהוקם עבורם בשיבא אובחנה בווירוס, והבהיר כי היא נמצאת בבידוד והשגחה ● תוצאות הבדיקות של יתר הנוסעים יצאו תקינות, והם סיפרו על השמחה לשוב ארצה והגעגועים למשפחה: "תודה לאל שחזרנו"

חברות פרויקט הדירקטוריות התאגידיות (CWDI) הבינלאומי פותחות את המסחר  בבורסה במדרידתת ייצוג עולמי / צילום: רויטרס

בבנקים, בקופות החולים ובהייטק: באיזה ענף יש הכי מעט נשים בדירקטוריונים?

נשים בדירקטוריון מעמיקות יותר, מנוסות ומאזנות את תאוות הסיכון של עמיתיהן הגברים ● שורה של מחקרים מצביעים כבר שנים על התועלת, אז למה הייצוג עדיין חסר

דרור פלנבאום / צילום: איל יצהר, גלובס

"המעבר לגמלה בכסף יהרוג את חוק הסיעוד, כי אנשים ירצו כסף במקום טיפול שהם זקוקים לו"

פורטפוליו עם דרור פלנבאום, מנכ"ל דנאל סיעוד, על ההחלטה ללמוד בתיכון בבית ספר לקציני ים בעכו, על הבעייתיות בשימוש במילה סיעוד ועל הרפורמה בתחום

הגירה של מיליונרים / צילום: Shutterstock

תרופה לקורונה? האותיות הקטנות מאחורי גל המבצעים של חברות התעופה

רוצים לטוס בפסח או בקיץ אבל חוששים מווירוס הקורונה? חברות התעופה הישראליות יצאו במבצעים שיאפשרו לנוסעים להזמין טיסות או חופשות ולבטלן רגע לפני היציאה ● בדקנו מה אומרות האותיות הקטנות בכל אחת מהחברות

המנות של מסעדת שיינע / צילום: אפיק גבאי

בשיינע, האווירה לא באה על חשבון האוכל

במסעדת הגורמה שיינע האווירה רומנטית והאוכל מפואר ועדין - לפעמים יותר מדי

עוברים ושבים ברחובות בייג'ינג / צילום: רויטרס

9 דרום קוריאנים שחזרו מישראל חלו בקורונה; אלה האתרים שבהם ביקרו

(עדכון): הקבוצה שהתה בישראל בין התאריכים 8.2-15.12 ותשעה מחבריה אובחנו כחולים בקורונה. כך עדכן משרד הבריאות ● אלו האתרים והמסלולים בהם ביקרה הקבוצה, ומהן הנחיות משרד הבריאות למי שבא עמם במגע?

דרור פויר / צילום: יונתן בלום, גלובס

דעה: כשאדוורד מונק ותופרת איראנית אלמונית נפגשים

יש צעקה אינסופית שעוברת בטבע ● ואנחנו כל הזמן לומדים לשמוע אותה

וול סטריט / צילום: רויטרס

נעילה שלילית בוול סטריט; טבע ירדה בכ-1.6%

ממשרד הבריאות בסין נמסר כי 889 מקרים נוספים של הידבקות בנגיף אושרו ביבשת, ומניין ההרוגים עלה ל-2,236 איש ● מהדוח המורחב של טבע לשנת 2019 שפורסם היום עולה כי מספר עובדי חברת התרופות המשיך להתכווץ

האישה היחידה בחדר / צילום: יעל שינקר, גלובס

140 חברות ישראליות, רק 24% נשים בדירקטוריונים: הרשימה המלאה

מה משותף לצ'ק פוינט, בזן, הבנק הבינלאומי, שיכון ובינוי וסלקום? בדירקטוריון שלהן יושבת אישה אחת בלבד ● "גלובס" יצא למסע בעקבות ייצוג הנשים בדירקטוריונים וחזר עם ממצאים מדאיגים ● מהחברות הסבירות ועד המביכות - הנה הרשימה המלאה

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ישראייר: "משבר הקורונה דומה בעוצמתו והשפעתו למבצע צוק איתן"

מייל ששלח היום אורי סירקיס מפרט בדבר שורה של החלטות שהנהלת החברה תיישם בעקבות משבר הקורונה ● בין היתר, קיצוץ כוח אדם והוצאה לחופשות כפויות

רנו גרנד סניק/ צילום: יחצ

שימושיות לפני סטטוס: רנו גרנד סניק החדש שומר על המורשת הארוכה

רנו גרנד סניק החדש מחצין נוכחות כביש מרשימה, תא נוסעים רב-תכליתי, מנוע נמרץ וחסכוני ואבזור תקני מקיף מאוד ביחס למחיר ● אבל הוא יוצא לפלח הולך ודועך, שלקוחותיו נוטשים בהמוניהם לכיוון דגמי הקרוס-אובר

פרנץ ליבנספצר, מנהל תחום אריזות ואיכות הסביבה של קבוצת נסטלה העולמית / צילום: איל יצהר, גלובס

האחראי על איכות הסביבה בנסטלה העולמית בטוח: "אנחנו בדרך לשינוי היסטורי"

פרנץ ליבנספצר, מנהל אריזות ואיכות הסביבה של ענקית המזון נסטלה, הגיע לבקר בחברת אסם שבבעלות הקבוצה, ויש לו הרבה מה לומר על אריזות המזון המזהמות • לדבריו, בחברה עדיין מחפשים תחליף מזהם פחות לשקיות החטיפים ומעדיפים למכור מוצרים בתפזורת וללא עטיפה

לא משלנו/ צילום :  מעיין קאופמן

אנו-אנו הפלמ"ח: הקומדיה שעושה צחוק מאתוס האשכנזי הלוחם

הקומדיה "לא משלנו" של תאטרון באר שבע מגחיכה את הפלמ"חניקים האשכנזים

חגיגה במדבר/ צילום :  יותם יעקבסון

צבעים על ים המוות: מהרו לראות פריחה נדירה סביב ים המלח

זה נדיר, וקורה רק בשנים שבהן מקבל המדבר שפע של גשם: גל פריחה צבעונית סביב ים המלח ● השנה זה קרה, וצריך למהר כי היא לא תאריך ימים

דובי גריזלי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הנופים המכשפים שבין אלסקה לקנדה. חשיפה לצפון

המעבר הימי שבין קנדה לארצות הברית מאפשר טעימה קטנה מאלסקה, על נופיה המכשפים, הטבע המסעיר וההיסטוריה הצבעונית מימי הבהלה לזהב

מטוסים של חברת אל על / צילום: סיון פרג'

דעה: קו חדש לטוקיו? הקורונה צפויה להגיע גם להשקה החגיגית של אל על

חברת התעופה הישראלית צפויה לחנוך בעוד כשלושה שבועות קו חדש לטוקיו, אלא שההתפתחויות האחרונות סביב משבר הקורונה עשויות לסכל את התוכנית הזו ● כיצד תושפע חברת התעופה שכבר הודיעה על אזהרת הכנסות ולמה זה לא בהכרח אומר שהמדינה חייבת לסייע לה?