גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החרדים רוצים לעבוד - הבעיה היא שאנחנו מתנשאים עליהם"

יותר ויותר חרדים וחרדיות מצטרפים לשוק העבודה ויוצאים ממעגל העוני ■ מי שמפריעה להם זו דווקא המדינה, שמצד אחד דורשת מהם לשרת בצבא ומצד שני מבטיחה להם קצבאות

כמו תמונות שנלקחו מפלנטה אחרת, עת דברני העם דיברו עצמם בלי לאות על שערוריית קצבאות האברכים ולא חידשו דבר, יצאו גם השבוע מדי בוקר נשותיה החרדיות של מודיעין עילית לעוד יום עמל: התייצבו בשעה המדויקת, החתימו כרטיס, ערבבו סוכר בתה, ואז פנתה כל אחת אל עמדת המחשב שלה, במוקד השירותים הטלפוני של ויזה כאל. ברדיו עוד דיברו והתרעמו בפאתוס, וצעירה שמכסה שיערה בכובע רחב שוליים הסבירה, בטון ענייני ובטוח, לעוד לקוח מתוח את פשר החיוב שחירב לו את ארוחת הבוקר.

בלילת הקלישאות הדירה מלהט הוויכוח של השבוע את השטח, כמו ביטלה את מה שיש כבר המכנים סימני מהפכה: בעוד חלקים נרחבים מהמגזר החרדי המאיסו את עצמם על קבוצות בציבוריות הישראלית, ניכר שגם להם מתחיל להימאס מהמצב של עצמם, מחרפת העוני, הנחשלות וההתבדלות. אפשר שהם מתחילים להבין שאלוהים לא שש לגהץ את האשראי שלו כשהם הולכים למכולת. "יש שיפור דרמטי בתעסוקה אצל חרדים", מבשר ל"גלובס" מנהל מינהל המחקר של משרד התמ"ת, בני פפרמן.

פפרמן יודע לקרוא סקרים, הוא בעצמו כותב את השאלות. כשהוא מקבל את הנתונים, הוא מנתח, משווה וקובע: "מי שעוקב אחריהם רואה שבעשור האחרון חל שינוי דרמטי בנוכחות החרדים במקומות עבודה, ואינני שיכור. הם לא רוצים לעבוד? הם מתבטלים? לא דובים ולא יער. בתחילת העשור, אחוז המועסקים מהמגזר החרדי עמד על 34 וכיום הוא עומד על 44%. צריך להעריך את זה".

הוא מתמרמר על הציניות, רפלקס החשדנות כלפי המגזר החרדי כולו: "הבעיה היא בנו. אנחנו מתנשאים עליהם. הם רוצים לעבוד. אצלנו התקבעה התפישה שהם רוצים עוני. בולשיט. מי באמת רוצה להיות עני?"

מודיעין עילית כמשל

הבון-טון הנוכחי במשרדי הממשלה, היא המילה "חסמים", כהסבר לביורוקרטיה ולהחלטות חלם מן העבר של שרינו, כאלה שהפכו תופעת שוליים פתירה במחיר סביר למפלצת שמאיימת בקריסה כלכלית ובכאוס חברתי. אחד החסמים נכרך והתהדק מסביב לאחת מחביות אבק השריפה הנפיצה ביותר, גיוס החרדים לצה"ל. גם בכירים באוצר מודים שהמדינה למעשה אוסרת, בחוקיה, את צאת החרדים לעבודה כתנאי לקבלת הפטור משירות צבאי. "אנחנו שולחים אותם ללמוד בישיבות, אוסרים עליהם לעבוד עד גיל 35, אז הם שומרים על החוק ולא יוצאים לעבודה", אומר בכיר באוצר.

סגן הממונה על התקציבים באוצר, משה ברסימנטוב, הרחיק עד לונדון כדי להמחיש: "גם שם יש חרדים והם עובדים כמו כל שאר האנשים. זה כי שם אין את חוק טל ואין קצבאות. הם פשוט חייבים לעבוד".

כבר עשור שיעקב גוטרמן מכהן כראש עיריית מודיעין עילית: "מהרגע הראשון שלי בתפקיד הבנתי שבעיית התעסוקה היא בועה שתתפוצץ לכולנו בפרצוף". בשנות כהונתו, עירו הכפילה את מספר תושביה ביותר מפי ארבעה: "בשנת 2000 היו 12 אלף תושבים, היום יש 50 אלף, קצב גידול של 10% בשנה. בכל יום ראשון אני פותח שתי כיתות חדשות כי בכל שבוע נולדים לנו כאן 60 ילדים".

הדרך שעשה גוטרמן בעשור האחרון הייתה עתירת מהמורות של ביורוקרטיה ישראלית. "מצאתי שאין בתב"ע תוכנית לאזור תעסוקה ומסחר. דרשתי קרקע, פניתי לחברות, אמרתי למנהלים 'תבואו - יש עובדים', והם חשדו, חשבו שחרדים לא באים לעבודה. ביקשו שאוכיח. הוכחתי.פרסמתי מודעה, פניתי למי שרוצה לעבוד, שישלח קורות חיים ללשכה שלי. בתוך לילה הגיעו 800 בקשות. פילחנו את הנתונים, מסרנו לחברות, שכנענו שוב וזה היה קשה. אמרתי לאנשי מטריקס, 'במקום שתוציאו את העבודות להודו או לסין, תפתחו כאן. תכשירו את האנשים'. הם עשו את זה והם לא מצטערים".

גוטרמן מדווח על שיפור כללי באווירה בעירו: "פתאום יש כאן מסחר. חנויות נפתחות. הבנקים רוצים לפתוח כאן סניפים כי יש תנועה, יש כסף שמושקע בבתי עסק בעיר. הנשים משתכרות בחלקן 5% יותר משכר המינימום, והאמן לי שעובדת באותה עבודה מגבעתיים לא מרוויחה יותר".

החרדים לא בטלנים

הסיפור של מודיעין עילית הפך למודל של הצלחה בכל מדד של רשויות המדינה. כ-2,500 מנשות העיר כבר עובדות בשורה של חברות, בפיתוח תוכנה בחברת מטריקס; במתן מענה טלפוני ללקוחות ויזה כאל, בחברת אמדוקס, בנייס, במיקרוסופט. לדברי ראש העיר, "הפוליטיקאים שמדברים על בטלנות חרדית, פשוט לא מחוברים לשטח. הנשים באות לעבודה כי הן רוצות להביא לבית אוכל, להתקיים. הן עובדות טוב - חרוצות, יסודיות. במוסר העבודה שלהן, הרבה מאוד מגזרים במשק יכולים להתקנא".

הגברים, בינתיים נשארים בכולל, מפאת מגבלות חוק טל ומגבלות של השכלה בסיסית. בעוד מספר שנות הלימוד הממוצע של גבר חרדי בשנות העבודה גבוה, 14.4 שנים ביחס ל-13.3 אצל החילוניים והמסורתיים, 40% מהם לא יודעים אנגלית ורמת השפה אצל עוד 41% בינונית ומטה. הם לא למדו מתמטיקה מימיהם, שליטתם ביישומי המחשב דלה.

הניסיון של מודיעין עילית מלמד את מקבלי ההחלטות בירושלים שגם נוכח התחזיות הקודרות, יש מה לעשות: הכשרות למקצועות נדרשים ומתגמלים; עידוד מעסיקים לקלוט חרדים בתמורה להקלות במס; פתיחת מעונות יום כדי לאפשר לנשים לצתאת לעבוד. "מי שצריך לעבוד על זה אלה משרדי הממשלה, ולא בית המשפט העליון. בתפוח האדמה הלוהט הזה, של גיוס חרדים, נצטרך להכריע. עד אז, נפתח למגזר עוד הכשרות, לתחומי הטלקום וההיי-טק", מצהיר מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי.

משרד התמ"ת הציב יעד להשמת חרדים במעגל התעסוקה עד 2020, ולפיו כ-65% מהגברים והנשים במגזר ייקלטו במקומות עבודה, מספר הקצבאות יקטן, הם ישלמו מסים, ילכו לקניות, יניעו כלכלה. "זה סביר לחלוטין, כי אני צופה עוד עלייה בשיעורי התעסוקה אצל חרדים, כי הם מבינים שהאופציה האחרת היא עוני", אומר פפרמן.

למנוע את קריסת המשק

נתוני התמ"ת מלמדים כי בחמש השנים האחרונות נקלטו כ-3,500 חרדים במעגל העבודה, לאחר שעברו הכשרות ייעודיות בהשקעה של 123 מיליון שקל. בימים האחרונים השיק המשרד תוכנית חדשה, בהיקף של 100 מיליון שקל נוספים, כדי להכשיר עוד 2,500 עובדים, לפיתוח אזור תעשייה חדש בבית"ר עילית ולפתיחה של מעונות יום בריכוזי אוכלוסין חרדיים.

תחושת הבהילות לנושא, שהקרינו השבוע בכירים בתמ"ת, לא מנותקת מתחזית קודרת של האוצר שמעלה כי במצב הנוכחי, בתוך כחמש שנים המשק הישראלי ייקלע לצרות שהוא לא יידע איך לצאת מהן.

"יש אומדנים שלפיהם המשק הישראלי מפסיד בין 0.25% ל-0.5% בצמיחה השנתית בשל שיעורי התעסוקה והפריון הנמוכים של החרדים והמיעוטים. אם מתרגמים את זה לכסף, ההיקף הוא כ-4 מיליארד שקל", אמר סגן הממונה על התקציבים, ברסימנטוב. "אנחנו צריכים ליצור נקודת איזון חדשה: פחות קצבאות ויותר שירותים תומכי עבודה. אם לא נתגבר על החסם של חוק טל, לא יהיה כאן פתרון אמיתי, ובטווח הארוך יהיה חיסרון כלכלי גדול. זה ייפגע בסיכויי הקיימות של המשק".

ישראל, אומר ברסימנטוב, ניצבת מול חלון הזדמנויות בן שנים ספורות, כדי להגדיר גבולות חדשים בחברה. כשהחלון ייסגר, "הפגיעה בתוצר תהיה קשה, ההוצאה על תמיכות למגזר תאמיר, זה יבוא על חשבון חינוך, בריאות ורווחה. יהיו פחות מדי משלמי מסים ויותר מדי מקבלי קצבאות".

אלמלא העלייה הגדולה מרוסיה בראשית שנות ה-90, החברה הישראלית כבר הייתה מרגישה את האפוקליפסה הכלכלית: "העלייה הייתה נס, אך אינני רואה נסים כאלה בעשור הקרוב". ולמרות זאת, הוא אופטימי: "זו הזדמנות. העלייה הבאה תהיה מהמגזר החרדי. יש בו כוח אדם עם פוטנציאל איכותי. אם הם ישתלבו בחברה, יהיה מנוע צמיחה פנטסטי, התשואה תהיה אדירה. יש כמה משוכות בדרך, הפוליטיקה מורכבת, אבל זה בר השגה".

קצבה שדגל שחור מתנוסס מעליה

השבוע מצא עצמו ראש הממשלה במלכוד. הרצון שלו להעביר את התקציב ואת חוק ההסדרים בקריאה ראשונה נתקל במשחק כוחות מוכר. החרדים דרשו בתמורה לאישור התקציב להעביר חוק עוקף בג"ץ שיאפשר המשך תשלום קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים שהם הורים ליותר משלושה ילדים.

הקצבה, בסך של 1,040 לחודש, עלות תקציבית של כ-130 מיליון שקל בשנה, מאפשרת ל-11 אלף אברכים ו-11 אלף נשות אברכים שלא לעבוד. בג"ץ נדרש לסוגיה השנה והוא קבע שמדובר בקצבה בלתי שוויונית. בית המשפט נתן למדינה ארכה עד ינואר הקרוב להסדיר את העניין בחקיקה ראשית של הכנסת, ואסר עליה להמשיך בהסדר הקיים.

הניסיון של נתניהו לאשר את דרישת החרדים עורר מחאות של הסטודנטים, וראש הממשלה ניסה לפייס אותם כשקבע שהקצבה תשולם גם לסטודנטים שהם הורים לשלושה, כלומר, כמעט לאף אחד. הלחץ הציבורי גרם לנתניהו גם להכריז על הקמת ועדה שתבדוק את הנושא כולל "דרכים לעידוד האברכים להשתלב בשוק העבודה", מה שהתקבל בציבור כניסיון לקבור את הנושא.

מפלגת העבודה וישראל ביתנו הכריזו שיתנגדו להבטחת ההכנסה לחרדים, אבל הצביעו בעד והעבירו את חוק ההסדרים והתקציב בקריאה ראשונה, למרות שהסעיף התקציבי של הבטחת ההכנסה לאברכים כבר נמצא שם. המילה האחרונה טרם נאמרה ויש להניח שהמאבק יימשך עד הקריאה השלישית.

עוד כתבות

חממה לגידול קנאביס/ צילום: shutterstock א.ס.פ.קריאייטיב

בג"ץ הקפיא את רפורמת הקנאביס הרפואי, איך יושפע השוק?

בסוף השבוע הקפיא בג"ץ חלקית את האסדרה החדשה בקנאביס וקיבע את המחיר למטופלים שקיבלו את הרישיון לפני הרפורמה, עד חודש מרץ • מה יקרה עכשיו ומה יכול משרד הבריאות לעשות כדי להפחית את המחירים בלי לגרור את המגדלים להפסדים • "גלובס" עושה סדר

גל סטאל, יו"ר ובעלים באנטרופי / צילום: יונתן בלום, גלובס

אנטרופי ממליצה לדירקטוריון לאומי על דירקטור בבזק לשעבר שתמך בעסקת בזק-yes

מדוח של אנטרופי לקראת האסיפה הכללית של בנק לאומי בעוד כשבועיים, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי יצחק (איציק) אילדמן זוכה לתמיכתה של חברת הייעוץ לכהונה נוספת כדירקטור חיצוני בבנק

מודעה לשירותי ליווי בפייסבוק / צילום: צילום מסך

כובע צמר לתינוק, מצעים למיטה וזנות: בניגוד ולמרות החוק - פייסבוק מפרסמת שירותי ליווי

בימים האחרונים קודם בפייסבוק פוסט בתשלום תחת הכותרת "נערות ליווי במרכז", שמפנה לוואטסאפ המעביר לאתר ייעודי ולצ'ט בטלגרם שמבטיח היכרויות, דיסקרטיות ושירות מהיר

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

לקראת הפתיחה בתל אביב: האם העליות בשוק יימשכו

נתוני תעסוקה חיוביים בארה"ב דחפו את השווקים לעליות ביום שישי האחרון ● אתמול בתל אביב דלק רכב בלטה בזינוק חד על רקע הגדלת ההחזקות הצפויה של בעל השליטה גיל אגמון בחברה כשירכוש 7.5% נוספים מהון מניותיה של דלק רכב מקבוצת דלק

אבי ברזילי, מנכ"ל אפריקה נכסים / צילום: אירנה קוסטינסקי

ביג מגדילה את ההימור על אפי נכסים: רכשה מניות נוספות של חברת הנדל"ן המניב ביותר מ-400 מיליון שקל

בעקבות ההשקעה, שבוצעה במסגרת הנפקת מניות, הגדילה ביג את שיעור החזקתה באפי נכסים, המתנהלת ללא גרעין שליטה, ל-20% בהשקעה כוללת של 725 מיליון שקל ● מגה אור, המחזיקה ב-13% ממניות אפי נכסים, שמרה על חלקה בהשקעה של 83 מיליון שקל

מריו קופל פרופיל / צילום: אילן בשור

ארזים זכתה במכרז רמ"י לבניית 199 דירות באור יהודה

החברה, שבשליטת האחים גילי ויואל עזריה, תבנה את הפרויקט שחלקו (60%) מחיר למשתכן וחלקו דירות שישווקו בשוק החופשי ● התמורה הכוללת עבור הקרקע והוצאות פיתוח נאמדת בכ-97 מיליון שקל

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת נגד חברת הייעוץ: "יש ריכוז כוח גדול מאוד אצל אנטרופי; איכות ההחלטות באסיפות הכלליות טעונה שיפור"

רשות שוק ההון פרסמה טיוטת דוח ביקורת חריף על תחום הייעוץ למוסדיים בהצבעות באסיפות כלליות ● על מהלך רגולטורי שמובילה הרשות ביחס לחברות הייעוץ נמתחת ביקורת מצד רשות ני"ע והמשנה ליועמ"ש ● גל סטאל, יו"ר אנטרופי: "הדוח נערך בלי שנעשתה כל פנייה אלינו. נראה כי מדובר בדוח רצוף שגיאות, הכולל פרשנות שגויה למציאות"

עם הפנים ל–2030 / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

עם הפנים ל-2030: מה יאפיין את המגמות בשוק הדיור בשנים הקרובות

אחרי שנה בלי ממשלה קבועה, הביקוש לדירות המשיך לעלות, וההיצע לא גדל מספיק ● הריבית הנמוכה מתדלקת עוד ועוד את הביקושים, ונראה שרק ב-2021 יוצגו תוכניות חדשות שיוכלו להשפיע על שוק הדיור

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס

הרשות לאיסור הלבנת הון מציגה: המדריך לזיהוי יעיל של מלבינים מקצועיים

בשנים האחרונות פיתחו עבריינים שיטות מתוחכמות כדי להלבין כספים המגיעים מפשיעה • כדי להתגבר עליהן, נוקטות הרשויות בעולם מגוון אמצעים, ובהם צמצום השימוש במזומן • כעת מפרסמת הרשות הישראלית יחד עם כ–160 רשויות מהעולם מדריך לזיהוי פעילות הלבנת הון מקצועית

שריפה בשמן תעשייה בנמל חיפה/ צילום: אילן מלסטר , המשרד להגנת הסביבה

ממש ברגע האחרון: ה"הפתעות" שהחביאו ח. מר טלרד, אחים יעקובי ושמן תעשיות

השריפה בחוף שמן בחיפה הסבה לחברה שמן נזק של יותר מ-10 מיליון שקל ● פרויקט של ח. מר באיים הקריביים שלא הושלם בזמן עלה לחברה בהפסדים ● צמצום פעילות התקשורת של חברת טלדר בארה"ב גבה מחירת ענק בדוחות, ואילו בקבוצת אחים יעקובי הניסיון לשקם את חברת אורתם סהר נגמר בהסדר חוב

סידני אוסטרליה  / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב

הישראלית שדיווחה על "האצה בצמיחה": מניית אפסווילאג' הנסחרת באוסטרליה זינקה 53% ביום

החברה, המפתחת פלטפורמת תוכנה כשירות לניהול אפליקציות לקידום עסקים קטנים ובינוניים, צופה הכנסות חוזרות חודשיות של כ-105 אלף דולר - צמיחה של 50% ביחס לרבעון הקודם ושל 200% לעומת הרבעון המקביל

גדעון סער / צילום: טל שניידר, גלובס

גדעון סער מבקש מחברי הליכוד: הורו על פריימריז לראשות המפלגה

אחרי שכשל הסיכוי להקמת ממשלת אחדות, בליכוד נערכים לפיזור הכנסת החל מ-11 בדצמבר, ובמפלגה דורשים לקבוע התמודדות על ראשות המפלגה ● "קיום התמודדות אינה רק עמידה על זכותו של חבר התנועה, היא חובה החקוקה בחוקת התנועה", אמר סער

אודי אדירי/ צילום: דוד פרץ

ישראל מתנגדת לפיתוח מאגר הגז אפרודיטה בקפריסין

המהלך הישראלי מסכל למעשה את האפשרות שהמאגר יפותח ללא הסכם בין המדינות, כך לפחות טוענים בשותפות 'ישי' המחזיקה בזכויות על החלק הישראלי של המאגר

מנכ"ל תנובה, אייל מליס

תנובה מסמנת מנועי צמיחה חדשים: בוחנת כניסה לתחום האוכל המוכן

חברת המזון הגדולה בישראל בוחנת הקמת מערך ייצור למזון מוכן בוואקום המיועד לשוק המקצועי ● גובה ההשקעה בקווי הייצור מוערכת בעשרות מיליוני שקלים וצפויה להביא לחברה תוספת מכירות של 150 מיליון שקל בשנה

חלל עבודה משותף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מדעי החלל המשותף: לאן צפוי להגיע ענף שטחי העבודה ואיך זה קשור לפקקים

בתוך חמש שנים בלבד הגיע היקף השטחים בחללי העבודה המשותפים ל–1.5% משטח המשרדים בארץ ● לפי מחקר של צ'מנסקי בן שחר, כ–80 אלף איש בארץ כבר עובדים בחללים כאלו, ומשבר התחבורה צפוי להזניק את מספר החללים המשותפים גם בפריפריה

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

לנוכח ההידרדרות במצבה הפיננסי של תהל: קרן פימי נסוגה מרכישת השליטה, שיכון ובינוי מציעה לרכוש לפי שווי חברה של 12 מיליון דולר

חברת הבנייה והתשתיות מציעה להעמיד לתהל הלוואה של 11.95 מיליון דולר למשך שנתיים, אותה יהיה ניתן להמיר ל-49.9% ממניות החברה ● עוד כוללת ההצעה שתי אופציות נוספות לשיכון ובינוי לרכישת מניות נוספות של תהל ● תמיר כהן, יו"ר שו"ב: "ההשקעה תאפשר לממש את פוטנציאל הסינרגיה הרב בפעילויות שתי החברות"

ח. מר: במקום נופש באיים הקריביים - חילוט ערבות והפסד כבד

ח. מר שבשליטת קרן פימי של ישי דוידי ממשיכה לסבול מתוצאות כספיות חלשות, והפסדיה ברבעון השלישי של השנה גדלו כמעט פי שלושה והגיעו לכ-35 מיליון שקל ● ההפסד הרבעוני במגזר הגלובל הצטבר ליותר מ-14 מיליון שקל, לעומת רווח מגזרי של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בעליות: סלקום זינקה ב-11%, דלק רכב ב-14%

מגה אור השתתפה בהנפקה של אפי נכסים כשרכשה מניות ב-83 מיליון דולר; ביג רכשה מניות בהיקף של 407 מיליון שקל ● שיכון ובינוי הגישה הצעה לרכישת השליטה בתהל ● גיל אגמון הגיע להסכמות עם קבוצת דלק לרכישת מניות דלק רכב, 7.5% מהון המניות, בכ-135 מיליון שקל

רונן ניר, שותף בויולה ונצ'רס / צילום:

"למה קמים פחות סטארט-אפים? כי אנחנו לא יודעים איך ייראה עידן המכונות"

רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, מסביר בראיון ל"גלובס" כיצד הולך ומשתנה מודל האקזיט המוכר, למה ענקיות הטכנולוגיה דורשות מהמשקיעים לחשב מסלול מחדש, ומה קורה מאחורי הקלעים של הסטארט-אפים: "לכל משקיע יש ברגע נתון שתי חברות במשבר"

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הוועדה שלא קמה התחקיר שלא נעשה, הלקחים שלא הופקו: במערכת הביטחון לא למדו מפרשת הצוללות

ועדה שמונתה לקביעת כללים בנושאי רכש לא פעלה, ובכירים במערכת הביטחון טוענים כי לא הופקו לקחים ● משרד הביטחון: הוטלו מגבלות על עבודה מול מתווכים