דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

זו לא תהיה אותה 'מכתשים'

הדרך עוד ארוכה, אך כשכמצ'יינה תשתלט, ספק אם תשמר את מפעלי הייצור בארץ

המשקיעים בשוק ההון מיהרו לחגוג את ההודעה על ההסכם המתגבש בין כור לכמצ'יינה הסינית, והטיסו היום את מכתשים אגן ביותר מ-20%. אבל צריך לזכור כי הדרך לחתימה עדיין רחוקה.

גיבוש עסקה גדולה כמו מכירת מכתשים אגן אינה עניין פשוט בכלל, בטח לא כאשר מדובר בחברה סינית ממשלתית. הדינמיקה וההתנהלות במו"מ מול סינים מורכבת ומאוד רגישה.

סוגיה מרכזית וחשובה היא עתיד עובדי מכתשים אגן בישראל. למכתשים אגן יש כיום 1,430 עובדים בישראל, כשליש מעובדי החברה. אחת הבעיות המרכזיות ששוחקות את רווחיות החברה היא התחרות מצד המזרח, ועלויות הייצור הזולות שם.

קשה להאמין שאם כמצ'יינה הסינית תשתלט על מכתשים אגן היא תמשיך לשמר את מפעלי הייצור בארץ, כאשר אצלה בבית היא יכולה לייצר בהרבה יותר זול את רוב המוצרים (לפחות את אלו שאינם כרוכים בטכנולוגיה מיוחדת הקיימת בישראל). הרבה יותר הגיוני עבורה להתחיל ולהעביר את הייצור מישראל לסין. והנה, עובדי מכתשים אגן לא מחכים לעסקה, וכבר מתרעמים ומאיימים בשביתה.

לנוחי דנקנר מאוד חשוב לעשות עסקאות מוצלחות, אך לא פחות חשובה לו התדמית. הוא מתגאה בתרומות של אי.די.בי לקהילה, והדבר האחרון שירצה הוא שיקשרו אותו לפיטורים ולסגירת מפעלים. כך שהדרך לסגירת העסקה עם כמצ'יינה עדיין ארוכה, ולא ברור מה הסיכוי שתצא בכלל אל הפועל.

ההודעות שפרסמה היום מכתשים אגן (על אודות המכירה ואזהרת רווח לתוצאותיה במחצית השנייה של השנה) מעידות עד כמה המצב בחברה בעייתי. מצד אחד: אזהרת רווח חמורה, שממנה ניתן ללמוד כי החברה צפויה להפסיד עשרות מיליוני דולרים במחצית השנייה, ואולי אף לסיים את השנה כולה בהפסד. מצד שני, דנקנר מרכז מאמצים רבים במציאת כיוון לחברה: תחילה הושקעו המשאבים ברכישת אלבאו האמריקנית. רק חודש חלף מאז התפוצצה העסקה, וכבר עומדת על הפרק המכירה לקונה מסין.

כבר שלוש שנים שמכתשים אגן מחפשת את דרכה בעולם הדינמי והמשתנה של ייצור חומרי הדברה. הענף נמצא בתהליך של קונסולידציה ושחיקת מחירים, ונראה כי מכתשים אגן לא הצליחה להשתלב, ולא ביצעה בשנים האחרונות רכישה משמעותית, כאשר במקביל, בעלת השליטה אי.די.בי דחתה הצעות למכור את החברה.

לכולם ברור: מכתשים אגן לא תוכל להישאר במבנה הנוכחי, שבו התוצאות הכספיות שלה תלויות בעיקר במזג האוויר ובשינויי מטבע, ושבו היא לא נוטלת חלק במנוע הצמיחה המרכזי של הענף - זרעים מהונדסים גנטית.

ניסיון העבר מראה כי דנקנר לא ממהר למכור החזקות ומנסה להשיג עליהן את המחיר המקסימלי. אולם ייתכן שבמקרה של מכתשים אגן הוא הרים ידיים; אמנם המחיר הנוכחי מהווה פרמיה של 60% ממחיר השוק, אך הוא עדיין רחוק עשרות אחוזים ממחיר המניה בשיא, ורחוק גם מהצעות מחיר שקיבל ודחה בתקופת הגאות לפני 3 שנים. אז עמד מחיר המניה על כ-30 שקל, ודנקנר חשב שההצעות לא אטרקטיביות. עכשיו, ב-21.7 שקל למניה, הוא מוכן למכור.

מה שעוד מעיד על הרצון של דנקנר לסיים את עניין מכתשים אגן ולמצוא לחברה פתרון, היא העובדה שהוא מוכן להישאר לתקופה מסוימת בעל מניות מיעוט עם 30% מהמניות. דנקנר מקפיד להיות בעל השליטה בחברות השונות שבהן הוא מחזיק, או למכור בהן את כל המניות. במקרה של מכתשים, ככל הנראה, הוא כבר כל-כך רוצה למכור, שהוא מוכן להישאר לתקופה מסוימת בעל החזקות מיעוט.

ב-3 השנים האחרונות מדווחת מכתשים אגן על מגעים שונים, אך שום דבר לא יוצא אל הפועל. בשוק ההון אומרים כי אם גם הפעם תודיע החברה על פיצוץ המו"מ זה כבר ייראה רע מאוד: החברה לא מצליחה לקנות, לא מצליחה להימכר, ובין לבין מפרסמת הודעות שליליות בדמות אזהרות רווח חריפות. "אם גם הפעם לא תצא העסקה אל הפועל, התגובה במניה תהיה חריפה במיוחד", העריך אחד האנליסטים.

irit-av@globes.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות