שריג לפישר: מוכן לדבר אך לא כשמאיימים לפרק לי האגף

דיון סוער מבנה הרגולציה הרצוי לשוק ההון ■ הנגיד סטנלי פישר: "הייתה ריצה לקופות הפנסיה! על מה היה הדיון על רשת הביטחון? בבקשה עודד! אני הייתי שם, אז אנא ממך"

"אנו לא בסוף המשבר אלא בסוף שיא המשבר. אחד מהדברים שגילינו הוא שיש הבדל בין לפקח על מוסדות פיננסית כל אחד בנפרד לבין לפקח על יציבות הפיננסית כאחד. אני בטוח שאם היו מבינים את המשמעות וההשפעה של קריסת ליהמן ברדרס על כלל היציבות הפיננסית, לא היו נותנים לו ליפול. יש 2 סוגי מערכות פיקוח עיקריות: סקטוריאלי (פיקוח לפי גופים) כפי שיש לנו ויוון וספרד וזה נחשב לפיקוח המסורתי. אבל יש גם מבנה פיקוח פונקציונאלי והוא לפי פונקציות כמו הגנה על הצרכן. איך זה התפתח? אין הבדל בין ניהול סיכונים בבנק או בחברת ביטוח. אז אם כבר יש לך מפקח פה, אין סיבה שלא תשתמש במפקח הזה שם", כך אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בדיון ראשון מסוגו סביב מבנה הרגולציה הרצוי לשוק ההון הישראלי שנערך בוועדת המשנה לשוק ההון של הכנסת בראשות אמרה ח''כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו).

לדבריו, יש גם את מודל ה-FSA האנגלי (איחוד רשויות פיקוח), אשר לא הוכיח את עצמו. "המגמה בעולם היא להטיל את האחראיות על היציבות פיננסית (MACRO-PRUDENTIAL) לבנק המרכזי אמר פישר. באנגליה היה המשבר הפיננסי הקשה ביותר בתולדותיה כי עד אז הפיקוח היה של הבנק המרכזי. בעקבות המשבר, העבירו את ה-FSA לבנק המרכזי. יש את הדוגמא של מלזיה, שם יש בנק מרכזי יוצא מהכלל ושם הבנק המרכזי מאגד את הפיקוח על היציבות הפיננסית.

פישר: "בנק מרכזי כמו 'מאמא', יכול תמיד להדפיס כסף"

למה זה קורה שכולם חוזרים לבנק המרכזי? יש לבנק המרכזי תפקיד מיוחד-הוא המלווה למוצא האחרון- או כמו שאני אומר "מאמא" (כאילו אמא). הם יכולים לייצר כסף ללא מגבלה וזו הסיבה שהבנק המרכזי מקבל יותר ויותר את התפקיד הזה -הוא יכול להנפיק כסף ולכתוב את הצ'ק-ומייד " הסביר פישר שהוסיף "אנו יכולים לתת כסף גם לחברות ביטוח אבל זה דורש תיאום מלא. בעולם, הבנק המרכזי יכול לדרוש, בתמורה הכסף הזה, לבקש כל נתון שהוא דורש. אם אתה נותן את הכסף באופן מיידי, אז אתה גם צריך להיות רשאי לקבל כל נתון באופן מיידי או כמעט מיידי. המגמה העולמית: להעביר סמכויות לבנק המרכזי ולאמץ את המודל הפונקציונאלי או דו-ראשי" סיכם פישר שטען כי "אבל אין מודל אחד שנחשב ל"הכי טוב"".

"משברים מחדדים דברים והם מאפשרים לראות טוב יותר מה קורה לעומת מצבים רגילים. השורה התחתונה: הרגולציה הישראלית תפקדה לא רע בתקופת המשבר. זה אמפירי אבל גם תיאורטי. העובדה שפעלו בעת משבר 3 רגולטורים במקביל זה מנע נקיטת צעדי קיצון והיה קיזוז הדדי. לכן, היתרון הראשון היא שאין ריכוז של כוח ואין משוה אחד שלוקח את ההחלטות. היתרון השלישי זה שהייתה אפשרות להפרייה הדדית. לראייה, בחינת התוצאה מראה שהמודל הצליח. במבחן התוצאה לא ניכר שהייתה חולשה של מערכת הפנסיונית כפי שנאמר", השיב עודד שריג, המפקח על שוק ההון באוצר אשר מתנגד להוצאת אגפו ממשרד האוצר והעברת הסמכויות לבנק ישראל.

עודד שריג: הסיכונים במגזר אחד אינם בהכרח הסיכונים במגזר אחר

"חשוב לזכור שגם בארה''ב הוצע להקים בתוך האוצר גוף המפקח על המדיניות המוניטארית-הדבר הזה לא עולה בדעתינו" המשיך שריג. "לעומת מה שפרופ' פישר אמר, הסיכונים במגזר אחד אינם בהכרח הסיכונים במגזר אחר. מדובר במודל עסקי שונה לחלוטין. במערכת הבנקאית המקורות הם נזילים לגמרי (צ'קים ומזומן) והשימושים אינם נזילים (הלוואות לטווח ארוך). בחברותה ביטוח זה בדיוק ההיפך: המקורות אינם נזילים בגלל ההטבות המיסוי והשימושים נזילים מאוד (השקעות במניות ובאג''ח). בארה''ב ובאירופה, שם היו נפילות במניות קשות, האנשים לא רצו לבנק כדי למשוף את הפנסיה".

"סליחה, אפשר לשאול שאלה. על מה היה הדיון על רשת הביטחון? מה היה הסיבה לכך?" קטע פישר את שריג. "הם (שריג ושני) לא היו שם" השיב חזקיהו בציניות. "רשת ביטחון לא הוקמה" אמר שריג. "בבקשה עודד! אני הייתי שם, אז אנא ממך", תקף פישר את שריג שהשיב שוב "לא הייתה ריצה לקופות הפנסיה". "היה לחץ אדיר. היינו שם", השיב חזקיהו.

"על כל פנים, המסר שלי היא שמערכת הביטוח ומערכת הבנקאית הן שונות. מבחינת הפיקוח, יש חשיבות של שני גופים שיקזז אחד את השני", הדגיש שריג. "יש לנו משק קטן מדי כדי לאמץ מודל שהוא בעייתי מבחינת אמפירי וגם מבחינה תיאורטית", סיכם שריג שהדגיש כי "אגף שוק ההון לא מפוקח על ידי האוצר אלא שהוא יושב בתוך האוצר". שני הדגיש והתחייב כי בכוונתו לחזק את אגף שוק ההון הן בתקנים ובתקציבים אלא גם בשיפור הכלים הטכנולוגים שעומדים לרשות האגף.

פישר: "אני מאוד מופתע ממה שאני שומע עכשיו"

"אני מאוד מופתע ממה שאני שומע עכשיו" המשיך פישר. "אני התנגדתי להפוך למלווה מוצא האחרון של חברות הביטוח. אבל היה משבר וידין ענתבי התעקש מאוד שכך זה יהיה. אז אני מציע שנתחיל את הדיון הזה בלי להגיד שלא הייתה ריצה ולא היה לחץ. אז אולי במשבר הבא, אם גוף פיננסי ייפול, שהאוצר יביא את הכסף".

"מאוד לא נוח לבחון את הנושא כאשר יש הצעת חוק שמציע לפרק את אגף שוק ההון. כך אנו לא יכולים להיות במצב של בחינה אלא במצב של התגוננות" סיכם שריג. "אני רציתי לקיים דיון בנושא אך אנשי האוצר סירבו. זה חייב אותי להתחיל לרוץ לבד ולהציע הצעת חוק. לא הייתה לי ברירה" השיבה ח''כ קירשנבאום אשר הוסיפה כי "יש לי תחושה שהנושא הזה הוא מעין תפוח אדמה לוהטת או מעין טאבו. זו הפעם הראשונה מאז ועדת בכר שהנושא עולה לדיון.

אנו עברנו את המשבר הכלכלי. אני לא יודעת אם זה היה בזכות מנבה הרגולציה או למרות מבנה הרגולציה. אין לי ספק שאת המשבר הצלחנו לעבור בגלל האישים שעמדו בראש המערכת. אולי עכשיו, שעת רגיעה, זה בדיוק הזמן לדבר על הנושא. אני מוכנה אפילו לעצור הכול. אבל אני מניחה.". נזכיר כי הצעתה של קירשנבאום תעלה בשבוע לוועדת שרים לענייני חקיקה.

בדיון ניתן היה להבחין בנוכחות רבה של בכירי בנק ישראל והאוצר: נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, המפקח על הבנקים רוני חזקיהו, מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל, קרנית פלוג, המפקח על שוק ההון באוצר, עודד שריג, מנכ''ל משרד האוצר, חיים שני, היועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל בריס. בדיון נכחו גם דובר בנק ישראל, יוסי סעדון, סגנו, יואב סופר ויחצן הבנק, זמיר דחב''ש.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988