מלבינים פנים במקום הון

כתבי האישום בפרשת הדסק הרוסי והדסק הצרפתי בבנה"פ עומדים בניגוד לתכלית החוק

המאבק בתופעת הלבנת ההון חשוב לכולנו, אולם דרך האכיפה שנוקטות רשויות החוק מחטיאה את המטרה ולא מונעת אותה. כדי שלא נעמוד בפני פרשת "דסק רוסי" נוספת מומלץ לעשות חושבים כעת, ולא להקצין את האכיפה התמוהה בתחום.

תופעת הלבנת ההון מסכנת את היציבות הכלכלית ואת אמינות המשק בעולם. עבריינים רבים פועלים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש שמקורו בפעילות עבריינית, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש.

מדינת ישראל ביקשה בתבונה להצטרף לקהילה הבינלאומית במאבקה בתופעה, וחוקקה את חוק איסור הלבנת הון. בדברי ההסבר לחוק צוין כי תכליתו להיאבק בפשיעה החמורה, פעילות הננקטת בעיקר נגד סוחרי סמים ועברייני פשע מאורגן.

ברצותה להוכיח את המאבק בהלבנת ההון, מערכת האכיפה בחרה להשקיע משאבים רבי-היקף בשתי פרשיות - הדסק הרוסי והדסק הצרפתי, אשר התמקדו בסניף הירקון של בנק הפועלים בתל-אביב.

ההשקעות הרבות הניבו כתבי אישום מורכבים אשר אינם מייחסים לנאשמים עבירות של הלבנת הון או קיום רכוש שמקורו בעבירה פלילית. האישומים עוסקים במקרים שבהם היה צריך להתעורר חשד של עובד הבנק כי פעילות לקוחותיו נעשתה במטרה להימנע מדיווח, ולכן היה חייב לדווח על כך לרשות לאיסור הלבנת הון.

כתבי אישום אלה, אשר הוגדרו כתיקי דגל על-ידי הפרקליטות, עומדים בניגוד לתכלית החוק - מאבק בעבריינים ובפעילות עבריינית. הלבנת ההון כשמה כן היא, אומרת: הלבנת הון שחור והסתרת מקור הכספים והרכוש ששימשו בפשיעה חמורה או התקבלו כפירותיה.

כתבי האישום אף עומדים בניגוד למדיניות במדינות המתוקנות אשר אינן עוסקות במסגרת חוקי איסור הלבנת הון באכיפה לגבי כסף שמקורו אינו בעבירה. למדינות אלה אין אינטרס בהשקעת משאבים ואכיפה ברכוש "תם וישר". זוהי יצירה ישראלית מקורית חריגה בנוף העולמי.

המדיניות בקהילה הבינלאומית אינה מקרית, לא "מכבסים" כסף לבן - כפי שבמכונת כביסה לא מכבסים בגדים נקיים. לא ברור מדוע ישראל בחרה להיות "החלוץ שלפני המחנה" כאשר לא נראה באופק מחנה שיש לעמוד בראשו.

הכשל הישראלי הוא כפול: כך בחקיקה, ובוודאי בדרך הפעלת החוק ויישומו בדרך של אכיפה פלילית.

בכוונת הרשויות בישראל ללכת לצעד קיצוני נוסף, ולהפעיל את סעיפי החוק על גורמים נוספים, ביניהם עורכי דין ורואי חשבון. לפי ההצעה, עורך דין יהיה מחויב לחשוד בלקוחותיו ולדווח עליהם לרשויות. הוא ייאלץ לחיות תחת איום נצחי כי מעבר לפינה יחכה לו בבוא היום חוקר או פרקליט, שיאמר כי הפעיל שלא כהלכה את שיקול-דעתו וכי פתוחה בפניו הדרך לשכנע את בית המשפט כי פעל כראוי, לאחר שיוגש נגדו כתב אישום.

לצעד כזה יש השלכות חמורות הפוגעות בחופש העיסוק ובחוקי יסוד נוספים. יתרה מזאת, מה שמסתמן ממהלך כזה הוא הטלת כובד משקל רשויות האכיפה במקומות הלא הנכונים שבהם אין טענה להלבנת הון.

בית המשפט הרחיב בעבר את המונח "רכוש" המצוין בחוק ככזה הכולל כל רכוש ולא רק רכוש שמקורו בלתי חוקי.

כדי למנוע פארסות נוספות בתחומי הלבנת ההון מומלץ לשקול את הפרשנות המאולצת להוראות החוק, ולהפנים כי החוק עוסק ברכוש אסור. גם במישור הפרקטי, הפעלת רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט דווקא בפרשות שבהן אין טענה לקיום עבירה של הלבנת הון, היא חמורה ולא מידתית.

פרשת הדסק הרוסי מסמנת כישלון של קונספציית ההעמדה לדין בעבירות הלבנת הון. האכיפה הזו, אשר אינה עולה בקנה אחד עם רציונל החוק ותכלית החקיקה, מחייבת ריענון והפניית משאבים לעיסוק במקרים פליליים אמיתיים.

* הכותב הוא ממשרד עורכי הדין דולן-דמארי-מתתיהו, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ייצג את מנהל הדסק הרוסי בבנק הפועלים.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988