סיבה לסערה? נדחה הערר נגד בניית תחנת משטרה בכותל

התוכנית לתוספות בנייה בחזית הצפונית של רחבת הכותל, בין היתר לצורך הקמת תחנת משטרה, עוררה סערה בעיר, אך ועדה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה את העררים

התוכנית לתוספות בנייה בחזית הצפונית של רחבת הכותל בירושלים, בין היתר לצורך הקמת תחנת משטרה, עוררה סערה בקרב גורמים דתיים, סביבתיים ותכנוניים, אך ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה את העררים שהוגשו נגד התוכנית.

התוכנית, שיוצרת מסגרת תכנונית לתוספות בנייה בחזית הצפונית של רחבת הכותל המערבי, בקדמת מבנה "בית שטראוס" ועל גגו, אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים ב-2009. ‏‏"בית שטראוס" הוא מבנה בשטח 722 מ"ר בקומת קרקע בפאה הצפונית של רחבת הכותל. היום הוא כולל חדרי שירותים ורחבת המתנה מקורה. התוכנית להרחבת הבנייה כוללת תוספת של 944 מ"ר, כך שלאחריה יעמוד שטח המבנה על 1,716 מ"ר. לפי התכונית תורחב קומת הקרקע לכיוון דרום, עליה תיבנה קומה ראשונה ב"קדמת בית שטראוס" וקומה שניה תיבנה מעל "בית שטראוס".

התוספות מיועדות לתחנת משטרה, למרכז החינוכי "המסע לירושלים", לשטחים המיועדים למבקרים, לחדרי שירותים נוספים ולהגדלת רחבת ההמתנה. בד בבד התגבש תכנון כולל לרחבת הכותל וסביבותיה, שאושר באוקטובר האחרון, במסגרתו הוחלט לאשרר את תוכנית הרחבת "בית שטראוס".

‎‏"קובעת עובדות בשטח"

‎העוררים מחמוד סלאמה חסן וח'ליל מסאלה טענו שיש לדחות את התוכנית משום שהיא קובעת עובדות בשטח שמוגדר ככבוש לפי המשפט הבינלאומי. בנוסף הם טענו שבתוכנית לא מולא סעיף 99 בחוק התכנון והבנייה, לפיו יש להיוועץ בשר הדתות, ולא מולאו הוראות האמנה למורשת עולמית מ-1972, לפיהן יש להתייעץ עם נציג אונסקו בישראל, פרופ' מייק טרנר. הם הצביעו על כך שלא נערך תסקיר השפעה על הסביבה, שנדרש היות שהבינוי ישפיע על הסביבה ועל כיפת הסלע. עוד נטען, שבתוכנית המתאר החדשה לירושלים נקבע שלא יבוצע כל שינוי או תוספת בנייה בכותל המערבי, הר הבית וכנסיית הקבר, אלא אם הבנייה היא לצורך שימור הקיים, או התאמת האתר לחיי היומיום.

העוררים גם טענו שלא הוכח שתחנת המשטרה נחוצה במקום ושיש להתנות את התוכנית בהפסקת עבירות הבנייה שמבוצעות לכאורה בידי יזמי התוכנית בשטח הסמוך, כשהם משתמשים ברחבת הכותל כמקום חנייה למכוניותיהם.

‏אורי ברשישת, אדריכל ששימש בעבר כיועץ חיצוני לעיריית ירושלים, טען בערר שהותרת הרחבה פתוחה מבינוי חשובה לשימור הכותל, ושכל סנטימטר מרובע ברחבה הוא רכוש של הלאום ושל כל תושבי ישראל והעולם היהודי. כן הוא טען שרחבת הכותל המערבי היא השטח הרגיש ביותר במדינת ישראל ובירושלים בפרט מבחינת היסטורית, דתית, תרבותית וסמלית.

החברה להגנת הטבע טענה בערר שלא ניתן לאשר תוכנית פרטנית, שאינה עולה כדי צורך ביטחוני או בטיחותי דחוף, ללא תכנון כולל. עוד היא הוסיפה שלעתים מלאה רחבת הכותל עד אפס מקום ולכן גריעה משטחה מהווה פגיעה חמורה ביותר ברחבה.

‏הוועדה המחוזית הבהירה בדיון שהתוכנית נועדה לתת מענה לצורך הדחוף בקיומה של תחנת משטרה ברחבת הכותל, במקום תחנת המשטרה שנהרסה מאילוצים שונים. עוד טענה שהמבנה מתוכנן לספק תמיכה למספר המבקרים הרב שפוקד את רחבת הכותל - 7-8 מיליון מבקרים בשנה. כן היא הוסיפה שמדובר בגריעה של 230 מ"ר בלבד.

‏ועדת המשנה לעררים, בראשות עו"ד שלמה הייזלר, דחתה את העררים, בכפוף להערות בנוגע לבחינת קו הגובה של הקומה הראשונה ובכפוף להוספת סעיף שקובע שהתנאי לקבלת היתר בנייה הוא קביעת מנגנון להפסקת החניה ברחבת הכותל המערבי. תנאי נוסף להיתר הבנייה הוא פסק דין שמאשר את התכנון הכולל לסביבת הכותל.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988