"ללא שינוי בגורמי הבסיס השקל יחזור להתחזק מול הדולר"

יוסי פריימן: "פעולת האוצר לא אמורה להיות בעלת השפעה מהותית לטווח הארוך" ■ רונן מנחם: ללא שינוי בגורמים הבסיסיים מדובר בהתאמות זמניות בלבד בשערי החליפין

יום רודף יום ושוק מטבע החוץ נע כמטוטלת בין הודעות בנק ישראל ומשרד האוצר, שכולן לא מפתיעות - הדעת נתנה שמהלכים כאלו ואחרים יינקטו בשלב זה או אחר - אך סמיכותן בהחלט לא שגרתית. בסופו של דבר - חובת הדיווח שהטיל בנק ישראל הוכרזה אך לפני מספר ימים, אך הקלפים היו על השולחן הרבה קודם לכן, דבר שהשתקף בהודעת משרד האוצר, לפיה עלה מאוד היקף המט"ח שיועד כולו ליצירת רווח פיננסי לטווח קצר. כך אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות בתגובה להודעת משרד האוצר מהיום.

"ניתן להבין את הדרך בה בחרו ללכת בנק ישראל ומשרד האוצר - נקיטת מהלכים רצופים, שלא מניחים לשוק מטבע החוץ לקחת אוויר ומבהירים לו היטב שהרשויות גמרו אומר לשנות משמעותית את כללי המשחק. שיטה זו מנצלת היטב את ההסכמה העולמית שיש כיום לצעדים מסוג זה על ידי משקים שהתרחבותם הכלכלית מהירה וכתוצאה הם נאלצים לייקר את הריבית, דבר הגורם לתנועות הון מהירות וחזקות לתוכן".

אולם, אומר מנחם, לדרך זו חסרונות לא מעטים:

1. שוק מטבע החוץ עלול להוכיח עמידות מפתיעה, להסתגל עד מהרה לכל השינויים ולשוב להתנהלותו הקודמת - המושתתת על גורמים בסיסיים בארץ ובחו"ל המחזקים את המטבע המקומי.

2. הסיכון אינו סימטרי שכן בהיעדר דרך לזהות במדויק את הנקודה בה אוסף הצעדים עלול לשבור את גב הגמל, תיתכן לפתע המרה מהירה ומבוהלת - כזו שהאוצר לא מעוניין בה - של שקלים למט"ח על ידי זרים.

3. המרה מהירה תהייה כרוכה במכירת מק"מ אגרסיבית על ידי זרים, דבר שיגרום לירידה חדה במחירם.

4. לכך יש להוסיף את נושא השחיקה בשם טוב שרכשה ישראל בתחום התנהלות שער החליפין, שכן הפטור שביטולו מתוכנן ניתן כשהמשבר העולמי היה בעיצומו, אך לפני שנתיים. ישראל רצתה אז שמשקיעים זרים לא ינוסו בבהלה מהמשק הישראלי הקטן לחיקם החמים של מטבעות חוף המבטחים - הדולר, היין והפרנק השוויצרי. שינויים כה תכופים לבטח לא ישרתו את שוק המט"ח הישראלי מנקודת מבטם של הזרים.

5. המצב האזורי הנוכחי מהווה גורם נוסף שיש להתחשב בו בכל הקשור לפיחות הרצוי/הנכון מבחינת המשק.

גם לחלופה האחרת - נקיטת מהלכים נפרדים, רחוקים יותר זה מזה, כאלו שלא יתנו לשוק מטבע החוץ לתמחר מחדש את כללי המשחק הללו ולשוב עד מהרה לשגרה - גם לכך חסרונות רבים. ביניהם: דגירה מחדש של שערי החליפין של השקל כנגד הדולר והאירו דרומה.

חיסרון נוסף בשיטה זו נוגע לכך שמדינות שנקטו צעדים נמרצים אף יותר בתחום שער החליפין לא הצליחו לשנות את כיוון שער החליפין, מעבר להתאמה ראשונית. אם כך, צעדים רחוקים, מוגבלים בהיקפם, יתקשו לשנות את כיוון שער החליפין גם כאן.

מצב בו השקל שב לעלות כנגד המטבעות החשובים בהחלט נראה הגיוני, בטח כששר האוצר מודיע שההצעה למסות משקיעי חוץ על רווחים מרכישת מק"מ ואג"ח ממשלתיות תיבחן על ידי רשות המיסים, שתצטרך לגבש לצורך כך הצעת חוק, שתובא לאישור הממשלה ואחר כך הכנסת. תהליך מורכב זה ייתקל בשדולות חזקות שתקשינה מן הסתם על אישורו, או תצמצמנה את מתכונתו ותחולתו. בשורה התחתונה, אומר מנחם, ניתן להבחין כי שתי החלופות בעייתיות, ניצבים בפניהן מכשולים לא מעטים והן עלולות לעורר בעיות אחרות, לא פחות קשות. ללא שינוי בגורמים הבסיסיים - פיחות הדולר בעולם או הפרשי הריביות בין הארץ לחו"ל - לא יהיה בהן די והן תוכלנה רק לבצע התאמות זמניות בשער החליפין.

אמיר כהנוביץ': אין ארוחות חינם

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי בכלל פיננסים, מציין כי ההשפעה הישירה של ביטול הפטור הינה ירידת הביקוש מצד זרים לשקל ולאג"ח ישראלי, ובכך לשחיקת השקל ולעליית התשואות על אגרות החוב, ובמיוחד אם החלשות השקל תאפשר לבנק ישראל לעלות את הריבית בקצב מהיר יותר. עם זאת, קיים גם תרחיש חלופי ובו הכנסות המדינה יעלו כתוצאה מהמס החדש וכתוצאה מעליית הפעילות בקרב היצואנים ותביא בסופו של דבר להפחתת החוב הממשלתי ודווקא תתמוך באג"ח.

ההשפעה הישירה של המהלך היא כאמור פיחות לשקל, מה שידחף לעליית מחירי מוצרים מיובאים כגון דלק ומזון (זה מה שחסר לנו). עם זאת, אם הוא יאפשר לבנק ישראל להשתחרר מהדאגה לשער החליפין, המהלך יאפשר לבנק ישראל להילחם בעתיד ביתר נחישות בעליות המחירים האחרות במשק, כגון בתחום הנדל"ן, כך שבטווח הקצר ההשפעה עשויה להיות לחצים אינפלציוניים, אך בטווחים הארוכים יותר המהלך עשוי למתן אותם.

למהלך, אומר כהנוביץ', עשויות להיות השפעות גם לכיוונים שליליים כגון אינפלציה של דלק ומזון, עליה בהוצאות מימון הממשלה, מה שיפגע בסעיפים אחרים בתקציב כגון ביטחון, חינוך, רווחה, ופגיעה במשקיעים זרים לגיטימיים, כאשר מבחינה זו המהלך עשוי להיות דומה לשפיכת התינוק עם המים. בכלל, התערבויות תכופות וישירות של הממשלה ובנק ישראל במסחר עלולות לגרור לעליית פרמיית הסיכון שדורשים משקיעים ובכך דווקא להקשות על הפעילות הכלכלית השוטפת. בהצלחת קיצון אף עלולה להיגרם בהלה בקרב משקיעים, כזאת שתפגע מאד בשקל, ושהנזק ממנה יהיה גדול יותר מהנזק של הזינוק בו.

יוסי פריימן: לא תהיה השפעה מהותית לטווח הארוך

יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו המתמחה בניהול סיכונים והשקעות, אומר כי "פעולת האוצר לא אמורה להיות בעלת השפעה מהותית לטווח הארוך בזירת המט"ח הישראלית. הפעילים הזרים שבאו ליהנות מריבית שקלית על הדולר הם רק מרכיב אחד מהפעילים שהגיעו לשוק המקומי, בגלל פעילויות ה-SWAP ההשפעה של היצעי הזרים שבאו להשקיע במק"מים לא היו מהותיים לשוק. הנתונים של המשק הישראלי ימשיכו להיות דומיננטיים ויתמכו בהתחזקות מחודשת של השקל בשל המשך זרימת המט"ח לישראל".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988