ערכת כללים לניהול השקעות מושכל: בין סיכוי לסיכון

השקעה היא כמו טיפוס הרים, ועל מנת שתטפסו בבטחה, יובל שוורץ מתמיר פישמן הכין ערכת כללים

בבסיס פעולותיו של כל משקיע עומדת המוטיבציה לרווח, כלומר למכור נייר ערך במחיר גבוה מהמחיר בו נקנה. אולם, הדרך למטרה זו רצופה באינספור מכשולים, אי ודאויות ובעיקר טעויות מצד המשקיע, ולראיה - רוב המשקיעים בשוק ההון יוצאים בהפסד ולא ברווח.

תחילת השנה החדשה מהווה מבחינה זו הזדמנות מצוינת לצייד אתכם, הקוראים, בכלים שיוכלו לסייע לכם בניהול מושכל של השקעותיכם.

השקעה היא סוג של טיפוס הרים, שבו כל צעד מחייב להיעזר בכלים המתאימים כדי לאבטח ולהבטיח את המשך הטיפוס. בשביל התלול הזה, של המרדף אחר תשואות, מוצאים עצמם רבים מהמשקיעים עושים ההפך מן ההיגיון הבסיסי, ורוכשים ניירות ערך במחירים גבוהים ומוכרים אותם במחירים נמוכים.

אבל אפשר גם אחרת. בעזרתו של יובל שוורץ, מנהל פיתוח עסקי וקרנות גידור בבית ההשקעות תמיר פישמן, נתווה עבורכם בסדרת כתבות כללי אצבע לניהול נכון של תיק ההשקעות.

"לכל מטבע שני צדדים, והדבר נכון עוד יותר בשוק ההון, שבו החלטות ההשקעה מתקבלות תמיד בסביבה של חוסר ודאות", אומר שוורץ. "פירושו של דבר הוא, שעל כל סיכוי לרווח קיים גם סיכון להפסד - אפשרות שלמרבית המשקיעים נוח להתעלם ממנה". בהתאם לכך, הוא מציע בראש ובראשונה להגדיר את הסיכון הגלום בהשקעה ולהפנים באופן מושכל את ההפסד האפשרי. מוכנות מראש להפסד שכזה עשויה לעזור למשקיע להימנע מקבלת החלטות השקעה תחת לחץ, שיובילו למכירת ני"ע בנקודת שפל במקרה של התממשות הסיכון הגלום בהשקעה. שוורץ ניסח למטרה זו מספר כללים, והרי הם לפניכם:

הגדרת מטרת ההשקעה: זהו השלב הקשה ביותר, המחייב את המשקיע להגדיר מהו הצורך לכסף - האם ייעודו הוא לחיסכון כלשהו, קניית דירה, רכב, עזרה לילדים וכן הלאה. "על המשקיע לשאול את עצמו שאלות לגבי המקרה 'הרע', בו הנחות היסוד לתשואה חיובית לא יתממשו", מדגיש שוורץ. "בהתאם לכך, עליו להגדיר מהו הסכום המופנה להשקעה, מה טווח ההשקעה ומה ההפסד המקסימלי שהוא יכול לספוג".

הגדרת הסיכון: "כאשר אני בודק את התשואה השנתית במדד ת"א 25 לאורך עשר שנים, אני מגלה שהתשואה הממוצעת למשקיע בתקופה זו הייתה דו ספרתית. אבל, אין בכך בכדי לענות על השאלה באיזה סיכון הייתה כרוכה השקעה כזו", מאבחן שוורץ. על מנת לאמוד את הסיכון הגלום בני"ע כלשהו, הוא מציע למשקיע לבחון שלושה פרמטרים שונים על פני תקופת זמן של לפחות שבע שנים, אשר כוללת לפחות שני משברים:

1. MAX DRAW DOWN: גודל הפסד מקסימלי נסבל בנקודת זמן. "למעשה, אני בודק מה היה קורה אם הייתי נכנס לשוק המניות בנקודה הגרועה ביותר", מסביר שוורץ - "במקרה של מניות ת"א 25, זה היה הפסד של כ-48%".

2. טווח השקעה מינימלי - TIME TO RECOVER: "אני בודק מה היה קורה אילו נכנסתי בנקודה הגרועה ביותר - כמה זמן היה לוקח לשוק להתאושש. במקרה כזה טווח ההשקעה המינימלי הינו כארבע שנים".

3. צורך בנזילות: "תוכניות ותכנון הם דבר חשוב, אך כפי שכל אחד יודע, לעיתים תוכניות משתנות. על כן, במקרה שטווח ההשקעה הראשוני משתנה, צריך לשאול מהי האפשרות להנזיל את הנכסים בשוק. מחזור המסחר הממוצע במניות ת"א 25 הינו כ-45 מיליון שקל למניה".

המסקנה של שוורץ היא, כי משקיע המעוניין בבניית תיק השקעות המורכב כולו ממניות השייכות למדד ת"א 25, צריך על פי ההגדרות שהתווה להיות מוכן להשקעה של מעל ארבע שנים, להבין שהפסד יכול להגיע בנקודה מסוימת אף לכ-50%, וכי הוא יכול להשקיע גם מספר מיליוני שקלים ללא שתיווצר לו בעיה של נזילות.

בשורה התחתונה, אומר שוורץ, "באמצעות הבנה של הסיכון הגלום במניות, יוכל המשקיע להחליט איזה חלק מתוך תיק הנכסים הוא מוכן להפנות לאפיק זה. מרגע זה, הליך בחירת מכשיר ההשקעה הספציפי - השקעה ישירה במניות, תיק מנוהל, קרן נאמנות, השקעה אלטרנטיבית או כל מכשיר אחר - הופך להיות פשוט יותר", הוא מסכם.

צרו איתנו קשר *5988