ענישה הולמת לנשיא לשעבר

בהסתמך על מאות גזרי דין, עונשו של קצב אמור לעמוד על 6 שנות מאסר בפועל לפחות

לפני שנים אחדות פרסם משרד המשפטים הצעת חוק שביקשה "להבנות" את שיקול-דעתם של שופטים בבואם לגזור את דינם של נאשמים שהורשעו. הצעת החוק הזו טרם נחקקה, והיא ממתינה לאישורה בוועדת החוקה, לקראת קריאה שנייה ושלישית.

בהיעדר כללים המנחים את השופטים כיצד קובעים את העונש, רשאי כל שופט לקבוע לעצמו את תפיסתו העונשית.

אילו היו כללי הענישה כבר בגדר חוק, היה ניתן לשער ביתר קלות מה תהיה חומרת העונש שיטילו שופטי בית המשפט המחוזי על נשיא המדינה לשעבר, משה קצב.

הצעת החוק מבוססת על הרעיון שלא די במצב החוקי הקיים היום, שלפיו קובע חוק העונשין את סוגי העבירות ואת העונש המרבי שניתן להטיל בגין כל עבירה. לצד הענישה המרבית, יש לקבוע גם ענישה סטנדרטית, שכונתה בחוק "עונשי מוצא". עונשים אלה אמורה לקבוע ועדה ציבורית ביחס לכל עבירה.

לצד הענישה הסטנדרטית, יש כמובן צורך להתחשב בנסיבות הקונקרטיות של ביצוע העבירה בכל משפט, ובנסיבותיו האישיות של הנאשם. לשם כך נקבעו שתי רשימות של קריטריונים, אחת להחמרה ב"עונש המוצא" ואחת להקלה בו, שכל שופט יוכל להתאים למקרה הנתון.

נסיבות מחמירות עשויות להיות - אם העבירה בוצעה באכזריות או תוך התעללות בקורבן; אם הנזק שנגרם לקורבן או לציבור הוא גדול; אם לעבירה היו כמה קורבנות; אם למעשה קדם תכנון מוקדם; וכן - אם העבירה בוצעה תוך שימוש לרעה בסמכותו של הנאשם, או תוך ניצול לרעה של מעמדו כלפי הקורבן.

לעומת זאת, ניתן להקל בעונש במקרים הבאים: כאשר המקרה קרוב להגנה עצמית או נבע בשל הפרעה נפשית חמורה; בעקבות התגרות מצד הקורבן; גיל הנאשם צעיר; אם היו עבריינים רבים וחלקו של הנאשם במעשים הוא שולי.

מובן שגם שיתוף-פעולה עם רשויות החוק, הודאה בעבירה שגרמה לקיצור ההליך המשפטי, קבלת אחריות והבעת חרטה, עבר נקי מהרשעות, גיל מתקדם של הנאשם וחלוף זמן רב ממועד ביצוע העבירות - מה שקרוי "עינוי דין", אף אם הנאשם עצמו גרם לעיכובים במשפט - עשויים להביא להטלת עונש קל יותר.

ענישה הולמת

עיקרון-העל בתחום ענישתם של עבריינים הוא ההלימה בין חומרת המעשה לבין חומרת העונש. מלבד זאת, מבקשים בתי המשפט להשיג גם הרתעה אישית או כללית, להגן על שלום הציבור, וכן להשיג "תגמול", כלומר לבוא חשבון עם הנאשם על הפשעים שביצע.

במקרה של קצב, ששימש כנשיא המדינה, מעמדו וכהונתו הציבורית בעת ביצוע המעשים ישחקו תפקיד כפול.

מצד אחד, מדובר בנסיבות מחמירות. בתי המשפט קבעו לא פעם כי בשל הסטנדרטים הגבוהים המצופים מנבחרי ציבור, כישלון בתחום הפלילי מצדם הוא חמור יותר. עם זאת, הכהונה הפוליטית ארוכת השנים נתפסת על-ידי בתי המשפט כתרומה למען הציבור, וזו משחקת תפקיד בשיקולי הענישה.

על השר לשעבר יצחק מרדכי, שהורשע בביצוע עבירות מין, הוטל מאסר על-תנאי ולא מאסר בפועל מסיבה אחת בלבד - שירותו הצבאי ארוך השנים.

על אף כל זאת, הענישה מתחילה מסעיפי ההרשעה עצמם. ברוב המקרים, בתי המשפט אינם קובעים עונש נפרד לכל סעיף אישום, אלא מתרשמים מכלל טיעוני התביעה וההגנה, וגוזרים לבסוף עונש גלובלי.

במקרה של קצב, מדובר בשני מעשי אונס, מעשה מגונה בכוח, מעשה מגונה ללא הסכמה, הטרדות מיניות ושיבוש מהלכי משפט.

על-פי נתונים של מאגר המידע "נבו ענישה", המתבססים על מאות פסקי דין ששוקללו בכל אחד מסעיפי האישום, אמור העונש לעמוד על 6 שנות מאסר בפועל לפחות, בהתחשב בהרשעה באונס, בשילוב עם עבירות מין נוספות.

בהתבסס על למעלה מ-250 גזרי דין על עבירת אונס, המשולבת עם הרשעה בעבירות נוספות, מתברר כי הענישה הממוצעת היא 6 שנים וכ-3 חודשי מאסר; כשההרשעה היא באונס לבדו, גזר הדין הממוצע הוא 4 שנים ו-4 חודשים; בעבירת מעשה מגונה, המשולבת בהרשעות בסעיפים נוספים, גוזרים בתי המשפט בממוצע 3 שנים ו-3 חודשי מאסר; כשמדובר בהרשעה במעשה מגונה בלבד, העונש צונח לשנה ו-7 חודשים.

כך גם בהטרדה מינית - בהרשעה משולבת עם עבירות נוספות, העונש הממוצע עומד על שנה ו-10 חודשי מאסר; בהרשעה בהטרדה מינית לבדה - חודשיים מאסר בלבד; בעבירת שיבוש מהלכי משפט, המשולבת בהרשעות נוספות, עומד העונש הממוצע על שנתיים וכ-9 חודשי מאסר; הרשעה בשיבוש לבדו מובילה בממוצע לעונש של 13 ימי מאסר בלבד.

מערכת "נבו ענישה" חישבה גם, בהתבסס על כ-70 גזרי דין, את העונש הממוצע על הרשעה באונס, מעשה מגונה ועבירות נוספות, כמו במקרה של קצב: 6 שנים, 4 חודשים ו-16 ימי מאסר בממוצע.

מקרה חסר תקדים

עם זאת, ברור שלא ניתן להתבסס על נוסחאות מתמטיות בבואו של בית המשפט לגזור את דינו של הנשיא לשעבר. להבדיל משלב הכרעת הדין, שבו על בית המשפט להיות עיוור לזהותו של הנאשם ולשפוט את מעשיו בלבד, בשלב גזר הדין יש חשיבות רבה לאישיותו של הנאשם, לתכונותיו, אופיו ופועלו.

העובדה שמעולם לא נשפט נשיא מדינה בישראל, ובפרט לא על עבירות מין חמורות, הופכת את המקרה לחסר תקדים; אין לשופטים מקרה קודם שעליו יוכלו להתבסס.

ברור שמאסר על-תנאי יהיה במקרה זה חסר תכלית. ברור שקצב לא יגיע פעם נוספת לתפקיד ציבורי בכיר, שבו יהיה בסיכון לנצל את מרותו ולבצע עבירות מין בנשים הכפופות לו.

בדעת התביעה לבקש "מאסר ממושך" - לא מאסר של 6 חודשים שניתן יהיה להמיר בעבודות שירות. השופטים יטו אוזן גם לטענות הסנגורים בנוגע ל"משפט השדה שעשתה התקשורת לקצב", ואפשר שגם שיקול זה יביא להקלה בגזר הדין.

הענישה על עברות קצב
 הענישה על עברות קצב

מתי לחומרה
 מתי לחומרה

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988